כשניב רסקין התפרץ בזעם במהלך המשחק ("קחו כבר ריבאונד, לכל הרוחות"), אפשר היה להיווכח עד כמה מזוהה השדר עם נבחרת ישראל שקירטעה מול בריטניה. כשבסיום תקף את מאמן הנבחרת אריק שיבק על ההפסד ("אוי לבושה"), אפשר היה לנחש שכעס גם על האפשרות ששידורי ערוץ הספורט המושקעים מאליפות אירופה בכדורסל יסתיימו בטרם עת בגלל הדחת הנבחרת, והרייטינג מהמשך המשחקים יצנח פלאים.
פיני גרשון (צילום: יוסי זליגר)
ערוץ הספורט פתח את שנת תשע"ד בסערה: מיתוג חדש, אתר משודרג ויזואלית ושידורי אליפות אירופה בכדורסל עם פיני גרשון, הפרשן והטאלנט החדש. בשבוע שעבר כתבתי כאן כי לפי נסיון העבר, אפשר לצפות שהשיפורים ייעצרו בתחום הקוסמטי. בינתיים, על-פי שידורי הימים האחרונים, ערוץ הספורט עומד בגדול בהבטחותיו בפרומו למהלך המיתוג. יותר שידורים חיים, יותר פרשנויות, ובאופן כללי יותר עניין. לרגל ההשקה שלח הערוץ מצלמות ואנשים לאליפות בסלובניה: רסקין, גרשון והכתב רועי גלדסטון. עורף השידורים היה מעובה במיוחד, עם תותחים כבדים באולפן, אריה מליניאק ורון קופמן, בהנחייתן (לסירוגין) של מירי נבו ומאיה רונן. כוכב העבר האגדי, האיטלקי דינו מנגין, פירסם טורי פרשנות בחתימתו באתר הערוץ. סיקור במיטבו עם צוות מתוגבר ועבודת שטח.
אליפות אירופה בכדורסל סיימה עידן קטן בערוץ הספורט – עזיבתו של צביקה שרף, שישב על משבצות פרשן המשחקים המרכזיים ופאנליסט ב"יציע העיתונות" וב"חמישיות". הודעות היחצנות שיוצאות מערוץ הספורט יספרו על מיתוגים חדשים ורכישת זכויות וטאלנטים, אלא שהבאתו של פיני גרשון בפעולת קומנדו נוספת (שנה אחרי אייל ברקוביץ') מלב לבו של הערוץ המתחרה, one, לא קיבלה את הנופך הדרמטי-חגיגי הצפוי. הסיבה: באותה מידה של התפארות ברכש החדש, היו נאלצים להסביר את נסיבות עזיבתו הלא מחמיאות של שרף.
שרף נחתך למעשה מערוץ הבית שלו, אחרי ששם חשו כי מיצה את עצמו כפרשן. נוסף לכך לא אהבו ששירבב לדיונים את עצמו ואת מלחמתו כפוליטיקאי כדורסל בראשי האיגוד. ברקע עמדו גם יחסיו הרעועים עם מאמן הנבחרת שיבק, שאותו היה צריך לפרשן באליפות אירופה. כשהודיעו לו על צמצום הופעותיו בערוץ לטובת פיני גרשון, על-פי מה שמספרים בערוץ הספורט, סירב שרף לוותר. הכל או כלום – הפך לכלום.
צביקה שרף על צביקה שרף, ערוץ הספורט
בערוץ הספורט לא התאבלו במיוחד. גרשון הוא אישיות טלוויזיונית אטרקטיבית יותר: חד אבחנה, לא דופק חשבון (באופן יחסי) ושופע הומור (לפעמים גס). השידור איתו קולח וצבעוני יותר. אליפות אירופה והמיתוג החדש – ואם תרצו גם הצטרפותו של בוני גינצבורג לערימת הטאלנטים – היו הזדמנות מצוינת להוציא לפועל את השינוי המיני-דרמטי, שבאותה הזדמנות החליש משמעותית את ערוץ one.
