עיתון קהילתי, מתאים לכל המשפחה, שיעורר בקוראיו הזדהות. שלמה בן-צבי, המו"ל והעורך הראשי של העיתונים "מעריב" ו"מקור ראשון", נשא היום (20.12.13) נאום ובו התווה את חזונו לעיתון חדש שייווצר מאיחוד שני היומונים שתחת אחריותו. שנה לאחר שאישר בית-המשפט לבן-צבי ולבני משפחתו לרכוש את "מעריב" שנקלע לכינוס נכסים, ולאחר שהורה על ביטול מוספים, פיטורים רחבי היקף, סגירת בית-הדפוס ומחלקת ההפצה ונטישת בניין המערכת ההיסטורי, טוען המו"ל כי הצליח להביא את הקבוצה לאיזון תפעולי וכי הוא סמוך ובטוח שבתוך שנים אחדות יצליח להביס את המתחרים.

בן-צבי, שאמר את הדברים בכנס "מעורבים" השני שקיימה באילת קבוצת התקשורת שבראשה הוא עומד, הצהיר כי "בחודשים הקרובים" תצא לפועל התוכנית לאיחוד חלקיהם החדשותיים של "מעריב" ו"מקור ראשון"; כיום נערכים שני חלקים אלו בנפרד, אך בהתבסס על אותה מצבת כתבים.

לדבריו, מהלך האיחוד ייצור שתי חבילות בעלות מעטפת משותפת ומוספים נפרדים. בשיחה עם "העין השביעית", שנערכה לפני כחצי שנה על רקע אחד מרגעי המשבר בין ההנהלה והעובדים, קשר בן-צבי בין "איחוד המותגים" ובין איחוד המערכות והקמת מערכת מאוחדת בירושלים; כיום פועלת מערכת החדשות של "מעריב" בתל-אביב, במשרדים שנשכרו לאחרונה במגדל רובינשטיין, ומערכת "מקור ראשון" ממשיכה לפעול מהגן הטכנולוגי במלחה, ירושלים.

לדברי בן-צבי, עם השקת העיתון המאוחד תחל קבוצת התקשורת להצהיר על מספר העותקים שאותם היא מפיצה. "לדעתי הגיע הזמן שבשוק העיתונות הישראלי תהיה שקיפות", אמר. "החל מהאיחוד נתחיל לרשום בכל יום שישי כמה עיתונים אנחנו מפיצים באותו יום, כדי שגם אצלנו, גם בעולם העיתונות, תהיה שקיפות".

שלמה בן-צבי עם שר החינוך שי פירון. ועידת "מעורבים", אמש (צילום: יוסי אלוני)

במקביל למהלך זה, הצהיר בן-צבי, תתוגבר גם הפצתו של העיתון, המתבצעת כיום בידי מפיץ עצמאי. "ההפצה תהיה גדולה מאוד, והיא תחזור גם לנקודות שנטשנו לפני שנה וחצי ושנתיים – בבתי-חולים ובתי-קפה, וגם בתי-מלון, ואני משוכנע שעד החגים, השנה, נגיע לתפוצה כפי שהיתה ל'מעריב' לפני חמש שנים, לפחות בסוף השבוע", אמר.

"מאז החגים כמעט הכפלנו את נקודות המכירה שלנו. מותו המאוד-מאוד טרגי של אריק (איינשטיין, שהראשון והאחרון בסדרת טורים אישיים שאמור היה לכתוב ב'מעריב' התפרסם סמוך לאחר מותו; א"ב) – היינו ודאי מוותרים על האירוע הזה – הוסיפה גם היא הרבה מאוד להפצה של העיתון. לצערי, הפתגם 'There's no news like bad news' עבד גם פה. זה נתן לנו דחיפה לעוד ועוד מכירות בחנויות", טען עוד בן-צבי (בדיקת "העין השביעית" מחודש מאי העלתה כי "מעריב" כמעט אינו מופץ בחנויות מחוץ לגוש דן).

עוד טען בן-צבי כי לאחרונה חל גידול במספר המנויים של העיתון. "בחודש שעבר התחלנו סוף-סוף שוב לגדול ולצמוח במספר המנויים. אני רוצה להזכיר לכם שלפני שנה בדיוק עמדתי פה, ואמרתי שבעוד שנה נביא את 'מעריב' לאיזון תפעולי. בשוק קשה, סקפטי וספקני – עשינו את זה. אני חוזר ואומר שבעוד שלוש-ארבע שנים נביא את 'מעריב' לעבור את המתחרה המסורתי, שלמדתי שאסור להזכיר את שמו, ובעזרת השם נשתדל מאוד לקיים גם את זה".

