מרד

אתמול היה "מעריב" העיתון היחיד שהזכיר בשערו את השביתה הצפויה של עובדי חברת פלאפון. עיתונים אחרים בקושי מצאו מקום לפרסם ידיעה על כך, שלא לדבר על הפניה מעמוד השער. גם הבוקר "מעריב" הוא היחיד שמקדיש לשביתה של עובדי פלאפון ידיעה בעמוד קדמי של קונטרס החדשות.

מבין העיתונים היומיים הכלליים, "מעריב" הוא הקשוב ביותר למאבקי עובדים, ובוודאי יש לכך קשר למאבק הקשה שניהלו (ועדיין מנהלים) עובדיו על זכויותיהם ותנאי העסקתם. נראה שמשהו מרוח הסולידריות נותר בבניין מערכת "מעריב". אלה בשורות טובות לעובדים במדינת ישראל, שכן העיתונות המסחרית נוטה בדרך כלל להיות קשובה לעמדת המעסיקים, בוודאי כשאלה מן המגזר הפרטי.

יובל גורן, חבר בוועד הפעולה הזמני של עובדי "מעריב", המאוגד בהסתדרות, מדווח על מאבקי העובדים בפלאפון בעמ' 6 של העיתון. לפי דיווחו, מתחת למשרדי הנהלת פלאפון התקיימו אתמול שתי הפגנות – האחת מטעם ועד העובדים המאורגן בהסתדרות והשנייה מטעם עובדים המתנגדים לשביתה ותומכים בהנהלת פלאפון.

אנשי הוועד בפלאפון טענו כי משתתפי ההפגנה הנגדית גויסו על-ידי ההנהלה, שנתנה להם הוראות לבוא ולהפגין עבורה. "בהנהלה הכחישו לחלוטין כל מעורבות בארגון ההתנגדות לשביתה ולוועד, אבל הסימנים בשטח מעלים תהיות", כותב גורן. בין הסימנים שהוא מזכיר: "כבל החשמל שהפעיל את מערכת ההגברה שהקימו מתנגדי הוועד במקום השתלשל מחלון בניין מטה החברה". המפגינים נגד הוועד לבשו חולצות שעליהן נכתב "אנחנו לא שובתים" וקראו "לא לשביתה, לא להסתדרות!". גורם התומך בוועד אמר לגורן: "זה נראה כמו הפגנה בקוריאה-הצפונית, לא בגבעתיים".

לדיווחו של גורן נלווים שני טורים קצרים, האחד מאת איתמר אביטן, העובד באגף האסטרטגי של פלאפון ותומך בוועד ("הכוונה למזג בעתיד הלא רחוק את חברת פלאפון עם החברה-האם בזק עלולה להשאיר עובדים רבים בפלאפון ללא תעסוקה"), והאחר מאת עדי איטח, העובדת בחטיבת השיווק בחברה ומתנגדת לוועד ("כבר שנים שההסתדרות היא שם נרדף לשחיתות (פוליטית וחברתית), ביורוקרטיה מסורבלת ואינטרסנטית").

"נסיון ההסתדרות להשבתת החברה נכשל", מצטט גורן גורמים בהנהלה. "רק כ-200 עובדים שבתו". מיד לאחר מכן הוא מדווח שהוועד הודיע אמש על הרחבת השביתה, כך שתכלול הבוקר גם שני מוקדי שירות טלפוני.

"שביתה היסטורית בענף הסלולר: מאות עובדי פלאפון נטשו את החברה", קראה אתמול כותרת ידיעה מאת שי ניב ב"גלובס". כמו גורן, גם ניב פעיל בוועד הפעולה הזמני של עובדי העיתון שלו, המאוגד במסגרת ההסתדרות. כמו גורן, גם בכתיבתו של ניב ניכרת ההזדהות עם העובדים (וההסתדרות).

