בדיווחים על שיעור הצפייה בתוכנית סיום העונה של ריאליטי המוזיקה "הכוכב הבא" חזר פעם אחר פעם המספר 40.3%.

"הצלחה לקשת: גמר 'הכוכב הבא' עם 1.12 מיליון צופים ו-40.3% רייטינג", היתה הכותרת ב"דה-מרקר". "רייטינג יומי: גמר 'הכוכב הבא' עם 40.3%", היתה הכותרת באתר "וואלה". באתר "אייס" קראה הכותרת "המסך עלה וקשת ניצחה: 40.3% רייטינג לגמר העונה הראשונה של 'הכוכב הבא'". באתר "מאקו", מבית הזכיינית קשת, בחרו בכותרת "הרימו את הטבלה: 40.3 אחוז רייטינג לגמר 'הכוכב הבא'". רק ב"גלובס" ניתן היה למצוא נתון שונה בכותרת. "נדבקו למסך: 1.13 מיליון צופים לגמר 'הכוכב הבא'", נכתב מעל הדיווח באתר (אולם בכותרת המשנה נכתב "תוכנית הגמר הניבה אמש 40.3% צפייה").

כפי שקוראיו הקבועים של אתר זה יכולים לנחש, המספר 40.3% מייצג את שיעור הצפייה בקרב משקי הבית היהודיים. זהו מספר מנופח ומעוות, שאינו משקף בצורה המדויקת ביותר את שיעור הצפייה בתוכנית. ראשית, לפי נתוני הוועדה למדרוג עצמה, שיעור הצפייה בקרב משקי הבית בכלל האוכלוסייה עמד על 35.5%. שנית, וחשוב מכך, שיטת המדידה של רייטינג לפי משקי בית אינה השיטה הראויה לבדיקת שיעור הצפייה. השיטה המדויקת יותר, המקובלת בעולם, היא שיעור הצפייה לפי פרטים. לפי בדיקה כזו, שיעור הצפייה בגמר "הכוכב הבא" עמד על 18.6% בקרב כלל האוכלוסייה. מדובר בפחות ממחצית שיעור הצפייה שעליו מדווחים כלי התקשורת.

מודעת פרסומת של זכיינית ערוץ 2 קשת, המצטטת את נתוני הרייטינג המנופחים (לפי משקי בית יהודיים. הרייטינג לפי פרטים נמוך ביותר ממחצית)

לכאורה, אתרי התקשורת לא היו חייבים להמשיך לדווח על שיעורי הצפייה לפי משקי הבית. לפני כחודשיים הודיעה ד"ר יפעת בן-חי–שגב, מנכ"לית הוועדה למדרוג, כי בעקבות המלצת שר התקשורת, יוגדל הרכב המדגם וישונו הנתונים שמופצים לתקשורת, כך שלצד נתוני הרייטינג לפי משקי בית, יסופקו הנתונים גם לפי פרטים. במצב כזה היה אפשר לדרוש מכלי התקשורת שיעשו מעשה ויבחרו בנתון המדויק יותר, גם אם הוא אינו משרת את זכייניות הערוצים המסחריים, שמממנות את עבודת הוועדה למדרוג.

חלפו כמה שבועות, והוועדה אכן שינתה את נוסח הדו"חות שהיא מעבירה לכלי התקשורת: נוספה בהם עמודה המספקת את מספר הצופים, באלפים. מכאן ניתן היה לפעול כפי שעשו ב"גלובס", ולדווח כי בתוכנית צפו 1.3 מיליון צופים. אולם, שיעור הצפייה באחוזים, כפי שהוא מופץ לכלי התקשורת, נותר לפי משקי בית בלבד.

מי שמסתמך על ההודעות לתקשורת של הוועדה למדרוג ורוצה לדווח על שיעור הצפייה באחוזים – ובישראל כך מקובל עדיין לדווח על שיעורי צפייה, לפי אחוזים ולא לפי אלפי פרטים – נאלץ לדווח על שיעור הצפייה לפי משקי הבית. כדי לקבל את שיעור הצפייה באחוזים לפי פרטים עליו לגלוש אל אתר הוועדה למדרוג ולמצוא שם את מבוקשו, כפי שעושה מערכת "העין השביעית" זה שבועות.

משימה זו, אגב, אינה קלה. לא רק שכמה מהאפשרויות באתר בלתי ידידותיות לרוב הדפדפנים, פעמים רבות הנתונים מתפרסמים באתר הוועדה באיחור משמעותי. קרה לא פעם ולא פעמיים, בוודאי יותר מתריסר פעמים, שמערכת "העין השביעית" נאלצה לפנות טלפונית לוועדה למדרוג ולבקש שתואיל לעדכן את הנתונים באתרה, כדי שאפשר יהיה לדווח עליהם לציבור.

