מנהל חטיבת החדשות של ערוץ 1, משה נסטלבאום, ממשיך להתנכל לעובדים הכפופים לו שהתלוננו והעידו נגדו במסגרת חקירת נציבות שירות המדינה. כך עולה מעדויות שהעבירה פרקליטות המדינה לבג"ץ, לקראת דיון בעתירה הדורשת להעביר את נסטלבאום מתפקידו. לטענת עובדים בכירים בערוץ 1, נסטלבאום עוקף את האיסור שהוטל עליו לשמש מנהל ישיר של המתלוננים נגדו, מנסה לפגוע בעבודתם ומאיים בצפוי להם בעתיד. נסטלבאום מצדו מכחיש כל התנהלות בלתי תקינה מצדו וטוען כי נציבות שירות המדינה רודפת אותו ונוקטת אכיפה בררנית.
בתחילת השנה הגישה נציבות שירות המדינה תובענה משמעתית נגד נסטלבאום לאחר שכמה עובדים הכפופים לו התלוננו והעידו, בין היתר, כי פנה אליהם באמירות שהן בבחינת הטרדה מינית. על אף שנציבות שירות המדינה המליצה לרשות השידור להעביר את נסטלבאום מתפקידו הניהולי, החליט הוועד המנהל של הרשות להימנע מכך והתחייב ליצור "נתק ארגוני וכפיפותי בין מר נסטלבאום לבין עדי התביעה עד לגמר ההליכים המשמעתיים".
בשל כך עתרו אגודות העיתונאים של תל-אביב וירושלים לבג"ץ, בדרישה כי יורה לרשות השידור להעביר את נסטלבאום מכל תפקיד ניהולי ברשות, לפחות עד שתסתיים התובענה המשמעתית נגדו. ביום שני הקרוב אמור להתקיים דיון בעתירה, ולקראתו הגישה מדינת ישראל, באמצעות עו"ד יובל רויטמן, עדכון על ההתפתחויות האחרונות.
"המדינה עומדת על עמדתה [...] כי יש להורות על קבלתה של עתירה זו ועל העברתו מתפקיד של מר נסטלבאום עד לבירור התובענה המשמעתית כנגדו", נכתב בתגובת פרקליטות המדינה שהועברה לבג"ץ. לפי הפרקליטות, הצהרת מנכ"ל רשות השידור יוני בן-מנחם כי יבטיח את קיומו של הנתק הארגוני והכפיפותי בין נסטלבאום לעדי התביעה נגדו אינה עומדת במבחן המציאות.
המדינה מונה שורה של תלונות שלפיהן נסטלבאום ממשיך להתנכל לעובדים שהעידו נגדו.
עורך "מבט": כרסום במעמדי
בשלהי אוגוסט האחרון פנה עורך "מבט" אבי מוסקל לעו"ד אילה הוניגמן-ליפץ מנציבות שירות המדינה והתלונן כך: "מאז נקראתי להעיד בעניינו בנציבות שירות המדינה, לא חדל מר נסטלבאום מלנסות להשפיע על עבודתי". לפי החלטת הוועד המנהל ברשות השידור, מוסקל היה אמור להיות כפוף בימים אלה מינהלית ומקצועית לאלון מזר, ממלא-מקום מנהל חטיבת החדשות, אלא שלדבריו, "מאז הגשת העתירה לבג"ץ בנושא, החל מר נסטלבאום להפגין בגלוי ובמישרין את העובדה שהוא מנהל אותי".
מוסקל מציין כדוגמה מקרה שבו יצר קשר עם מזר בבקשה לקבל אישור לדיווח לווייני מקהיר. לדבריו, "תוך דקות הופיע מולי פיזית מר נסטלבאום, שאמר בקול רם, בנוכחות אחרים בחדר החדשות: 'אני מבין שביקשת אישור ללוויין, תברר מי יכול לשדר לך ותחזור אלי כדי שאאשר לך את זה'". כמה ימים קודם לכן פנה אליו נסטלבאום בטלפון וביקש ממנו להעביר אליו את הליין-אפ של המהדורה. "יודגש כי הוא יכול היה להשיג את מבוקשו גם מבלי לפנות אלי, אך בחר לעשות זאת ישירות באמצעותי", כתב מוסקל לנציבות.
