תקציב הביטחון
הריטואל הקבוע סביב הכוונה לקצץ בתקציב הביטחון של מדינת ישראל נולד כהצהרות לוחמניות של פוליטיקאים מהקואליציה, מסלים כקריאות אזהרה, ספינים מפי סוחרי ומפתחי נשק ותמונות לוויין מעוררות דאגה מבית-היוצר של מערכת הביטחון, ונקבר בדיונים אפרוריים של ועדת הכספים של הכנסת, גוף שתפקידו לאשר העברות תקציביות "חריגות" הנשלט על-ידי הממשלה. אתמול, לאחר שבחודשים האחרונים התפרסמו בכלי התקשורת שלל כותרות שבישרו כי הקיצוץ בתקציב הביטחון לשנת 2014 הומר למעשה בתוספת תקציבית, הושמה החותמת על הרוטינה העונתית של הממשלה.
"הקיצוץ שלא היה: תקציב הביטחון יגדל ב-2014", מודיעה הכותרת הראשית של "הארץ". "התוספת לתקציב הביטחון שאישרה אתמול ועדת הכספים של הכנסת – בגובה כחמישה מיליארדי שקל – מבטלת למעשה את הקיצוץ המתוכנן ל-2014", כותב עמוס הראל. "בפועל, יחד עם תוספות שונות שתקבל מערכת הביטחון בחודשים הקרובים, צפויה אפילו הגדלה מסוימת בתקציבה בשנה הקרובה – בניגוד להכרזות הקודמות של הממשלה".
הכפולה הפותחת של המוסף הכלכלי של "הארץ" מוקדשת הבוקר לכתבה מורכבת ורבת-פרטים על הרזרבות התקציביות שאותן, על-פי הכתב מוטי בסוק, שומר משרד האוצר במחשכים. לא זה המצב בנוגע לתוספות התקציביות שאושרו אתמול בוועדת הכספים. תוצאות ההצבעה שעליה מדווח הראל הן מידע גלוי מדיון פתוח שקיימה הוועדה בנוגע לסוגיה שפרקיה הקודמים פירנסו כותרות ראשיות ברוב כלי התקשורת בישראל.
הבוקר, אף עיתון למעט "הארץ" (ו"ישראל היום", בידיעה קצרצרה המתפרסמת בשולי הכפולה הראשונה) אינו מזכיר בכותרותיו את ההחלטה, שהפריכה שוב טענות שבקעו בחודשים האחרונים שוב ושוב מפיותיהם של גורמים במערכת הביטחון וחסידיהם בתקשורת.
ב"ידיעות אחרונות", ככל הנראה העיתון האוהד ביותר ביחס לאיומים ותחזיות שחורות שמנפיקה מערכת הביטחון, מתפרסמת הבוקר בהבלטה כותרת שלפיה "המפכ"ל מרוויח יותר מהרמטכ"ל" (80,452 שקל ו-77,605 שקל, בהתאמה). הידיעה, הנטפלת לממצא שולי מדו"ח הממונה על השכר במשרד האוצר, נקראת כהדהוד לנתון הנכלל בדיווחו של הראל, ולפיו 54% מתקציב מערכת הביטחון ב-2014 ("שיעור שיא") יוקדש להוצאות כוח-אדם.
"קצינים בכירים בצה"ל מזהירים מפני העליהום שנעשה בשנים האחרונות כלפי משרתי הקבע וטוענים כי הוא כבר נותן את אותותיו בבריחה של קצינים איכותיים מהשירות לטובת מקצועות מקבילים באזרחות", כותב יוסי יהושוע בידיעה שכותרתה מוקדשת לתלושי השכר של בני גנץ ויוחנן דנינו. הידיעה נפתחת במלים "צה"ל אמנם זכה לתוספת תקציבית אתמול בוועדת הכספים של הכנסת, אבל".
מערכת הביטחון
בעיתונים "מעריב" ו"מקור ראשון" לא מופיע הבוקר אזכור כלשהו של ההחלטה על אישור התוספת לתקציב הביטחון. במקום זה מתפרסמת בהם ידיעה הנסמכת על נתונים שמסר שירות הביטחון הכללי, ולפיה בנובמבר האחרון בוצעו בתחומי מדינת ישראל 167 "פיגועי טרור". מקריאת הידיעה, שעליה חתומים הכתבים עמיר רפפורט ואיתמר פליישמן, עולה כי בשב"כ עושים במונח "פיגוע" שימוש שונה מזה שעושים בו כלי התקשורת, וכוללים בו גם מקרים שבדיווחים עיתונאיים יכונו "נסיונות פיגוע" ו"הפרות סדר".
