old money
רונית פורת, מנכ"לית חברת הייזום אוניל-בנייה, שבבעלות אליעזר פישמן, משווקת בימים אלה דירה במתחם רובע לב-העיר בתל-אביב–יפו: פנטהאוז בקומה ה-25 בשטח של 314 מ"ר נטו עם שני מטבחים, "אחד לאירוח ואחד ליחידה הנפרדת שבתוך הדירה, עלייה לגג עם אופציה עתידית לבריכה פרטית, מרתף יין, בריכה חצי אולימפית, ספא ועוד שלל פינוקים". המחיר המבוקש: 47 מיליון שקל.
"למי הפנטהאוז משווק?", שואלת הדס שפר, כתבת "כלכליסט". "זה לא מיועד למישהו ספציפי", משיבה פורת. "זה פרויקט של old money. הוא משדר צניעות אף שהביצוע מאוד יוקרתי. נכנסים כאן לדירות, יש יצירות אמנות מקוריות, יש כאן תרבות. זה לא פרויקט לכאלה שצריכים להראות שהם עשו עכשיו הרבה כסף. זה לא מתאים להם. זה לא מספיק נוצץ".
האם אין חשש שמיזמי היוקרה והמגדלים יהפכו את תל-אביב לעיר של עשירים? מתעניינת שפר. "לדעתי זה תורם לעיר", משיבה פורת. "זה הופך אותה לעיר בינלאומית, מגיע קהל זר וזה נותן צבע אחר. אנשים מחו"ל אוהבים את העיר הזאת".
בהמשך הראיון טוענת פורת כי עליית המחירים בשנים האחרונות היא "תיקון לזה שהרבה שנים המחירים לא עלו", וחוזה כי "באזורי המרכז אין מצב שהמחירים יירדו, אלא אם כן ישווקו קרקעות במחירים סמליים". למרות זאת מספרת פורת כי בתה, שהתחתנה באחרונה, תחפש קרוב לוודאי דירה לרכישה ולא תסתפק בשכירות. "זה לא כמו בחו"ל, עם שכירות לטווח ארוך, כשאתה יכול לסמוך על זה שמחירי השכירות לא יעלו".
שר האוצר יאיר לפיד הציג לאחרונה תוכנית לבניית 150 אלף דירות להשכרה לטווח ארוך. אתמול הפנה אליו משרד מבקר המדינה שאלות נוקבות על התוכנית. "מבקר המדינה דורש הסברים", נכתב בכותרת ידיעה מאת אלה לוי-וינרב ואורי חודי ב"גלובס".
"האם נערכה עבודת מטה מוקדמת שהוכיחה את ההיתכנות והכדאיות הכלכלית של פרויקטים מסוג השכרה לטווח ארוך, ואם כן, מהם התנאים שבמסגרתם יש להפעילם", תוהה המבקר יוסף שפירא. "האם נבחנו חלופות לפתרון שנבחר – בניית דירות להשכרה לטווח ארוך, שייתנו פתרון לצורך בדיור בר-השגה. אם כן, מה היו המשמעויות הכלכליות והחברתיות של החלופות ומהו היתרון בחלופה שנבחרה; והאם נעשה אומדן של ההשקעה הציבורית בפרויקטים כאלה ומה השפעתה על הירידה בהכנסות המדינה".
בטור פרשנות נלווה הסבירה לוי-וינרב כי "שפירא לכאורה מבקש תשובות לשאלות על הליך קבלת ההחלטות והרפורמה שלפיד מתכנן, אך בפועל השאלות האלה הן חוברת הפעלה ללפיד 'איך צריך להתנהל ההליך'".
