סמל
פולשים זרים שהגיעו לישראל בהיחבא מאיימים לפגוע בסמל הישראליות. כך עולה מעלעול ביומון הישראלי המזוהה עם ראש ממשלת ישראל ומשמש עבורו ועבור מעגליו הקרובים שופר להשמעת עמדותיו באוזני הנתינים ואומות העולם.
"הסברס בסכנה", זועקת הכותרת הנדפסת באופן בולט במעלה שער "ישראל היום". "מומחים מזהירים: שיח הצבר, הסמל הלאומי שלנו לילידי הארץ, מצוי בסכנת הכחדה", נכתב בהפניה לידיעה ההיסטרית, שממנה עולה כי כנימה אקזוטית תקפה קקטוסים בעמק החולה.
"חשש: הסברס הולך ונעלם", מגזימה גם כותרת בתחתית שער "ידיעות אחרונות", העיתון הנמכר בישראל, המתחרה בשנים האחרונות במאמץ רב במתחרה הצעיר ועתיר המשאבים בגזרת הטבלואידים הפטריוטיים. קוראי עמוד השער של "ידיעות אחרונות" המעוניינים לדעת עוד על המגפה מופנים לעמודיו האחוריים של היומון, שבהם מתפרסם תצלום גדול של פירות קקטוס חולים ועל גביהם הכותרת הנוגה "ארץ בלי צבר".
קישקשתא. סם הזיות רב-עוצמה? (צילום מסך)
"כל עוד ישראל היתה חברת לוקלית סגורה, פרובינציאלית באופייה, היא היתה מעין אי מוגן במרחב. ברגע שנפתחה החוצה לעולם, יש לזה מחיר. לצד פלורליזם מקבלים גם כנימה קטלנית", אומר פרופ' עוז אלמוג לכתב "ישראל היום" דן לביא, במסגרת שבה מופיעה דמותה של הבובה קישקשתא.
"טייל ישראלי הביא לארץ קקטוס מדרום אמריקה כדי להפיק סמים, אבל לא שם לב שעל הקקטוס יש כנימה המחסלת כעת את הפירות האהובים", מעדכן את הקוראים דודי גולדמן בכותרת המשנה של הדיווח ב"ידיעות אחרונות".
בתוככי הידיעה מובהר כי מדובר, בעצם, בהערכה: "החוקרים מעריכים שטייל ישראלי שחזר מטיול – כנראה בהרי האנדים – רצה לגדל בארץ סוג מסוים של קקטוס הנקרא 'סן-פדרו' ('קישקשתא', בסלנג של הטיילים הישראלים), כיוון שאפשר להפיק ממנו מסקלין, שהוא סם הזיות רב-עוצמה. הטייל – כך מעריכים – שתל את הסן-פדרו בעמק החולה, שם היא התפשטה במהירות על שיחי הצבר וחיסלה את פירותיו. החשש הוא שמעמק החולה תתפשט הכנימה לכל הארץ באמצעות ציפורים ובני-אדם".
האם אכן נשקפת סכנה לקיומו של צמח הצבר בשטחי מדינת ישראל? כתב איכות הסביבה של "הארץ", צפריר רינת, מעריך כי "בשלב זה עדיין מוגבלת התפשטותה של הכנימה לאזור החולה". עם זאת, גם רינת, המנוסה שבכתבי הסביבה בישראל, קובע כי נשקפת סכנה לעתידו המקומי של השיח הקוצני, ש"הפך לאחד הסמלים הבולטים של הארץ עבור יהודים וערבים כאחד".
"אל מול איבוד דמות הצבר והתגבשות זהות חדשה מאבדים מהייחוד", אומר פרופ' אלמוג לכתב "ישראל היום", אך ממהר להרגיעו: "טוב שכיום יש לנו מקצוענים בחקלאות, ומרגע שיש תקלה – יש לנו, הצברים, יכולות משוכללות למדי לאתרה ולטפל בה".