בשני העיתונים קושרים את הנתונים עם דקירתו של שוטר שעסק בכיוון תנועת מכוניות אתמול מחוץ להתנחלות אדם, אף שמסגור זה יוצר רושם מטעה, שלפיו מדובר בעוד תקיפה מהסוג העומד מאחורי ההגדרה "פיגוע טרור" על-פי מילון המונחים של השב"כ.
תהליך השלום
אחרי חודשים ארוכים שבהם כמעט כל מידע חדש שפירסמו העיתונים בנוגע למשא-ומתן המדיני בין נציגי ממשלת ישראל לנציגי הרשות הפלסטינית הגיע ממקורות פלסטיניים, הבוקר כובש את הכותרת הראשית של "ישראל היום" דיווח בלעדי המסמן תפנית. כפי שקורה לעתים קרובות עם דיווחיו הבלעדיים של עיתון זה, מקורו של הדיווח הוא בלשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו, שלצורך קידומו הפוליטי הוקם כלי התקשורת (או כך לפחות הוא מתנהל).
"ישראל: להאריך את המו"מ בשנה", נכתב באותיות שמנות על שער "ישראל היום", לבן על גבי כחול. בפתח הידיעה המרכזית בכפולה הפותחת מייחס הכתב המדיני שלמה צזנה שוב את הבקשה לגורם בשם "ישראל". מהמשך הידיעה ניתן להבין כי כשצזנה כותב "ישראל" בכוונתו לומר "בנימין נתניהו".
ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו (מימין) ושר החוץ האמריקאי ג'ון קרי מביטים בירושלים המושלגת, 13.12.13 (צילום: מארק ישראל סלם)
עבירות מין
"חבר הביא חבר" היא הכותרת המשתעשעת שהצמידו עורכי "ידיעות אחרונות" לידיעה המרכזית בשורה של ידיעות המוקדשות הבוקר לפרשה שבה, על-פי החשד, ילדה בת 12 ממשפחה קשת יום נאנסה לאורך תקופה ארוכה על-ידי כ-15 נערים. על-פי הדיווח, כמה מהם תיעדו את המעשים, שלעתים בוצעו על-ידי כמה נערים יחד. צירופי מלים אחרים המופיעים בתוככי הדיווח הם "רץ לספר לחבר'ה", "היא הסכימה" ו"התנהגות מינית מוחצנת" (אדוה כהן, ראובן וייס ודני אדינו-אבבה).
ההבדל בין מין, ייצוגים של מין ועבירות מין
העיסוק הגובר בייצוגים תרבותיים של מין ובעבירות מין מוליד יצורי כלאיים מעוררי עניין. כך למשל קורה שהמלה "פורנוגרפיה" משתחלת ל"מילון ישראלי עכשווי לאלימות מינית" מאת צפי סער, המתפרסם היום במוסף "גלריה" שמצורף לעיתון השמאל החילוני "הארץ". מן הצד האחר של המתרס מוקדש הבוקר מאמר המערכת של היומון הימני-דתי "מקור ראשון" לקשר שמוצא הכותב, אסף גולן, בין זמינותה של פורנוגרפיה והישנותם של מעשי אונס בקרב צעירים.
סער וגולן סבורים כי צריכתם של תכנים פורנוגרפיים יוצרת בקרב צרכנים צעירים תפיסה מעוותת של הנורמות הראויות במסגרת יחסי מין – מצב שלפחות עבור גולן מצדיק חקיקה לסינון הרשת, מהסוג שזוהה בעבר עם הסיעות הדתיות וכעת מקודם גם על-ידי נבחרי ציבור חילונים למהדרין.
למרות הביקורת שבפיהם, הכותבים אינם מסבירים כיצד לדעתם ראוי לקדם נורמות ראויות בתחום זה, מה שמעורר את האפשרות שאולי לדעתם לא ראוי להציג מין כלל. קורא שיתור אחר הערך המאחד בין תפיסות מסוימות של יהדות אורתודוקסית לזרמים עכשוויים של הגות פמיניסטית עשוי להגיע למסקנה הפשוטה הבאה: שמרנות.
יוקר המחיה
שלושת עיתוני הכלכלה מדווחים בשעריהם על החלטתו של שופט בית-המשפט המחוזי בירושלים משה יועד כהן להרשיע שניים ממנהליה הבכירים של רשת שופרסל בעבר, המנכ"ל אפי רוזנהויז והסמנכ"ל אלי גידור, בשורה של עבירות כלכליות, שתמציתן ניסיון להנהגת הסדר כובל וחריגה מתנאים שקיבלה על עצמה שופרסל בעת שרכשה את רשת המרכולים הקורסת קלאב-מרקט.
