הקרב על מצרים

אתמול, במלאות 60 שנה להפיכה שהביאה להדחת שליט איראן הנבחר מוחמד מוסאדק ולהצבת השאה מוחמד רזא פהלווי במקומו, הודה לראשונה ה-CIA כי היה אחראי לארגון ההפיכה. ב"הארץ" מדווח כי נטילת האחריות נכללת במסמך פנימי של הארגון, דו"ח בשם "הקרב על איראן", שנמסר כעת על-ידי ה-CIA בגרסה מצונזרת חלקית באמצעות חוק חופש המידע האמריקאי.

לפי הדו"ח, שחיבר היסטוריון ה-CIA, מבצע ההפיכה של הארגון נעשה "כחלק ממדיניות החוץ של האמריקאים", ובוצע בשלבים: "שימוש בתעמולה כדי לערער את מצבו הפוליטי של מוסאדק, עידוד השאה לשתף פעולה, מתן שוחד לחברי פרלמנט, ארגון כוחות הביטחון והלהטת ההפגנות הציבוריות".

מוחמד מוסאדק (נחלת הכלל)

המטרה של האמריקאים, לפי המסמך, היתה מניעת מצב שבו איראן תהיה "פתוחה לתוקפנות סובייטית". בפועל שימשה ההפיכה את צורכי הנפט של ארה"ב והמערב. מוסאדק הלאים את שדות הנפט במטרה להעביר את רווחי הענף מחברה בריטית לאיראנים. שלטון השאה שהחליפו קיים יחסים טובים עם המערב בכלל וישראל בפרט. המידע בדו"ח אינו חדש, מוזכר בדיווחים, אולם לראשונה הוא בא מהגורם שעסק בהפיכה – ארגון הביון האמריקאי.

"בעוד המהלך הצליח בטווח הקצר, הרי שבטווח הארוך הוא גרם לנזק רב", נכתב בסיום ידיעה קצרה המתפרסמת ב"ידיעות אחרונות". "הניסיון לכפות את מנהיגותו של השאה גרם בסופו של דבר לעם האיראני להעלות לשלטון את האייתוללה חומייני ולהנהיג משטר אסלאמי במדינה".

"יש אולי מה ללמוד בעניין הזה מהחשבון הארוך שעושים האיראנים עם מדינות ועמים שגרמו להם לפגיעה היסטורית", כותב אמנון לורד בטור דעה ב"מעריב", אולם בהמשך מביע הערכה למבצע שהדיח שליט שנבחר באופן דמוקרטי ושם תחתיו רודן מושחת. "זו היתה התקופה שהאמריקאים היו נחושים וגם מקצועיים", כותב הפרשן בגעגוע (ב"הארץ" מוזכר כי המבצע להדחת מוסאדק הצליח בגלל מזל ולמרות שרשרת תקלות בביצוע). לורד מסיים את מאמרו במשפט: "השאה שהוחזר לשלטון תיחזק למערב את איראן והמפרץ הפרסי עד המהפכה האסלאמית של חומייני ב-1979".

"תִיחזק".

"הגורל מתעתע באותו אדם ומנהיג שבמשך שלושים שנה ידע להחזיק את המזרח התיכון ואת מצרים כסלע יציב", כותב כמה עמודים קודם לכן ב"מעריב" ח"כ בנימין בן-אליעזר על חברו, הרודן הצבאי חוסני מובארכ. "[...] אני חושב שהמזרח התיכון חב לו חוב גדול על שלושה עשורים של יציבות. יתרה מזאת, גם המערב חב לו את החוב הזה. [...] אני לא אומר שהוא חף מכל משגה, אבל סביבתו מנעה ממנו להבין נכונה מה שקרה בדלת העם, וזה מה שהביא אולי למהפכת הצעירים".

כל עוד מובארכ תיחזק את מצרים עבור ישראל וארה"ב, הוא נחשב הן בעיני השלטון הישראלי והן בעיני התקשורת הישראלית לשליט ובעל-ברית ראוי. כשהודח על-ידי ההמונים תואר לפתע בעיתונות כרודן צבאי אכזר. כעת, לאחר תקופת שלטונו של נציג האחים-המוסלמים מוחמד מורסי, נראה שלטונם של מובארכ וממשיך דרכו הגנרל עבד אל-פתח א-סיסי כ"רע במיעוטו".