"מדהים לגלות כמה ארוכה רשימת המבקרים נגד מהלכיה של פלאפון דווקא מצד המעסיקים הגדולים במשק, שמעדיפים לדבר שלא לייחוס", הוא כותב בטור פרשנות נלווה. "הם מסויגים מהבוטות של המאבק הזה בעובדים, ובעיקר חוששים מהנזק שהוא יסב להם בקרוב, כשבית-הדין הארצי לעבודה יכריע בימים הקרובים בשאלה האם מותר למעסיק להביע עמדה בעניין התאגדות עובדיו. [...] המלחמה שאליה יצאה הנהלת פלאפון, כשבשיאה מסע לחצים לביטול ההצטרפות להסתדרות, עשויה למנוע מאותו מעסיק נורמטיבי את האפשרות לשלוח מייל אחד תמים, גם אם הוא תמים רק לכאורה".

"איך שלא מסתכלים על זה, מה שקורה בפלאפון היום (ב') זהו מרד", כתב גד פרץ בטור משלו. "זו לא סתם התארגנות של עובדים שרוצים לשפר את תנאיהם, אלא שילוב של מחאה חברתית ברקע, הסתדרות שצמאה להיכנס לתחום חדש שאין לה בו דריסת רגל ורוצה לנצל הזדמנות, וועד עובדים קשוח. יש במאבק סממנים של התקוממות, כי אי-אפשר להסביר מציאות ארגונית שבה משבוע לשבוע מוקצנות עמדות הצדדים, שלא מצליחים להגיע להבנות, כי כל צד רוצה את כל הקופה".

בעמ' 10 של "דה-מרקר" מתפרסמת ידיעה מפורטת מאת חיים ביאור על השביתה ושתי ההפגנות בחברת פלאפון, ובעמ' 3 של המוסף "ממון" מתפרסמת על כך ידיעה ניטרלית מאת נעם ברקן. כרגיל, הסיקור הדל ביותר נמצא ב"ישראל היום", 130 מלים מאת אילן גטניו.

מניפולציות בנתוני האמת

לראשונה מאז החלה, מגיעה הבוקר שביתת האחיות לכותרת הראשית ולעמודים הראשונים של "ישראל היום". כבר שבוע היא נמשכת, אבל עד הבוקר נדחקה בעיתון זה לעמודים האחוריים. אתמול דווח עליה בעמ' 21 (עם הפניה מראש השער). שלשום דווח עליה בעמ' 21. ביום שישי דווח עליה בעמ' 21. בחמישי שעבר דווח עליה בעמ' 17, ברביעי בעמ' 19, בשלישי בעמ' 21, בשני בעמ' 17, וביום ראשון שעבר, ממש לפני פתיחת השביתה, דווח על ההשבתה הצפויה בעמ' 19 של "ישראל היום".

הבוקר, לרגל החרפת השביתה, מואיל בטובו העיתון הנחשף ביותר במדינה להתייחס לאחיות השובתות באורח בולט. ניכר כי העיתון אינו שש לעודד את קוראיו להזדהות עם האחיות השובתות. הכותרת שמתנוססת לרוחב כל הכפולה הפותחת תוהה: "ומה עם החולים?". לצד הידיעה המרכזית שלושה טורים נלווים. האחד "בעד השביתה", השני "נגד השביתה" והשלישי מאת העיתונאי רן רזניק, שכותב: "החרפת השביתה של האחיות, הצפויה הבוקר בכל בתי-החולים הציבוריים בארץ, היא צעד חמור, לא ראוי ולא מוסרי".

הכותרת הראשית של "ישראל היום" היא "נטישת האחיות"; הכותרת הראשית של "מעריב" קוראת: "הבוקר: האחיות ינטשו את המחלקות בבתי-החולים"; בראש שער "הארץ" מתפרסמת הכותרת "האחיות ינטשו הבוקר את רוב מחלקות בתי-החולים"; ואילו הכותרת הראשית ב"ידיעות אחרונות" היא "האוצר משקר", ציטוט המשקף את טענת האחיות.

