בג"ץ יכריע אם רשות השידור והרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו עברו על כלליהן ועל חוקי המדינה כשנעתרו לבקשת משרד הפנים ושידרו תשדירים שמטרתם עידוד אזרחי ישראל למסור את פרטיהם למאגר הביומטרי. העתירה, המגיעה בעקבות פנייה לשני הגופים הרגולטוריים שנותרה ללא מענה, הוגשה היום (שני, 21.10.13) לבג"ץ על-ידי התנועה לזכויות דיגיטליות, פרופ' קרין נהון, דורון אופק וערן ורד.

"התערבות בתוצאות המבחן באמצעות תשלום עבור שטח פרסום סותרת, על פניה, את אחת ממטרות הניסוי, והיא לבדוק את נכונות הציבור להשתתף בו"

העותרים מבקשים משופטי בית-המשפט העליון להורות לשר הפנים גדעון סער ולרשות האוכלוסין וההגירה לגנוז את הקמפיין, שהוא לטענתם מסע תעמולה שנועד לקדם "אידיאולוגיה ספציפית אשר נמצאת במחלוקת פוליטית".

חוק המאגר הביומטרי, שבמסגרתו מתעתדת מדינת ישראל להנפיק לאזרחיה תעודות זהות ודרכונים "חכמים", שתהליך הנפקתם כולל איסוף טביעות אצבעות וצילומי פנים, אושר בכנסת בקריאה שלישית בדצמבר 2009. מאבק ציבורי ופרלמנטרי שנועד לבלום את היוזמה הניב הסכמה שלפיה בשנתיים הראשונות לקיומו יופעל המאגר במתכונת של פיילוט, שבסופו ייקבע אם לחייב את כל אזרחי ישראל להיכלל בו, או לחלופין להשמידו.

בחודש יולי השנה הושק שלב הפיילוט של המאגר הביומטרי, שבמסגרתו הורשו כמה מלשכות רשות האוכלוסין וההגירה להנפיק תעודות "חכמות" לישראלים המעוניינים בכך. חודשים אחדים לאחר מכן, בתחילת אוקטובר, השיקו משרד הפנים ורשות האוכלוסין וההגירה מסע פרסום נרחב שנועד לעודד את הציבור להצטרף למאגר.

על-פי עתירת התנועה לזכויות דיגיטליות, שעליה חתומים עורכי-הדין יהונתן קלינגר ואוריה ירקוני, מעשה זה מנוגד לשורה של חוקים וכללים, ובכלל זה לצו שמתוקפו מופעל המאגר הביומטרי ולחוק הגנת הצרכן.

העותרים: הפרסום מטה את תוצאות הניסוי

"קיום המאגר הביומטרי, מסמכי הזיהוי הביומטרי והניסוי שנערך בימים אלה הינם נושאים הנמצאים במחלוקת ציבורית, אידיאולוגית ופוליטית חריפה (ולראיה, הניסוי עצמו), ולפיכך אוסר הדין על המשיבים בכלל לממן ולצאת בפרסומים הנוקטים עמדה בנושאים אלה", כותבים עורכי-הדין קלינגר וירקוני בעתירה, ומונים שורה של גופים ואישים שמתחו ביקורת על עצם הקמת המאגר ואופן הקמתו.

"לכל תושב ששוכנע מהפרסומת, ובפרט מהאלמנטים הלא חוקיים בה (ובעיקר הסתרת המידע), נגרם נזק בלתי הפיך לפרטיות"

"העובדה שהוחלט לבצע ניסוי בטרם הפיכת החוק לגמור וחתום מעידה כאלף עדים שמדובר בעניין שעדיין נמצא במחלוקת עמוקה", מוסיפים העותרים.

אחד התנאים להצלחתו של הפיילוט הוא היקף ההיענות הציבורית ליוזמה – ככל שמניין המצטרפים למאגר עולה, תהיה רשות האוכלוסין וההגירה רשאית לבצע שיעור גבוה יותר של טעויות רישום. כך למשל, אם תצליח הרשות ליצור מאגר ובו פרטיהם של 100 אלף בני-אדם, היא תורשה לבצע "לא יותר מהתאמה מוטעית אחת לכל 10,000 נטילות". אם ייאספו פרטיהם של מיליון בני-אדם, יעלה שיעור הטעויות המותרות לאחת מאלף. על רקע זה, למשרד הפנים יש אינטרס ברור ביצירת מאגר גדול ככל הניתן עד סוף תקופת הפיילוט.

לטענת העותרים, מסע הפרסום עלול "להטות באופן מלאכותי את תוצאות הניסוי", ובכך "לחתור תחת מטרותיו", כלשונם. "התערבות בתוצאות המבחן באמצעות תשלום עבור שטח פרסום סותרת, על פניה, את אחת ממטרות הניסוי, והיא לבדוק את נכונות הציבור להשתתף בו", נכתב בעתירה.