"כלכליסט" מקדיש לפניית המבקר את כפולת העמודים השנייה בעיתון, תחת כותרת הגג "מבקר המדינה מוטרד מהתוכנית החדשה לדירות להשכרה". גם ב"דה-מרקר" מוקדשת הכפולה השנייה לענייני נדל"ן, כולל ידיעה על הערות המבקר ללפיד (בהמשך מתפרסמת ידיעה מאת אריק מירובסקי ולפיה במיזם לנוקס-נחמני בתל-אביב נמכרה דירת פנטהאוז במחיר של 79.4 מיליון שקל. לא מצוין אם הרוכש הוא בעל כסף ישן או חדש).
"לפיד? אנחנו לא מדברים", מצוטט שר האוצר לשעבר יובל שטייניץ בכותרת ראיון שהעניק לכתב "דה-מרקר" מוטי בסוק. "ניתן היה לצפות למעט קולגיאליות במקום יריקה לבאר", אומר שטייניץ על היחס שקיבל ממחליפו בתפקיד. "ניתן היה לצפות למידה מסוימת של יושרה, של חברות [...] במלה אחת, התאכזבתי".
ב"ממון", המוסף הכלכלי של "ידיעות אחרונות", מתפרסמת ידיעה קצרה מאת עופר פטרסבורג תחת הכותרת "המבקר בודר את תוכנית ההשכרה". לידיעה לא נלווה תצלום של שר האוצר יאיר לפיד. תצלום כזה ניתן למצוא בעמוד הסוגר של המוסף, בראש מדור הרכילות "בועות", שם מדווח כי שר האוצר נצפה אתמול כשהוא שב מהונגריה, יושב במחלקת התיירים של טיסה מבודפשט לתל-אביב וצופה בסדרה "שובר שורות" במחשב הנייד שלו. "הנוסעים ביקשו גם תמונות משותפות, ולפיד נענה לכולם", מצוין.
new money
שער מוסף "כלכליסט", 3.10.13
כתבת השער של מוסף "כלכליסט", מאת אורי פסובסקי ומיקי פלד, מוקדשת לפער ההולך וגדל בין "צמיחת המשק" לשכר העובדים. "עשר שנים, אפילו יותר, הכלכלה צומחת והשכר הריאלי (כלומר בקיזוז האינפלציה) עומד במקום", הם כותבים. "פעם זה לא היה ככה. פעם התהליכים התנהלו במקביל, שכר העובדים צמח בקצב שבו צמח התוצר שהם מייצרים. זה לא קורה עוד".
הכסף, כך עולה מכתבתם המקיפה, הולך לבעלי ההון. הסיבות: עליית כוחם של הפיננסיירים, ריכוזיות גוברת על חשבון התחרותיות, היחלשות העבודה המאורגנת והשפעות הגלובליזציה. התחזית לעתיד פסימית (או אופטימית, אם אתה פיננסייר בעל הון) – המצב ככל הנראה אינו עתיד להשתנות.
מלשכת הדוברות
בכפולה הפותחת של "ישראל היום" מוקדשת כמחצית העמוד לסיקור ביקורה של שרה נתניהו, רעיית ראש הממשלה, באקדמיה הצבאית האמריקאית וסט-פוינט.
"ישראל היום", 3.10.13
שלמה צזנה, הכתב המדיני של "ישראל היום", מספק הבוקר סקופ נוסף עם דיווח בלעדי ולפיו נתניהו סיירה באקדמיה, ראתה צלחת מהווילה של סדאם חוסיין, ביקרה בבית-הכנסת במקום ואף פגשה באקראי בן-דוד של ראש הממשלה, הלומד שם. לדיווח נלווים שני (2) תצלומים של נתניהו, המקבלים את הקרדיט "לשכת רה"מ". משום מה לטקסט העיתונאי מצורף הקרדיט "שלמה צזנה, ניו-יורק", ולא "שלמה צזנה, לשכת רה"מ".