גם הסיקור בכפולה הפותחת של "ידיעות אחרונות" מוטה לטובת האחיות. "בטיפול נמרץ", לשון הכותרת בעמ' 2 של העיתון, לצד תצלום של הפגנת אחיות בחיפה. רק טור דעתני אחד מתפרסם בכפולת עמודים זו, מאת האחות דבורה פישמן, המכחישה את טענת האוצר כאילו אחיות ותיקות מרוויחות 28 אלף שקל בחודש.

על חילוקי הדעות ביחס לשכר ולתנאי התעסוקה הנוכחיים של האחיות מדווחים כל העיתונים. ב"דה-מרקר" מבקשת רוני לינדר-גנץ לעשות סדר בטענות. "התלוש שפירסם האוצר רחוק מלהיות תלוש המייצג במשהו את שכרה של אחות ממוצעת", קובעת לינדר-גנץ. אלא שזו אינה כל התמונה. "שני הצדדים, הן האחיות והן האוצר, מבצעים מניפולציות שונות בנתוני האמת", היא כותבת ומסבירה: "האחיות, מצדן, מפרסמות פעמים רבות בעיתונות רק את שכר היסוד שלהן עבור משרה מלאה, שנמוך משמעותית משכר הברוטו אחרי תוספות שהן מקבלות בסוף החודש".

לצד ניתוח המאבק הנוכחי מספקת לינדר-גנץ בידיעה נפרדת את ממצאי מדד הבריאות הפרלמנטרי, שבחן את פעילות המפגלות השונות בתחום הבריאות. המדד, כך נכתב, ניזום ומומן על-ידי פארמה, ארגון הגג של חברות התרופות הרב-לאומיות בישראל. משמעות המימון לתוצאות המדד אינה מוסברת. "רובן המכריע של המפלגות השונות בישראל מזניחות את התחום", מדווחת לינדר-גנץ. המפלגה היחידה שמגיעה לציון טוב יחסית היא מרצ.

בחירות 2013

אתמול אירחה בביתה יו"ר מפלגת העבודה את בכירי מפלגתה לסעודה שהיא בעצמה הכינה. על כך מסכימים כל העיתונים, אולם על פרטי האירוע יש חילוקי דעות מהותיים.

ב"הארץ"(!) מדווח יהונתן ליס כי יחימוביץ' "טרחה בעצמה על הכנת הכיבוד לאירוע, שכלל בין היתר קציצות בשר וכרישה". בשער האחורי של "מעריב" מדווח זאב קם כי "המועמדים התענגו על לביבות תפוחי אדמה ובטטות ועל עדשים שחורות עם פטריות ואגוזים".

שלי יחימוביץ' מכינה אוכל (צילום: גדעון מרקוביץ')

שלי יחימוביץ' מכינה אוכל (צילום: גדעון מרקוביץ')

מדיווחו של קם ב"מקור ראשון" נעדרים הלביבות והעדשים. שמא התעורר ספק בקרב עורך העמוד בדבר הכללתם בסעודה והוא העדיף ללכת על בטוח ולהשמיט את הפרטים? מהדיווח של שלמה צזנה ב"ישראל היום" עולה כי ליס וקם דיווחו על שני חלקים שונים מאותו התפריט. צזנה כולל בדיווחו הן "קציצות כבש וכרישה" והן "עדשים שחורות עם אגוזים ופטריות", ועוד מוסיף עליהן בנונשלנטיות, לא מודע לסקופ של עצמו, גם "כנפי עוף חריפות". מנגד, יצוין כי לא נכתב בדיווחו אם האורחים "התענגו" או לא.

