תהליך השלום
זה חודשים אחדים שבאתרים שונים במזרח התיכון ובארצות-הברית מתנהל הגלגול העכשווי של המשא-ומתן לשלום בין מדינת ישראל לרשות הפלסטינית. בניגוד לגלגוליו הקודמים והעקרים של המשא-ומתן, הגלגול הנוכחי כמעט שאינו זוכה לסיקור בכלי התקשורת הישראליים. לא מזמן, כשמלאו למשא-ומתן שבועיים, כתב כאן עוזי בנזימן על ההתעלמות החריגה הזאת, הנדמית כמעין הסכם סתרים שנועד לגונן על התהליך, או לחלופין כחוסר עניין משווע במגעים הנתפסים כחסרי סיכוי, המנוהלים על-ידי מדינאים שכבר כשלו לא פעם בהבשלתם, בין אם זו רצויה ובין אם לאו.
הבוקר, בפעם השנייה השבוע, מנסה "מעריב" לפזר מעט את הערפל שבו מתנהלים המגעים הבלתי מתוקשרים. שלשום דיווח כתב "מעריב" שלום ירושלמי כי השיחות עומדות בפני פיצוץ בעקבות דרישתה של ישראל להציב כוחות חמושים בבקעת הירדן. חבל הארץ, שהוויכוחים על עתידו אינם חדשים לאף אחד מהצדדים, עומד גם היום במרכז סיקורו של ירושלמי.
"ישראל הציעה לחכור את הבקעה לעשרות שנים, נציגי הרשות סירבו", מודיעה הכותרת הראשית של "מעריב". בכותרת המשנה קובע ירושלמי כי המשא-ומתן הגיע למבוי סתום "בעקבות פערים מהותיים בשאלת הגבולות".
עוד מדווח ירושלמי כי ירדן מסרבת לאפשר לישראל לכלול בהסכם סעיפים שיאפשרו לה לפרוש את חייליה לאורך הגבול, וכי נציגי הרשות הפלסטינית בשיחות אינם מסכימים לבקשה שהמדינה הפלסטינית שתוקם תחויב שלא להחזיק צבא. "לא ניקח חלק בהגדרה מחדש של הכיבוש הישראלי", מצטט ירושלמי את המדינאית הפלסטינית חנן עשראווי.
"כל השיחות מתמקדות בנושאי הביטחון של ישראל. ישראל מתעקשת, מתבצרת בעמדותיה וממשיכה לבנות בהתנחלויות. המשא-ומתן לא הוביל עד עכשיו לשום דבר", אומרת עשראווי לירושלמי.
לבני ונתניהו בכנסת, 29.4.13 (צילום: יונתן סינדל)
ומה אומרים בישראל? ירושלמי מציין כי בתגובה לדיווח משלשום טענה השרה המופקדת על המשא-ומתן, ציפי לבני, כי "מדובר ברכילות". עמיר פרץ, עמיתה לסיעה, מעיד בידיעה שפורסמה הבוקר כי הוא אופטימי. כתב "מעריב" ו"מקור ראשון" אריאל כהנא מוסיף גילוי משלו, הנראה כהדלפה לא שכיחה מהצד הישראלי של השיחות: "בירושלים שוקלים: העברת שטח ביו"ש לפלסטינים בתמורה לסיפוח גוש עציון".
פיטורים
שלשום כבשו את שערי "ידיעות אחרונות" ו"ישראל היום" כותרות שהתריעו מפני גל פיטורים ענק הצפוי לצאת לפועל בחברת התרופות טבע. נציג של אחד מוועדי העובדים בחברה, ששוחח עם כתב "דה-מרקר" חיים ביאור, טען במקביל כי "ההכרזה על פיטורי 700–900 עובדי טבע בישראל אינה אמיתית, היא תרגיל של ההנהלה לקראת החתימה הצפויה על הסכם קיבוצי". בצהרי אותו יום אכן דווח, כפי שניבא נציג הוועד, כי הפיטורים הוקפאו לאחר משא-ומתן קצר בין טבע להסתדרות.
