גם השדרוג הניכר בתוכני השידור לא הצליח לגרש לחלוטין את השכונה מערוץ הספורט, וזו צצה מדי פעם על המסך בדמות החלטות לא מקצועיות ומקוממות. ביום חמישי האחרון התקבצו כמה החלטות כאלו בערב אחד. הערוץ שידר במקביל שלושה משחקים מרבע גמר גביע המדינה בכדורסל. המשחק המרכזי בערוץ היה בין מכבי תל-אביב לבני-הרצליה, המשחק הזניח היה בין רמת-השרון לאילת. איך יודעים שזה משחק זניח? הוא מצולם עם מצלמה אחת, בלי שעון ובלי הילוכים חוזרים. ביזיון בפני עצמו.
מטבע הדברים, רוב המשדר הוקדש למשחק ביד-אליהו, אלא שהוא היה חד-צדדי מתחילתו ולכן גם מפוהק. המשחק ברמת-השרון, לעומת זאת, בין המארחת מהליגה השנייה לאורחת מהליגה הראשונה, הפך בהמשך לצמוד ומותח יותר, עד שהסתיים בשוויון ובהארכה. גביע המדינה נולד להפתעות. בימים אלה מריץ הערוץ פרומו לקראת משחקי הגביע בכדורגל. שני סינקים בולטים מהפרומו הזה הם של השדר יונתן כהן – "איזו סנסציה, ללקק את האצבעות", ושל אוהד נרגש עד דמעות מנצחון קבוצתו – "אין לתאר את ההרגשה הזו בכלל".
נראה שהדרמות בכדורסל פחותות ערך מאלו של הכדורגל בעיני קברניטי הערוץ. רמת-השרון הסתמנה כסנסציה הגדולה של הערב, ולמרות זאת היד המכוונת בערוץ הספורט נתקעה באופן תמוה על יד-אליהו. גם כשפצצת השעמום הזו הואילה להשמיע את השריקה האחרונה, לא ניתנה הוראה לשדר ניב רסקין להעביר את השידור מיד למקום שבו התחולל האקשן האמיתי. בעוד שברמת-השרון החלה ההארכה, התמונה הראתה את שחקני מכבי תל-אביב והרצליה מתחבקים על הפרקט. דרמה מתחוללת באולם אחר, והפרשן פיני גרשון חופר על מכבי ועל אירופה. אילת ורמת-השרון סיימו את שתי הדקות הראשונות של ההארכה, ולערוץ הספורט יש משהו חשוב יותר לעשות – ראיון עמוס בקלישאות עם דייוויד בלאט. כל אותה עת הופיע על המסך עדכון התוצאה במשחק המותח שהתקיים ממש באותן דקות, אבל משום-מה התעקשו בערוץ לשדר קשקושי שכל.
בנקודה זו התגנב חשש שמשהו קרה לשידור מרמת-השרון: חוט חשמל נקרע, סיב התנתק, אולי צוות הקונטרול יצא להפסקת קפה. ובכן, שום תקלה. רק כשנותרה דקה לסיום ברמת-השרון הואילו סוף-סוף בערוץ הספורט לבצע החלטה אמיצה ולעבור לשם.
לא ברור איך משדר שעובר ברוטציה בין משחקים, על-פי מידת העניין והמתח, הצליח להחטיא בצורה כה מטופשת ולעצבן את הצופים. ההסבר היחיד שעולה על הדעת הוא שבערוץ הספורט התחפרו ביד-אליהו כדי להסתיר עד כמה שניתן את ערוותם בשידור פרימיטיבי מרמת-השרון.
ניב רסקין ב"יציע העיתונות" בערוץ הספורט, 26.12.13 (צילום מסך)
לא חלפה שעה, והצופים נחשפו לסקנדל נוסף. זה החל כאייטם ב"יציע העיתונות", שסיפר על מחירי כרטיסים מופקעים במשחק ליגת-העל. שערורייה, חוצפה ואבסורד, כינו ב"יציע" את מחירי הכרטיסים שקבעה הפועל תל-אביב למשחק מול הפועל באר-שבע: 110 שקל במכירה מוקדמת מאחורי השער. אייטם ראוי מבחינה צרכנית ועיתונאית, שפתח את התוכנית בסערה. על קו הטלפון הועלה אחד מאוהדי באר-שבע, שסיפר על התלאות ויוקר המחיה, וזכה לחיזוק גורף מהאולפן.