הניצחון של ערוץ הספורט לא יהיה מוחלט כל עוד אתר האינטרנט שלו ימשיך להזדנב אחרי one. שינוי העיצוב והגדלת מספר התכנים המצולמים אמורים לבסס את ערוץ הספורט במקום הראשון בין אתרי הספורט בגזרת הווידיאו. השאלה היא איך להעביר את הכביש כ-50 אלף גולשים מהאתר המתחרה. אפשר לעשות זאת קודם כל בעבודה עיתונאית כמו שנעשית כעת היטב בטורניר הכדורסל האירופי. ניסיון להידמות למתחרים, כמו למשל יצירת סנסציות זולות, יהפוך את ערוץ הספורט לתואמי one. במקרה כזה, הקוראים ימשיכו להעדיף את המקור.
שנה של חדשות משעממות
ארבעה ימי שבתון פתחו את השנה העברית, כולל ערב חג שבו אין עובדים – אבל ספורט "ידיעות אחרונות" תקע את קוראיו עם המדור הכי בנאלי ומשעמם שאפשר להעלות על הדעת. פחות משני עמודי סדין שאפשר היה לקרוא בתוך דקה וחצי, ולא נודעו כי באו אל קרבנו.
אם נגרע מסך השטח שעמד לרשות עורכי המדור את החומרים ה"הכרחיים" – לוח שידורי טלוויזיה, טבלאות של מוקדמות המונדיאל, ידיעה פותחת בכל עמוד על נבחרות הכדורגל והכדורסל – יתקבלו בערך 1,500 מלים פנויות לאיזו כתבת מגזין, טור אישי, סיפורון לחג, משהו שיכניס מעט עומק ויצירתיות לאסופת הידיעות, שמרביתן פורסמו יום קודם באתרים. במדור של ערב החג, שהפך לפח מחזור, אפשר היה למצוא ידיעות כמו הקפצתה של הפועל כפר-סבא לליגה הלאומית כפוף להחלטת בית-המשפט, העברתו של סנטיהו סלליך לבית"ר ירושלים, איזה תכך ממכבי חיפה, אטרייה קרה מיום האתמול על פגישת ג'יבריל רג'וב ואבי לוזון בציריך, ואפילו כמה מלים על טורניר הפוצ'יוולי שבו יתמודדו קבוצת לוכדי הנחשים עם סאן-אנד-ניקה.
ספורט "ידיעות אחרונות" ערב ראש השנה תשע"ד
בזמן שעיתון הספורט הגדול והמשפיע במדינה ניפק באפאתיות מדור חדשותי לא מחדש ולא מעניין, נפרשו בעיתונים האחרים מדורים חגיגיים-משהו. בצמד העמודים של "הארץ" אפשר היה לקרוא טור של אלון עידן מאליפות ארה"ב הפתוחה בטניס ("כבר שמונה שנים שאני בא לפה בשביל פדרר"), רשימות וראיונות מאת עוזי דן, אמיר ענבר, אייל גיל ומשה בוקר. ב"ישראל היום" התפרסמו, על פני כשישה עמודים כתבות וטורים (אלי סהר, אבי סגל ודורון קרמר) לקראת אליפות אירופה בכדורסל ועוד עמוד מאת רונן דורפן לקראת פתיחת עונת הפוטבול. ב"מעריב" חילקו את השטח בהגינות בין חדשות לטורים אישיים (אבי רצון, אבי אורנן) וראיון עם מאמן נבחרת הכדורגל אלי גוטמן (יונתן הללי).