"כמו בכל גלי פיטורים – מדומים או מדומים פחות – מתחדד היתרון של עבודה מאורגנת: פיטורים יכולים להיות (כמעט) בכל מקום, אבל לא פיטורים שרירותיים, לא לפני שהפכו כמה אבנים טובות בדרך, לא לפני שגרמו למנכ"ל לנסח מחדש את התוכניות, לשנות את המספרים ולקצץ קודם בקומה שלו", כתב שי ניב במאמר שהתפרסם בגליון אמש של "גלובס".
מאמרו של ניב מתמקד באופן שבו הצהרות על פיטורים בחברות גדולות – המצוטטות בהרחבה בכלי התקשורת – דוחקות חברות אחרות, קטנות מהן, לצאת למהלכי פיטורים משלהן גם כשאין בכך צורך אמיתי. "אמצעי התקשורת המרכזיים, לפחות הפופולריים שבהם, לא מיהרו לספר על ההבדל הדק הזה בין חברה שמודיעה על כך וכך עובדים מפוטרים בצורה של 'שגר ושכח' לבין חברה שעובדיה מאוגדים ועל כן יהיו התוכניות אשר יהיו לה, הכל נתון עוד למשא-ומתן", הוסיף ניב.
"זה לא נובע מאיזו אג'נדה נגד עבודה מאורגנת חלילה, שהרי רוב אמצעי התקשורת היום מאורגנים בעצמם. הסיבה הרבה יותר פשוטה, אך גם מעציבה: התקשורת מיהרה לספר סיפור על פיטורים, וסיפור טוב על פיטורים צריך לספר בצבעים קודרים, חדים, בלי גוונים של אפור, בלי אולי, בלי להסביר שייתכן וזה רק שריר, שהמספרים מנופחים, שאולי אפילו בכלל לא יפוטרו בסוף. וככה מי שמבקשים לדווח על עובדים מפוטרים שעדיין לא פוטרו מייצרים את המפוטרים הבאים שעוד יבואו באמת".
תמותה
ב"מוסף כלכליסט" מגישים תרגום לתחקיר הטיילנול של ארגון "פרופבליקה" מלפני כחודש, הנסוב על הסכנות הכרוכות בשימוש בתרופה הפופולרית אצטמינופן, או פרצטמול, הידועה בישראל כ"אקמול" ו"דקסמול". בארצות-הברית, נכתב בתחקיר, מתים 150 איש בשנה בשל חריגה מזערית מהמינון המומלץ לשימוש – תופעה שבה נאבקת היצרנית באמצעות מסעות פרסום במאות מיליוני דולרים שבהם מודגשת היותה של התרופה בטוחה לשימוש.
בטור הקדמה עבור קוראי "כלכליסט" מגדיר ליעד ליבנה את הכתבה כתחקיר הרפואי החשוב ביותר בעיתונות האמריקאית בשנים האחרונות. "הישגים עיתונאיים בסדר גודל כזה הולכים והופכים לנדירים", הוא כותב. "המשבר שעובר על העיתונות מקשה עליה להשקיע כסף וכוח אדם הדרושים למשימות עיתונאיות מורכבות, ולהתמודד מול לחץ – כלכלי, משפטי, פוליטי – מצד מושאי התחקירים". ליבנה מציין כי העלות המוצהרת של תחקיר הטיילנול של "פרופבליקה" היא כ-750 אלף דולר "באומדן שמרני", וכי מבצעיו השקיעו בו שנתיים של עבודה.
בתיבה הנלווית לכתבה כותב שאול אמסטרדמסקי כי צוות המוסף ביקש מחברת טבע, יצרנית התרופה אקמול, את התייחסותה לנושא. "החברה בחרה לא להגיב", כותב אמסטרדמסקי. חברת טבע, שבשבועות האחרונים זוכה לסיקור ביקורתי על רקע הצהרות על פיטורים המוניים חרף רווחיה הנאים ושיעורי המס האפסיים שהיא זכאית להם, אינה זוכה עוד לחסינות בקרב כלי התקשורת הישראליים. נראה שהתגובה העיתונאית המתבקשת להעדר תגובתה היא תחקיר טיילנול מקומי.
