הצעת חוק שמקדם משרד הבריאות, העשויה לשים קץ לפרסום מוצרי עישון בעיתונות המודפסת, עמדה במרכזו של דיון שנערך אתמול (2.12.13) בוועדת הכלכלה של הכנסת. בדיון, שבו הוצג נוסח חדש של הצעת החוק הממשלתית, ביקשו נציגי העיתונות המודפסת ולוביסטים של חברות הטבק להותיר על כנו את המצב הקיים, המספק לעיתונים הכנסות של עשרות מיליוני שקלים בשנה.

המשנה למנכ"ל "ידיעות אחרונות", ינון אנגל: "לפי ההצעה שלכם, לא יהיו בישראל עיתונים שאינם ממומנים על-ידי אילי הימורים מלאס-וגאס"

החוק הקיים אוסר על פרסום מוצרי טבק בטלוויזיה, ברדיו ובאמצעי תקשורת אחרים, אך מתיר את פרסומם בעיתונות המודפסת, תחת מגבלות שונות. מצב זה, טענו נציגי העיתונים, משקף איזון ראוי בין הצורך הציבורי בעיתונים עם חוסן כלכלי לבין שמירה על בריאות הציבור. נציגי חברות הטבק, מצדם, ביקשו לעכב את קידום הצעת החוק בטיעונים טכניים. היה גם מי שביקש לקדם את הטענה כי ייתכן שעישון כלל אינו מסוכן לבריאות.

הדיון נפתח בנזיפה: נציגי חברות הטבק – היבואניות גלוברנדס ופיליפ מוריס בע"מ והיצרנית המקומית דובק – טענו כי הנוסח העדכני של הצעת החוק פורסם באיחור, יממה אחת לפני הדיון או לכל המוקדם ימים אחדים לפניו, לאחר שכבר התבקשו להגיב לנוסח הקודם. ההאשמות הופנו לנציגי משרד הבריאות, שהוזמנו לדיון כדי להציג את ההצעה המעודכנת.

"יש פה דברים חדשים לחלוטין, שרק אתמול נחשפנו להם", טענה איריס אפשטיין, נציגת חברת פיליפ מוריס, יבואנית מותגי סיגריות מוכרים כמרלבורו, L&M, פרלמנט ונקסט. עמדה דומה הביע עו"ד צביקה שטוירמן, נציג יבואנית הטבק גלוברנדס, המשווקת בישראל את מותגי הסיגריות וינסטון, קאמל, לאקי-סטרייק, קנט, פאל-מאל ועוד. "זו התנהלות לא תקינה", האשים עו"ד דן פרידמן, נציג חברת דובק.

יו"ר הוועדה, ח"כ אבישי ברוורמן (העבודה), הביע הסכמה עם טענותיהם, חרף טענות נגדיות שהשמיעו נציג צוות הייעוץ המשפטי של הוועדה ונציגי משרד הבריאות, ולפיהן נוסח ההצעה המעודכן אינו שונה בהרבה מהנוסח הקודם, וניתן היה לעיין בו באתר הכנסת עוד בשבוע שעבר.

ישראלי מעיין בגליון "מעריב" מה-26 ביולי 2012, שכותרתו הראשית מדווחת בין היתר על העלאת המס על סיגריות (צילום: מרים אלסטר)

על אף הנזיפה ואימוצה על-ידי יו"ר הוועדה, מי שהשקיף על הדיון מהצד יכול היה להתרשם שחברות הטבק השלימו עם הסעיפים האוסרים על פרסום מוצרי עישון בתקשורת הכתובה – והפנו את טענותיהם בעיקר נגד הגבלות חדשות על הפצת מוצרי העישון, העשויות להיכנס לתוקף אם תאושר הצעת החוק בנוסחה הנוכחי.

מי שמצאו לנכון להביע תרעומת על החלקים בהצעה הנוגעים לתחום הפרסום הם נציגי העיתונים, וליתר דיוק שני העיתונים היומיים שדאגו לשלוח נציגים לדיון – "ידיעות אחרונות" ו"הארץ", שהמוציא לאור שלו, עמוס שוקן, הצהיר לאחרונה על יציאה לקרב נגד האיסור על פרסום סיגריות. את שני העיתונים ייצגה בדיון עו"ד שירה בריק-חיימוביץ' ממשרד עורכי-הדין ליבליך-מוזר, ואליה התלוו מנכ"ל קבוצת "הארץ", רמי גז (שלא לקח חלק פעיל בדיון), וינון אנגל, משנה למנכ"ל "ידיעות אחרונות".