המקרה שהוביל את מוסקל להתלונן אירע באוגוסט האחרון, אז פנה אליו רכז הכתבים אדי אהרונוף, שאותו מגדיר מוסקל כ"איש אמונו של נסטלבאום", וביקש ממנו להכין כתבה על שיתוף פעולה בין להקת אתניקס לרשת ג'. כשמוסקל השיב כי כל הכתבים עסוקים אמר לו אהרונוף: "אני חושב שאתה לא מבין את המצב, זו הוראה של נסטלבאום!". אחרי שמוסקל הבהיר לרכז הכתבים כי אינו כפוף לנסטלבאום, ענה לו אהרונוף: "אם כך, זו הוראה שלי". בתגובה אמר לו מוסקל כי הוא מקבל הוראות רק מאלון מזר.
בעקבות התקרית הוציא נסטלבאום נוהל עבודה חדש שלפיו "עורכי המהדורות, הכתבים והתחקירנים כפופים לרכז המערכת והוא עבורם הסמכות המינהלית והמקצועית". מוסקל טוען כי "מעבר לבעיה המינהלית החמורה בהכפפת עדי תביעה לנתבע באמצעות שליחו, הרי שמדובר בנוהל שאין לו אח ורע במערכות עיתונאיות מקבילות. עורכי המהדורות המרכזיות בערוצים 2 ו-10 אינם כפופים לרכז המערכת. שינוי כפי שמבקש מר נסטלבאום להכניס מרוקן מתוכן למעשה את תפקיד עורך המהדורה, מאחר שהסמכות העיתונאית עוברת לידיו של רכז המערכת". מוסקל טען גם שנסטלבאום מנסה להרחיק אותו כליל ממהדורת "מבט".
חדר העריכה של מהדורת "מבט", 10.2.08 (צילום: אנה קפלן)
במקביל לתלונת מוסקל פנה העורך אסף אפרתי, אף הוא עד בתובענה נגד נסטלבאום, בתלונה משלו. כמו מוסקל, גם אפרתי ביקר את מינויו של אהרונוף כממונה מטעם נסטלבאום, והתלונן כי מעשיו של נסטלבאום עולים לכדי "הטרדת עד".
"מכתבו של נסטלבאום [שבו הוא מבהיר כי העורכים כפיפים לרכז הכתבים] מדיף ריח רע של ניסיון נואל לעקוף את החלטת הוועד המנהל בדבר ההפרדה מהעובדים הכפופים לסמכותו של נסטלבאום המשמשים עדי תביעה בתובענה העומדת ותלויה נגדו בנציבות", כתב אפרתי. "ישנה כאן מגמה מתמשכת וברורה של כרסום במעמדי כעורך חדשות וניסיון להכפיף אותי לרכז המערכת, שלא כדין, וזאת בשל היותי עד תביעה במשפט של נסטלבאום".
לפי אפרתי, אחרי שהעדים בתובענה נגד נסטלבאום התלוננו כי עצם הוראתו הישירה אליהם מפרה את ההתחייבות לשמור על חיץ ניהולי בינו לבינם, מצאה ההנהלה פתרון: מכתב מממלא-המקום מזר, שלפי אפרתי "אינו אלא 'העתק הדבק'" למכתבו של נסטלבאום, "ללא כל סייג ו/או הערה".
לפי המסמכים שמציגה פרקליטות המדינה, מוסקל ואפרתי אינם המתלוננים היחידים. גם יאיר ויינרב, כתב כלכלי בחטיבת החדשות, טען להתנכלות מצד נסטלבאום על רקע מסירת עדות נגדו. לדבריו, הוא קיבל מסרים מכיוונו של נסטלבאום ולפיהם "אין לו מה לחשוש למשרתו כל עוד ההליך המשמעתי נגד העובד [נסטלבאום] מתנהל". בנציבות שירות המדינה עמדו על כך כי "מן ההן למד מר ויינרב את הלאו, הווה אומר, בתום ההליך המשמעתי כנגד העובד, יהיה לו ממה לחשוש".