יפעת בן-חי–שגב (צילום: יוסי זמיר)

בשיחה עם "העין השביעית" מסבירה ד"ר בן-חי–שגב כי השינוי בנוסח הדו"חות המופצים לתקשורת נעשה בהתאם למקובל בעולם. "בעולם מפרסמים פרטים במספרים מוחלטים", היא אומרת. "החלטנו שאם אנחנו כבר עושים שינוי, אז ניישר קו אחד עם מה שמקובל בעולם".

לדבריה, "בעולם לא מפרסמים בכלל אחוזים. מפרסמים מספרים מוחלטים בלבד. אם תיכנס לאתר של נילסן ותסתכל על הטופ-טן שלהם לשבוע החולף, אתה תמצא דיווחים במיליון, שניים, שלושה. אין דיווחים אחוזיים כשזה נוגע לפרטים. מי שרוצה יכול לעשות את החישוב".

הבחירה שלכם לא מעודדת את כלי התקשורת לדווח על-פי הנתונים של הפרטים, כי בישראל מקובל לדווח לפי אחוזים, ואלה נותרו לפי משקי בית.

"יש להבחין בין המסחר, שמתבצע בשוק עדיין במשקי בית יהודיים, ולמיטב הבנתי גם ימשיך להתבצע כך, לבין השיח הציבורי סביב העניין הזה. הכוונה המקורית היתה שאנחנו רוצים להיות כמו שאר העולם. ובעולם לא מקובל לדווח באחוזים. לא רק בנילסן אגב, גם באירופה, באנגליה, בהולנד, מדווחים במספרים מוחלטים. אתה מוזמן להיכנס. בבקשה, אתה לא מוכרח להאמין לי, אבל אתה מוזמן בהחלט להיכנס לאתרים של נילסן ול-BARB, שזו המקבילה האנגלית, ותראה איך מדווחים".

בדיקה פשוטה העלתה כי באתר נילסן מופיעה טבלת עשרת המשדרים הנצפים ביותר בשבוע האחרון כשהיא כוללת הן עמודה של פרטים לפי אלפים והן עמודה של שיעור הצופים (Rating) באחוזים. באתר הבריטי רשימת התוכניות הנצפות ביותר היא אמנם לפי מספר הפרטים בלבד, אולם ברשימת כלל הצפייה בערוצי הטלוויזיה קיימת לצד העמודה של אלפי הפרטים עמודה נוספת שמציגה את שיעור הצפייה באחוזים. בשני המקרים אין מדובר באחוז משקי הבית שצפו בתוכניות, אלא באחוז הפרטים שצפו בתוכניות. כך פשוט, בלי הצורך לחשב ובלי החשש מבלבול.

בתשובה לפנייה נוספת מאתר "העין השביעית", שהפנתה את תשומת לבה של ד"ר בן-חי–שגב לעובדה כי באתרים הבינלאומיים דווקא כן מציגים את שיעור הצופים באחוזים ולא רק באלפים, מסרה מנכ"לית הוועדה הישראלית למדרוג כך: "אם תיכנס לאתר הוועדה למדרוג תמצא בקלות את כל נתוני הרייטינג, לרבות באחוזים, לרבות בפרטים. הדו"חות המפורסמים לתקשורת – קרי הדו"ח היומי והשבועי – יוצאים בכל העולם בפרטים – במספרים מוחלטים. וכך הוחלט גם שייעשה אצלנו. בתור עיתונאי חוקר אני מציעה לך לקרוא דיווחים מהתקשורת הזרה באמריקה ובאירופה, שם תמצא כי הדיווח הוא במספרים מוחלטים".

מה שמחזיר את הדיון לשאלת הדיווח בתקשורת. כדי שהשיח הציבורי, כפי שמגדירה זאת ד"ר בן-חי–שגב עצמה, יחליף את הנתון המנופח של אחוזי משקי בית יהודיים בזה של אחוזי צופים בכלל האוכלוסייה, יש לספק לתקשורת את הנתונים הללו בצורה הקלה והנגישה ביותר. כיום הוועדה אינה פועלת כך. לא רק שהיא מאלצת את כלי התקשורת לגלוש אל האתר שלה כדי למצוא נתונים אלה, בהודעות לעיתונות שהיא מפיצה לתקשורת נכללים דווקא הנתונים המנופחים והמעוותים של שיעור הצפייה לפי משקי בית. עדיף לו היתה הוועדה מוותרת כליל על שיעור צפייה באחוזים ומסתפקת במתן נתונים של מספר הצופים באלפים בלבד. כך, אחרי הכל, מקובל בכל העולם.