עיתוני רחוב ועיתוני זהות

חלקו השני של הנאום הוקדש לתכנים שאותם מעוניין בן-צבי לקדם באמצעות העיתון, ולהבדלים שהוא מוצא בין עיתונים הנרכשים בכסף ועיתונים המחולקים בחינם (בהקשר זה נמנע בן-צבי מלהזכיר את המהדורה החינמית של "מעריב", שאותה החל להפיץ לאחרונה). לאחר שביום הראשון של הכנס בן שני הימים, שמתקיים בחסות הקרן לידידות, הצהיר בן-צבי כי "'מעריב' ו'מקור ראשון' ישנו את העיתונות הישראלית וישנו את העולם – אז יבואו כולם", ביקש המו"ל והעורך הראשי להרחיב.

"עולם העיתונות היום נחלק לשניים: יש עיתוני רחוב, שהם בעיקר עיתונים שמחלקים בחינם. אדם נתקל בהם במדרכה, מרים, מדפדף וזורק – הוא לא יודע את מי הוא קורא, העיתון לא יודע מי הוא, אין זהות, אין הזדהות, אין נאמנות. עיתוני רחוב, מה שהם משתבחים בו זה תפוצה. אבל זה מה שיש להם. ויש קבוצה קטנה וחשובה מאוד של עיתונים בעולם, שהם עיתונים עם זהות – עיתונים שהאדם משלם עליהם ויודע עם מי ועם מה הוא מזדהה. העיתון יודע מי הוא, והוא יודע את מי הוא קורא ועם מי הוא רוצה לבלות שעה-שעתיים בסוף השבוע", אמר בן-צבי.

המונים מתאספים בחזית בית "מעריב" בתל-אביב לחזות במצעד יום-העצמאות, 9.5.1962 (צילום: לע"מ)

לדבריו, "עיתונים עם זהות" הם אלו שניחנים בכוח להשפיע על החברה. "איך נהיה עיתון של זהות, מי האנשים שיזדהו עם 'מעריב'? מי אתם, קוראי 'מעריב'? 'מעריב' היה תמיד עיתון משפחתי, והיום, יותר מלפני 65 שנה, אפשר להגיד שהמשפחה הישראלית נמצאת בסכנת זהות יותר גדולה ממה שהיתה אי פעם. התקשורת האחרת רואה את עצמה כמשפך, ולא את האחריות הערכית שיש לה – סלבס, תרבות של מתירנות חסרת כל רסן, תרבות של רייטינג, תרבות 'האח הגדול'. יותר מדי כל-אחד-ואחד-לעצמו, רחוק מדי מהמשפחה.

"כשעיתונים מדווחים על זמר – 'הזמר המפורסם', שאינני יודע אם מותר כבר להזכיר את שמו – ולא על שום דבר אחר, ומקדישים את השער עד עמוד 8 כולל, אז העיתון גם מלבה את התופעה. הוא נושא קצת באחריות לתופעה. והקוראים והמנויים מבינים זאת, ומפסיקים לקנות ומפסיקים להזדהות.

"יש היום צורך ורצון להשתייך למשהו. לקהילה. אנשים צמאים לקהילה. כך היום צומחות קהילות אד-הוק, של הורים לילדים בגן, הורים לילדים שהולכים יחד לחוגים, לג'מבורי, קהילות צרכניות להורדת מחירים, קהילות לשיפור איכות החיים והשכונה, קהילות בפייסבוק. הדור של 2014, דור הפייסבוק והטוויטר – דווקא זה הדור שצמא למשהו שהוא יכול להשתייך אליו, לקהילה, להיות שייך למשהו".

בסיום דבריו הציג בן-צבי בפני באי הוועידה כמה סלוגנים ודימויים ממסע פרסום ל"מעריב" שאותו הוא מתכוון להעלות בקרוב בערוצי טלוויזיה. "כמו שאני גדלתי על 'מעריב', אני רוצה עיתון שאוכל לגדל עליו גם את הילדים שלי – 'מעריב' שאני יכול להכניס הביתה, עיתון בשביל הילדים ולא עיתון למרות הילדים. 'מעריב' – העיתון של החברה הישראלית. 'מעריב' – העיתון שהחברה הישראלית כל-כך צריכה לו".