לדברי עו"ד בריק-חיימוביץ', פרסום סיגריות בעיתונים, תחת המגבלות הנוכחיות, אינו משפיע כמעט על שיעור צריכתן בקרב קהל הקוראים. "המקסימום שהפרסומות האלה עושות זה ניוד של משתמש שכבר נמצא במעגל ההתמכרות מחברה מסוימת לחברה אחרת", אמרה, וכנימוק הציגה שיחה שניהלה עם אמה בת ה-63, דוקטור לביוכימיה, המעשנת, לדבריה, "קופסה ביום" זה עשרות שנים. לדברי עו"ד בריק-חיימוביץ', כששאלה את אמה על השפעת הפרסומות, נענתה כי יש לדאוג יותר מהפסקה פתאומית של צריכת ניקוטין, העלולה להשפיע לרעה על הבריאות.

קוקה-קולה, סיגריות, פוליטיקאים

אלעד שפר, נציג עמותת אוויר-נקי, חלק על השקפתה של עו"ד בריק-חיימוביץ' בנוגע להשפעת הפרסומות. "חברות הסיגריות לא מפיקות את הפרסומות האלה בהתנדבות", הזכיר שפר. "הן משלמות עליהן הרבה כסף, ואם הן משלמות על זה כסף – הן חושבות שזה אפקטיבי עבורן". העיתונות, אמר, צריכה ללמוד להיגמל מתלותה בפרסומות לסיגריות.

עו"ד עמוס האוזנר, המועצה למניעת עישון: "אחת הבעיות של עיתון שמקבל פרסומת לסיגריות היא שהוא ממעט לכתוב על נזקי העישון"

שפר ביקש להזהיר גם מפני סוג נוסף של פרסום, שעליו אין פיקוח: פרסום סמוי. בהקשר זה הצביע על סעיף הנכלל בנוסח העדכני של הצעת החוק, ולפיו ההגבלות המוצעות לא יחולו על "יצירת אמנות או דיווח חדשותי" שנוצרו שלא במטרה לקדם מוצרי עישון.

לדברי שפר, סעיף זה עשוי לאפשר פתח לפרסום סמוי של מוצרי עישון. "חברות הטבק מושכות בחוטים מאחורי הקלעים, ומשלמות כספים לכל מיני ידוענים ודוגמנים כדי שיצטלמו עם סיגריות לעיתונות – תמונות מבוימות, אמנותיות כביכול. מעשנים ב'האח הגדול', שוטפים לנו את המוח, וצריך להתייחס גם לנושא הזה", אמר בהקשר זה.

עו"ד שירה בריק-חיימוביץ', נציגת "ידיעות אחרונות" ו"הארץ", אתמול בוועדה (צילום: העין השביעית)

"שוטפים לבני-אדם את המוח, כמו שאמרתי", אמר יו"ר הוועדה ברוורמן. "כל המוצרים האלה, שגורמים נזק לבני האדם – שוטפים להם את המוח באמצעות נשים יפות ואתלטים גבוהים. אנחנו חיים בעולם שבו אנחנו בעצם יודעים שאנחנו מוכרים לאנשים דברים לא נכונים, העיקר כדי למכור. החטא הזה קיים בכל מקום, כולם עושים את זה – קוקה-קולה, סיגריות, פוליטיקאים – זה אותו דבר, וזו חלק מהסכנה לקיום המין האנושי", אמר עוד. "בישראל, כמו בארצות-הברית, הכסף הגדול שולט, ולעתים הוא שולט בכוח, באלימות. בסופו של דבר קשה לעמוד מול הכסף הגדול", הוסיף בהמשך.

שמואל טל, המוציא לאור של כתב-העת "סיגאר", ביקש לקרוא תיגר על התפיסה הרווחת שלפיה סיגרים גורמים לסרטן בשפתיים ובחלל הפה. לטענתו, מדובר במיתוס מראשית המאה הקודמת, שמקורו בסרטן שבו לקה זיגמונד פרויד, מעשן סיגרים ידוע. "פרויד עישן סיגרים – וחי עד גיל מאוחר מאוד", אמר טל, שכתב-העת שלו צפוי להיפגע במיוחד אם תאושר הצעת החוק.

"אני לא רופא, אבל כל מי שהיה בקובה יודע שמעשנים שם מגיל חמש – וחיים עד גיל תשעים ומשהו", אמר עוד, ונענה בקריאות פקפוק מקרב הנוכחים בדיון (על-פי ארגון הבריאות העולמי, ב-2011 היתה תוחלת החיים הממוצעת בקובה 78 שנים).

הקו המערכתי של "ידיעות אחרונות"

עו"ד עמוס האוזנר, יו"ר המועצה הישראלית למניעת עישון, הפועלת בחסות האגודה למלחמה בסרטן, טען כי הקשר הכלכלי בין העיתונים לחברות הטבק מייצר תת-סיקור, ולעתים גם סיקור מוטה, של הנזקים הבריאותיים הכרוכים בעישון. "אחת הבעיות של עיתון שמקבל פרסומת לסיגריות היא שהוא ממעט לכתוב על נזקי העישון", אמר.

