"עד 100% ללא גירוי!", מבטיחה לצופים פרסומת הטלוויזיה של שמפו הד-אנד-שולדרס, ומוסיפה גם: "עד 100% נקי מקשקשים!". הפרסומת של חברת אורל-בי מבשרת על מברשת השיניים החשמלית והמהפכנית מאין כמוה, המסירה "עד 100% יותר פְּלַאק ממברשת רגילה". הפרסומת הטרייה של חברת החשמל, בכיכובן של הבובות הלהט"ביות שקע ותקע, מודיעה לעם ישראל כי חשמל המופק מגז טבעי הוא "עד 90% נקי יותר".

הפרסומות המצוטטות למעלה הן כולן מן הזמן האחרון, אולם השימוש בנוסחה הלשונית "עד X אחוזים" ודומותיה אינו חדש, והוא משמש את עולם הפרסום כבר שנים רבות. מי מאיתנו לא נתקל במודעת פרסומת המכריזה על "מבצע מכירות" של "עד 80% הנחה" או הבטחה בסגנון דומה? למעשה, ראוי להצביע על ביטוי עגת המכירות הזה ולהתריע מפניו דווקא משום שהוא אחד האמצעים השגורים ביותר אצל פרסומאים המעוניינים להטעות את הציבור ולשקר לו.

הקסם שבנוסחת השקר הזו טמון כמובן בכך שהיא אינה שקר. פרסומת כמו זאת של הד-אנד-שולדרס למשל, הטוענת כי המוצר יגרום לשיערך להיות "עד 100% נקי מקשקשים", מוסרת את האמת לאמיתה. אין שום הכרח לדעת דבר על איכותו של השמפו המסוים הזה כדי לקבוע כי האפקטיביות שלו היא "עד 100%". למעשה, זו הגדרה שתהיה מתאימה לכל שמפו שהוא, גם אם יהיה עשוי כולו מקשקשים. וכי ייתכן שהשימוש בשמפו יהפוך את השיער לנקי בשיעור של 120%? זה הרי בלתי אפשרי בהגדרה. כמובן, ייתכן שאם אשתמש בשמפו, יקטן הגירוי המציק בקרקפתי בשיעור של 30% בלבד, ואף למטה מזה, אבל גם אז לא אוכל לבוא בטענות למפרסם או לשולחיו, שהרי לא הובטח לי כי השמפו יהיה אפקטיבי ב-100%, אלא רק "עד 100%". כלומר, 100% לכל היותר.

גם הפרסומת לאורל-בּי נוקטת כמובן תכסיס דומה. כאן מדובר על הסרה של פּלאק בשיעור של "עד 100% יותר ממברשת רגילה"; כלומר, לכל היותר פי שניים ממברשת שאינה חשמלית. במקרה זה, יש אפשרות (עקרונית או לוגית) גם לשיעור גבוה יותר מ-100%, שהרי המברשת החשמלית של אורל-בי עשויה להיות יעילה פי שלושה או ארבעה ממברשות רגילות. אבל גם כאן, השימוש בביטוי "עד 100%" הוא שימוש נלוז, משום שאין כאן הבטחה מפורשת ליעילות כפולה, אלא רק ליעילות כפולה לכל היותר. ובמלים אחרות, אם תקנו מברשת שיניים חשמלית שיעילותה תהיה גדולה רק ב-20% בהשוואה למברשת רגילה, לא תוכלו לבוא בטענות כלשהן לאורל-בי או למפרסמיה. כאלה הם פלאי הלוגיקה!

אם הד-אנד-שולדרס ואורל-בי נוקטים לשון מפותלת כדי להטעות את לקוחותיהם, במקרה של חברת החשמל מדובר כבר בחוצפה אמיתית, שערורייתית ממש. כאן הרי מדובר בחברה ממשלתית, במונופול בריוני שכלל לא ברור מדוע הוא בכלל נזקק לפרסומות, ואף בסוגיה חשובה באמת, הנוגעת לבריאות הציבור הרבה יותר מאיכות השמפו או מברשות השיניים.

נניח לרגע לעובדה שהפרסומת של חברת החשמל, המציינת כי גז טבעי מזהם בשיעור של "עד 90% פחות", אינה טורחת לציין בפחות ממה מדובר (סביר שהכוונה היא לפחות מחשמל המיוצר באמצעות דלק פחמי, אבל הדבר אינו נאמר מפורשות); הבעיה העיקרית היא, שוב, שאין כאן בעצם שום התחייבות לאחוזים ברורים או אף לטענה ברורה כלשהי. מה שחברת החשמל אומרת לכם, באמצעות מפרסמיה, הוא שהחשמל המיוצר על-ידי גז טבעי יהיה נקי בשיעור של 90% לכל היותר; ובמלים אחרות: הוא יכול להיות נקי בשיעור של 10%, או של 30%, או של 90% – אבל לא יותר מזה. גג 90.

למעשה, אם ניצמד לכללי הלוגיקה הפורמלית בטהרתם, אין כאן אפילו הבטחה אמיתית שהחשמל המיוצר מגז יהיה נקי יותר מהחשמל המיוצר מפחם, מפני שההתחייבות היחידה פה היא שהחשמל לא יהיה נקי בשיעור של יותר מ-90%; כלומר, חברת החשמל מתחייבת על המקסימום (90%), אבל לא על המינימום, שיכול להיות גם אפס.

לפיכך אם יום אחד, במקום כלשהו בארץ ישראל, יימדד זיהום האוויר הנגרם על-ידי תחנות הכוח הפועלות על-ידי גז, ויימצא כי זיהום זה קטן (נניח) בשיעור של 15% בלבד – לא תוכלו לפנות לחברת החשמל או למפרסם ולהאשים אותם בשקר או בהטעיה. חברת החשמל ומפרסמיה יוכלו להפנות אתכם לקורס במבוא ללוגיקה הנלמד באחת האוניברסיטאות, ותיאלצו להודות שהפרסומת אכן אמרה את האמת.

למה הדבר דומה? נניח שאכריז כי "עד 100% מעובדי חברת החשמל הם פדופילים". במקרה כזה תעמוד לי הגנת "אמת דיברתי", שהרי גם אם בחברת החשמל לא עובד ולו פדופיל אחד, אין זה סותר את מה שאמרתי (כל מה שטענתי הוא, בעצם, שבחברת החשמל לכל היותר 100% מהעובדים הם פדופילים). באותה מידה אוכל גם לטעון כי השימוש במברשות השיניים החשמליות של אורל-בי מעלה את הסיכוי ללקות בסרטן בשיעור של "עד 90% יותר בהשוואה למברשת רגילה" – וגם אז לא יוכל איש להאשים אותי בשקר. אם ארצה, אוכל גם לקבוע שהשמפו של הד-אנד-שולדרס גורם לעלייה של "עד 100%" במספר ההתאבדויות בקרב צעירים בני 14–28. גם במקרה זה יעמדו לצדי חוקיה המופלאים של הלוגיקה הפורמלית.