"ידיעות אחרונות", שהיה הראשון לדווח על הארוחה כבר לפני שבוע, לא מנופף הבוקר בהישג המקצועי. העיתון נמנע מלצרף לדיווח העדכני על הארוחה שבישלה יחימוביץ' גזיר עיתון עם ההברקה שהדפיס ביום שלישי שעבר, "בִּישֶּׁלִי". במקום זאת מדווח העיתון על הארוחה לצד תצלומים של עוד חמישה ראשי מפלגות מדליקים נרות חנוכה. בבחינת, "היינו שם, עשינו זאת, ישחקו נא הנערים לפנינו".

בסך-הכל, יום טוב מאוד ליחסי-הציבור של שלי יחימוביץ'. פחות טוב לעיתונות הישראלית.

חתול בשק

מאיר תורג'מן מדווח ב"ידיעות אחרונות" כי גבי קורסונסקי, המכונה "האופנובנק 2", מכחיש בחקירתו כי רצח את המאבטח יניב אנגלר. לדבריו, רכש את האקדח שברשותו כשנה לאחר רצח המאבטח. המשטרה, כך נמסר, אינה מתרשמת מהכחשתו ומעריכה כי ברשותו היה אקדח נוסף וכי אשמתו עוד תוכח.

תחת כותרת הגג "התפתחות בחקירה" מפרסם הבוקר אבי אשכנזי ב"מעריב" "פרטים חדשים על חייו של 'האופנובנק 2'". האם החוקרים הצליחו לקשור את השודד למעשה הרצח? האם נמצא האקדח שבו נרצח המאבטח? לא, עדיין לא. אולם התברר שהשודד מעשן סיגריות ומגדל חתול.

לפי אשכנזי, "החוקרים גילו כי הוא [קורסונסקי] נהג להמר על בסיס יומי בבתי-קזינו לא חוקיים באזור התעשייה הישן של ראשון-לציון". עוד עולה מהידיעה של אשכנזי כי החשוד ברצח נהג להגיע מדי בוקר לפיצוצייה באזור "כשהוא חבוש בכובע מצחייה" ולרכוש חפיסת סיגריות. ועוד גילו החוקרים: לאחר שהימר במשך כמה שעות, נהג קורסונסקי להגיע לחנות לממכר מוצרים לחיות, שם היה "רוכש מזון לחתול הביתי שאותו גידל במסירות".

אלה כל הפרטים החדשים שיש בידיעה הזו של אשכנזי. כתב "מעריב" אינו מדווח אם החתול נלקח לחקירה ואם הסכים להפליל את בעליו תמורת קופסת טונה.

לא עוד

"יש מה שאומרים באימון ומה שמתבצע בשטח כשיש הפגנות", מצוטט ב"מעריב" מ"כ המשרת בשטחים. "אף אחד לא מגדיר לנו אם אבן זה נחשב סכנת חיים. הקצינים משותקים, מתים מפחד לתת פקודה להפעיל אמצעים לפיזור הפגנות. אז מה אתה רוצה שנעשה? כולם מתחמקים מהחלטות". דברי החייל מצוטטים בכתבה מאת אחיקם משה דוד ועמיחאי אתאלי, בכפולה הפותחת של העיתון.

"כולם רוצים לחזור הביתה בשלום", אומר להם חייל מילואים בשם איתן. "שום דבר לא ברור. המטרה של כולם היא לא לחמם את הגזרה ולא לירות שלא לצורך כדי שפלסטינים לא ייהרגו. בכל פעם אמרו לנו, 'רק שלא תפרוץ לנו עוד אינתיפאדה'. זה מה שמעניין את כולם, ובסוף החיילים ייפגעו בגלל היסוס של הקצינים הבכירים שלא מסוגלים לתת פקודות ברורות".

"הפקודות לא תמיד היו ברורות", כתב שי פוגלמן במוסף "הארץ" האחרון בכתבה על חוויותיו מהאינתיפאדה הראשונה. "הציוד אף פעם לא התאים. כל חייל החזיק בכיסו חוברת עם 'הוראות פתיחה באש'. ידענו לדקלם אותן בעל-פה. במציאות נהגנו איך שבא לנו".

