יו"ר מועצת המנהלים של קבוצת התקשורת ערוץ 7, חבר-הכנסת לשעבר יעקב כץ (כצ'לה), טוען כי חרף המשתמע מהתואר שהוא נושא בו – הוא אינו ממלא שום תפקיד רשמי בערוץ 7. בתצהיר שהגיש לאחרונה לבית-המשפט טוען כץ כי תפקיד יו"ר מועצת המנהלים של קבוצת ערוץ 7 הוא "תואר כבוד" ותו לא. התצהיר הוגש לבית-משפט השלום בתל-אביב–יפו במסגרת בקשה לביטול הכללתו של כץ בתביעת דיבה שהוגשה נגד "ערוץ 7", בטענה כי אינו קשור לחברה המפעילה את אתר החדשות.

יעקב כץ: "'בשבע' הוא ישות משפטית נפרדת מהישות של 'ערוץ 7' באינטרנט, ובכל מקרה אינני נושא בכל תפקיד ב'ערוץ 7' באינטרנט"

כץ, שיחד עם אחרים הקים את ערוץ 7 כתחנת רדיו פיראטית ב-1988, כיהן בעבר כמנהל הכספים של החברה המפעילה את כלי התקשורת. בראשית 2009, לקראת התמודדותו ברשימת מפלגת האיחוד-הלאומי בבחירות לכנסת ה-18, פרש מתפקידו כדירקטור בחברה, בהתאם לחוק האוסר על חברי-כנסת לכהן בתפקידים מסוג זה במקביל לכהונתם בבית-הנבחרים. בתחילת 2013, שבועות אחדים לאחר תום כהונתה של הכנסת ה-18 ופרישתו מרשימת המפלגה, מונה כץ לתפקיד יו"ר מועצת המנהלים של קבוצת התקשורת המגזרית שייסד שני עשורים וחצי קודם לכן.

על-פי תצהירו, שנחתם ב-13.10.13, יעקב כץ אינו מכהן באף תפקיד רשמי באתר "ערוץ 7". "כיום אני עובד בעיתון 'בשבע', ואף נושא בתואר כבוד של יו"ר מועצת המנהלים של קבוצת ערוץ 7", הצהיר כץ, "ואולם, יש לציין כי העיתון הוא ישות משפטית נפרדת מהישות של 'ערוץ 7' באינטרנט, ובכל מקרה אינני נושא בכל תפקיד ב'ערוץ 7' באינטרנט, שלא לומר בחברת ישראל נשיונל ניוז בע"מ, שהיא הבעלים של האתר". כמו כן מבקש כץ להבהיר כי הוא אינו מכהן כמנכ"ל "ערוץ 7", כפי שהוגדר בטעות בכתב התביעה.

מוקדם יותר השנה, בתגובה לפניות "העין השביעית", סירבו כץ ונציגי קבוצת התקשורת למסור פרטים כלשהם בנוגע להגדרת תפקידו. גורם בקבוצה ששוחח אז עם "העין השביעית" טען כי כץ נוהג לפקוד את מערכת "ערוץ 7" מעת לעת כדי לדון עם אנשיה ב"סוגיות של פיתוח עסקי". כתב של עלון השבת "שביעי" שריאיין את כץ לרגל קבלת התפקיד ידע לספר לקוראיו כי "הבחור מתכנן לשדרג בקרוב את העיתון וכן את אתר האינטרנט של 'ערוץ 7'" (קביעה שהתפרסמה גם ב"ערוץ 7").

כפי שטוען כץ בתצהירו, החברה המפעילה את "ערוץ 7" היא ישות משפטית עצמאית; עם זאת, חברה זו נשלטת על-ידי תאגיד בינלאומי שזהות בעליו נשמרת בסוד, והמחזיק גם בחברות המפעילות את מקום עבודתו המוצהר של כץ, השבועון "בשבע". שני כלי התקשורת, המקיימים שיתוף פעולה תוכני, עושים שימוש בכספים שמגייס עבורם גוף בשם "עמותת ידידי ערוץ 7".

