לפני כשלושה שבועות הגיע שלב ההוכחות במשפט "אם תרצו – תנועה פשיסטית (אז יש)" לסיומו. בפני השופט רפאל יעקובי מבית-המשפט המחוזי בירושלים הופיעו באי-כוח הצדדים וסיכמו את טענותיהם בעל-פה. מפרוטוקול הדיון עולה כי המחלוקות העיקריות שעלו בתיק נותרו בעינן, כשכל צד מאשים את האחר ברדיפה.

להורדת הקובץ (PDF, 4.73MB)

עו"ד נדב העצני, בא-כוחה של אם-תרצו, פתח וטען כי הסיכומים בכתב שהגישו הנתבעים לבית-המשפט מעמידים את העובדות על ראשן ומבצעים "היפוך מושגי ומוסרי מוחלט" ביחסי הכוחות בין הצדדים. "מה שהנתבעים עשו הוא ניסיון לסתום את הפה, הוא להוקיע ולהוציא מחוץ לגדר", טען עו"ד העצני. "יש כאן קבוצת קנאים [...] חסרי מעצורים שהתארגנה במטרה אחת: להשמיץ, לגדף ולהוציא מחוץ לגדר הלגיטימיות הציבורית את אם-תרצו", הוסיף בהמשך דבריו.

עו"ד העצני התייחס בהרחבה לטענות שהעלו הנתבעים ולעדויות של העדים מטעמם (גילוי נאות: אחד העדים מטעם ההגנה היה תומר פרסיקו, אחיו של החתום לעיל). בין היתר טען עו"ד העצני כי הקורא הסביר, שנחשף לקבוצה שהקימו הנתבעים, אינו מודע להבדלים שציין המומחה לפשיזם מטעם הנתבעים, פרופ' זאב שטרנהל, בין תנועה פשיסטית בשלה לתנועה בעלת מאפיינים פשיסטיים שנמצאת בתחילת דרכה הפוליטית.

"שיא החוצפה", טען עו"ד העצני, טמון בטיעוני הנתבעים כאילו התביעה היא תביעת SLAPP, שקבלתה תוביל לאפקט מצנן על חופש הביטוי. "הטענה הזאת שמדובר בתביעת סרק, שכאילו מדובר כאן על האחים עופר שמתנכלים לחבורה תמימה של כמה נערים חביבים, היא פשוט היפוך מוחלט", אמר העצני. "[...] היא בעצם המשך הדיבה, היא ענף נוסף של הדיבה [...] אם בסופו של דבר אחרי הדיון המשפטי במדינת ישראל ייקבע שאפשר כך לבזות, להוקיע, להכתים שמה של תנועה שפועלת ככה, אני אדאג לדמוקרטיה, אדאג לגורלה של הדמוקרטיה הישראלית".

מתוך הדף של קבוצת הפייסבוק: "אם תרצו – תנועה בעלת סממנים ראשוניים של פשיזם"

"אני מוכרח לומר שישבתי פה והאזנתי לסיכומי חברי ואני הרגשתי קצת כמו באזור הדמדומים", אמר עו"ד מיכאל ספרד, בא-כוחם של כמה מהנתבעים, כשקיבל את רשות הדיבור. "הסתכלתי מסביבי האם הנתבעים הם באמת הלקוחות שלי, האם התיק הוא מספר התיק, אבל העילות והנושאים שעליהם דיבר חברי נשמעו לי סינית".

