הכותרות הראשיות

שביתת האחיות הסתיימה אתמול, אולם רק "הארץ" ו"מעריב" מקדישים לכך את כותרותיהם הראשיות: "ההסכם הצפוי בין האוצר לאחיות: 13% תוספת שכר", נכתב בראשון, ו"הסתיימה שביתת האחיות: שכרן יועלה ב-13 אחוזים" בשני. שאר העיתונים מספידים בכותרותיהם הראשיות רמטכ"ל לשעבר שנפטר אתמול. "קצין, ג'נטלמן" היא הכותרת של "ידיעות אחרונות", ו"פרידה מגיבור חיל" ב"ישראל היום". ב"מקור ראשון" הכותרת הראשית היא "הרמטכ"ל והשר לשעבר אמנון ליפקין-שחק נפטר בגיל 68".

ב"הארץ", תחת הכותרת "הנסיך האחרון של צה"ל", כותב עמוס הראל: "רב-אלוף (בדימוס) אמנון ליפקין-שחק, הרמטכ"ל ה-15 של צה"ל, שהלך לעולמו אתמול בגיל 68 אחרי מאבק ממושך במחלת הסרטן, היה אחרון הנסיכים של צה"ל. שחק היה קצין כריזמטי, נבון בצורה יוצאת דופן, שהמנהיגות השקטה והשקולה שלו קנתה לו מעריצים רבים בשורות הצבא. כשחצה את הקווים מהצבא לפוליטיקה, בימים שבהם לא הוטלה תקופת צינון על קצינים, התקשה לממש את ההבטחה שהיתה גלומה בו. הקריירה הפוליטית הקצרה שלו הותירה אחריה טעם של החמצה – עבורו, אך גם עבור החברה הישראלית, שלא איפשרה לו להשאיר חותם דומה לזה שהשאיר אחריו במדים. שחק השאיר אחריו אשה, העיתונאית טלי ליפקין-שחק, וחמישה ילדים".

מעשים לחוד

אתמול התפרסמה בשער "מעריב" ידיעה של כתב הכנסת של "מקור ראשון" זאב קם, ולפיה הכרזות נתניהו על בנייה בשטחים שמעבר לקו הירוק הן חלק מקמפיין הבחירות, וכי בליכוד מודים בכך. מי שקידם את בואו של שלמה בן-צבי ל"מעריב" בחשש שיהפוך אותו ל"ישראל היום" שני, שיפעל כביטאון של נתניהו, קיבל עוד הוכחה לכך שטעה. ידיעת המעקב של עקיבא נוביק היום ב"ידיעות אחרונות" מדגימה כי הזיקה של "מקור ראשון" ושלוחותיו ב"מעריב" אינה לפרסונה פוליטית, אלא לאידיאולוגיה פוליטית. "פעילי ימין: ביבי לא באמת מתכוון לבנות", נכתב בכותרת הידיעה. "העולם מגנה בחריפות את תנופת הבנייה מעבר לקו הירוק, אבל בימין סירבו אתמול להתרגש מהצהרותיו של ראש הממשלה. 'בכל פעם שנתניהו רוצה כותרת הוא מצהיר על אישור בנייה', הם טוענים. 'אבל בשטח לא קורה כלום'".

גם בצדה השני של העיתונות האידיאולוגית בעברית לא מרוצים מנתניהו. "בצל גינויים חריפים, ישראל מאיצה את תנופת הבנייה במזרח ירושלים", נכתב בכותרת ידיעה של ניר חסון וברק רביד על שער "הארץ". לפי השניים, בניגוד לטענת אנשי הימין שהשתמעה או צוטטה ב"מעריב" וב"ידיעות", ההצהרות על בנייה דווקא כן מיתרגמות למעשים. "הואצו העבודות לסלילת כביש מהיר בירושלים שיבתר את שכונת בית-צפאפא", נכתב בכותרת הידיעה עצמה בעמ' 4. ואולם, בעומק הידיעה מוזכר במובלע כי כבישים דומים נבנו בעבר גם בלב שכונות יהודיות, וכי הרשויות ניהלו משא-ומתן ארוך עם התושבים (למרות הקישור שעושים העורכים ב"הארץ" בין הכביש לבין בנייה "בשטחים", מדובר בשכונה בלב ירושלים שרובה נמצא עוד בגבולות 48').