רואי-חשבון שחקרו את התנהלותו של גוף זה עבור רשם העמותות התרשמו מנציג העמותה שהשבועון "בשבע" הוא "גוף נוסף אשר מוציא לפועל את אותן מטרות של 'ערוץ 7'" (בתגובה שנמסרה ל"העין השביעית" מ"ערוץ 7" נאמר כי מדובר בהתרשמות שגויה). בהסכם פשרה שנחתם לאחרונה בין שולמית מלמד, מנהלת התוכן וכוח-האדם של "ערוץ 7", לבין העיתונאי יונתן אוריך, מוגדר כץ כאחד מ"בכירי 'ערוץ 7' והישיבה" (ישיבת בית-אל, שבין כותליה פועלת עמותת גיוס הכספים).

תביעת הדיבה: מנכ"ל קדימה לשעבר נגד "ערוץ 7"

תצהירו של כץ הוגש במסגרת תביעת דיבה שהגיש נגד "ערוץ 7" משה שחורי, תא"ל במיל' ומנכ"ל מפלגת קדימה לשעבר, בגין תוכנה של ידיעה העוסקת בחשדות פליליים המיוחסים לו ולבעלי תפקידים אחרים במפלגה. בכתב התביעה דורש שחורי מכץ, מהחברה המפעילה את "ערוץ 7", מעורך האתר עוזי ברוך ומהכתב חזקי עזרא לשלם לו פיצויים בסך 770 אלף שקל (לא כולל הוצאות) בגין הפגיעה בשמו הטוב, ולחזור בהם מהפרסום על אודותיו. בכתב ההגנה של "ערוץ 7" נטען כי תוכנה של הידיעה עולה בקנה אחד עם המציאות, כי מדובר בתביעה לצורכי השתקה וכי לשחורי אין שם טוב.

משה שחורי בבית-המשפט, 15.2.11 (צילום: יוסי זליגר)

בכתב התביעה, שהוגש באמצעות עו"ד אלי בכר בתחילת אוגוסט, נטען כי מידיעה שפורסמה ב-19.7.13 באתר "ערוץ 7" עולה כי שחורי חשוד בביצוע "עבירות כלכליות", בשימוש אישי בכספי המפלגה ובשליחת חוקר פרטי למעקב אחר ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו שרה. לטענת שחורי, אף שהמשטרה קבעה כי יש נגדו תשתית ראייתית לביצוע עבירות רישום כוזב במסמכי תאגיד, קשירת קשר לביצוע פשע, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שיבוש הליכי משפט ועבירות של פגיעה בפרטיות – ב"ערוץ 7" ייחסו לו מעשים שגם החוקרים נמנעו מלייחס לו, ושעליהם מעולם לא נחקר.

לטענת שחורי, הידיעה, שעליה חתום הכתב חזקי עזרא, התבססה באופן שגוי על ידיעות שהתפרסמו בחדשות ערוץ 2 וב"ישראל היום"; שני כלי התקשורת, נכתב בתביעה, פירסמו בדיעבד הבהרות ששללו חלק מתוכנן של אותן ידיעות. כמו כן קובל שחורי על כך שכתב "ערוץ 7" נמנע מלבקש את תגובתו למידע שנכלל בכתבה – וכי גם לאחר פנייה שהובילה לתיקון נוסח הידיעה ולהכללת "הבהרה", נותרו בה תכנים מטעים ודיבתיים. במכתב ששלח בא-כוחו של שחורי לעורך "ערוץ 7" בדרישה להסיר את הידיעה נטען כי מנכ"ל קדימה לשעבר הוא הגורם האחראי לפתיחת החקירה.

