תוכנית הריאליטי החדשה של ערוץ 10, "הכפר", דומה מאוד לתוכנית ריאליטי אחרת, "הישרדות", גם היא משודרת על-ידי הזכיינית. כמו ב"הישרדות", קבוצה של אנשים נזרקת בשממה וצריכה להתמודד עם תנאי מחיה קשים, מזון דל ומשימות הדורשות יכולות אקרובטיות; כמו ב"הישרדות", יש "מועצה" שמתכנסת ומחליטה מי יודח; ושוב כמו ב"הישרדות", יש קבוצות (במקרה הזה משפחות) המסומנות באמצעות בנדנות צבעוניות. גם המנחה, בוקי נאה, התפרסם כדמות טלוויזיונית בתוכנית "הישרדות".
אולם שלא כמו "הישרדות", התוכנית החדשה של ערוץ 10 אינה מתרחשת באי קריבי מבודד. האקזוטיקה הועתקה ממימד המרחב למימד הזמן: המשתתפים עוברים ב"שער הזמן" ומוצאים עצמם בתקופת ההתיישבות החלוצית בפלשתינה. כלומר, במחנה של הצופים בערבה, ישראל 2013.
המאפיינים שמפיקי הסדרה בחרו כדי להמחיש שהתוכנית משחזרת את המציאות של ההתיישבות העובדת בארץ בראשית המאה ה-20 הם אלו: המשתתפים אוכלים סרדינים מקופסה, גרים באוהלים ועובדים בעבודות משק. אך בעוד שהסדרה כביכול מנסה לשחזר את האתוס הסגפני של החלוצים, בפועל המשתתפים כמעט שאינם מוצגים בעת ה"עבודה" אלא רק בארוחות, במנוחות ובמשימות. מובן שכל אלה הן רק תפאורות למימוש הייעוד העיקרי של תוכניות מעין אלו – ייצור ריבים בין המשתתפים.
בהתחשב בעובדה שהתוכנית החדשה של ערוץ 10 לא באמת עוסקת בשום אופן בתנועה החלוצית, בציונות או בהפרחת השממה, נשאלת השאלה מדוע בכל זאת היה חשוב לערוץ להציג אותה כניסיון לשחזר את תנאי החיים בתקופה החלוצית, ולא כעוד עונה של "הישרדות".
ייתכן שמדובר בניסיון לרכוב על גל הפופולריות של סדרות תקופתיות. אם זה אכן המצב, הרי שהוא לא באמת צלח, בין השאר כי מאפיין בולט של אותן סדרות הוא השחזור הקפדני של המרחב, התלבושות ואובייקטים אחרים מהתקופה הרלבנטית. "הכפר" מתרחשת במדבר ריק שאין בו כמעט אובייקטים או מבנים עומדים, ושהמשתתפים בו לבושים כנערי גדנ"ע ולא כמתיישבים אירופים בפלשתינה של תחילת המאה הקודמת.
אפשרות אחרת היא שמדובר ברצון להטעין את ז'אנר הריאליטי, הנתפס כנחות, בתכנים ערכיים, משמע "ציוניים": "הישרדות", אבל בקטע ציוני. אולם ערכי הציונות עוברים במהלך הפרק הראשון של הסדרה רדוקציה כה גסה עד שבסופה עומד על תלו רק המוטו הפשיסטי "העבודה משחררת" (עבודה: כלומר, השתתפות במשימות סדיסטיות). אבל בעוד שהחלוצים עבדו קשה בשביל לבנות את הארץ, כוכבי התוכנית עובדים קשה בשביל לעבוד קשה. העניין בנסיבות ההיסטוריות, האידיאלים והשאיפות של חברי התנועה החלוצית נזנח כליל.
מתוך הפרק הראשון של סדרת הריאליטי "הכפר" (צילום מסך)
אז מדוע בכל זאת ההתחזות לשחזור ציוני? מצפייה בפרק הראשון של התוכנית נראה שהסיבה האמיתית להשהייתה במרחב-זמן המדומיין של החלוציות היא הרצון לבצע ניסוי חברתי רטרואקטיבי שבוחן כיצד היו מתנהלים ישראלים בני עדות המזרח לו היו מגיעים לפלשתינה יחד עם החלוצים הראשונים, בהנחה שאלה היו נותנים להם לגור עימם בקיבוצים ולהשתתף בבניית הארץ. התשובה: רוב הזמן, כמו חיות.
כי המאבק האמיתי שמציגה התוכנית הוא לא בין "השורדים" לבין "איתני הטבע", אלא בין האשכנזים למזרחים, כאשר המשתתפים מלבים את הקונפליקט באמצעות משפטים כמו "כולם פה פולנים" או לחלופין "בחיים לא פגשתי אנשים כאלו" (כלומר מזרחים).
למעשה, זהו הדבר היחיד בסדרה שאכן נראה כאילו נלקח מתקופת קום המדינה: העדר כל בושה ביחס לטענת העליונות של האשכנזים כלפי המזרחים. בעוד שהאשכנזים הם החלוצים המוצלחים, שזוכים במשימות ומארגנים את "הכפר", המזרחים הם הטבחים. ובעוד שהאשכנזים – כיאה לנציגי התרבות – מכבדים את הוריהם, המזרחים צורחים עליהם. ולא זו אף זו, מפליצים זה על זה.
אין מה לומר: בחירות המלהקים של תוכניות הריאליטי הישראליות הן עלבון מתמשך למזרחים. נשאלת השאלה מדוע ההפקה אינה מסוגלת להציג ולו משפחה מזרחית אחת שפריטיה אינם מקללים זה את זה מצאת החמה עד צאת הנשמה. ציונות אין פה, ערכיות בטח שלא, ותוגת העבר – רק בהנכחת הנחות המוצא האתנוצנטריות של המפיקים.