אם כן, נתניהו אינו רווה נחת מהעיתונים עם ההטיה הימנית, הסבורים כי הוא יפה נפש שהצהרותיו ריקות מתוכן, ולא מבעלי ההטיה השמאלית, המצליחים לדחוק ולחבר מעש לאותן הצהרות. נתניהו יכול כמובן להסתפק בקריאת עיתון הבית, שם הצהרותיו מצוטטות ביראת כבוד, יישומן אינו מוטל בספק והגינויים הם רק, אכן, חומר לקמפיין. "ארה"ב מנעה את גינוי ישראל במועצת הביטחון", נכתב בכותרת ידיעה בעמ' 11. "הכוונה הישראלית לבנות מעבר לקו הירוק עוררה קריאות ביקורת באו"ם", נכתב בכותרת המשנה לדיווח של יוני הרש, בועז ביסמוט ושלמה צזנה, "14 מתוך 15 חברות מועצת הביטחון גינו את ישראל. נתניהו: נמשיך לבנות בי-ם". ידיעה נפרדת מודפסת תחת הכותרת "גינויים לחוד – ומעשים לחוד", "אושרה בנייה של יותר מ-1,000 יחידות מעבר לקו הירוק".

אתמול התפרסמו בעיתונים דיווחים על עליית כוחה בסקרים של מפלגת הבית-היהודי, הנחשבת למי שמתחרה עם הליכוד ונתניהו על קולות מצביעי הימין. היום מככב נפתלי בנט, יו"ר המפלגה, בידיעה של עמיחי אתאלי בכפולה הפותחת של "מעריב". "יריבו מימין של ראש הממשלה תוקף", נכתב בכותרת הגג. "בנט התייחס אתמול בבוז להצהרות החוזרות ונשנות של נתניהו על בנייה בשטח ‭E1‬ שליד מעלה-אדומים, בעוד שבפועל העבודות במקום רחוקות מאוד מהתחלה. 'עצם העובדה שהבנייה ב‭E1-‬ כבר אושרה לפני כמה שנים ואנחנו צופים כעת בסיבוב השני והשלישי של חגיגות על בנייה באותו שטח, כשבפועל אין אפילו בית אחד, זה אבסורד שאין כמותו. ומצד שני אנחנו מרוויחים את זעם העולם עלינו בכל פעם שאנחנו מצהירים על בנייה במקום פשוט לבנות בירושלים ובכל מקום בארץ'".

שיטת השקשוקה

"מושב עמיקם הודה: חלק מהמחלוקת עם גלנט נבע מטעות שלנו במפת נחלתו", נכתב בכותרת דיווח של רז סמולסקי ב"הארץ". "רק עכשיו נקבע רשמית: גלנט לא פלש לקרקע", נכתב בכותרת ידיעה של נצחיה יעקב ודן לביא ב"ישראל היום". לפי השניים, הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה "ניקתה אותו מהחשד". בטור פרשנות מלין אביעד הכהן על הנזק שנעשה לגלנט, שהפסיד את הרמטכ"לות על רקע עבירות הבנייה האמורות. "צדק דחוי אינו צדק", הוא מזכיר. הדיווחים ב"ישראל היום" וב"הארץ" נראים כשאובים משליחיו של האלוף לשעבר ולא מבדיקה עצמאית של העיתונאים. הדיווח ב"ידיעות אחרונות", של עופר פטרסבורג, זהיר יותר, ממקד את הדיון בחלק המסוים של הפרשה שבו עסקה הוועדה, וניכר כי כותבו בקיא יותר מכתבי "הארץ" ו"ישראל היום" בנושא שעליו הוא מדווח.

מנגד, ב"מעריב": "שיטת השקשוקה של האלוף גלנט", נכתב בכותרת על השער, המפנה לטור של קלמן ליבסקינד, העיתונאי החוקר שאחראי על חשיפת ההסתבכות של גלנט. "אתמול (ד'), כששמעתי את כל כלי התקשורת מספרים שוב שגלנט 'נוקה' מפרשת הקרקעות, היתה לי תחושה של דז'ה וו", כותב ליבסקינד בעמ' 6 בעיתון.