על-פי הכרעת הדין, שני המנהלים הבכירים הובילו מדיניות של אפליית ספקים שלקחו חלק במבצעים שערכה רשת מגה המתחרה, אפליה שהתבטאה בין היתר בהסרת מוצריהן של אותן חברות מהמדפים. בעוד כחודשיים ייגזר דינם ודינה של חברת שופרסל, זרועו הקמעונאית של קונצרן אי.די.בי, שהורשעה גם היא.
"הכרעת הדין היום היא פרק היסטורי חשוב בכל הקשור לתחרות במדינת ישראל, המתנהלת תחת שוק ריכוזי במיוחד. זוהי הפעם הראשונה בתולדות ישראל שבה קמעונאים הועמדו לדין פלילי על עבירות שמשמעותן פגיעה בתחרות", מוסבר בגליון "גלובס" שחולק אמש למנויים, בטור פרשנות שעליו חתומה אילנית חיות, חושפת הפרשה.
חיות כותבת כי סמוך למועד פרסום החשיפה, בדצמבר 2008, שוחחה עם נציגיהם של כמה מהספקים, וכי הללו הביעו מורת רוח מהאפשרות שהמעשים שבהם הורשעו ראשי שופרסל ייחשפו. "עכשיו הדרך שלנו חזרה למדפי שופרסל תהיה הרבה יותר ארוכה", מצטטת חיות את אחד הספקים.
"עדויות הבכירים: 'מזנזנים את המותגים'", קוראת כותרת בכפולה השנייה של "גלובס", המוקדשת לעדויות שמסרו בסופו של דבר מנכ"ליהן של שלוש חברות מזון גדולות. המלה "מזנזנים" שבכותרת מיוחסת למנכ"ל שופרסל לשעבר רוזנהויז, שעל-פי שתיים מהעדויות הנדפסות בעיתון, טען כי מכירתם של מוצרים בהוזלה משולה להרס מותגיהם.
"באופן כללי הוא התכוון שאפסיק לספק את הסחורה למגה", מצוטט מנכ"ל ויסוצקי רוני וינשטיין. "אתם בשבילי לא מותגים, ואני מהיום מחליט מי יהיה על המדף שלי ומי לא", מצטט את רוזנהויז מנכ"ל קוקה-קולה ישראל, איציק תמיר. גדי לסין, מנכ"ל קבוצת שטראוס, טוען כי רוזנהויז התקשר אליו בכעס ואמר לו כי הוא מצפה שיפגין אחריות ויוציא את מוצריו ממבצע ההוזלות של רשת המרכולים המתחרה.
"האופן שבו שופט המחוזי משה יועד כהן מתאר את ההתנהלות העסקית האגרסיבית של מנכ"ל שופרסל לשעבר אפי רוזנהויז מזכיר במשהו את הסגנון של טוני סופרנו", כותב ב"דה-מרקר" הפרשן המשפטי עידו באום. "כשאתה הבריון הכי גדול בשכונה, אתה הרי לא צריך לאיים על הילדים בגינה כדי שיסתלקו ממגרש הכדורגל וישאירו את הכדור בשבילך. מספיק שתסביר להם שאתה רוצה לשחק שם עכשיו – הם כבר יבינו את הרמז. ואם הם לא יבינו בפעם הראשונה, תדרוך להם בטעות על האופניים".
ב"כלכליסט" כותבים תומר גנון וזוהר שחר-לוי על השלכותיה של ההתנהלות העסקית הפלילית של שופרסל על כיסי הצרכנים. על-פי טור הפרשנות שעליו חתומים השניים, מדובר ב"הרשעה חשובה בעבירה שקשה להאמין שמישהו היה מבין מהי לפני המחאה של 2011. עבירה שהצרכן לא מרגיש אולי באופן מיידי אצלו בסל המוצרים, אבל לאורך זמן היא משמרת את הכוח העצום שיש בידי רשת השיווק. עבירה שבה רשת שיווק מכופפת ספקים באיומים ובעונשים שפוגעים להם בכיס, ותוקעת מקלות בגלגלי התחרות".
"הרשעת אפי רוזנהויז היא עוד עדות לשכרון הכוח בבית אי.די.בי והעומדים בראשו", כותבת נווית זומר במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות", העיתון שעד לאחרונה היה גם הוא עדות לשכרון הכוח בבית אי.די.בי והעומדים בראשו.
ללא קרדיט
ב"כלכליסט", ב"ממון" וב"דה-מרקר" נמנעים מלתת למתחרים מ"גלובס" קרדיט על חשיפת מעשיהם של מנהלי שופרסל. ב"כלכליסט", שסמוך למועד החשיפה נתן במה לטענה כי הורדת המוצרים מהמדפים היא "חלק מתוכנית ארוכת טווח לניהול המדף", מייחסים את החשיפה למכתב ששלח איגוד המזון לרשות להגבלים עסקיים בינואר 2009. ב"ממון" וב"דה-מרקר" נמנעים מלהתייחס לדיווחים הראשונים על המידע שעמד במרכז החקירה שהסתיימה בהרשעה.
