"מאיר ורוני" היא תוכנית הדגל החדשה של ערוץ הספורט. בשבועיים האחרונים זכתה לקידום עצמי נמרץ. אולי התאהבו שם בקדימון לתוכנית, סטייל "האחים בלוז", תחת הכותרת "האחים פלוס", רמז לערוץ שבו הם משודרים (5 פלוס). ואולי בערוץ הספורט מאמינים באמת ובתמים שהתוכנית של מאיר איינשטיין ורון קופמן היא החידוש העילאי במסגרת מתיחת הפנים המרשימה שהם עוברים. רכובים על גל פופולריות מתוכנית הספורט ברדיו-ללא-הפסקה, הגיעו השניים למסך כדי לגעור ולצעוק על כל מה שזז.
למרות המאמצים לשוות לתוכנית מראה ייחודי, אי-אפשר היה לברוח מהרושם שמדובר בגרסת-בת של "יציע העיתונות" השנויה במחלוקת – גם אם קופמן ואיינשטיין לפחות חפים מאינטרסים מסחריים שבהם נגועים מרבית משתתפי ה"יציע". אפשר היה לסלוח ל"יציע העיתונות 2" אם היתה כוללת תוכן מקורי או דיונים בכיוונים מפתיעים, אלא שהיצירתיות הכמעט יחידה בתוכנית הראשונה היתה תחרות לייקים, לא פחות: לוח תוצאות בצדו העליון של המסך התעדכן בחיבובים שלהם זכו השניים בפייסבוק בתגובה לוויכוחים צפויים בענייני מכבי תל-אביב/מכבי חיפה, הפועל תל-אביב/בית"ר ירושלים וכו'.
הגימיק מיצה את עצמו אחרי הדיון השלישי, כשהוא מותיר אחריו דף פייסבוק מבולגן. הספורט הפופוליסטי אהדה-בלחיצת-כפתור קיבל בתוכנית הדגל מקום של כבוד. גרוע מכך: מהלך כזה, שהוא בעיקר שיווקי, מציב בקדמת התוכנית את מה שאמור להצטבר בירכתיה, לאט ועם קבלות – הערכת הצופים. בשטיק הזה מפיקי התוכנית כמו מעידים על טיב הסחורה שלהם: בוטנים וגרעינים כאן ועכשיו, שום אחריות של גוף יצירתי שלם, מושקע, מתמשך. כאילו זה כל מה שחשוב.
ואם לא הבנו את המסר, על השולחן הונחו כמה צעצועים – ברווז, מטוס, קוף – שסחטו עוד כמה דאחקות בשקל. מההבטחה ל"תוכנית על כל מה שבוער בעולם הספורט – כתבות תחקיר, ראיונות בלעדיים ואורחים מפתיעים" – נשאר ראיון עם עמוס לוזון, עסקן כדורגל, אחיו של יו"ר ההתאחדות לכדורגל ואחד שלא מסרב לראיון. לפחות הראיון הידידותי והסחבקי איתו סיפק תשובה אפשרית לזהותו של מאמן הנבחרת הבא. אחיו של אבי לוזון סבור שזה יהיה גרנט ושולל את האפשרות שגוטמן ימשיך. חוץ מזה, היה צפוי עד משעמם.
פרסום לתוכנית "מאיר ורוני" בדף הפייסבוק של ערוץ הספורט
החפיפניקיות החביבה, האינטנסיבית, המאפיינת את המדיום הרדיופוני החם, עברה למסך קומפלט: המרואיין הפוטנציאלי, דן חלוץ, יו"ר איגוד הכדורסל, לא הגיע, והצופים נשארו עם סטנד-אפ של קופמן. חלוץ הוזמן לתוכנית ושילם ביוקר על אי-הגעתו: קופמן הטיח שאלות פרובוקטיביות בתצלום של חלוץ שהוקרן מאחוריו ("האם במטכ"ל שעמדת בראשו זיהית מישהו שדומה לשאול אייזנברג?"). אחרי כל שאלה שודרה תשובה של חלוץ – מראיון שקיים בנושא אחר בערוץ אחר – מין משחק בנדמה לי שהוצא מהקשרו. הגימיק מוצה במהרה, אבל המשיך להיטחן עוד ועוד. דומה היה שהזובור בא כנקמה בחלוץ על שביטל ברגע האחרון את הגעתו והפך את הפינה "חקירה צולבת" לריקה מתוכן. אלא שמתברר כי חלוץ נמצא בימים אלה בחו"ל, בפגישה שתוכננה מזמן עם אנשי איגוד הכדורסל האירופי.
באייטם שנקרא "ניירת" שלף קופמן ממצאים מאתר המפרסם נתוני שכר של בכירים בעמותות. האם לזה התכוונו בערוץ הספורט כשהבטיחו "תחקיר"? מי יודע, בעידן שבו עיתונאות הפכה למושג ארכאי וחבוט, ייתכן שקריאה נינוחה באינטרנט נחשבת לתחקיר מאומץ. כך או כך, אמות הספים לא הזדעזעו למשמע שכרו השנתי של מנכ"ל איגוד הכדורסל לעומת זה של רכז הליגות.
כשאלי סהר צורף לדיון האחרון בנושא מכבי תל-אביב בכדורסל, המסך נראה סופית כמו "יציע העיתונות", אפילו לא מהדורת-בת. בנקודה הזו אפשר היה לעבור בלי נקיפות מצפון לערוץ 5, שם נפל בדיוק מבול של שערים במשחק בין ריאל מדריד וסביליה.
ואחרי שהמסך ירד על האכזבה הזו, נזכרתי שאחד האייטמים המובילים במהדורת חדשות הלילה שקדמה ל"מאיר ורוני" עסק בקידום התוכנית. זה היה ראוי אם הקידום, ששובץ בדקה התשיעית מתוך 32, היה כולל גילוי כלשהו או ממצאי תחקיר. אלא שהשניים ערכו בסך-הכל חזרה גנרלית – ויכוח קצר בנושא דייוויד בלאט. קידום התוכנית בלב לבה של מהדורת החדשות היה מעשה נבלה עיתונאי.
הליהוק של קופמן ואיינשטיין זה לצד זה הוא הבטחה לתוכנית שנעה בין התלהמות לעיתונות. מלכתחילה היתה תחושת בטן שההבטחה ל"תחקירים" גדולה על ההבטחה-הגדולה-האחרונה של ערוץ הספורט, התוכנית "מאיר ורוני". למען האמת, גם ההתחייבות לחידוש כלשהו נשמעה מעט מפוקפקת. שני הטאלנטים המשופשפים עד דק ליטשו את השטיק שלהם עד לקימוט הצלופן האחרון בתוכנית הרדיו שלהם. מי שעוקב אחריהם שם גילה שהם מגישים אותה סחורה, פחות או יותר, גם על המרקע.
לתגובות: yegerm9@walla.co.il