פרשת "הזמר המפורסם" עמדה במרכז סוף-השבוע החדשותי – תמונות פרצופו המטושטש של הזמר לצד נערות בביקיני חושפני חזרו וריצדו על המסך, מלוות בראיון שבו מספרת נערה בת 17 כי הזמר המוערץ לא אשם – הרי היא וחברותיה רצו את זה כל-כך.

עיקר הדיון בפאנלים השונים עסק בצו איסור הפרסום והרלבנטיות שלו בעידן הרשתות החברתיות. בין ההתלהמות חסרת המעצורים של היחצן רני רהב בערוץ 2, שהתייחס לבלוגרים כאילו היו פושעים נתעבים, לבין התבדחותו הצינית של חנוך דאום בערוץ 10 על הסקרנות הציבורית בנוגע לזהותו של אותו זמר, הבליח לרגע קול פמיניסטי שפוי ונוקב כשד"ר יפעת ביטון העלתה את הסוגיה המהותית בכל הפרשה הזוועתית הזו – היותן של נערות בגיל בית-ספר אוכלוסייה לגיטימית לניצול על-ידי סלבריטאים שמשתמשים בהן כאילו היו צעצועי מין.

הסלבריטאים הללו הם גיבורי התרבות שלנו – הם ממותגים כזמרים לאומיים וכשופטי כשרונות, בעלי היכולת לרומם צעירים לדרגת כוכבות או לפסול אותם כלאחר יד. הם צוברים הון ויוקרה ומתקשטים בסממני המותרות המתבקשים ממעמדם – נערות צעירות, לעתים בגיל בית-ספר (המוגדרות כקטינות או שאינן מוגדרות ככאלה), קלות לשימוש ונוחות לבעילה.

אך האם הביקורת מופנית לעברם? לא בהכרח. בהמשך לדבריה של ביטון באותה תוכנית ("המטה") הגיב העיתונאי הבכיר שמעון שיפר בהערה על הדרך שבה נערות מתלבשות כשהן הולכות לבית-הספר: "אני רוצה לומר משהו אחר, אני חושב שהסיפור הזה מעלה שאלות קשות ביותר לגבי אחריות של הורים על בניהם, בנותיהם, איך בנות היום הולכות לבית-הספר, איך בנות מתלבשות".

כך נחשפת שוב מבעד למעטה הפוליטיקלי-קורקט הסקסיסטיות הישראלית במערומיה. נשים הן ה"ממתק" (כפי שהגדירה זאת איילה חסון בהזדמנות אחרת) במסיבות חשק. "למה לא להתייחס לגבר ולחברה הגברית שחושבת שזה נורמלי שגבר כזה יסתובב עם חבורת נערות?", מחתה בתגובה ביטון. התנהלותו של השיח התקשורתי ב"פרשת הזמר המפורסם" מוכיחה שוב עד כמה חיוני שבפאנלים השונים ישתתפו יותר ויותר נשים עם מודעות פמיניסטית, שתדענה לזהות הטיות סקסיסטיות, להצביע עליהן ולמחות נגדן, כדי לכונן כאן שיח הוגן ושוויוני יותר.