מלחמת צהובון בצהובון
ב"ישראל היום" מבקשים הבוקר להפריך את הכותרת הראשית שהתנוססה אתמול על שער המתחרה "ידיעות אחרונות", ולפיה בחברת החשמל מבקשים להעלות את מחירי החשמל כדי לכסות על נזקי סופת החורף שאירעה לפני כשבועיים, שנאמדו בדיווח בכמיליארד שקל ("ישבתם בחושך? קפאתם? עכשיו תתכוננו לשלם").
"בחברת החשמל מכחישים את הכותרת הראשית אתמול ב'ידיעות'", מדווחים חזי שטרנליכט ונצחיה יעקב, המכנים את הסכום שבו נקב כתב "ידיעות אחרונות" עמיר בן-דוד "מופרך" ומייחסים את המידע שפורסם אתמול ל"חצי סמול-טוק" בין חברי ועדת הכלכלה של הכנסת לנציגים של חברת החשמל. ידיעת הכחשה נוספת פורסמה אתמול באתר "כלכליסט", אך אינה מופיעה במהדורה המודפסת של היומון הכלכלי מבית "ידיעות אחרונות".
ב"ידיעות אחרונות", מנגד, לא מפקפקים במידע. "האם ההצעה להעלות את מחירי החשמל כדי לכסות על נזקי הסופה לגיטימית?", תוהה כותרתו של מדור הפובליציסטיקה הדו-קוטבי של המוסף "24 שעות", המוקדש היום לאפשרות שנחשפה אתמול בשער העיתון. שני הכתבים החתומים על טורי הדעה, דני ספקטור (בעד) ועודד שלום (נגד), מתייחסים לכוונותיה של חברת החשמל כפי שהובעו אתמול בעיתון כאל עובדה מוגמרת.
ענייני תקשורת
הספד. במוסף "המגזין" של "מעריב" כותב אריק בנדר על אהוביה מלכין, "השדרן הראשון של תחנת הרדיו המחתרתית של ההגנה בתקופת המנדט הבריטי, איש המחנות העולים, הפלמ"ח וההגנה, ובעיקר איש ספר", שנפטר בשבוע שעבר.
המאבק על התמלוגים. במוסף "גלריה" כותבת שני ליטמן על מאבקם של יוצרי קולנוע וטלוויזיה נגד דרישת זכייניות ערוץ 2 לסגור את חברת התמלוגים שלהם (על-פי היוצרים) או להסדיר את פעילותה (על-פי רשת וקשת).
הסוגיה נדונה כעת על-ידי הממונה על ההגבלים העסקיים, ומהכתבה עולה כי בקרוב תוגש לכנסת הצעת חוק פרטית להסדרת פעילותה של חברת התמלוגים, תל"י. "מה שנשמע אולי כוויכוח טכני כלכלי מקבל משמעות אחרת כשחושבים על כל נכסי התרבות שמדובר בהם", כותבת ליטמן, אלא שמקריאת כתבתה עולה כי ייתכן שהפעם אכן מדובר בוויכוח טכני כלכלי.
טלוויזיה מסחרית. שלושת עיתוני הכלכלה מדווחים על הודעת חברת ההפקות ההולנדית אנדמול שלפיה הגיעה להסכמות בנוגע לרכישת 33% מזכיינית ערוץ 2 רשת, כפוף לאישור הרשות השנייה והממונה על ההגבלים העסקיים. "בעוד שעד היום המשקיעים ראו בטלוויזיה עסק צדדי שמקנה בעיקר כוח והשפעה, אנדמול מגיעה לרשת מתוך אמונה שניתן להרוויח בארץ כסף מטלוויזיה", כותב ב"כלכליסט" אופיר דור.
"ידיעות אחרונות". "רוצים להשתתף במבצע 'דצמבר הגדול'?", שואל כתב "ידיעות אחרונות" ראובן וייס את הקוראים בידיעת קידום עצמי נוספת שעליה משום מה הוחלט להחתים עיתונאי. הידיעה, שכמותה מתפרסמות ב"ידיעות אחרונות" כמעט מדי יום מזה כמעט חודש, מוקדשת לראיון קצר עם אחד הזוכים במבצע, שהצטלם לעיתון עם אחיו ועם אחייניתו הפעוטה.
"איך משתתפים? חפשו את מספר המזל שלכם היום על שער '24 שעות'", מדווח כתב "ידיעות אחרונות" לקוראים כמה עמודים לאחר שהוא מדווח להם על מעצרם של נערים החשודים בביצוע עבירות מין חמורות בילדה.