עוד בקמפיין: פרסום סמוי וטוקבקים בתשלום

לטענת העותרים, מסע הפרסום גורם נזק ממשי לציבור. "לכל תושב ששוכנע מהפרסומת, ובפרט מהאלמנטים הלא חוקיים בה (ובעיקר הסתרת המידע), נגרם נזק בלתי הפיך לפרטיות: בהצטרפות לניסוי חותמים התושבים על כך שהעברת המידע למאגר הביומטרי היא בלתי הפיכה", נכתב בעתירה. "פרסומת המעודדת צירוף של אנשים למאגר הביומטרי והשתתפות בניסוי הביומטרי היא פרסומת פסולה, משהיא נועדה לקדם מטרות פוליטיות אידיאולוגיות, ומשתמשת לשם כך בכספי ציבור", נכתב עוד.

עוד טוענים העותרים כי צו המבחן שעל-פיו פועל המאגר הביומטרי מחייב את משרד הפנים לכלול בפרסומיו בנושא מידע מובלט בנוגע לאפשרות של אדם שלא לקחת חלק בניסוי. "כל פרסום צריך ליידע ראשית כי מדובר בניסוי התנדבותי, וחמור מכך, כי הסכמה להנפקת מסמך זיהוי ביומטרי תוביל להכנסה בלתי הפיכה של הנתונים למאגר הביומטרי", נכתב בעתירה.

העותרים מזכירים שני סרטוני פרסומת מטעם רשות האוכלוסין – האחד תחת הכותרת "זה לא אני", האחר תחת הכותרת "בטוח שכדאי" – שלטענתם מציגים את המיזם תוך "הסתרת הכללת הנתונים הביומטריים במאגר הביומטרי ו/או אי-יידוע הציבור על כך שמדובר בניסוי התנדבותי", כהגדרתם. "הפרסומת 'זה לא אני' כלל אינה מציגה את קיומו של מאגר ביומטרי, ולא מציגה כי לאזרח ישנה החירות שלא להצטרף למאגר וכי זכויותיו על-פי דין לא תישללנה; התשדיר 'בטוח שכדאי' מצניע את קיומו של המאגר, ואינו מבהיר כי לאזרח ישנה זכות שלא להצטרף", נטען בעתירה.

גנב זהויות, מתוך סרטון פרסומת של רשות האוכלוסין וההגירה, אוקטובר 2013 (צילום מסך)

גנב זהויות, מתוך סרטון פרסומת של רשות האוכלוסין וההגירה, אוקטובר 2013 (צילום מסך)

נוסף לסרטוני הפרסומת של רשות האוכלוסין וההגירה, ששודרו בערוץ 1, בערוץ 2 ובערוץ 10 – הפועלים בפיקוח הרשות השנייה ורשות השידור – מונים העותרים גם שורה של "כתבות פרסומיות שהוצגו באמצעי התקשורת כתוכן עיתונאי", שפורסמו לטענתם בין היתר באתרים "גלובס", nrg מעריב, "ערוץ 7" ו"כיכר השבת", וכך גם "טוקבקים בתשלום" ו"פעולות המתבצעות בידי צדדים שלישיים".

"מעבר לרכש ישיר של נדל"ן פרסומי בטלוויזיה, רדיו ואינטרנט, העותרים יודעים כי מסע הפרסום של המשיבים בוצע גם באמצעות צדדים שלישיים, שביצעו עבורם 'כתבות ממומנות' וטוקבקים המשבחים את מסמכי הזיהוי הביומטריים והמאגר הביומטרי - והכל כמובן בלי לציין שמדובר בניסוי התנדבותי או כי הנתונים יוכנסו למאגר הביומטרי", נכתב בעתירה, בהסתמך על כתבה מאת עידו קינן וג'וני זילבר שהתפרסמה באתר "הארץ".

גם פרסומים מסוגים אלה, טוענים בתנועה לזכויות דיגיטליות, נעשים בניגוד לחוק, ועל כן מתבקש כי בג"ץ יאסור על משרד הפנים להמשיך בהפצתם. כמו כן מבקשים העותרים להורות למשרד הפנים להפסיק את הפצתה של חוברת הדרכה שבה לטענתם מוצנע קיומו של המאגר הביומטרי.

העותרים מבקשים מבג"ץ להוציא צו ביניים שיורה על עצירת מסע הפרסום של רשות האוכלוסין וההגירה, ולאחר מכן להופכו לצו קבוע. עוד מבקשים העותרים משופטי בית-המשפט העליון כי יורו לרשות השידור, לרשות השנייה ולמשרד הפנים לשלם את ההוצאות הכרוכות בהגשת עתירתם. תשובותיהם של משרד הפנים, רשות השידור והרשות השנייה טרם הוגשו לבית-המשפט.

מהרשות השנייה ומרשות השידור נמסר כי העתירה התקבלה, וכי תוכנה נלמד.

בג"ץ 7128/13