עו"ד ספרד התייחס אף הוא בהרחבה לטענות שהעלו העדים ובא-כוחה של התובעת, ובין היתר ציין כך: "אנחנו לא נמצא היום תנועות שמטיפות בגלוי נגד דמוקרטיה ונגד זכויות האדם במובן הזה שאומרות אנחנו סבורות שהמשטר הנכון הוא לא משטר דמוקרטי. וגם התובעת לא עושה את זה. אבל התובעת פועלת וכותבת ומנהלת מאבקים שהם מלמדים על תפיסת עולמה, שרואה בדמוקרטיה במקרה הטוב ביותר שיטה טכנית של משטר, בלי ערכים. [...] המרדף שלכם אחרי כל מי שלא חושב כמוכם, המרדף שלכם נגד אנשי האוניברסיטאות שלא חושבים כמוכם, ארגוני זכויות האדם, עיתונאים שלא חושבים כמוכם – המרדף הזה זה הסכנה האמיתית לדמוקרטיה, זו האנטי-דמוקרטיה במונחים של ימינו".

לדברי עו"ד ספרד, בית-המשפט יצטרך להכריע "האם בתוך הסבך הזה שאנחנו נמצאים בו, המציאות הישראלית המאוד לא פשוטה, שבה יש ויכוחים אמיתיים שהם דיני נפשות, האם בתוך זה האמירה של הנתבעים [...] שהם תנועה בעלת מאפיינים פשיסטיים, האם זאת אמירה שהיא מחוץ לגדר, שהדמוקרטיה הישראלית לא תאפשר אותה. הכרעה כזו לא עולה בקנה אחד עם המעמד של חופש הביטוי במדינת ישראל והיא גם מסוכנת, היא מסוכנת משום שהיא לא מאפשרת לדיון הציבורי להתנהל על מלוא מורכבותו".

 עו"ד ישי שניידור, בא-כוחו של חלק אחר בקבוצת הנתבעים, החרה החזיק אחר דברי עו"ד ספרד. "השאלה שעומדת כאן היא זכותו של אדם מהיישוב [...] להביע את דעתו בנושאים שעל סדר היום, קל וחומר בנושאים שנמצאים במוקד של פולמוס ציבורי, ובפרט בזירה המיוחדת, בזירה המקוונת של המרחב השיתופי, בענייננו הפייסבוק. אדוני, זו הזירה שבה מתנהל היום השיג ושיח הציבורי, ועל יכולתו של האדם מהיישוב לפעול בזירה הזו צריך להגן".

לדבריו, "אם תביעות מיליונים כאלה בגין אמירות צדדיות בפייסבוק לא ייענו בפסקי דין עם סימן קריאה, [...] הדיון הציבורי יהפוך למסורס, יהפוך לדיון נכה או שמור למי שהוא חזק, למי שיש לו הכלים והמשאבים".

ראשי עמותת אם-תרצו רונן שובל (מימין) וארז תדמור, ירושלים 2011 (צילום: דוד ועקנין)

כשקיבל עו"ד העצני את רשות הדיבור שוב, שלל את עמדות באי-כוחם של הנתבעים ואמר בין היתר: "הטיעון שיש באם-תרצו מרכיבים אנטי-דמוקרטיים הוא באמת דמיון, הוא דמיון פרוע וחולני, לא פחות מזה". לדבריו, מי שפועל כפי שפעלו הנתבעים "הוא לא אדם מן היישוב, במובן החיובי של המלה. [...] נקשרו דמעות לעיני כאשר שמעתי על כך שכתב התביעה והתיק הזה הדיר שינה מעיניהם של הנתבעים.

"באמת אנחנו בסוגיה מזככת", הוסיף עו"ד העצני, "שבה מתבקש להציב תמרור כנגד הטיעון שצריך להחיל את חופש הביזוי. אנחנו לא מדברים לא על גידוף ולא על אמירה, אנחנו מדברים על כך שלא ייתכן לכונן מסע הסתה וביזוי שכזה, ובמיוחד בתוך הפלטפורמות הטכנולוגיות החדשות [...] ושגם בפלטפורמות החדשות הללו יש תמרור עצור לחופש הביזוי. [...] התיק הזה הוא באמת מקום שבו יש חשיבות יוצאת דופן כדי לבוא ולומר, עד כאן".

42868-05-10