לאחר שסיים האוהד לתנות את צרותיו, במקום לנסות לחפש הסבר להפקעת המחירים ולבקש את תגובתו של בעל תפקיד בהפועל תל-אביב, יצא המנחה ניב רסקין בהכרזה תמוהה, ולפיה אם מישהו מהפועל תל-אביב רואה את התוכנית, הוא מוזמן להרים טלפון ולהגיב. שקלתי לצלצל למנחה רסקין ולעורך אבי ברזילי ולבקש את תגובתם על העניין, אבל במחשבה שנייה – אם הם במקרה קוראים שורות אלו ורוצים להגיב, הם מוזמנים לסמס.
ועוד משהו: שכונה אמיתית ניכרת לא רק בהתנהלות הגלויה שלה, אלא גם במה שהיא מעלימה מן העין: אחד האייטמים הבולטים באותו יום (26.12.13), שהתפרסם ב"ידיעות אחרונות" וב-ynet, עסק במשכורות המנופחות של מאמני ופקידי ההתאחדות לכדורגל. ב"יציע העיתונות" לא טרחו להתעכב על הסיפור הנפיץ. האם יש קשר בין הבחירה הזו לעובדה שאחד מאנשי התוכנית, אלי אוחנה, מאמן נבחרת הנוער, שותף לחגיגת השכר עם 587,443 שקל בשנה? למהנדסי ה"יציע" הפתרונים.
תן לאצבעות ללכת במקומך
אבי רצון (צילום: משה שי)
לאבי רצון, ספורט "מעריב", יש מנהג מוזר: לעתים קרובות מאוד הוא נוהג ליידע את קוראיו בעובדה שהוא אינו מכיר את השחקן X או שרק לפני יומיים שמע לראשונה את שמו של מאמן Y. ביום ראשון כתב: "אינני מכיר את שדר המשחק מטעם צ'רלטון אתמול בקריית-אליעזר, קולו נעים ושידורו זורם", ואולם, לדעתו, אותו שדר אלמוני טעה כשלא סיפר לצופים שלא היה פנדל לזכות מכבי חיפה ושכן היה לטובת אשדוד. רצון: "כמה חבל שאתמול האחראי על התיווך מנע מהם [מהצופים] לקבל תמונה מלאה על מה שקרה, וכמובן תמורה למנוי שעליו הם משלמים".
ומה עם קוראיו של רצון, עיתונאי ותיק, שיודע דבר או שניים על בדיקה אלמנטרית ושמה "הרמתי טלפון"? מדוע הוא מונע מהם תמונה בסיסית מלאה כמו שמו של השדרן שהוא טורח ללטף ביד אחת ולהפליק לו באחרת? מדוע הוא מונע מהקוראים לקבל תמורה למנוי שעליו הם משלמים? נראה שמה שמצופה משדר אלמוני הוא מתחת לכבודו של פרשן צמרת.
(פתרון החידה לקוראי "מעריב": השדר במשחק היה לירן שכנר)
בקטנה
שרף בגליל-עליון, מתוך ויקיפדיה
צביקה שרף חזר לאמן בליגה הישראלית. במסגרת האייטמים הרבים בתקשורת ציינו בערוץ הספורט וב"וואלה" את הרזומה שלו והזכירו כי אימן את גליל עליון ב-2003. אלא ששרף לא אימן אז את הגליל. נראה שמקור הטעות הוא בוויקיפדיה, המרואיינת החביבה על זרזירי מקלדת. עוד שתי לחיצות היו מובילות את הוויקופילים למקור מידע מקצועי ומוסמך יותר – מינהלת הליגה, בדף ההיסטוריה של המאמנים.
לתגובות: yegerm9@walla.co.il