"צריך להכיר את העובדות כדי להבין שספין כמו שנעשה ביום ד' בעניינו של יואב גלנט לא נעשה כאן הרבה מאוד זמן. יובהר כבר כאן: כמעט אף מלה שקראתם או שמעתם אתמול בעניין האלוף גלנט לא היתה נכונה ואפילו לא נשקה לעובדות. החלטת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה שפורסמה ביום ד' איננה קשורה ואיננה משנה ולו מלה אחת מהממצאים הקשים שנפרשו בעניינו של גלנט, הן בסדרת התחקירים ב'מעריב' והן במסמכים של היועץ המשפטי לממשלה ושל מבקר המדינה. יתרה מזו, מה שדווקא כן החליטה כעת הוועדה המקומית זה לגרוע סופית מהנחלה של גלנט עוד 350 מטרים, שטח ציבורי, שבהם עשה שימוש במשך שנים".

החברה האזרחית

"מערכת הבריאות במצב של להיות או לחדול – בשל הביטוחים הפרטיים", נכתב בכותרת כתבה של רוני לינדר-גנץ ב"דה-מרקר". "בנאום תקיף שנשא אתמול מנכ"ל משרד הבריאות רוני גמזו, בכנס ים המלח של המכון הלאומי למדיניות הבריאות, הוא קרא לכל הרגולטורים לפעול לריסון הביטוחים הפרטיים, שמגלגלים 6 מיליארד שקל בשנה. בנוסף הודה גמזו כי משרדו 'אחראי לכך שהמבוטחים לא יודעים את זכויותיהם ולא מבדילים בין הביטוחים. איפשרנו מערכת מסובכת מדי, שמדרבנת מירוץ חימוש'".

"כחלון: הכסף של הבנקים מגיע מכם ומההורים שלכם, ולא ביושר'", נכתב בכותרת ידיעה אחרת ב"דה-מרקר" (הקרדיט לכותב נשמט בטעות). "שר התקשורת והרווחה בכנס שדרות: 'רפורמה בבנקים זה הדבר הבא שצריך לטפל בו, לאחר הסלולר והטלוויזיה'", נכתב בכותרת המשנה. עוד בגיליון, מאמר מאת איתן אבריאל הטוען כי "גם הגברת התחרות לא תפתור את הבעיות הקריטיות במערכת הבנקאות", כפי שניתן ללמוד מהשחיתות הרווחת בבנקים באירופה, אלא דרושה "רפורמת ענק". כותרת המאמר היא "רמאים וגנבים בציריך ובלונדון".

שמועות, ספקולציות ותיאוריות קונספירציה

"מחר זה קורה: היכונו לסוף העולם", נכתב בהפניה על שער "24 שעות", המוסף היומי של "ידיעות אחרונות", לעוד דיווח הבל על נבואת חורבן דמיונית. במוסף "המגזין" של "מעריב" מוקדשת כפולת עמודים לאיוולת תחת הכותרת "יש לי סיכוי להינצל?". "הפתרון לתעלומה: מחר", מבטיחה כותרת המשנה, ולרגע מתגנב החשש: ייתכן שלא מדובר בסתם התחנפות עיתונאית, קריצה מתחכמת לטיפשות האנושית? ייתכן שהם באמת מאמינים שייתכן שמחר ייחרב העולם? "העולם משתנה. ואתם?", נכתב בכותרת המוסף השנתי של "דה-מרקר". "מותגים במקום עובדים, סמרטפונים במקום ילדים, תאגידים במקום ממשלות ואפריקה במקום ארה"ב. תשכחו מכל מה שהכרתם, למציאות החדשה יש כללים חדשים". מה שבטוח, גם במציאות החדשה יהיו עיתונאים רפי שכל. הנה, גם ב"הארץ" מקדישים מקום בשער לידיעה על "סוף העולם" (ומוסיפים סימן שאלה).

במוסף "גלריה" של "הארץ" כותבת אסתר זנדברג על פיאסקו המכרז לתכנון הספרייה הלאומית בירושלים. "הדחתו של האדריכל ד"ר רפי סגל מתכנון הבניין החדש של הספרייה הלאומית אחרי שזכה בתחרות לתכנונו היא סיכול ממוקד לאור יום, שנעשה במחשכים", היא פותחת את הכתבה בת העמוד. "הסאגה בלתי מתקבלת על הדעת. מה בדיוק קרה שם? כיצד זה נבעט החוצה מי שעד לפני רגע זכה בתחרות תכנון יוקרתית חובקת עולם והיה יקיר הכל? האם השיקולים הם פוליטיים, מקצועיים, אישיים, משפטיים? לשאלות הללו ורבות אחרות אין הסבר מניח את הדעת מטעם הגורמים הנוגעים בדבר, החברה לבניין הספרייה הלאומית, המנהלת את התחרות, וקרן יד-הנדיב, האמורה לממן את הקמתו. בהעדר הסבר רשמי ופומבי למהפך הדרמטי, הדרך פרוצה לחרושת של שמועות, ספקולציות ותיאוריות קונספירציה". זנדברג חותמת בקריאה להותיר את בניין הספרייה על כנו ולוותר כליל על בניית ספרייה חדשה.