אתמול הודיע פקיד ישראלי בכיר, באמצעות שיחה עם ה"ניו-יורק טיימס", כי מדינת ישראל מתכננת לצאת בקמפיין דיפלומטי שיקרא לארה"ב ולמדינות האיחוד-האירופי לתמוך בממשל הצבאי במצרים, על אף שהרג מאות מתקוממים נגדו. "צבא או אנרכיה", הגדיר זאת הבכיר. לדבריו, מי שאינו אוהב את המראות שיוצאים ממצרים צריך לחשוב על האלטרנטיבה. א-סיסי, כך מקווים בישראל, יוכל לתחזק מעתה והלאה את מצרים.

"גיוס הדיפלומטיה הישראלית לטובת המשטר הצבאי במצרים הוא צעד רע מאוד. רע לישראל. רע לצבא מצרים. אך הרע במיעוטו. אין טוב ממנו", כותב הבוקר דן מרגלית ב"ישראל היום". לפי מרגלית, "הקלות שבה לוחץ הצבא המצרי על ההדק בכיכר תחריר אכן מרתיעה. אך עתה זה עימות לחיים ולמוות".

הפרשן הבכיר של "ישראל היום" מזהיר מפני אפשרות שארה"ב ואירופה יפילו את השלטון הצבאי במצרים לא רק מפני ששלטון זה הוא "הרע במיעוטו", אלא גם מפני שישראל ביצעה מהלך דיפלומטי והביעה תמיכה גלויה בו, מהלך שכאמור, גם הוא "הרע במיעוטו". "מי שיהיה מורסי הבא לא יתעלם מהמאמץ הדיפלומטי הישראלי להטות את לב אמריקה ואירופה לצד הצבא", כותב מרגלית. "המחיר שתשלם ישראל יהיה ללא שיעור".

"הנשיא אובמה וראשי ממשלו מבינים שנטישת הגנרל א-סיסי בעת הזאת עלולה להביא לתגובת שרשרת שסופה אסון אסטרטגי", כותב חמי שלו ב"הארץ". "[...] הממשל מנסה להלך בזהירות על קו התפר בין הסלע למקום הקשה שנקלע אליו. הוא נוקט פעולות המתקרבות כדי מרחק נגיעה מהסיוע הצבאי ודוחק בגנרלים להרפות מידם הקשה נגד האחים-המוסלמים ולהתוות דרך בחזרה לדמוקרטיה. [...] אם א-סיסי לא יצליח למנוע טבח המוני נוסף, הוא עשוי להצטייר בעיני אמריקאים רבים כרע במירבו, וישראל כמי שניסתה לגרור את אמריקה לתמוך בשטן הלא נכון".

עלילת דברים

ב-11.6.13 פירסם "מעריב" על פני כמעט עמוד שלם ידיעה מאת יוסי אלי תחת הכותרת "עורכת-דינה של הנערה מפרשת השופט ישעיה: היא הושפלה במשפט". בלב העמוד פורסמו תצלומיהם של שלושה שופטים: משה דרורי, צבי סגל ונסים ישעיה.

"מעריב", 11.6.13

"ל'מעריב' נודע כי במהלך המשפט [...] נתבקשה אותה הנערה, לעיניהם של שלושה משופטי בית-המשפט המחוזי בירושלים [דרורי, סגל ויורם נועם], להדגים את מעשיהם של הנאשמים באופן שלטענתה השפיל אותה קשות". הביקורת בידיעה הופנתה לסניגור הנאשמים, שביקש ממנה כביכול להדגים את המעשה שעברה (אף שהוא טען בלב הידיעה כי עשתה זאת על דעתה), ולשופטים שאיפשרו את ההדגמה.

לפני כחודש פירסם אלי ידיעה נוספת ב"מעריב", הפעם תחת הכותרת "הצעירה שאולצה לשחזר תקיפה מינית: 'הרגשתי שנאנסתי שוב, הפעם על-ידי עורכי-הדין והשופטים'". לידיעה שוב נלוו תצלומי שלושת השופטים, והפעם הופיעה גם תזכורת לידיעה הקודמת, שהוגדרה "החשיפה ב'מעריב'".

"מעריב", 28.7.13

אתמול פורסם כי נציב תלונות הציבור על שופטים, אליעזר גולדברג, בדק את הפרשה ודחה את הטענות. יובל יועז הקדיש להחלטתו דיווח נרחב ב"גלובס".

