החל מהבוקר מציג אתר "העין השביעית" את נתוני הצפייה היומיים לפי חתך האוכלוסייה של פרטים בני 4 ומעלה, חתך המשקף נאמנה את חלקם של הצופים בתוכניות בקרב כלל ציבור בעלי המקלטים.

מרבית כלי התקשורת מדווחים על נתוני הצפייה לפי חתך של משקי בית, חתך שמנפח את אחוזי הצפייה. רבים מכלי התקשורת מדווחים אך ורק על נתוני הצפייה לפי חתך משקי הבית באוכלוסייה היהודית, חתך המעלה עוד יותר את שיעור הצפייה, שכן רבים ממשקי הבית הלא-יהודיים אינם צופים בתוכניות הערוצים הישראליים.

הפער בין נתוני הצפייה היומיים לפי חתך פרטים באוכלוסייה לעומת נתוני הצפייה לפי משקי בית מגיע לפי שניים ואף יותר. שבוע אחר שבוע בוחרים כלי התקשורת לפרסם את המספרים הגבוהים יותר, פעמים אף בלי להבהיר מהו חתך האוכלוסייה שלפיו נמדדה הצפייה.

להורדת הקובץ (PDF, 54KB)

בשבוע האחרון, למשל, דווח כי פרק של "האח הגדול" קיבל 34.0% רייטינג. נתון זה נכון, אך רק אם הבדיקה נעשית לפי משקי בית באוכלוסייה היהודית. לפי בדיקת פרטים בכלל האוכלוסייה, המשקפת באופן נאמן את שיעור הצופים בתוכניות, נמצא כי שיעור הצפייה בתוכנית עמד על 14.2% בלבד. הפערים נותרים גדולים גם בהמשך הטבלה השבועית. פרק של "המירוץ למיליון" קיבל רק 13.9% רייטינג לפי חתך פרטים בכלל האוכלוסייה, ולא 29.4% כפי שדווח. פרק אחר בתוכנית "האח הגדול" קיבל רק 13.0% רייטינג, ולא 32.0%. התוכנית "סברי מרנן" לא זכתה לשיעור צפייה של 25.6%, אלא לשיעור של 10.1% בלבד, ו"עבודה ערבית" הגיעה ל-10.3% רייטינג, ולא 25.1% כפי שדווח.

פערים דומים ניתן למצוא בכל שבוע נתון. בעוד שכלי התקשורת המדווחים על הרייטינג מקבלים מהוועדה למדרוג את הנתונים לפי משקי בית, הם אינם מקבלים את הנתונים לפי פרטים באוכלוסייה. אתר "העין השביעית" פנה בעבר לוועדה הישראלית למדרוג בבקשה שתשלח לו וליתר כלי התקשורת את הנתונים לפי חתך הפרטים בני 4 ומעלה במקום חתך משקי הבית או נוסף אליו. הוועדה סירבה בטענה כי המשימה תכביד עליה, והפנתה את "העין השביעית" לאתר הוועדה, שבו מתפרסמים מדי יום הנתונים גם לפי חתך זה.