ב"ידיעות" ביזבזו את התחמושת יום קודם, בפרויקט לקראת אליפות אירופה בכדורסל ועוד צמד עמודים לסיכום השנה, עד שנותרו בלי חומרים שהיו עשויים לספק לקוראי הספורט תחילת שנה משמחת לב. ספורט "ידיעות אחרונות", שהשתפר לאחרונה בין היתר בזכות יותר מקום לענפים הקטנים ולספורטאיות, הוא בעיקר מדור חדשותי, שעושה שימוש מקסימלי בפרישת הכתבים הרחבה שלו. כל הארסנל הזה נותר במדי ב' היגעים והמשומשים שלו בפרוס החג החגיגי ביותר בשנה.
על המדור האפילו שתי מודעות גדולות, שכמו תקעו אצבע בעינו של הקורא: שתיהן מודעות עצמיות של "ידיעות אחרונות". הקטנה יותר, מטעם מחלקת המנויים, פקדה: "שתהיה שנה של חדשות טובות!". כמה טובה עשויה להיות שנה שהמוסף הפותח אותה מלא בקשקושי חולין יד-שנייה, נטולי כל שמחת יצירה? המודעה השנייה, הענקית, שגזלה באכזריות מקום שהיה יכול להכיל כתבה הגונה, איחלה "שנה דבש", דחקה בקוראים לחפש את האפליקציה של העיתון והבטיחה מהדורת אייפד ללא תשלום של מיטב הכותבים והתכנים. מיטב הכותבים? מיטב התכנים? ללא תשלום?
מודעה כזו, הסותמת את לבו של מדור ספורט, שהסחורה שהוא מציע שווה בקושי דקת חג אחת מזמנו של הקורא, לא רק שאינה מעודדת לחפש את העיתון בזכות תכניו, היא פשוט גונבת דעת.
בקטנה
נמני חוזר. בדצמבר 2012, אחרי חוות דעת של היועץ המשפטי של רשות השידור והוראה של המנכ"ל, הואילו בערוץ 1 להפסיק את הופעותיו של סוכן השחקנים אבי נמני כחבר בפאנל המשחק המרכזי. חלפו עשרה חודשים ובמוצ"ש האחרון (7.9.13) צץ נמני מחדש בשידור כדורגל בערוץ 1 – המשחק בין ישראל לאזרבייג'ן. בנבחרת ישראל הופיעו ארבעה שחקנים שנמני מייצג (אלברמן, טיבי, דוידזאדה וחן עזרא). השאלה היא מי שם ללעג את הוראות המנכ"ל והיועץ המשפטי.
ראשון בהתמסרות. ב-one לא טרחו לשלוח כתב לאליפות אירופה בכדורסל. הנבחרת הזו לא מעניינת מספיק את קוראי האתר, שמגדיר את עצמו כמס' 1 בספורט. מצד שני, שאפו לעורך גידי ליפקין, שהטריח את עצמו באמצע ארוחת החג הראשון של ראש השנה ( בשעה 20:41) כדי לפרסם קטעים ממכתב של שאול אייזנברג, חבר הנהלת איגוד הכדורסל, שקרא למאמן הנבחרת להתפטר ולחזור מיד ארצה. one מעניק בחודשים האחרונים שירותי דוברות ויחצנות לסיעת עוז באיגוד הכדורסל, בראשותו של אייזנברג, אבל כזו התמסרות? כל הכבוד.
כדורגל זה לא פוטבול. הליגה הלאומית בכדורגל נפתחה בשעה טובה ביום ראשון (8.9.13), אבל בספורט "מעריב" לא הקדישו לנושא אפילו רבע מלה. אפילו לא רשימת משחקים. בשער האחורי קיבלנו תשובה לסדר העדיפויות החדש של המדור: ענייני פוטבול. כבודו של הספורט האמריקאי במקומו מונח, אבל מי שמתעלם מכדורגל ישראלי בליגה השנייה, שלא יתפלא שהוא עולם הולך ונעלם, ולא רק בגלל בעיות של חילופי בעלויות, ניהול והפצה.
לתגובות: yegerm9@walla.co.il