עוד קצת טבע
בסקירת העיתונות שפורסמה באתר זה אתמול הצביע אורן פרסיקו על בחירתם של עורכי "ידיעות אחרונות" לפרסם ארבע תמונות כמעט זהות של מעמד לחיצת היד בין יו"ר ההסתדרות עופר עיני למנכ"ל טבע ג'רמי לוין. תמונה אחת נדפסה בשער קונטרס החדשות, תמונה שנייה בכפולה השנייה, תמונה שלישית בשער המוסף הכלכלי "ממון" ותמונה רביעית בכפולה הפותחת של אותו מוסף.
הבוקר מתפרסמת ביומון הכלכלי של קבוצת "ידיעות אחרונות" ידיעה המטעינה את לחיצת היד במשמעות: "עיני לחץ להציג הסכם כתוב, לוין סירב, וזה נגמר בלחיצת יד", מודיעה כותרתה של ידיעה מאת מיקי פלד המתפרסמת ב"כלכליסט" (הפרסום המרובע של הלחיצה נותר כפי שהיה: מפגן יחסי-ציבור של יו"ר ההסתדרות בחסות "ידיעות אחרונות"). "ההישג של עיני בדיון שלשום הוא הצהרתי יותר מאשר משפטי", כותב פלד. "למעשה אין הבדל גדול בין ההסכמה שאליה הגיעו עיני ולוין לבין הסכמה שקטה בין הצדדים מיום חמישי האחרון, שעות ספורות לאחר שטבע הודיעה במסיבת עיתונאים על כוונתה לפטר עובדים".
עוד מציין פלד כי בהסתדרות העובדים מקווים כי בעזרת "300 עד 400 עובדים שפורשים לפנסיה או מתפטרים גם כך מהחברה בכל שנה ועצירת גיוסים חדשים" ניתן יהיה לוותר על מהלך הפיטורים כליל. "יפוטרו עובדים בוודאות, גם מנהלים, אבל לא במספרים שאמרו בתקשורת", מצוטט איקה אברבנאל, סמנכ"ל ל"קשרי קהילה" בטבע, בידיעה אחרת ב"כלכליסט", המוקדשת לדיון שנערך אתמול בוועדת הכספים של הכנסת. "אברבנאל לא נקב במספר העובדים שיפוטרו, ואף הכחיש את המספרים שפורסמו בתקשורת", כותבת חן פונדק.
סמנכ"ל קשרי הלקוחות של טבע, איקה אברבנאל, אתמול בוועדת הכספים (צילום: פלאש 90)
"בכיר בטבע טען אתמול בכנסת: מישהו בתקשורת המציא את המספר של 800 מפוטרים", נכתב בהפניה הראשית על שער "דה-מרקר", המוקדשת גם היא לדבריו של הסמנכ"ל בוועדת הכספים. מעל הדברים האלה נפרשת הכותרת הראשית, המפריכה את טענותיו של המנהל הבכיר: "מסמך פנימי בטבע מוכיח: החברה תיכננה לפטר 700–900 עובדים".
הכתבים דרור רייך וצבי זרחיה מביאים בכתבתם את עיקרי המסמך, ובו פירוט של מספר העובדים שבכוונת הנהלת טבע לפטר בכל אחת מהמדינות שבהן פועלת החברה, לצד מידת הקושי המיוחסת לכל אחד מהמהלכים העתידיים. בתוככי הידיעה מביאים רייך וזרחיה הכחשה נוספת מטעם טבע, ולפיה "אמירתנו החד-משמעית שהמספרים שהוזכרו בכלי התקשורת בימים האחרונים אינם נכונים שרירה ועומדת בעינה". הסתירה בין נתוני המסמך הפנימי לבין הגרסה הרשמית של טבע אינה מוסברת בתגובה.
"על רקע תוכנית הפיטורים: טבע חנכה את המטה החדש שלה בקנזס", נכתב בכותרתה של תיבה הנלווית לגילוי ב"דה-מרקר". "הסיוע של המדינה לטבע לא מסתכם רק בהטבות מס", מבשרת כותרתה של הכפולה השנייה ב"כלכליסט", הזוכה להפניה הראשית בשער.