בהמשך העיתון מתפרסמת ידיעת תצלום מאת הכתבת הצבאית לילך שובל על אליפות צה"ל למפקדים. התצלום, שבו נראה הרמטכ"ל בני גנץ מוביל קבוצת רצים (הרמטכ"ל בכושר! כך שהקוראים יכולים להרגיש בטוחים), התקבל מדובר צה"ל, וכך גם המידע שבידיעה. האליפות, כך מדווח, "התקיימה אתמול במתכונת מצומצמת מהרגיל [...] לאור המציאות התקציבית".
הכתב הצבאי של "ידיעות אחרונות", יוסי יהושוע, מדווח אף הוא על האליפות, אך ללא תצלום של הרמטכ"ל ומזווית ביקורתית. "הקצינים עשו ספורט – הנהגים חיכו להם באוטו עם מזגן דולק", לשון הכותרת. לעומת זאת, בתחתית עמ' 6 של העיתון מדווח יהושוע על ביקורו של שר הביטחון משה יעלון בתרגיל של הצנחנים. לפי דיווחו של יהושוע, שר הביטחון "טיפס עם הנעליים החצאיות במהירות במעלה ההר כדי לפגוש את מח"ט הצנחנים" ו"אנשי הפמליה ניסו להדביק את צעדיו" (שר הביטחון בכושר! כך שהקוראים יכולים להרגיש בטוחים).
יהושוע, שלפי דיווחו לא הסתפק בסיקור מרחוק באמצעות הודעה לתקשורת, אלא נכח בביקור, מצטט מדברי שר הביטחון, שאמר בין היתר כי "צריך לעצור בכל דרך את תוכנית הגרעין האיראנית". ודוק: "צריך לעצור" ולא "צה"ל צריך לעצור".
בריאות, גרעין, לאומיות ו"הכפר"
הכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות", "קוצצו המענקים לרופאים מתמחים", מפנה לכתבה מסדרת כתבות על משבר הרפואה הציבורית, מיזם נאה. שרית רוזנבלום מדווחת בכפולה הפותחת כי שנתיים לאחר שביתת הרופאים הגדולה, ירד לטמיון חלק ניכר מהישגי הרופאים, כולל מענקים לרופאים שיתמחו במקצועות נדרשים או יעבדו בפריפריה. "במשרד האוצר הוחלט בחודש מאי האחרון כי המענקים שהובטחו יצומצמו החל מ-2013", נכתב, בלי להזכיר את זהות שר האוצר שכיהן כבר אז במשרד.
הכותרת הראשית של "ישראל היום" מוקדשת לדיווח של ה"טלגרף" הבריטי על חיסול מפקד המטה ללוחמת הסייבר של איראן, מוג'טאבה אחמדי. "שני גברים על אופנוע היו מעורבים בחיסול", מדווח, ובהמשך מוזכר כי "האיראנים האשימו בעבר את המוסד הישראלי וגורמי ביון מערביים במעורבות בחיסולם של מדעני גרעין איראנים".
רק השבוע הסבירו לנו פרשני מערכת הביטחון כי העובדה שהאיראנים שלחו מרגל שהסתובב בתל-אביב וצילם את השגרירות האמריקאית מחדרו שבמלון מעידה על תחכום אדיר מצדם. ככל הידוע, האיראנים טרם חיסלו ולו מדען גרעין ישראלי אחד.
אגב גרעין ישראלי, הכותרת בראש שער "ידיעות אחרונות" מדווחת במפורש מה שעד כה היה ניתן רק לרמוז עליו: בזמן מלחמת יום-הכיפורים הציע שר הביטחון משה דיין לחברי הקבינט להכין "אופציה גרעינית". רונן ברגמן מדווח כי ביום השני למלחמה אמר דיין: "חשבתי שמכיוון שהמצב רע מאוד... כדאי שנכין להפגנה גם אופציה גרעינית". כך לפחות מעיד ארנן עזריהו, עוזרו של השר ישראל גלילי, בראיון שהעניק לחוקר הגרעין הישראלי אבנר כהן. לפי העדות, השרים גלילי ויגאל אלון נזעקו, וראש הממשלה גולדה מאיר אמר לדיין: "תשכח מזה".