עו"ד עמוס האוזנר בכנסת, 13.11.12 (צילום: מרים אלסטר)

"דוגמה מצוינת היא ה'ניו-יורק טיימס' – עיתון שכותב היום ללא הפסקה על נושא העישון. למה? כי ב-1999 הוא קיבל מרצונו החלטה לא לקבל פרסומות לסיגריות. בישראל אין הרבה כאלה – יש את ה'ג'רוזלם פוסט', ואת עיתון 'בשבע', של הציונות הדתית, שהרב שלו אמר שלא ראוי לקבל פרסומות לסיגריות, מטעמים מצפוניים", הוסיף עו"ד האוזנר.

בתגובה לדברים הללו קרא לעברו ינון אנגל, המשנה למנכ"ל "ידיעות אחרונות": "תמצא לי עיתונאי אחד שיבוא ויגיד לך שקיבל איזושהי הנחיה מהנהלת העיתון לא לפרסם דברים – תמצא אחד כזה". עו"ד האוזנר, שבשיחה עם "העין השביעית" ביקש לא להסגיר את שמותיהם של העיתונאים שמהם לדבריו שמע עדויות מסוג זה, השיב לאנגל כי הוא מכיר כתבי בריאות רבים שאמרו לו כי לא קיבלו אישור לפרסם כתבות על נזקי העישון. "אני אראה לך עיתונאית שהכינה כתבה – ופתאום בעל העיתון אומר לה שהוא 'איבד את הכתבה'", אמר בדיון.

"כשאתה מייצג עיתונים ובא לוועדות, אתה נתקל בחומה של ציניות – 'ברור, את העיתונים מעניין רק כסף, רק הכנסות'", אמרה נציגת "ידיעות אחרונות" ו"הארץ", עו"ד בריק-חיימוביץ'. המציאות, טענה, אינה תמיד עולה בקנה אחד עם תדמית זו. "כשמר האוזנר מדבר על צנזורה עצמית, על ריסון עצמי שלא לפרסם על נזקי העישון כדי לקבל יותר מודעות מחברות הטבק – אז העוול שנעשה פה כלפינו הוא רציני", אמרה.

ח"כ אבישי ברוורמן, יו"ר ועדת הכלכלה, באחד מדיוניה, 15.10.13 (צילום: פלאש 90)

"זה צורם – אם מדברים, צריך להיצמד לעובדות. אז אני רוצה לשלוף את העובדות", הוסיפה עו"ד בריק-חיימוביץ', והציגה בפני הנוכחים אוגדן של פרסומים מארכיון "ידיעות אחרונות". "כשנכנסים לארכיון 'ידיעות אחרונות' רואים שהקו המערכתי מאוד תקיף נגד עישון – רואים שיש המון פרסומים שמדברים על נזקים בריאותיים". לדבריה, בחמש השנים האחרונות פורסמו ב"ידיעות אחרונות" 205 פרסומים מערכתיים – מאמרים וידיעות – העוסקים בנזקי העישון.

היו"ר ברוורמן, פרופסור לכלכלה, לא מיהר להשתכנע. "המשפט הכי חשוב על סטטיסטיקה הוא משפט בלעז: 'liars figure and figures lie'", אמר לנציגת העיתונים. "האם 205 מאמרים זה הרבה או קצת? כולם עושים את זה פה בוועדה, אפילו בנק ישראל – באים וזורקים מספרים. בשביל להבין אם זה הרבה או מעט צריך איזה רפרנס".

"אז אני חושבת שזה הרבה", השיבה בריק-חיימוביץ'.

"למה?", חקר ברוורמן.

"אין לי יומרה סטטיסטית", השיבה, וביקשה להקריא כמה מכותרותיהן של הידיעות שנאספו מארכיון "ידיעות אחרונות". "ידיעה שפורסמה ב-3 בפברואר 2013, מאת ירון קלנר, תחת הכותרת 'פצצת עישון' – 'מחקר: עישון גורם לסרטן מסוגים שונים'. זה התפרסם ב'ידיעות אחרונות', בחדשות".

ח"כ ברוורמן: "באיזה עמוד?".

עו"ד בריק-חיימוביץ': "עמוד 16. אני אתן עוד דוגמה, מה-20 באוגוסט 2012. 'עישון טבק מסוכן כמו סיגריה רגילה. מומחים מסבירים: גם גידול אורגני לא הופך טבק לבריא'".

ח"כ ברוורמן: "גם זה בעמודי החדשות? באיזה עמוד?".