יגאל רביד: ההסכם לא מתקיים
פרקליטות המדינה מזכירה גם את המקרה של יגאל רביד, אחד המתלוננים נגד נסטלבאום, שביולי האחרון קיבל צו הגנה זמני ממבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא. בעקבות התערבות מבקר המדינה נחתם באוגוסט האחרון הסכם גישור בין רביד למנכ"ל הרשות בן-מנחם, ובו סוכם כי רביד יחזור להגיש תוכניות ברשת ב' ובטלוויזיה. בשבוע שעבר שלח רביד מכתב למבקר המדינה ובו הוא מעדכן אותו באשר למצבו ומודיע כי "שום סעיף בהסכם לא התקיים עד כה, למרות בקשות חוזרות ונשנות".
יגאל רביד באולפן "מבט", 5.2.08 (צילום: מיכל פתאל)
לדברי רביד, למרות סבב שיבוצים חדש של מגישי תוכניות אקטואליה ברשת ב', עבודתו ברדיו הופסקה. בטלוויזיה, הוא ממשיך ומעדכן, "דבר לא קורה למרות פניותי", וכן "נעשה ניסיון לסכל הנחיה של אירוע השקת תוכניות חדשות, שהפך לניסיון לסכסך ביני לבין עובדים שתומכים בי". כמו כן, טוען רביד, "נעשו נסיונות לתכך ולסכסך ביני לבין עודד שחר, יואב קרקובסקי ואחרים".
רביד מוסיף וכותב למבקר המדינה כי נעשה גם ניסיון לסכל את חידוש תוכנית הטלוויזיה בהנחייתו, "כך היה". "מתברר כי אחרי שהודחתי מ'כך היה' ומחדשות השבת, ההנהלה חידשה את 'כך היה' כפינה (עם אותות התוכנית וזיהויה) כחלק מ'חדשות השבת'!! חוץ מהמהלך הנבזי והשקוף רוצים כעת שתי תוכניות 'כך היה' שאולי גם תתחרינה זו בזו", כותב רביד. לדבריו, אחרי שמערכת "כך היה" הכינה רשימת תכנים לשנה הקרובה, החליטה ההנהלה לקצץ את התוכנית משעה ל-28 דקות ולחייב את המערכת להתעלם מנושאים היסטוריים כלליים ולהתמקד בנושאי בידור בלבד. "זוהי רק התמצית על קצה המזלג", כתב רביד למבקר המדינה.
נסטלבאום: דברי הבל
בשל הצטברות התלונות על נסטלבאום פנה לפני כחודש עו"ד אסף רוזנברג מנציבות שירות המדינה במכתב ליו"ר הרשות אמיר גילת ובו ביקש כי התלונות נגד נסטלבאום "תיבדקנה ותטופלנה". עו"ד רוזנברג מנה את המקרים המצוטטים לעיל, וכתב לגילת: "אנו רואים בחומרה רבה את התלונות מצד עדי תביעה המלינים על כך שהחיץ הניהולי בינם לבין העובד לא מקוים בפועל ואת טענותיהם להתנכלות מצד העובד [נסטלבאום]. [...] הדעת אינה סובלת מצב דברים בו מספר עדי תביעה, שאינם קשורים זה לזה, פונים ומביעים מצוקה קשה נוכח התנכלות שחווים, לטענתם, מצד העובד, וזאת אך ורק בשל העובדה שמילאו את חובתם ומסרו עדות בהליך המשמעתי".
נסטלבאום לא נותר חייב. בתגובה למכתבו של עו"ד רוזנברג מנציבות שירות המדינה שיגר מכתב חריף ביותר ובו טענות אישיות נגד עו"ד רוזנברג בפרט והנציבות בכלל. לדברי נסטלבאום, עו"ד רוזנברג "ממשיך במסע הרדיפה נגדי כשהוא מנצל לכאורה את מעמדו ואת כוח המשרה [...] נוצר בלבי הרושם כי עו"ד רוזנברג בחר לנצל את שמי כדי שישמש מנוף לקידומו האישי, כמי שתאוות הפרסום אצלו אינה יודעת כנראה גבולות". לדבריו, עו"ד רוזנברג פועל מתוך "תאוות נקם בלתי נשלטת, שמביאה אותו לכתוב דברי הבל שאין בינם ובין חיץ ניהולי ולא כלום".