קריית המחקר הגרעיני בדימונה, שנות ה-60 (צילום: פלאש 90)
"עד היום פורסמו בתקשורת הזרה עדויות עקיפות על הזווית הגרעינית של המלחמה הקשה ההיא, אך לראשונה מתפרסמת עדות מקיפה, לציטוט, המובאת מתוך ראיון מוסרט בווידיאו, של אישיות בכירה שהיתה עדה לקבלת ההחלטות באותם ימים", כותב ברגמן. "בשל העובדה שהעדות מתפרסמת בארה"ב, הצנזורה הצבאית מנועה מלעצור את הפרסום".
ב"הארץ" מדווח על כך אמיר אורן. לדבריו, הראיון עם עזריהו נערך "בעשור שעבר" וחשיבותו "בהצלחתו לחמוק מתחת למכ"ם של מלמ"ב, הממונה על הביטחון במערכת הביטחון, הקנאי להשתקת כל מי שהיו מעורבים בתוכניות אסטרטגיות בישראל. ההנחה היא שלא דומה גרסתו של תחקירן באקדמיה או בעיתונות לזו של מי שהיה שם בעצמו, שמע וראה ועשה. לאלה עלולים בחוץ לייחס אמינות, והאמינות היא האויבת של העמימות".
הכותרת הראשית ב"הארץ" מוקדשת לפסיקת בית-המשפט העליון, שדחה אתמול את הדרישה של קבוצת אזרחים לשנות את פרטי הלאום במרשם האוכלוסין מ"יהודי" ל"ישראלי". "לא הוכח שמשפטית קיים 'לאום ישראלי'", קבע בית-המשפט לפני כ-40 שנה, ושופטי העליון הנוכחיים אימצו קביעה זו.
רויטל חובל מדווחת בהרחבה על הפסיקה ומצטטת, בין השאר, את קביעת השופט חנן מלצר: "לעת הזו עדיין אזרחות לחוד ולאום לחוד. ככל שמדובר בבני הלאומים השונים החיים בישראל – בשלב זה אין מקום 'לאחד' את הלאומים הנפרדים ולקבצם משפטית ב'לאום ישראלי' חדש וכוללני, שכן הדבר נוגד הן את אופייה היהודי של המדינה והן את אופייה הדמוקרטי (לגבי כל הלאומים המצויים בארצנו, לרבות הלאום היהודי)".
בטור פרשנות נלווה כותב אייל גרוס: "אף כי מלצר מדגיש כי אין בקביעתו כדי לגרוע מחובת המדינה להעניק שוויון לכל אזרחיה, תושביה והנתונים לשליטתה, בלי הבדל לאום, גזע, דת ומין, הרי שבישראל משמעות הבחירה ב'לאומיות האתנית' וההפרדה בין יסודות האזרחות והלאומיות היא קיבוע תפיסה שביסודה חוסר שוויון [...] ההפרדה בין יסוד האזרחות ליסוד הלאומיות, בשילוב הגדרת המדינה שמזוהה עם לאום אחד, יוצרת מצב של היררכיה והדרה, שמתבטא לא רק ברמת הסמלים וההצהרות, אלא גם ברמת הקצאת המשאבים, הכוח השלטוני, המשרות, באפליה – פורמלית ולא פורמלית – ובצורך, שפסק הדין דן בו, לסמן במרשם האוכלוסין מי יהודי ומי לא. ההפרדה בין אזרחות ללאומיות נותנת לאפליה ולהדרה הצדקה כביכול ורציונליזציה".
בעוד ש"הארץ" מקדיש לפסיקת בית-המשפט העליון את הכותרת בראש השער ואת כל עמ' 3, העיתונים האחרים מתעלמים ממנה, למעט "ישראל היום", המספק דיווח תמציתי מאוד.