עוד סמל
הצבר אינו הסמל הישראלי היחיד שנקלע באחרונה לסכנה קיומית. כל העיתונים מלבד "ידיעות אחרונות" מדווחים על האפשרות שבקרוב ייפרדו הישראלים גם ממסכת המגן מפני גזים רעילים, אורחת של קבע בבתים ובכלי תקשורת מקומיים מאז ראשית שנות ה-90 של המאה הקודמת.
"מערכת הביטחון ממליצה להפסיק לייצר ערכות מגן", מודיעה הכותרת הראשית של "הארץ". "ההחלטה מתקבלת בעקבות פירוק הנשק הכימי בסוריה, האיום העיקרי שהצריך חלוקת ערכות בשנים האחרונות", נכתב בכותרת המשנה לידיעה מאת עמוס הראל וגילי כהן. "עד עכשיו עבדו עלינו?", תוהה עמיר רפפורט בטור פרשנות המתפרסם ב"מעריב", ומבהיר כי ההמלצה שנחשפה אתמול בחדשות ערוץ 2 היא "המלצה ראשונית, וספק אם תעבור".
סמלים נוספים
בכל העיתונים מלבד "מקור ראשון" מתפרסמות היום תמונות של יאיר לפיד נוגע בחיבה באביגדור ליברמן לרגל אישור מינויו לתפקיד שר החוץ של מדינת ישראל. על שער "ישראל היום" נראה שר האוצר כשהוא מלטף את לחיו של עמיתו הזכאי. "בידיעות אחרונות" נראה לפיד כשהוא צובט אותה. ב"הארץ" לפיד כורך את זרועו על כתפו החסונה של ליברמן. ב"מעריב" הוא מחבקו בשער, ובעמודים הפנימיים טופח על חזהו.
כסף
"התייקרות המשכנתאות לא עצרה את הביקוש: היקף המשכנתאות באוקטובר עבר את הממוצע השנתי", מדווח ב"כלכליסט". "מרוב ספינים לא רואים את הספין הראשי; ב-2014 מחירי הדיור יזנקו בעוד 10%", מודיעה כותרת המתפרסמת ב"דה-מרקר", ציטוט של יו"ר לשכת השמאים אהוד דנוס, המתייחס בדבריו לתוכניות הממשלתיות השונות לפיקוח ולהסדרת התחום. "גל סכסוכי עבודה ואיומי פיטורים", מודיעה הכותרת הראשית של המוסף "גלובס על הבוקר" המצורף ל"מעריב".
כלכלה/ביטחון
הכתבה המרכזית בכפולת האמצע של "מעריב" מוקדשת ל"תנופת ההתיישבות" המורגשת, על-פי מרואיינים בעלי אינטרס, ביישובי המועצות האזוריות אשכול ושער-הנגב, הנושקות לרצועת עזה.
תחת הכותרת "הפריחה של יישובי עוטף עזה" קובעת דליה מזורי כי "האווירה הקהילתית והטבות המס משכיחות את החששות מהקסאמים ומהמנהרות שחופרים הפלסטינים מתחת לגבול". בתצלומים הנלווים לכתבה (יוסי אלוני) נראים ילדים שמחים בכפר-עזה, אמהות עם ילדים בכפר-עזה ואב רוכש פיתות במכולת בכפר-עזה בלוויית ילד וילדה.
ראש הממשלה ושרים נבחרים מצטלמים על רקע נופי הנגב, שלשום (צילום: קובי גדעון, לע"מ)
רכזת החינוך של המועצה האזורית אשכול אומרת לכתבת "מעריב" כי מאז מבצע "עמוד ענן" עלה מספר הילדים בגנים ב-18%. "הקהילות החמות ומערכת החינוך האיכותית", אומר לה ראש המועצה, "מהוות נקודת משיכה למשפחות". "מנהלת צמיחה דמוגרפית" מקיבוץ כפר-עזה שבמועצה השכנה גורסת כי "בכל אזור עוטף עזה יש אווירת קליטה ותהליכי קליטה".