ענייני תקשורת

"הח"כים יכריעו את גורל ערוץ 10, זכייניות ערוץ 2 מבקשות הטבות", נכתב בכותרת הראשית של "דה-מרקר". "הערב צפויה הכנסת לקדם את הארכת הזיכיון של ערוץ 10 בשנתיים, ולאפשר לו להתמודד עם המשבר שמאיים על קיומו. גם זכייניות ערוץ 2 מבקשות הטבות במאות מיליוני שקלים – והרשות השנייה זועמת על השימוש במסך להפעלת לחץ", נכתב בכותרת המשנה, המסתיימת בקביעה (המודגשת בירוק) כי "שידורי החדשות בישראל שוב בידיים של הפוליטיקאים". לפי נתי טוקר, מנהלי זכייניות ערוץ 2 טוענים כי שווי ההטבות שיקבל ערוץ 10 אם ייחתם ההסכם עימו יהיה 200 מיליון שקל. לפי טוקר, בקרב הזכייניות, קשת ורשת, "לא אוהבים את אסטרטגיית ה'התמסכנות'" של ערוץ 10, "אך כעת אין להם ברירה".

ההפניה על שער "דה-מרקר" לטור הפרשנות של אמיר טייג קוראת "לנתק את הקשר בין הטלוויזיה לפוליטיקאים", אולם הטור עצמו מתמקד באי-ההיתכנות הכלכלית של שלושה ערוצים מסחריים בישראל כמצע לחלחול של אינטרסים זרים לשידור. ממילא פירושו של צירוף המלים "יציבות ארוכת טווח", המופיע בקביעה בסופו של המאמר כי "רק חיסול הסימביוזה שבין ערוצי הטלוויזיה והפוליטיקאים יוכל להביא ליציבות ארוכת טווח", הוא בפועל סגירתו של אחד או יותר מהערוצים הקיימים. עמוק יותר בגיליון מתפרסמת כתבה, על פני כפולת עמודים, תחת הכותרת "המשבר של זכייני הטלוויזיה הוא ההזדמנות של אתרי האקטואליה".

"ברגע האחרון: ערוץ 10 לא הוחשך", נכתב בכותרת ידיעה של רז שכניק באחד העמודים האחוריים של "ידיעות". "עובדי הערוץ התכוונו להחשיך הלילה את המסך לקראת הדיון בוועדת הכלכלה בכנסת, אבל הרשות השנייה אסרה זאת".

באחד העמודים הבאים זוכה השר אריאל אטיאס מש"ס לפרגון יוצא דופן, תחת הכותרת "תנופת בנייה".

אחרי שאתמול הודיעו העיתונים כי אפליקציית שיתוף התמונות הפופולרית אינסטגרם שינתה את נוסח ההתקשרות עימה כך שהיא תהיה בעלת הזכויות על התצלומים שמעלים המשתמשים לשרתיה, מדווח היום כי "הגולשים זעמו – ואינסטגרם התקפלה", כדבר הכותרת ב"דה-מרקר".

הכותרת הראשית של "24 שעות" עוסקת בתמהוני אורן זריף. כותרת המשנה נפתחת כך: "מרפא בעל כוחות על-טבעיים או שרלטן? זה לא באמת משנה". תיאור ממצה של עיתונות צהובה, מפי הסוס.

"פעם מסיבת עיתונאים לא היתה מתחילה עד שאנחנו היינו באים. לא היה לנו פחד מתחרות", נזכרת רינה מצליח בראיון ללי-אור אברבך במוסף "פירמה" של "גלובס", שיצא אתמול. "ככתבת מתחילה בערוץ 2 הייתי יושבת שעות במסיבת עיתונאים ומחכה שערוץ 1 יגיע. תאר לך עכשיו, לא מחכים לאף אחד".