בכפולה המרכזית של "מעריב" מודפסים חמישה תצלומים מימי האינתיפאדה הראשונה, לרגל מלאות לה חצי יובל. הכותרת שנבחרה לאגד את התצלומים יחדיו קוראת: "25 שנה, והשנאה עוד כאן".

לפרשן "ישראל היום" דן מרגלית יש פתרון. "יש לאסור על הרמטכ"ל להתיר לחיילים לסגת מפני מיידי אבנים", הוא קובע. "נכון שצילום של חיילים היורים רימוני עשן לעבר פלסטינים המיידים לעברם אבנים מזיק להסברה הישראלית בעולם, אבל מראה חיילי צה"ל כושלים ונסוגים מזיק ממנו. [...] דבר אחד יש למנוע, גם אם הפלסטינים מיידים אבנים, והוא שהחיילים נסוגים. בשתי מלים – לא עוד".

בשולי החדשות

א. תמר טרבלסי-חדד מדווחת ב"ידיעות אחרונות" על שינוי בתוכניות הלימודים של משרד החינוך, שנועד להבליט את מנהיגות ישראל. "התוכנית תחשוף את התלמידים לנשים שהטביעו חותם ופעלו בתקופות שונות בהיסטוריה של מדינת ישראל", מצוטט שר החינוך גדעון סער. בראש העמוד שלוש דמויות: גולדה מאיר, דבורה הנביאה וגאולה כהן. "לא העליתי על דעתי שילמדו עלי בבתי-הספר, כשנלחמים ועושים לא חושבים על הדברים האלה", כותבת כהן במסגרת נפרדת.

ב. אלי ברדנשטיין מדווח ב"מעריב" כי שר החוץ יזם מסע פרסום שנועד לתקוף את יו"ר הרשות הפלסטינית. לפי דיווחו, "שר החוץ אביגדור ליברמן הורה לחמש השגרירויות המרכזיות של ישראל באירופה לפרסם מודעות ענק בתשלום בעיתונות המקומית בגנות יו"ר הרשות הפלסטינית אבו-מאזן ושתיקתו נוכח האיומים של חאלד משעל למחוק את ישראל מהמפה".

ברדנשטיין מציין כי הדרג המקצועי במשרד התנגד לתוכנית. "הכוונה הראשונית היתה שמשרד החוץ או השגרירות הישראלית תהיה חתומה על המודעה", הוא מוסיף, "אך לבסוף הוחלט שרק הקונגרס היהודי העולמי יהיה חתום על כך".

ג. דניאל שמיל מדווח ב"דה-מרקר" כי שר התחבורה ישראל כץ הודיע אתמול כי תעריפי התחבורה הציבורית לא יעלו, חרף העובדה שלפי סיכום מוקדם עם משרד האוצר, הם ממילא לא היו אמורים לעלות. עוד על הודעות לעיתונות של השר ישראל כץ בנוגע למחירי התחבורה הציבורית אפשר ללמוד מבדיקתו של עידו קינן, שפורסמה בעבר באתר זה.

ענייני תקשורת

נתי טוקר מדווח ב"דה-מרקר" כי פרק בתוכנית של "מאסטר שף", שהוקדש לבישול פתיתים, היה תולדה של שיתוף פעולה מסחרי עם חברת אוסם.

בידיעה נפרדת מדווח טוקר על ניסיון של עובדי ההפצה של "מקור ראשון" להתארגן ולעמוד על זכויותיהם.

שאול אמסטרדמסקי מדווח ב"כלכליסט" כי משרד האוצר יפרסם נוהל חדש שיסדיר את העסקת יועצי התקשורת החיצוניים במשרדי הממשלה, וזאת במטרה לצמצם את התופעה שבה יועצים חיצוניים מועסקים נוסף על דוברי המשרדים.