טל ניב, שחתומה הבוקר על טור ביקורת הטלוויזיה ב"הארץ", מוצאת בו הזדמנות לדיון על לאומיות ואזרחות. לדבריה, תוכנית "הכפר" שעלתה אתמול לשידור בערוץ 10 היא "ביטוי מדהים למדי בפשטותו של לאומנות ושוביניזם עמוקים ועגומים". ניב כותבת כי "תחת הדגל המתנפנף ברוח [...] מטיף ערוץ 10 לצופיו כי ישראל שייכת ליהודיה (בניגוד לאזרחיה) ואולי אף יותר לאזרחיה המזרחים – אבל כפי שהם מגולמים על-ידי משפחת אזולאי, הנורא-נורא מצחיקה ומרגשת".
מבקרי הטלוויזיה בעיתונים האחרים שמתייחסים הבוקר ל"הכפר" מתמקדים בפגמים אחרים. עינב שיף כותב ב"ידיעות אחרונות" כי התוכנית היא "מוצר מחפיר" ו"מזריקה לווריד מנת יתר של הישראלי המכוער". אלקנה שור דווקא חושב שמדובר ב"כור היתוך סינתטי, נפיץ ומוצלח במיוחד", אך בהמשך מדמה אותה ל"פוקושימה גזענית עם דליפה קשה". שיר זיו כותבת ב"ישראל היום" על פרק הסיום של "שובר שורות". היא אהבה.
בזכות הטיפול הרפואי?
בכל כלי התקשורת מדווח על שיפור במצבו של הרב עובדיה יוסף, המאושפז בימים האחרונים בבית-החולים הדסה עין-כרם.
ב"ידיעות אחרונות" השיפור מוגדר "שיפור משמעותי". עקיבא נוביק מדווח כי בני משפחתו של הרב "הניחו לו תפילין בבוקר". "הוא לא יכול לדבר משום שהצינור הזה תקוע בגרון שלו", מצוטט אחד מילדיו, "אבל הוא ממלמל בשפתיים וקשה להבין, אבל מבחינתנו אפשר לומר שהוא קורא פרקי 'תהילים'. זה ברור".
גם "ישראל היום" מגדיר את השיפור במצב הרב "משמעותי", ובכותרת המשנה לידיעה מאת יהודה שלזינגר מצוטט ח"כ אלי ישי, שקבע: "יש כאן נסים ונפלאות". ב"מעריב" מוגדר השיפור במצב הרב "דרמטי". ארי גלהר מביא ציטוט מדברי ח"כ אריה דרעי, שאמר: "התפילות עוזרות, אך אין מקום לשאננות. המצב עדיין קשה ואנו מבקשים מכל עם ישראל להמשיך ולהתפלל". כותרת הגג לידיעה זו תוהה: "בזכות התפילות?".
ב"המודיע" התשובה לשאלה זו חיובית. העיתון קורא לקוראיו "להמשיך לעורר רחמי שמים". יעקב רייניץ מדווח על שיפור במצב הרב ומסכם את הידיעה במשפט "הציבור נקרא להמשיך ולהעתיר רחמי שמים מרובים עבור מרן רבי חיים עובדיה יוסף בן ג'ורג'יה לרפואה שלמה בתוך שאר חוליי ישראל". בעיתונים "הפלס" ו"המבשר" אין דיווח על שיפור במצבו של הרב יוסף.
פרופ' דן גילון, רופאו של הרב עובדיה יוסף. 30.9.13 (צילום: פלאש 90)
ב"הארץ" מתפרסם דיווח צנוע, בתחתית עמ' 6. יאיר אטינגר אינו מזכיר את התפילות הרבות שנישאו בימים האחרונים למען רפואת הרב ומסתפק בהסברים פרוזאיים יותר. הכתב מצטט את פרופ' דן גילון, שמדבר על הטיפול הרפואי שמוענק לרב, ולא על חסדי שמים.
