השופט משה דרורי, סגן נשיא בית-המשפט המחוזי בירושלים, דחה ביום חמישי האחרון ערעור שהגיש אריה קינג, פעיל ימין וחבר מועצת העיר ירושלים, על פסק דין שדחה תביעת דיבה שלו נגד חגית עופרן, תנועת שלום-עכשיו ו"קפה דה-מרקר".
התביעה המקורית הוגשה בשנת 2010, באמצעות עו"ד גיל ישראלי, בעקבות כתבה שפירסמה עופרן באתר תנועת שלום-עכשיו תחת הכותרת "עבירות בנייה של מתנחלים בירושלים – העירייה והמשטרה נמנעות מאכיפה". בין התצלומים שנלוו לכתבה היה גם מבנה שלטענת קינג שייך לו וכלל לא בוצעה בו בנייה בלא היתר. בתביעה המקורית דרש קינג פיצוי של 140 אלף שקל בגין הוצאת דיבה.
"אני מקווה שיש לך הרבה מניות ב'גבעות עולם' ו/או 'ישראמקו יהש', על מנת לשלם את תביעת הדיבה שאוטוטו תימסר לך ובקרוב", כתב קינג במייל ששלח לעופרן, "כל זאת על רקע לשון הרע שפירסמת באתר הסהרורים 'שלום עכשיו'. יש לך עוד 66 שעות להסיר את דברי הבלע שלך מהאתר שלכם".
התביעה נגד "קפה דה-מרקר" נבעה מכך שהבלוגר אמיתי סנדי פירסם את הכתבה בבלוג שלו באתר. אחרי פניית קינג אל ליאת זנד, עורכת רשת הבלוגים, הוסר התוכן השנוי במחלוקת מהבלוג של סנדי.
עופרן ושלום-עכשיו טענו, באמצעות עו"ד ישי שנידור, כי הפרסום עסק ב"מתנחלים" באופן כללי והדגישו כי קינג כלל אינו מוזכר בשמו. עוד נטען כי הכותבת לא ידעה כלל כי יש לקינג קשר למבנה שבתצלום.
פעילת השמאל חגית עופרן, 23.9.11 (צילום: אורי לנץ)
השופט אברהם רובין, סגן נשיאת בית-משפט השלום בירושלים, סילק על הסף את תביעת קינג וקיבל את גרסת עופרן ושלום-עכשיו. "שמו של התובע לא הוזכר בכתבה", הדגיש השופט, "[...] התובע איננו גר במבנה [...] התובע אף איננו בעליו של המבנה, אלא המבנה שייך לחברה שהתובע, לפי הנטען, הוא בעל מניות בה [...] התובע גם לא טען בכתב התביעה כי המונח 'מתנחלים', שבו נעשה שימוש בכתבה, גורם לקורא לייחס דווקא לתובע את האמור בכתבה. יוצא, אם כן, כי הקורא הסביר לא יכול היה לזהות את התובע עם הבניין הנזכר בכתבה, ולכן דין התביעה להידחות".
קינג לא קיבל את הדין ובחודש יולי הגיש ערעור. בין היתר טען קינג כי בניגוד לקביעת השופט רובין, הוא אכן בעליו של המבנה. הדיון בערעור נערך ביום חמישי האחרון, או ביתר דיוק, היה אמור להיערך. מפרוטוקול הדיון עולה כי בא-כוחו של קינג איחר לדיון, וקינג עצמו כלל לא התייצב.
השופט דרורי הציע לצדדים פשרה: "שלום-עכשיו יצהירו כי בלי לגרוע מכל אות או תג בכתבה שפורסמה, הכתבה לא כוונה כלפי המערער. שלום-עכשיו מוסיפים ואומרים כי כאשר נכתבה הכתבה, לא ידעו בכלל על קשריו של המערער לתוכן הכתבה. בכך יידחה הערעור, פסק הדין של בית-משפט קמא יישאר על כנו וכל התיק נגד כל הנתבעים יסתיים". עו"ד שנידור הסכים להצעה, אולם עו"ד ישראלי, בא-כוחו של קינג, התנגד.
אחרי הפסקה בדיון, נכתב כך בהמשך הפרוטוקול, מפי עו"ד ישראלי: "בתשובה לשאלת בית-המשפט, לאחר שעיינתי בנספח א' לכתב התביעה שכתבתי, שבו יש צילומים של שלושה בתים, ובית-המשפט שואל אותי איזה בית הוא של התובע או באיזה בית גר התובע או איזה בית שוכר התובע, אני עונה שאינני יודע. בתשובה לשאלת בית-המשפט כיצד ניתן לאור דבריו של ב"כ המערער עצמו, שאינו יודע באיזה בית מדובר, לטעון שיש לשון הרע כלפי התובע, אני עונה, במחשבה שנייה אני אומר שאני מסכים לדחיית הערעור ללא צו להוצאות".
השופט דרורי נתן תוקף של פסק דין לנוסח שהציע מוקדם יותר בדיון, וחייב את המערער בהוצאות של 5,000 שקל בגין הערעור, ועוד 5,000 שקל בגין התביעה המקורית, הוצאות שנקבעו בבית-משפט השלום אך טרם שולמו.
23121-06-10
48096-07-13