בכתב ההגנה שהגישו הנתבעים באמצעות עו"ד איתמר בן-גביר מתבקש בית-המשפט למחוק את התביעה ולחייב את התובע בתשלום הוצאות משפט. לטענת "ערוץ 7", על אף שהידיעה העומדת במרכז התביעה נערכה מחדש ונוספה לה הבהרה שלפיה חלק מתוכנה המקורי היה שגוי, אין להסיק מכך כי המידע שנמחק ממנה אינו נכון.

ההבהרה שפורסמה בידיעה על החשדות המיוחסים לשחורי ולבכירי קדימה באתר "ערוץ 7" (צילום מסך)

"התובע בחר להגיש את תביעתו דווקא נגד מי שלפנים משורת הדין הלכו לקראתו כברת דרך ארוכה, תיקנו שוב ושוב כתבה שעסקה בדיווח חדשותי (למרות שלא היתה כל סיבה לכך), כאשר הדיווח היה מאוזן והוגן, ולאחר הגשת התביעה פירסמו הבהרה שלא היה לה כל מקום, והיא מנוגדת למציאות גם שהיתה בשעתה וגם היום בעת כתיבת שורות אלה!", נכתב בכתב ההגנה. "הדברים שפורסמו היו אמת", נטען בהמשך המסמך.

"לא יכולה להיות מחלוקת כי מדובר בעבירות חמורות, הנוגעות גם לנושאים כלכליים, והן נושאות עימן קלון רב", נכתב עוד. "בכתבה לא נאמר כי התובע נחקר במשטרה בגין מעקב אחרי הזוג נתניהו וכי התובע נחקר בחשד לרישום ההוצאות בגין שכירת שירותי משרד החקירות באופן שהוסוו כהוצאות רכב. כל מה שנאמר הוא שחשדות אלה נבדקים".

ב"ערוץ 7" טוענים כי תביעתו של שחורי היא תביעת סרק שנועדה "להשתיק את העיתונות", וש"כל מטרתה להלך אימים על נתבעים שפעלו עימו לפנים משורת הדין", כלשון בא-כוחם של הנתבעים. "תביעתו של התובע אינה עוד תביעה שיש לדחות, אלא תביעת SLAPP מתת-הקטיגוריה החמורה ביותר של תביעות SLAPP, כאשר לתביעה זו השלכות לא רק על המקרה הקונקרטי, אלא למעשה על חופש העיתונות במדינת ישראל", כתב עו"ד בן-גביר.

בקרוב, נכתב עוד בכתב ההגנה, יגישו הנתבעים בקשות להמצאת "תיקי החקירה המלאים כנגד התובע, מהם ניתן ללמוד כי כל האמור הוא אמת".

עורך-דינו של שחורי ביקש, בתגובה, לקבוע כי האופן שבו הוכנה הכתבה העומדת במרכז התביעה אינו עומד בדרישות הסף של עבודה עיתונאית. "המבקש להיתלות בחופש העיתונות חייב לעמוד בסטנדרטים בסיסיים", כתב עו"ד בכר בכתב התשובה לכתב ההגנה. "'חופש העיתונות' אינו חל במקום שקיימים זלזול והתעלמות בוטים, כפי שעשו הנתבעים, מהמינימום המתחייב מהסטנדרטים האלה", כתב עוד.

"פרסום לא נכון עובדתית, המתעלם מהודעה מפורשת ופומבית של הגוף החוקר, המייחס לתובע דברים שלא בא זכרם בהודעת המשטרה והכל בלא בדיקה, בלא קבלת תגובה מהנפגע, בהמשך הפרסום הפוגעני לאורך ימים ושבועות תוך התעלמות נמשכת מפניות ומכתבים – הוא ההפך מעיתונות, ואין לאף עיתונאי את החירות להתעלם מקיום סטנדרטים אלמנטריים אלה".

דיון מקדמי בתביעה נקבע ל-19.1.14, בפני השופטת אושרי פרוסט-פרנקל.

9029-08-13