"במחנה", בטאון חיילי צה"ל, אינו מתיימר לעמדת מוצא ביקורתית בבואו לסקר את המערכת הצבאית, שהיא מבחינת עיתונאי השבועון לא רק המו"ל והמממן, כי אם גם מושא הסיקור הכמעט בלעדי. קוראים שלקחו לידיהם את גליון "במחנה" שראה אור לפני כשבועיים היו יכולים להבחין כיצד הסיקור מטעם, המובן מאליו כשהוא עוסק בהבאת סוגיות צה"ליות לתודעתם של חיילי צה"ל, זלג גם לסיקורה של פרשה שכוכביה כבר אינם נושאים בתפקיד כלשהו בצבא הישראלי.
הידיעה שפורסמה ב"במחנה", אף שפורסמה שבוע לאחר הדיווחים הראשוניים, כלל לא הכילה את המידע שלפיו אשכנזי ייחקר באזהרה
סוף-השבוע הראשון של חודש אוגוסט נפתח בפצצה תקשורתית: היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין, הורה על פתיחת חקירה פלילית נגד כמה קצינים בכירים בדימוס, ובראשם הרמטכ"ל הקודם, רב-אלוף (במיל') גבי אשכנזי, בגין מעורבותם בפרשה שנודעה כ"פרשת הרפז".
העיתונים שראו אור ביום שלאחר הפצצה, כפי שדווח בסקירת העיתונות של "העין השביעית" באותו בוקר, מיסגרו את החלטתו של עו"ד וינשטיין במושגים היסטוריים. "לראשונה בישראל ייחקר רמטכ"ל לשעבר בחשד להפרת אמונים ביחסיו עם הדרג המדיני", דיווח עמוס הראל על שער "הארץ" בידיעה שכותרתה הוקדשה להחלטה התקדימית לחקור את אשכנזי באזהרה. כך עשו גם ב"מעריב" וב"ישראל היום".
רק ב"ידיעות אחרונות", היומון שמתחזק מערכת יחסים מחבקת עם אשכנזי, התאמצו העורכים לגמד את המידע המדאיג בנוגע ליקירם. הידיעה על החלטת היועץ המשפטי לממשלה זכתה להפניה לא גדולה בתחתית השער, תחת הכותרת החלבית "חקירה פלילית בפרשת הרפז". ההחלטה לחקור את אשכנזי אוזכרה רק בכותרת המשנה.
כפולת 17-16 (פרט), "במחנה", 8.8.13
ואולם, מחוץ לעיתונות המסחרית היה ניתן למצוא סיקור מוטה עוד יותר של ההתפתחות בפרשה. ב"במחנה" בחרו באותה כותרת של עורכי "ידיעות אחרונות" – "חקירה פלילית בפרשת הרפז" – לידיעה נוחה עוד יותר לבוס הקודם. גיליון מס' 3191 של "במחנה", שראה אור ב-8.8.13, היה הראשון שיצא מאז החלו הדיווחים על התפנית בעניינו של אשכנזי. הידיעה שפורסמה ב"במחנה", הגם שפורסמה שבוע לאחר הדיווחים הראשוניים, כלל לא הכילה את המידע החשוב שלפיו אשכנזי ייחקר באזהרה ובכך יהפוך לרמטכ"ל הראשון שנחקר בחשד לביצוע מעשים פליליים במסגרת שירותו.
הוראתו ההיסטורית של עו"ד וינשטיין, שדווחה לראשונה שבוע לפני כן, כבר התקבעה בשלב זה כעובדה – היועץ המשפטי לממשלה לא סתר את ההצהרה שיוחסה לו, ואשכנזי עצמו הספיק להגיב להחלטה בלי להכחיש כי הוא אכן עומד להיחקר ("מקווה שהאמת תצא סוף-סוף לאור", צוטט ב"ידיעות אחרונות"). אף על-פי כן, עורכי "במחנה" החליטו לסובב את הגלגל לאחור ולהחזיר המידע לשלב הספקולטיבי. "על-פי פרסומים בתקשורת", נכתב בפסקה האחרונה של הידיעה, מאת לי ירון, "בחקירת מצ"ח התגלו מסמכים והקלטות מהם עולה החשד שרא"ל (מיל') אשכנזי היה מעורב בפרשה יותר מכפי שחשבו לפני כן".
עורך "במחנה", יוני שנפלד: "בתמרון הזה, שבמסגרתו אנחנו נזהרים שלא לנקוט עמדה, אנחנו מנסים לשמור על קו עובדתי מדויק שלא יוכל לצבוע אותנו באינטרס זה או אחר"
כמו החקירה הצפויה במשטרה, טיב מעורבותו של אשכנזי בפרשה והחשד לפלילים אינם מוזכרים. בהמשך נכתב כי החקירה תתמקד ב"חשד להפרת אמונים", אך לא מצוין כי החוקרים יבדקו למעשה חשד שלפיו הרמטכ"ל הוא זה שהפר אמונים. הקורא הסביר יסיק כי המשטרה קיבלה על עצמה לחקור "פרשה", ולא, למשל, חשודים.
לנוכח האופן הייחודי שבו ארזו עורכי "במחנה" את ההתפתחות החדשותית, לא מפתיעה בחירתם להצניע את הרשימה בטור דקיק שנדחק בין דיווחים אחרים, בולטים הרבה יותר, בעמ' 17 של הביטאון, ללא הפניה מהשער. ראיון פרשני עם פרופ' אסא כשר, שפורסם בטור צד כמה עמודים קודם לכן, נסוב על ההשלכות האתיות של "פרשת הרפז", וכלל בין היתר אזהרה מפני הסיכון שבזליגתם של ערכים בעייתיים מהשדה הפוליטי אל דרג הקצונה הבכיר. גם בטקסט זה הוצנע אזכור שמו של הרמטכ"ל בדימוס.
אם שואלים את המפקד והעורך הראשי של "במחנה", יוני שנפלד, גם סיקור בקנה-מידה זה הוא בגדר הישג עיתונאי. עצם הבחירה שלא להתעלם לחלוטין מנושא רגיש מסוג זה, מסביר שנפלד בשיחה עם "העין השביעית", מעידה על חופש מערכתי מסוים ב"במחנה", על אף שגם הוא אינו סבור כי יש למדוד חופש זה באותו סרגל שבו נמדד החופש המערכתי הנהוג בכלי תקשורת אזרחיים.
"העריכה של הידיעה הזאת נשענת על ההבנה שזו פרשה שלא ניתן להתעלם ממנה", אומר שנפלד. "לכן, לכל אורך הפרשה – לא פעמים רבות, אבל שלוש-ארבע פעמים בשנתיים האחרונות – כשאירעו אירועים מוסמכים כמו פתיחת חקירה, דו"ח מבקר המדינה, דברים כאלה, שאפשר להיאחז בהם – 'במחנה' פירסם את המידע. בתמרון הזה, שבמסגרתו אנחנו נזהרים שלא לנקוט עמדה, אנחנו מנסים לשמור על קו עובדתי מדויק שלא יוכל לצבוע אותנו באינטרס זה או אחר".
בשטח האפור שבין עיתונות עצמאית למגויסת, גם לעובדות, מתברר, יש צבע.