"שמיעת ההקלטה אינה מותירה כל ספק בכך שהמתלוננת לא התבקשה לכרוע על ארבע ולהדגים את מעשה האונס שבוצע בה, כאמור בתלונה", כתב גולדברג בהחלטתו. "לטענה זו אין כל יסוד והינה עלילת דברים". לפי הדיווח של יועז, מבדיקת האירוע עלה כי "המתלוננת הציעה מיוזמתה לבצע את ההדגמה; כי השופטים היו אלה שאסרו על ההדגמה; כי ההדגמה אירעה לא במהלך החקירה הנגדית, אלא בחקירה החוזרת – בעת שהמתלוננת השיבה לשאלות התובע".

הבוקר מדווח "מעריב" על ההתפתחות בפרשה בתחתית עמ' 13, תחת הכותרת "נדחתה תלונת הצעירה שטענה כי נדרשה לשחזר אונס במשפט". יוחאי עופר מדווח  על הטענה, הבדיקה והתוצאה. לידיעה לא נלווה תצלום של שופט. החשיפה ב"מעריב" אינה מוזכרת.

"מעריב", 20.8.13

הלכה החופשה

בשער "גלובס" הופיעה אתמול הכותרת "מס העשירים: כמה מס תשלמו על רכבי יוקרה". רכבי יוקרה, לפי תקנות המס החדשות, הם כלי רכב שעלותם לצרכן גבוהה מ-300 אלף שקל. "גלובס" רואה בקוראיו אנשים אמידים היכולים להרשות זאת לעצמם. הגישה הזו עולה גם מכתיבתו של דובי בן-גדליהו, כתב הרכב של העיתון, שמדווח על השלכות המס החדש על פני כל עמ' 4.

בן-גדליהו פונה אל עשירים שיכולים להרשות לעצמם רכבי יוקרה, אבל קולו הוא קול יבואני הרכב, שמעוניינים למכור רכבי יוקרה. תחילה מתאר בן-גדליהו כיצד עיתוי ההחלטה על המס החדש קילקל את חופשת הקיץ של בכירי ענף הרכב: "בשבוע שעבר, בעת שרבים ממקבלי ההחלטות של הענף כבר ישבו על החוף בתאילנד או בקוסטה-ריקה ועסקו בשאלות קיומיות כמו 'האם להזמין את הקוקטייל עם או בלי המטרייה הקטנה', הנחית האוצר על הענף עוד גזירה – 'מס רכבי יוקרה'".

בהמשך קובל בן-גדליהו על כך שהמס החדש הוא "כפל מס בצורתו הצינית ביותר". לדבריו, "מכונית יוקרה פופולרית כמו ב.מ.וו 528" עולה באירופה כ-220 אלף שקל, אולם בישראל עלותה לצרכן היא 405 אלף שקל, בשל מס קנייה ומע"מ גבוהים. "המס כמעט מכפיל את הערך הריאלי של הרכב ושל האבזור הנמצא בתוכו והופך אותו בעל-כורחו לרכב 'יוקרה', שצריך להיענש על יוקרתו", כותב בן-גדליהו על הדגם שכמה שורות קודם לכן הגדיר בעצמו כ"מכונית יוקרה פופולרית".

ב.מ.וו 528 (צילום: RL GNZLZ, רישיון: CC BY-SA 2.0)

בן-גדליהו אף מביא טענה מפי "מנכ"ל בחברת יבוא רכב" שאומר כי "בחברה שלו בוחנים כיום [את האפשרות] לנטוש כליל את פלח רכבי הסופר-יוקרה ו'להותיר אותו לסוחרי היבוא האישי". אללי! העור מצטמרר מהמחשבה על כך שיבואני רכב ישראלים ינטשו כליל את פלח רכבי הסופר-יוקרה. אפשר רק לקוות שקוראי "גלובס" שנחשפו למידע הזה בחוף הים של תאילנד או בקוסטה-ריקה לא תקעו לעצמם בטעות את המטרייה הקטנה בעין.

חדשות חוץ

"מדי יום נהרגים כ-40 איש בתאונות רכבת בהודו", מצוין בידיעה המתפרסמת במדור חדשות החוץ של "מעריב", בעקבות תאונה במזרח הודו, שבה נהרגו לפחות 37 בני-אדם.

