ראש מועצת גן יבנה, דרור אהרון, זוכה היום מכל האישומים נגדו, בין היתר מהאישום כי בשנת 2004 הורה לעובד המועצה לגנוב את כל עותקי המקומון "השבוע", וזאת על מנת למנוע מהציבור לקרוא כתבה ביקורתית עליו. העיתונים אכן נאספו, קבעה השופטת עירית וינברג-נוטוביץ מבית משפט השלום בראשון לציון, אולם הכריעה כי לא הוכח שראש המועצה הוא שיזם זאת והורה על כך.

"בפני בית המשפט נפרשה מערכה מסועפת ומורכבת של ראיות ונשמעו עדים רבים", כתבה השופטת בהכרעת דינה. "מרבית העדים (למעט השוטרים) הינם חברי מועצה, עובדי מועצה או נותני שירותים למועצה המעורבים פוליטית, בצורה זו או אחרת, בענייני המועצה והעומד בראשה, בעלי אינטרסים כאלה ואחרים, מי מהם תמכו בראש המועצה, מי מהם התנגדו לו, מי מהם ביקשו 'לסבך' את ראש המועצה ומי מהם 'להגן' עליו. גרסתם ניתנה בהתאם".

"[...] אירוע גניבת העיתונים היה אירוע משמעותי, שלא לומר מכונן בישוב, עורר 'גלים רבים' ויצר קלחת, שרבים רבים בחשו בה. עדי תביעה רבים 'עסקו' באירוע לפניו, במהלכו ובעיקר לאחריו, שוחחו עליו, ייצרו ראיות, ביצעו הקלטות, תיאמו עדויות, ניווטו את מהלך החקירה, את מועד החקירה, את תזמון החשיפה, את מקום החקירה, את הגורם החוקר, את הראיות שיציגו בפני החוקרים ואת אלה שלא, כל אחד על פי שיקוליו ומניעיו, באותה נקודת זמן".

"[...] מהראיות עולות אין סוף סתירות, אי התאמות, גרסאות מתפתחות, אי דיוקים, שינויי גרסה, תיאום עדויות, התאמת גרסה לממצאים אובייקטיביים, סינון ומיון ראיות וכיוצא באלו".

השופטת הבהירה כי היא אינה נותנת אמון בעדותם של שני עדי התביעה העיקריים, עובדי המועצה אלון מצרי ומשה מזרחי, ולאורך הכרעת הדין הבליטה סתירות רבות בעדויותיהם. לדבריה, "מהראיות עולה כי היו מעורבים נוספים בפרשת איסוף העיתונים, חלקם מעורבים שנקשרו לפרשה ע"י המבצעים עצמם בשלב מוקדם, ומסיבות שונות, החליטו 'להוציא' אותם מהסיפור, חלקם אנשים פוליטיים שהיו בעלי עניין 'לסבך' את ראש המועצה, כדי שניתן יהיה להדיחו מתפקידו".

השופטת ציינה כי בין המעורבים בפרשה אפשר למנות את מוטי חמו, סגן ראש המועצה; גבי תורג'מן, יריב פוליטי של ראש המועצה; ושלומי הדר, עיתונאי שכתב את הכתבה הביקורתית ובמקביל שימש כיו"ר סניף הליכוד במועצת גן יבנה.

הדר, כך כותבת השופטת, "היה מעורב רגשית ועניינית בכל הקשור לפרשת העיתונים". היתה לו "תחושת בטן" שהעיתונים ייעלמו עוד טרם המקרה; הוא הגיש תלונה על גניבתם; כתב ידיעה על הגניבה; וניסה לשכנע את עובד המועצה מזרחי להקליט את ראש המועצה ולתזמן את חשיפת הפרשה.

"מעדותו עולה כי פעל להשיג ראיות 'הצלבות וגיבוי', בטרם תחשף הפרשה ולכן הקליט את מזרחי", כתבה השופטת. "בעדותו הודה שהיו לו שיחות נוספות עם מזרחי, מתועדות ולא מתועדות שלא הגיש אותן לחוקרי המשטרה [...] העניין היה חשוב לו 'כעיתונאי' למרות שבאותה תקופה לא עבד עוד במקומון או בכל עיתון אחר. שלומי הדר הודה כי תפקידו היה 'להשיג עדות נוספת לזו של מזרחי' [...] מעדותו עולה כי ביצע הקלטות נוספות בפרשה שלא חשף אותן. מה, אם כן, הניע את שלומי הדר?", שאלה השופטת, והותירה שאלה זו תלויה באוויר.

ת"פ 2212-08