עו"ד בריק-חיימוביץ': "עמוד 11, במסגרת כתבה גדולה על טבק לגלגול ועל ההגבלות יש בוקסה – 'מפזרים את העשן', עם הדגשים. שוב – הדגש בריאותי לחלוטין, עם סקירה מאוד רצינית. זה לא רק בעמודי החדשות. כמעט לא יוצא גיליון של 'זמנים בריאים' בלי שיש בו איזשהו אייטם על נזקי עישון. הכתבים שלנו מסקרים את זה, ומסקרים את זה בהרחבה רבתי".

חוסן העיתונות מול בריאות הציבור

אחת הטענות שהעלתה נציגת "ידיעות אחרונות" ו"הארץ" נוגעת למשוואה מתבקשת: איסור על פרסום סיגריות בעיתונים יפגע בהיקף הכנסותיהם, ובכך ייפגע גם חוסנם הכלכלי המעורער ממילא של העיתונים, התפתחות הצפויה להחריף את כפיפותן של המערכות לאילוצים כלכליים. מנגד, המשך פרסומם של מוצרי עישון בעיתונים, בהנחה שהמודעוֹת אכן מעודדות צריכה, תורם להרחבת היקף הנזקים הבריאותיים הנובעים מעישון. חופש העיתונות מול בריאות הציבור – שני התרחישים משקפים פגיעה מסוימת באינטרס ציבורי, אך יש מי שסבור כי ניתן למצוא נוסחה שתאזן ביניהם.

נציגת "ידיעות אחרונות" ו"הארץ", עו"ד שירה בריק-חיימוביץ': "אם תגרמו לנו להשבתה כללית של פרסום טבק, אתם גם פוגעים בגורם שיכול לעזור לכם – בעיתונים אפשר להשתמש גם ככלי"

"צריכים לאזן בין האינטרסים", אמר ח"כ חנא סוייד (חד"ש), שהעיד כי בדיוק לפני שלוש שנים הפסיק לעשן. "אני לא רוצה שיצטייר כאן דיון בין טובים לרעים – כאילו הטובים הם האנשים נגד העישון, שבכלל לא מדברים על ההיבטים הכלכליים של הדבר, ומצד שני התעשייה שמדברת רק על הכלכלה ולא מדברת על הנזקים הבריאותיים של העישון", אמר עוד. "בסופו של דבר התפקיד שלנו הוא לאזן – אפשר לפגוע בספקים, ואפשר לפגוע בצרכנים, אבל צריך להיזהר לא לפגוע במי שנמצא באמצע, למשל העיתונים".

נציגת העיתונים הסכימה עימו. "לא צריך לשפוך את התינוק עם המים. כלכלה לא תמיד סותרת אידיאלים – לפעמים צריך לראות מה משפיע יותר, ולמצוא את הדרך הנכונה יותר", אמרה עו"ד בריק-חיימוביץ'. "אם תגרמו לנו להשבתה כללית של פרסום טבק, אתם גם פוגעים בגורם שיכול לעזור לכם – בעיתונים אפשר להשתמש גם ככלי, שאפשר להשתמש בו לצרכים שלכם. השאלה היא, האם כתבה רצינית על נזקי העישון לא שווה עשרות מונים מאשר הסרה של הפרסום הפרווה הקיים היום?".

המשנה למנכ"ל "ידיעות אחרונות", בשיחה עם תומכי ההצעה מיד עם תום הדיון, היה ישיר יותר בנוגע לנזקים האפשריים של הצעת החוק: "לפי ההצעה שלכם, לא יהיו בישראל עיתונים שאינם ממומנים על-ידי אילי הימורים מלאס-וגאס", אמר, בכוונו לבעל ההון האמריקאי שלדון אדלסון ולחינמון רב-התפוצה "ישראל היום". באותה שיחה, כשנשאל אנגל על כתבה שפורסמה ב"העין השביעית" בשנת 2000, שעסקה בין היתר בנסיבות פרסומה של כתבת שער של "מוסף הארץ" ולפיה ייתכן שאין סכנה בעישון פסיבי, השיב המנהל הבכיר: "אתה יודע איזה אינטרסים יש ל'עין השביעית'?".

כמה דקות לפני כן, לקראת סיום הדיון, נערכה הצבעה בנוגע לשמה של ההצעה. חברי הוועדה החליטו לאשר את שינוי שמו של החוק המוצע ל"חוק איסור פרסומת והגבלת שיווק של טבק ומוצרי עישון". הדיון בסעיפים החדשים ובהשפעותיה של ההצעה על העיתונים ועל משווקי מוצרי העישון, שבסופו ייקבע הנוסח שבו תעלה ההצעה להצבעה בקריאה שנייה ושלישית, יימשך במועד אחר.