ובינתיים, בעיתונות החרדית

הבשורה כי היום מתחיל הקיצוץ בקצבאות הילדים מוזכרת בשערי כל העיתונים. "ידיעות אחרונות" ו"ישראל היום" מדגישים זאת בגופן לבן על רקע אדום בראש השער. "מעריב" ו"הארץ" משלבים כותרות צנועות יותר באמצע העמוד.

ב"ישראל היום" נלווים לכותרת תצלום של שר האוצר יאיר לפיד וציטוט מפיו: "ההורים אחראים לפרנס את ילדיהם, לא המדינה". ציטוט דומה מתפרסם בכותרת המשנה לידיעה ב"ידיעות אחרונות". בכותרת המשנה לידיעה ב"מעריב" משולב גם ציטוט של יו"ר מפלגת העבודה שלי יחימוביץ', המתנגדת לקיצוץ ("שגיאה כלכלית ולאומית, רשעות לשמה").

בעיתון החרדי "המבשר", לעומת זאת, שוררת אווירת אסון. כרגיל בעיתונות החרדית, אין מקום לאנדרסטייטמנט. "במסגרת מלחמת ממשלת הזדון וההתעמרות בציבור החרדי, הקיצוץ הדורסני והחמור ביותר בקצבאות הילדים נכנס היום לתוקף", נכתב בכותרת העיתון. בכותרת המשנה מצוטט לפיד, אולם דבריו מובאים בהקשר שלילי: "לפיד בתגובה שערורייתית מחוצפת: 'זהו מהלך היסטורי'".

בעמוד השער מתפרסמים, זה לצד זה, ידיעה על הקיצוץ ("מהלך דורסני מביתו של שר האוצר לפיד, אשר נועד בעיקר להתעמר בציבור החרדי בעלי משפחות ברוכות ילדים, וזאת במסגרת המלחמה שקידשה ממשלת הזדון בראשות נתניהו-לפיד-בנט בציבור החרדי, כאשר הכל מקדש את המטרה, גם אם בעקבות כך רבבות ילדים מהמגזר הכללי בשכבות החלשות ייכנסו אל מתחת לקו העוני"); ידיעה על "תגובות סוערות בעקבות יישום הקיצוץ"; וטור פרשנות ("אם לא די ברשעות האינסופית העומדת מאחורי הקיצוץ בקצבאות שנועד כל כולו לפגוע במשפחות חרדיות ברוכות ילדים, בא אתמול שר האוצר יאיר לפיד והוסיף חטא על פשע כשניסה להציג את הקיצוץ כחלק מהמאבק בעוני"). לצד זאת, העיתון החרדי מביע את ביקורתו באמצעות השיר "אָץ קוֹצֵץ", מאת מ. דף.

כותרת ראשית בת חודש

"שב"כ הקים חטיבה מיוחדת לסיכול פיגועים ושיגור רקטות באזור סיני", לשון הכותרת הראשית של "הארץ" הבוקר, המובילה לדיווח מאת ברק רביד. זהו מידע חדש עבור כל מי שלא קרא לפני חודש את מדורו של יוסי מלמן ב"סופהשבוע". "הקמת חטיבה חדשה בשב"כ שמתמקדת בחצי האי מעידה על החשש הגובר במערכת הביטחון מפני חזית נוספת בגבול", נכתב בכותרת המשנה לטורו של מלמן.

ענייני תקשורת

הדיווח של דוד אברהם באתר "וואלה", על שיתוף פעולה מסחרי בין משרד הרווחה ל"ידיעות אחרונות", מגיע הבוקר לעמוד השער של "ישראל היום". אברהם דיווח כי משרד הרווחה ירכוש מודעות ב"ידיעות אחרונות" בעלות של רבע מיליון שקל, ובמקביל יספק העיתון תוכן מערכתי שילווה קמפיין חדש המקדם אירוח ניצולי שואה בתקופת החגים.

ערן סויסה מדווח בהרחבה (יחסית ל"ישראל היום") על הגילוי החדש וגילויים קודמים, ולצד הידיעה מופיעים שני טורים. ד"ר חיים שיין משווה בין "ידיעות אחרונות" לעיתונות בתקופת מפא"י, ש"תפקידה היה לפאר ולרומם את שלוחי המפלגה בכל תפקידיהם הממלכתיים", וגונן גינת מתלונן על כך שבעיתון המתחרה לא דיווחו על העדות של בועז הרפז בפני מבקר המדינה. הביקורת של השניים מאבדת מתוקפה לנוכח הבמה שעליה היא מופיעה.