נתונים שמספק הגוף שבמסגרתו פועלת המרואיינת מעלים כי מאז המבצע הצבאי רחב ההיקף "התעניינו" במעבר לנגב המערבי 12 אלף איש, וכ-2,000 משפחות "הופנו" ליישובי אשכול. על-פי מזורי, מדובר ב"גידול של 100 אחוז לעומת התקופה שלפני המבצע".
סוכן נדל"ן מקומי קורץ לאלו המחשבים חישובים כלכליים. "באזור הזה לא משלמים מס הכנסה", הוא טוען, ומזורי אינה מתקנת אותו. "כך שאם אדם משלם לדוגמה משכנתה בגובה 2,000 שקל לחודש, והוא מקבל הנחה ממס הכנסה באותו שיעור, ההנחה שהוא מקבל ממס ההכנסה מכסה לו את המשכנתה. כך שלמעשה מי שמשלם את המשכנתה שלו – זו המדינה".
הגם שייתכן כי אכן קיימת תופעה של הגירה חיובית ליישובים למודי ההפגזות, יש בעיה עם האופן החד-ממדי שבו מוצגת בפני קוראי "מעריב" האפשרות להגר לשטחים שמדי תקופה נעשים מסוכנים למחיה עד כדי פינוי תושביהם אל מחוץ לטווח האש. הצגתה של האופציה כפתרון הגיוני לתופעת יוקר המחיה מעידה על יכולותיה המשתכללות של מערכת יחסי-הציבור של היישובים הפריפריאליים, שצעדיה הראשונים נכפו עליה לפני קרוב לעשור, עם תחילת ההפגזות, ועסקו בעיקר בפן הבטחוני של החיים באזור.
מסים/יהודים
"ישראל – מקלט מס ליהודי כל העולם", מודיעה כותרת על שער "דה-מרקר". "לפני כשבוע פשט האינטרפול, בסיוע משטרת ישראל, על בתי יוקרה בהרצליה-פיתוח שרכשו יהודים צרפתים. הפשיטה נערכה במסגרת חקירה חובקת עולם בחשד להעלמת מס ולהלבנת הון בהיקף 5 מיליארד דולר", כותבת מירב ארלוזורוב. "חלק מהחשודים בפרשה – יהודים עשירים – מסתתרים בישראל. 'הם חושבים שישראל היא מדינת מקלט שתגן על יהודים, אבל הם טועים', צוטטו גורמים משפטיים בהגיבם על שיתוף הפעולה המשטרתי ישראלי-צרפתי בחקירה.
"רק שזה לא נכון", מוסיפה ארלוזורוב. "למעשה, לא במקרה הגיעו היהודים הצרפתים, החשודים בהעלמות המס, דווקא לישראל, ולא סתם הם חושבים שישראל היא 'מדינת מקלט ליהודים'. היתה להם סיבה מצוינת לחשוב כך – ישראל בפועל הפכה את עצמה למקלט מס עבורם. מקלט מס ממש כמו ברמודה, רק בהבדל אחד – ברמודה פתוחה לכל מעלימי ומתכנני המס בעולם, ישראל פתוחה בפני מעלימי ומתכנני מס יהודים בלבד".
כל העיתונים מדווחים על היעתרותה של חברת התרופות טבע לשלם למדינת ישראל מס בסך כ-2 מיליארד שקל מתוך נתח של כ-30 מיליארד שקל מרווחיה הכלולים בהגדרה החוקית של "רווחים כלואים".
ההחלטה לשלם את המס התפרסמה שעות אחדות לפני פקיעת החוק המאפשר לחברות מסוגה של טבע לשלם מס נמוך על רווחים שצברו הודות לפעילותן בישראל. אילולא היתה מתקבלת ההחלטה אתמול, היתה טבע נדרשת לשלם מס גבוה יותר בגין אותם רווחים.
