מכלל עשרת העובדים שהועסקו במערכת "השבוע", תוכנית האקטואליה של ליל שבת בערוץ 10, וזומנו לשימוע לפני פיטורים, נחתם גורלם של שניים בלבד: אבנר הופשטיין וניר בכר. לאחרים, שלכאורה חרב הפיטורים התהפכה מעל ראשיהם בעקבות החלטת מנהלי הערוץ להסיר את התוכנית מלוח השידורים, נמצאה תעסוקה חלופית בתוך הערוץ. רק הופשטיין ובכר משלמים את מלוא המחיר: הם מנושלים מתעסוקתם ומפרנסתם.

להזכירכם: בכר והופשטיין הם שני העיתונאים שהיו מעורבים בשידור התחקיר על שלדון אדלסון ושנותרו בערוץ 10. האחרים, העורכת הראשית רותי יובל והמנכ"ל ראודור בנזימן, התפטרו במחאה על שידור ההתנצלות שנכפה על חברת החדשות.

מנהלי ערוץ 10 ידקלמו בימים הקרובים את המסר הבא: לפיטורים אין כל קשר לתחקיר ולהתנצלות שנכפתה על הערוץ בעקבות שידורו. הפיטורים הם החלטה עסקית גרידא הנגזרת ממצבו הכלכלי הקשה של הערוץ. ההחלטה לקצץ בתקציב חברת החדשות, באמצעות ביטולה של תוכנית "השבוע" דווקא, נבעה מעלויותיה הגבוהות ומהכנסותיה הנמוכות.

משמאל למעלה בכיוון השעון: ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, איל ההון ובעל מניות בערוץ 10 רון לאודר, מנכ"ל חברת החדשות של ערוץ 10 אורי רוזן (צילומים: "העין השביעית"; עידו קינן חדר 404, צילום מסך; משה שי)

אני מרשה לעצמי לפקפק בגרסה הזו. ההחלטה מצטיירת כמהלך מחושב שבא לרצות את השלטון ו/או את בעלי המניות של הערוץ, בראש וראשונה המיליארדר רון לאודר. הערוץ המוכה הזה מחזר עתה על פתחיהם של מנהיגי המדינה ושל המממן העיקרי שלו, לאודר, בניסיון לבסס את מצבו הכספי המעורער. הנהלת הערוץ הגיעה למסקנה כי סיכוייה להשיג את הסכמתו של לאודר להגדיל את הזרמת ההון לערוץ והסכמתם של ראש הממשלה ושר האוצר להקל על פריסת חובותיו של הערוץ יגדלו אם חברת החדשות של הערוץ תיראה כמו חבורה של חתלתולים מבויתים ולא כמו להקה של כלבי שמירה נשכניים.

פיטוריהם או עזיבתם של כל העיתונאים שהיו מעורבים בשידור התחקיר על אדלסון, כמו גם מה שנראה כהחלפתם של עורכי חברת החדשות בעיתונאים שאינם רוצים להרגיז את השלטון, הם מעין הצהרה על פתיחת דף חדש ביחסי הערוץ והשלטון (ודורשי טובתו). חברת חדשות ללא ראודור בנזימן (קרוב משפחתו של הח"מ) ורותי יובל וללא אבנר הופשטיין וניר בכר היא חברת חדשות פחות לוחמנית, פחות עצמאית, פחות דעתנית. זו חברת חדשות המאותתת שהיא למדה את הלקח, שהיא תיזהר לא להתעמת עם השלטון ולא להרגיז את יקיריו ולא תסתבך בתחקירים וכתבות שיש בהם פוטנציאל לעורר כעס אצל מישהו בממסד.

הגישה הזו של חברת החדשות, כפי שהח"מ מבין אותה נוכח פיטוריהם של הופשטיין ובכר, לא היתה יוצאת אל הפועל אילו לערוץ 10 היתה הנהגה מקצועית וציבורית ראויה לשמה. מסתבר שזה לא המצב. מהרגע הראשון לפריצתו של משבר אדלסון, הופקרו העיתונאים שהיו אחראים על שידור הכתבה לתביעותיו הבוטות של מושא התחקיר. הנהלת הערוץ, כמו גם מערכת הייעוץ המשפטי שלו, הצטיירו כמי שנכנעים לדרישותיו של אדלסון ואינם מושיטים הגנה מספקת לכתבים ולשדרים הנוגעים בדבר. עיתונאים ללא גיבוי של ארגוני התקשורת שבהם הם מועסקים הם עיתונאים נכים. אין להם יכולת לעמוד מול מושאי סיקורם ולהגן על ממצאיהם ואבחנותיהם.

הבגידה הזו בעיתונאים מגיעה לשיאה עם פיטורי בכר והופשטיין. בנימוק הנואל של חיסכון כספי (עלות שכרם במשותף מגיעה, להערכתי, לכ-45 אלף שקל לחודש) גזר עליהם שלשום אורי רוזן, המנהל בפועל של חברת החדשות של ערוץ 10, לארוז את תיקיהם וללכת הביתה. למרבה התסכול, עמיתיהם בערוץ נשארים אדישים.