ב"מעריב" משתמש יובל גורן בפרסום של "וואלה" על פרסום סמוי כמקפצה לביקורת על עצם ההוצאה הגבוהה לקמפיין פרסום. "חבל על הכסף, היה אפשר לעשות דברים ביצועיים ולהגיע באמת לניצולים הבודדים בקהילה", הוא מצטט גורם באיגוד העובדים הסוציאליים. לפי גורן (שאינו מספק קרדיט ל"וואלה"), גורמי המקצוע מעריכים כי "רק מאות בודדות של ניצולי שואה עריריים יביעו עניין באירוח בערב החג אצל משפחה שאינם מכירים, בסביבה שאינה מוכרת להם". "מנסיוננו", אומרת לגורן יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים צפרא דוויק, "השיטה של להוציא כסף לעיתונות לא תקדם שום דבר". אולי לא תקדם דבר בקרב הניצולים, אך בוודאי תקדם כמה דברים עבור משרד הרווחה.

במקביל ניתן לראות את פירות שיתוף הפעולה בין "הקרן לידידות" ל"ידיעות אחרונות". הקרן קיבלה מדור קבוע בכפולה הפותחת של המוסף "24 שעות". הבוקר, נוסף על המדור, מתפרסמת ידיעה נטולת קרדיט בעמודי החדשות של "ידיעות אחרונות" תחת הכותרת "'הקרן לידידות' תחלק מיליונים לנזקקים". "כתב 'ידיעות אחרונות'" מדווח כי "לאור הקיצוץ בקצבאות הילדים והעלאת המע"מ בשנה האחרונה, התגבר זרם הפניות ל'קרן לידידות' מאזרחים הנואשים לתמיכה כספית, ואנשי הקרן החליטו למקד השנה את הסיוע לילדים ולמשפחות חד-הוריות". בהמשך הידיעה מורעפות מחמאות על הקרן ומצוטט נשיאה ומייסדה.

אזור התוכן המערכתי בשער האחורי של "ידיעות אחרונות" שוב מופקע לטובת קידום מיזם עסקי של הקבוצה. הפעם: אתר ספורט שהוקם בשיתוף "ידיעות אינטרנט". על הידיעה חתום "כתב 'ידיעות אחרונות'".

ארי גלהר מדווח ב"מעריב" כי שר החוץ לשעבר אביגדור ליברמן השווה את "ישראל היום" ל"פראבדה", וזאת בשל הדיווח כי ראש עיריית ירושלים לשעבר, אורי לופוליאנסקי, יתמודד מחדש על התפקיד. "זה עיתון שמייצג רק אינטרסים ולא שום אידיאולוגיה", אמר ליברמן בראיון לרדיו ירושלים.

איציק סבן, כתב "ישראל היום", מדווח הבוקר כי עורך המגזין "אוטו" ניצן אביבי נתפס אתמול כשהוא נוהג במכונית יגואר במהירות של 190 קמ"ש. תחת הכותרת "עיתונאי או טייס?" מדווח סבן כי לדברי רב-פקד איציק סוויסה, אביבי לא הכחיש שנסע במהירות מופרזת, אך טען כי בסך-הכל ביקש לבחון את יכולותיו של רכב היוקרה שבדק. "תגובתו של אביבי לידיעה לא התקבלה עד למועד סגירת הגיליון", נכתב בסיום הידיעה, בלי לציין כי אביבי כתב בעבר דרך קבע בעיתון, הן במדור הרכב של "ישראל היום", שמתבסס על פרסומי המגזין "אוטו", והן בטורים שנכתבו במיוחד עבור "ישראל היום". אחד הטורים האלה כלל ביקורת חריפה על אגף התנועה, אותו אגף שתפס אתמול את אביבי נוסע במהירות מופרזת.

דניאל בטיני מדווח כי העיתונאי גלן גרינוולד מאיים לחשוף את סודות בריטניה שברשותו בעקבות עיכוב בן-זוגו דייוויד מירנדה בנמל התעופה של לונדון על-ידי הרשויות. לפי הדיווח, גרינוולד הודה ששלח את בן-זוגו לברלין כדי למסור לתחקירנית מידע שקיבל מאדוארד סנודן. "אותה תחקירנית מסרה גם היא למירנדה חומרים מסווגים על דיסק און-קי (אך זה הוחרם בהיתרו)".