בכמה מהדיווחים מוצגת החלטתה של חברת טבע להיטיב עם קופתה כהישג של משרד האוצר, שאנשיו הצליחו לעמוד ביעד הגבייה שהציבו לעצמם. "טבע הצילה את מבצע הרווחים הכלואים", נכתב על שער מוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות". "הבטחנו וקיימנו", מצוטט בהבלטה שר האוצר ויקיר המערכת, יאיר לפיד. בשער "דה-מרקר" מוצגת גרסה הופכית, המייחסת את המבצע לקודמו של לפיד בתפקיד, יובל שטייניץ, ובד בבד קובעת כי אין מדובר בהישג. "המבצע הצליח, השיטה נכשלה" היא כותרת מאמר הפרשנות של איתן אבריאל.
"המבחן של רשות המסים: מה עם חברות שלא שיחררו רווחים?", מודיעה כותרתה של ידיעה מאת הדר קנה המתפרסמת ב"כלכליסט", ומוקדשת לימים שאחרי תום מבצע הגבייה. "ברשות המסים הבהירו שכבר מהיום יתחילו להוציא שומות לחברות שלא הכשירו את רווחיהן במסגרת החוק", נכתב בכותרת המשנה.
בשר וחלב
ידיעת יחצנות על נטייתו של ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, לאמץ את יוזמת "שני ללא בשר" של מיקי חיימוביץ' מתפרסמת הבוקר במדור הרכילות של "ישראל היום", מתחת לתמונה של ראש הממשלה, אשת החדשות לשעבר ואשת ראש הממשלה שרה נתניהו (עמוס בן-גרשום, לע"מ). "ראש הממשלה אינו צמחוני", מבהיר הכתב, שלמה צזנה, שכנראה מקורב לראש הממשלה במידה המאפשרת לו להתרשם מהרגלי התזונה של מושא סיקורו.
ב"ידיעות אחרונות", המקפיד למתוח ביקורת שאינה תמיד עניינית על ראש הממשלה, מתפרסמת הידיעה בכפולת האמצע של קונטרס החדשות תחת הכותרת "ההחלטה החלבית של ראש הממשלה". "מצטרף לטרנד הצמחונות", נכתב בכותרת הגג. "ביבי אמר שהוא הכי מתחבר לנושא של צער בעלי-חיים", מצטט הכתב, איתמר אייכנר, את מיקי חיימוביץ'.
ב"הארץ" התפרסמה הידיעה בנושא אתמול בבלוגו של הכתב המדיני, ברק רביד, המייחס את המידע הנכלל בדיווחי "ידיעות אחרונות" ו"ישראל היום" לקומוניקט שפירסמה לשכת ראש הממשלה.
הנוסחה
"מיילי סיירוס יודעת בדיוק היכן ללחוץ כדי לקבל את תשומת הלב הנחוצה לקריירה שלה", כותב רז שכניק, האיש שככל הנראה חש את הלחיצה. הידוענית, מתברר, הצליחה "להדהים את הצופים" בטקס פרסים שנערך באמסטרדם, כשהדליקה ג'וינט באופן ש"מתכתב עם חוקי העיר".
דבריו של כתב הבידור, המתפרסמים בשער האחורי של "ידיעות אחרונות", מסתיימים ברמיזה (עבה כבול עץ) לגבי אחד מהדברים שעשתה סיירוס ושיכולים אחרים לעשות כדי לזכות בסיקור נרחב ומתרפס בעיתון הנמכר בישראל: לרכוב בעירום על כדור פלדה.