"הטבות מס בשווי 12 מיליארד שקל אינן הסיוע היחיד שהמדינה העניקה לטבע", נכתב בכותרת המשנה לכתבתו של שניר הנדלר. "בזכות שינויים בחוק הפטנטים שנעשו בשנים האחרונות למען החברה, טבע פרצה לשווקים בינלאומיים, הגדילה את הכנסותיה במאות מיליוני דולרים ועל הדרך סיבכה את המדינה". כדי להבין כיצד בדיוק אותם שינויים בחוק שיחקו לידיה של ענקית התרופות הגנריות מומלץ לקרוא את הכתבה במלואה.
טיול בחיק הטבע
"כדי להגיע ליישוב הקטן נגוהות יש לבקש מהחייל שניצב בשער גדר ההפרדה לעבור לעברו המזרחי של הקו הירוק" (דובי זכאי, מתוך מדור מסלולי הטיולים של "מעריב", המוקדש היום ל"אזורים הכי יפים ליד גדר ההפרדה שבדרום הארץ").
סקופ
הכתב החוקר של "גלובס", משה ליכטמן, פירסם אתמול סקופ יוצא דופן וככל הנראה בעל משמעות עולמית על פרויקט סודי של חברת גוגל. יוצא דופן, מפני שהעיתונות הישראלית אינה נוטה להניח ידיים על גילויים בלעדיים על חברות ענק בינלאומיות; בעל משמעות עולמית, מפני שליכטמן הוא, כנראה, העיתונאי הראשון בעולם המדווח על כך.
"הפיתוח הסודי של גוגל: טכנולוגיה שתוזיל את עלויות הבנייה", מודיעה הכותרת הראשית של יומון הערב הכלכלי, המוקדשת לחשיפתו של פרויקט בשם "ג'יני" שנהגה במרכז הפיתוח של גוגל. "מדובר באפליקציה מבוססת רשת אינטרנט, המסייעת לאדריכלים ולמהנדסים בתהליך התכנוני ומיועדת בעיקר לבניית מגדלים ובניינים גדולים", נכתב בכותרת המשנה.
בידיעה, המבוססת ככל הנראה על דו"ח פנימי של גוגל, מוסבר כי הפיתוח עשוי לחסוך 30%–50% מ"עלויות הבנייה", לקצר את משך הבנייה ב-30%–60% ולייצר לחברה-האם הכנסות של 120 מיליארד דולר בשנה – סכום אדיר בכל קנה מידה, שהוא יותר מפי שניים מהכנסות גוגל ב-2012.
"בדיווח שמסר צוות הפיתוח לפייג', לברין ולהנהלת גוגל, הוצגה ג'יני כטכנולוגיה מהפכנית ליצירת בניינים בני-קיימא וידידותיים לסביבה, באיכות העולה על כל הידוע. הטכנולוגיה הוצגה ככזו שתשנה את תעשיית הבנייה העולמית השמרנית על-ידי שינוי בסיסי ומהפכני בדרך שבה בניינים מתוכננים, נבנים ומתוחזקים, ולחסוך טריליוני דולרים".
כפי שקורה לעתים קרובות בדיווחים ראשוניים על מיזמי הזנק, לא מוסבר כיצד פועלת ההמצאה ואיך בדיוק היא עתידה לממש את ההצהרות הנקשרות בה.
ענייני תקשורת
בית "מעריב" ננטש. "מעריב 2013: משכן חדש בירושלים ובצומת מעריב", מבשרת כותרתה של ידיעה בלתי חתומה המתפרסמת בשער האחורי של "מעריב", ומוקדשת לפירוק מחלקות המערכת והמינהלה וחלוקתן בין בית רובינשטיין בתל-אביב למשרדי "מקור ראשון" בירושלים.
הכותב האלמוני מציין כי דסק החדשות ודסק הספורט יישארו בתל-אביב, ואילו "מערכת העיתון, המוספים ואתר האינטרנט" עברו זה מכבר לירושלים. קביעה זו, הנאמנה למציאות, עומדת בסתירה להודעה לעיתונות שהפיצה הנהלת החברה בראשית השבוע, שממנה השתמע כי בבית רובינשטיין יפעלו רק המחלקות המסחריות וכי כל מחלקות התוכן יעברו לירושלים.