במכתבו הביע נסטלבאום בין היתר זעם על כך שעו"ד רוזנברג הציג אותו כמי שחשוד ב"עבירות של הטרדה מינית" ולא בעבירות של הטרדה מינית מילולית. "לא ברור לי האם עו"ד רוזנברג הוא אב לילדים או סב לנכדים, ואולם ברור לי שגם הוא יודע שרצח האופי שנעשה לי על-ידי אגף המשמעת שהוא עומד בראשו, ובכלל זה הצגתי כמטריד מיני, הוא מעשה חמור ביותר, שבבוא העת אקדיש לו את הזמן הנדרש".
משה נסטלבאום (צילום: דני שטרק, נחלת הכלל)
לגופן של הטענות כתב נסטלבאום כי החלטת הוועד המנהל שלא להעבירו מתפקידו התבססה על חוות דעת מקצועית מפורטת שהכין עו"ד רון גזית לבקשת היועצת המשפטית של רשות השידור. נסטלבאום מוסיף כי מעולם לא העביר ליאיר ויינרב שום מסרים. "השיטה המוכרת שעל פיה א.א.א, 'אשה אחת אמרה', יפה אולי למדורי רכילות, אבל בוודאי שאינה יכולה לשמש טיעון או קביעה מצדו של הממונה על המשמעת, שחייב לדייק בדבריו ולהסתמך על עובדות בלבד", הוא כותב.
בנוגע לטענותיו של מוסקל כותב נסטלבאום כי דבריו "אינם נוגעים לחיץ הניהולי ואין כל קשר בין המכתב שנשלח לכל עורכי החטיבה לבין החיץ הניהולי. [...] מאז מינויו של אדי אהרונוף לרכז הכתבים לפני כשנה וחצי, מסרב אבי מוסקל לקבל את סמכותו. ואולם מוסקל אינו יכול לקבוע מי יהיו הממונים עליו ומי יהיו מנהליו [...] טענתו של מוסקל לגבי התנכלות קשה כלפיו משוללת כל יסוד. איש לא ניסה להרחיק את מוסקל מעריכת 'מבט' ואיש גם לא שוחח איתו על כך". לפי גרסת נסטלבאום, החלטתו "להדק את הקשר בין ריכוז הכתבים וצוות התחקירנים" אינה אלא "החלטה ניהולית רוחבית ואין מדובר בשום הפרה של חיץ ניהולי".
במקביל לתגובות הזועמות על התלונות נגדו, מאשים נסטלבאום את עו"ד רוזנברג שאינו עושה את תפקידו כראוי, שכן לדבריו, הוא אינו פועל לטפל בתלונות שהוא עצמו הגיש, באמצעות בא-כוחו עו"ד יוסי כהן, נגד יגאל רביד.
לדברי נסטלבאום, "במשך קרוב לשנתיים מנהל נגדי יגאל רביד, עד מס' 2 בקובלנה שהוגשה נגדי, מסע הכפשות חסר תקדים, כשהוא אינו בוחל במלים. אבל עובדה זו נעלמת מעיניו של עו"ד רוזנברג. עובדה היא שלא נעשה דבר מרתיע שיביא להפסקת רצח האופי המתנהל נגדי ונגד עדי תביעה אחרים המופיעים במשפטי. [...] עו"ד רוזנברג בוחר לנהוג באכיפה בררנית ומסרב להכריע בעניינן של 5 תלונות שהגיש פרקליטי [...] בעוד שכל תלונה שמוגשת נגדי, גם אם מדובר בתלונת כזב, נבדקת מיד ודיני נחרץ גם אם לא מתבקשת תגובתי".
לטענת נסטלבאום, "עו"ד רוזנברג בוחר 'לאתרג' את מר רביד ולהמשיך במסע הרדיפה נגדי מבלי שהוא טורח לבדוק את העובדות".
פרקליטות המדינה צירפה את מכתב התגובה של נסטלבאום לעדכון שהעבירה לבג"ץ וציינה כך: "יש להצר על סגנונו של מכתב זה, שאינו עולה בקנה אחד עם דרך ההתבטאות המצופה מעובד ציבור בכיר, בפרט כשהוא מתייחס למי שאמון על אכיפת המשמעת בשירות המדינה, והפועל בתום לב על מנת לבצע את תפקידו. יתר על כן, ניתן היה לצפות לתגובה ניהולית מצד הממונים על מר נסטלבאום, נוכח סגנונו של המכתב האמור, דבר שלמיטב הידיעה לא נעשה".
בג"ץ 4051/13