ניר וולף מ"ישראל היום", הכותב גם הוא על הטקס, חולק עליו. לטענתו, מדובר בכדור העשוי בטון. ידיעה בנושא מתפרסמת גם ב"הארץ", ובה נכתב כי "מיילי סיירוס שוב עשתה פרובוקציה, והרשת והתקשורת שוב בעקבותיה".
ענייני תקשורת
נס ב"מעריב". "עזבו את אלון-מורה – רכבם נפגע בפיצוץ הפלילי בתל-אביב", נכתב בכותרת המתפרסמת ב"מעריב", מתחת לכותרת הגג "נס לפני חנוכה". "היה פה נס גדול", אומרת אם המשפחה לכתב יוחאי עופר. עורכיו אימצו את ההערכה והפכו אותה לעובדה.
אנטי-אינטרנט. כתבת השער של "גלריה" מוקדשת לספרים דיגיטליים ולישראלים המוציאים אותם לאור. "בשבועות האחרונים גועש שוק הספרים הדיגיטליים המקומי, שהיה מנומנם עד כה", כותבת מיה סלע בפתח הכתבה. "לישראלים יש חיבה לטכנולוגיה, ולמרות זאת רובם עדיין לא השתכנעו לעבור לקריאה דיגיטלית. אבל בשבועות האחרונים נראה שמשהו זז".
עוד בכתבה: מנהלת המיזם "עברית" של "ידיעות אחרונות", ניופאן וסטימצקי מאשרת כי מכשיר הקריאה E-vrit, שהושק לפני כשלוש שנים, נכשל ואינו מוצע עוד למכירה. "אנחנו משקיעים את כל המשאבים והפיתוח באפליקציות לאנדרואיד ולאייפד", אומרת מירב אתרוג-בר לכתבת "הארץ". "עברית היה אמור להיות מעין מקבילה ישראלית לאתר אמזון, וליהנות מהגב החזק של ידיעות טכנולוגיות, אבל נראה שהישראלים עדיין מעדיפים ספרים מנייר", כותבת סלע.
"הסיבה שאנשים נרתעים מהדיגיטלי היא שלא תיווכו להם את הנושא כמו שצריך. לא בא גוף גדול ושיווק את זה והסביר את היתרונות של הספר הדיגיטלי, והוצאות הספרים העדיפו מסיבותיהן להתבצר בתוך השמרנות של הדפוס. האתר עברית לא הצליח לתווך כמו שצריך את הנושא הזה. אני חושב שזה קשור לרוח של המיזם, שהוא אנטי-אינטרנט, יש להם אבטחה כבדה ולא קוד פתוח. הם עשו החלפה של הדפוס לדיגיטלי ולא הבינו את הכוח של הדיגיטלי, שהוא היכולת גם להעביר ספר מאחד לשני. הם לא למדו את זה", אומר לה רון דהן ממיזם הספרים הדיגיטלי הקטן אינדיבוק.
"מעריב" יחולק בחינם? ב"דה-מרקר" מתפרסם דיווחו של נתי טוקר על תוכנית שהציג אתמול בכנס אילת לעיתונות העורך הראשי של "מעריב", שלמה בן-צבי, ולפיה בקרוב יופץ העיתון במהדורת ערב חינמית.
על-פי הדיווח, המהדורה החינמית תמנה 35 אלף עותקים ותופץ החל מבעוד חודש. עוד כותב טוקר כי בן-צבי הצהיר כי בחודש האחרון הצליח להביא את העיתון לאיזון תפעולי, לאחר שבחודש אוגוסט רשם הפסד של חצי מיליון שקל בלבד. עוד מגלה בן-צבי כי לצורך הפקת המהדורה החינמית, יהיה עליו לגייס עורך אחד בלבד מעבר למצבת העובדים הקיימת.
על אפשרות הפיכתו של "מעריב" לחינמון העושה שימוש נרחב בתכנים של מערכת "מקור ראשון" נכתב באתר זה בספטמבר 2012, חודשים אחדים לפני שנכנסה רכישתו לתוקף.