קפה. ב"דה-מרקר" מדווחת עדי דברת-מזריץ על תביעה ייצוגית על סך 700 מיליון שקל שהוגשה בעקבות חשיפה של העיתון הכלכלי, שלפיה כמה מרשתות בתי-הקפה הישראליות מתאמות ביניהן מחירים. על-פי התביעה, שהוגשה נגד הרשתות קפה-קפה, קפה-ג'ו וארומה, הפתרון המתבקש לתיאום המחירים לכאורה הוא הקמת "מנגנונים" שיבטיחו את קיומה של תחרות בענף, שיפעלו בחסות הממונה על ההגבלים העסקיים.
מיהו ילד. "ניסוי בפיקוד מרכז – צה"ל בוחן שינוי מדיניות: ילדים ייעצרו רק באור יום", מודיעה כותרת לידיעה מאת גילי כהן, המתפרסמת בעמ' 5 של "הארץ". הכותרת מציפה את הנוהג המטריד של מעצר ילדים פלסטינים, אך במקרה זה באופן העושה עוול למציאות שעליה מדווחת הכתבת הצבאית. עיון בכתבתה של כהן מעלה כי הניסוי יוחל על "קטינים", מונח שעל-פי הכתבת מתייחס לפלסטינים עד גיל 18. המונח "ילדים" שבכותרת אינו שגוי מבחינה עובדתית, אך הוא מטעה.
סילוף האמת. "טעות: שגיאה, שיבוש. שקר: חוסר התאמה מכוון בין משפט לעובדה, כזב, סילוף האמת", מצטט גלעד שרון, בנו של ראש הממשלה לשעבר, מילון עברי פופולרי. טור מאת שרון המתפרסם היום במדור הדעות של "ידיעות אחרונות" מוקדש לנטייתם של אנשים לשקר ולטענה של יו"ר האופוזיציה, ח"כ שלי יחימוביץ', שלפיה מעולם לא צרכה סמים בלתי חוקיים – טענה שסתרה לאחרונה בראיון קצר שבו הצהירה כי דווקא נהגה בעברה לעשן קנביס.
יחימוביץ' שיקרה, וטרם סיפקה הסבר. "היושרה שהפגינה יחימוביץ' הפעם מזכירה את יושרתה העיתונאית שהופגנה כשריאיינה את עמיר פרץ בראיון 'נוקב', יום או יומיים לפני שהצטרפה אליו למפלגה", כותב שרון. למעשה, יחימוביץ' ריאיינה את פרץ בתוכנית "פגוש את העיתונות" ב-12 בנובמבר 2005, והודיעה על הצטרפותה למפלגת העבודה ב-29 באותו חודש – אחרי שבועיים וחצי, ולא אחרי "יום או יומיים". יש מנהיגים ערבים, כותב שרון, ששיכללו את השקר לדרגה של אמנות. אבל צריך להתחיל מאיפשהו.
מעקב קוקה-קולה. ב"ידיעות אחרונות" שוב מעניקים שירותי יחסי-ציבור למותג המשקאות המוגזים קוקה-קולה. ידיעה בלתי חתומה המופיעה הבוקר במוסף "ממון" (עורכת: יעל דרומי) מזמינה את הקוראים להשתתף במבצע למשקה מוגז דיאטתי, ובאופן חריג גם נדפסת בה כתובת אתר האינטרנט שבו ניתן להירשם למבצע.
"אנחנו מחפשים אנשים המייצגים נאמנה את ערכי המותג: נועזות, חדשנות וייחודיות", נכתב בציטוט מפי נציגת החברה המייצרת את המשקה ההמוני, שרק לעתים רחוקות משנה את טעמיה ושעיקר חדשנותה טמון במסעי פרסום ומיתוג מהסוג שזוכה לבמה ב"ידיעות אחרונות". העיתון הנמכר בישראל נבחר על-ידי הזכיין המקומי לשמש הפלטפורמה העיקרית להטמעת ערכי המותג המוצהרים של קוקה-קולה, שהם תמונת הראי של ערכיו האמיתיים.