33 שנים אינן זמן מספיק כדי לקבוע אם מתרחשת התחממות עולמית, אבל גידול בשיעור כיסוי הקרח במהלך שנה אחת מספיק כדי לקבוע שמתרחשת התקררות? את השאלה הרטורית הזו הפנה טוקבקיסט בכתבה באתר "הידען" לטוקבקיסט אחר, "מכחיש התחממות" ידוע המכנה עצמו, באופן אירוני, "הספקן" – והיא מתארת היטב את ההיגיון העקום של מכחישי ההתחממות כולם.

הכתבה עצמה עסקה בידיעה שהופיעה בצהובון הבריטי הנפוץ "דיילי מייל" ("התקררות גלובלית! שיא בתכסית הקרח"). באתר "דיסקבר", תחת הכותרת "עם עיתונות אקלים כמו זו, מי צריך בידיון?", הסביר טום יולסמן מדוע גם אם שטח כיסוי הקרח באוקיאנוס הארקטי גדול באוגוסט השנה ב-60% לעומת ספטמבר אשתקד (עובדה שאינה מדויקת בפני עצמה), אין מדובר באירוע מפתיע: מאז שהחל הפרק הנוכחי של ההתחממות, ב-1980, ידעה תכסית הקרח ירידות ועליות, אולם העלייה היתה תמיד בשיעור נמוך יותר מהירידה. המגמה של הצטמקות תכסית הקרח נשמרה.

הידיעה באתר ה"מייל"

הכותרת ב"מייל" נפוצה הלאה והגיעה עד לבלוג "הקפיטליסט היומי", שהיגר מאתר nrg לאתר הימני "מידה". "מחדל יום כיפור של כתבי הסביבה: לא מדברים על התקררות גלובלית", הודיעה כותרת המאמר שם, מאת רותם סלע. אלא שהספין לא נעצר באתר אידיאולוגי דל תפוצה, ומצא את דרכו גם אל כלי תקשורת מהזרם המרכזי. ב-9.9.13 פירסם החינמון "ישראל היום" ידיעה: "מדענים: 'העולם במגמת התקררות". כותרת המשנה אף הודיעה כי "בעקבות הממצאים: דיון חירום באו"ם באוקטובר". רק בתוך הידיעה נמסר כי ממילא אמורה להתקיים פגישה של הפאנל בשטוקהולם לקראת פרסום הדו"ח התקופתי.

הידיעה, מאת דן לביא, נפתחת בשאלה: "איך תומכי תיאוריית ההתחממות הגלובלית יסבירו את זה?", משל הקהילה המדעית נחלקת לשניים בנושא זה. האמת היא שהרוב המוחלט של מדענים העוסקים בתחום הם "תומכי תיאוריית ההתחממות". אבל כאמור, לא צריך להיות מומחה למדעי האקלים כדי להבין שחישובים שנעשו בעקבות עשרות אלפי מדידות של תחנות מטיאורולוגיות, ספינות, מטוסים, בלונים, טילים ולוויינים אינם נמחקים בעקבות נתון אחד, מעודד ככל שיהיה. מאז 1998 כמעט כל השנים נכנסו עם סיומן לעשירייה הראשונה של השנים החמות בהיסטוריה מאז תחילת המדידות, ועל אף שמחזוריות הטבע לא נעלמה ועדיין יש שנים קרות יותר מאלו שבאו לפניהן, הדבר לא שינה את המגמה ארוכת הטווח.

ומי הם אותם "מדענים" המככבים בכותרת הידיעה ב"ישראל היום"? לביא מצטט את פרופ' אנסטסיוס טסוניס מאוניברסיטת ויסקונסין: "אנו כבר במגמת התקררות", הוא אומר, "והיא צפויה לדעתי להמשיך לפחות ב-15 השנים הקרובות". ההתחממות היא הקונסנזוס המדעי. האם פרופ' טסוניס, המלמד בכלל במחלקה למתימטיקה, הוא הסמכות הגדולה ביותר להפרת הקונסנזוס? כדי למצוא מומחה אקלים, לביא לא היה צריך להרחיק עד לוויסקונסין: בישראל פועלים, למשל, פרופ' פנחס אלפרט מאוניברסיטת תל-אביב ופרופ' יואב יאיר מהאוניברסיטה הפתוחה (חוקר אקלים שהיה מרכז הניסוי של אילן רמון) – שני חוקרים מהזרם המרכזי התומכים בטענה כי מעשי האדם גורמים להתחממות כדור הארץ.

הידיעה ב"ישראל היום"

המדענים תומכי התיאוריה המוזכרים בידיעה נותרים אלמונים ("מומחים אחרים זהירים הרבה יותר, וחלק מתומכי התיאוריה אינם שוללים את המחזוריות שבה, אולם טוענים כי אין היא יכולה להסביר את כל תופעת ההתחממות"). "המחקר הוצג בלי שיפוט, מתוך רצון לפלורליזם מדעי/מחשבתי, וברוח העיתון, שמאז היווסדו נותן במה גם לקולות שלא קיבלו הזדמנות לפני כן", אמר לי אהרן לפידות מ"ישראל היום". אולם גם אם "ישראל היום" ניסה לאזן את הדברים, האיזון נעשה באופן גמלוני ביותר.

למעשה, אם כבר טרח הכתב לצטט מעיתוני העולם (הרי גם הציטוט של טסוניס מועתק מהידיעה ב"מייל"), חיפוש קטן בגוגל היה מביא אותו לשלל ביקורות עיתונאיות שהתפרסמו זמן קצר אחרי הפרסום ב"מייל", כמו למשל זו, ב"גרדיאן". אולי גם היה מגלה שהכותב החתום על הידיעה ב"מייל", דייוויד רוז, הוא מכחיש אקלים ותיק, שבחר להשוות את הנתון מאוגוסט השנה לנתוני ספטמבר של שנים קודמות – כנראה משום שחשש שהכיסוי יתמעט במהלך עוד חודש של הפשרה.

ואכן, בסוף-השבוע פירסמה נאס"א את הנתון הסופי של תכסית הקרח המינימלית לשנה זו באוקיאנוס הארקטי – 5.1 מיליון קמ"ר – עלייה של 50% (ולא 60%) לעומת 3.4 מיליון קמ"ר במועד המקביל אשתקד, ושיעור הקרח השישי הנמוך ביותר מאז שהחלו המדידות. כלומר, אם תכסית הקרח היתה "מניה" קורסת העולה פתאום בעשרות אחוזים, רמת המחירים שלה עדיין נמוכה.

הידיעה ב"מייל" שהצליחה להבקיע את חומות התרגום היא חלק ממתקפה כוללת על תיאוריית ההתחממות. רק בשבועות האחרונים צצה הטענה כאילו ההתחממות נעצרה לפני 15 שנה, וביום רביעי האחרון ציטטה רשת פוקס-ניוז טענה שלפיה היתה הגזמה בהערכת השפעת גזי החממה על האקלים, זאת בשמו של ארגון בעל השם המטעה NIPCC (שמו של הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים, הפועל בחסות האו"ם, הוא IPCC).

נראה כאילו המתקפה הזו על היושרה המדעית בתחום האקלים – שליקוט נתונים אקראיים ומקומיים ופרסום "מחקרים" של גופים-מטעם הם רק כמה מהטקטיקות הנהוגות בה – נובעת מתסכול של חלקים בימין האמריקאי על שהוא אינו מצליח לשכנע את המדענים לשנות את גישתם. עיתונאים, כך נראה, הם מטרה נוחה הרבה יותר.

אבי בליזובסקי הוא עורך האתר "הידען"