יחד עם זאת, מכותרת המשנה לידיעה ("רופאו של הרב הדגיש כי הוא עדיין מונשם ומצוי בסיכון גבוה. הוא מבין מה מתרחש סביבו ואף בירך על התפילין") ניתן להבין כאילו רופאו של הרב מעיד שבירך על התפילין. ולא היא. בידיעה עצמה כתוב: "מקורביו מסרו כי הרב בירך בעצמו על התפילין בטרם כרכו אותן סביב ידו וראשו". כפי שניתן ללמוד מהדיווח ב"ידיעות אחרונות", הברכה היא מלמול בלתי ניתן לפענוח, שמבחינת מקורביו זוהה כפרקי "תהילים".
ועדות לענייני תקשורת
בשער "המודיע" מדווח כי הערב יתקיימו ברחבי המדינה, או כפי שהיא מכונה בעיתון זה "הארץ", "תפילות להינצל מפגעי הטכנולוגיה". העיתון החרדי מדווח כי השבוע נערך כינוס שבו "הושמע קול שוועת ההורים, המחנכים, מנהלי המוסדות ובתי-החינוך לבנות, על החורבן הנורא שמביאים הכלים הטכנולוגיים ומוצרי התקשורת למיניהם".
לפי דיווחו של "סופר 'המודיע'", "בסוף הכינוס קיבלו כל המשתתפים על עצמם 'עול מלכות שמים', וברגעים מרוממים אלו קיבלו וקיימו עליהם ועל זרעם להתרחק במסירות נפש מכל קשר שהוא לכלי הטכנולוגיה, ולהרבות תפילה אל אבינו שבשמים שנזכה לעמוד בנסיון הדור האחרון ולהינצל מן הפיתויים הנוראיים של היצה"ר [יצר הרע]". בדיווח, יש לציין, מוזכר כי מותר להשתמש בכלי הטכנולוגיה שקיבלו את ההכשר של "ועדת הרבנים לענייני תקשורת".
"גלריה", מוסף "הארץ", מדווח על פנייה של ח"כ מיכל רוזין לוועדה לענייני תקשורת של הציבור החילוני, הלוא היא הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו. רוזין דורשת מהרשות לגבש נוהל לבחירה במשתתפי תוכניות ריאליטי, וזאת על רקע השתתפותו של העבריין דודו דיגמי בתוכנית החדשה של ערוץ 10, "הכפר". גילי איזיקוביץ מדווחת כי בעקבות הפנייה נמסר מהרשות השנייה כי היא "תבחן גיבוש כללים בנוגע להשתתפות מתמודדים בתוכניות ריאליטי בהקשרים פליליים".
ענייני תקשורת
נתי טוקר מדווח ב"דה-מרקר" כי העיתון "גלובס" מסר לבית-המשפט את תשובתו לתביעת הדיבה שהגישו נגדו הלל קוברינסקי ויורם באומן.
אבי בר-אלי מדווח ב"דה-מרקר" כי מנכ"ל הרשות השנייה, שי באב"ד, שכיהן קודם לכן כמנהל בכיר בחברת הספנות צים, הגיש לשרי הממשלה נייר עמדה ולפיו יש לסגת מהרפורמה בנמלים.
במוסף "שישבת" של "ישראל היום", הזמין כבר היום לקריאה, מתפרסם ראיון שערכה שיר זיו עם זאב אנגלמאיר. המאייר מספר על העבודה הראשונה שיצר בתשלום, בגיל 24, עבור אדם שהזמין "100 ציורים של פופאי, עם הפרדה לארבעה צבעים".
לדברי אנגלמאיר, "הוא היה מאוד חשאי, לא נתן מידע על עצמו, ואמר לי רק שהוא ישתמש בהן כמדבקות [...] כמה חודשים אחר-כך, חברה ללימודים נסעה לטיול והשאירה לי את הדירה שלה. בפריזר שלה גיליתי טריפים של LSD עטופים בציורי הפופאי שלי".