אתרי חדשות זוכים לא פעם לביקורת בנוגע לתכנים הבוטים שהם מנפקים. "וואלה" הוא הבולט שביניהם. אין פלא שאיתמר ב"ז ואורן פרסיקו ביקשו ממנכ"ל האתר, אילן ישועה, והעורך הראשי, ינון מגל, תשובות לעניין זה. את התשובות של ישועה ניתן לסכם כך: "תפסיקו להתחסד. אין שום בעיה עם קצת ציצי כל עוד הכתבה היא בטעם טוב".

אם מקבלים את הטענה העקרונית של ישועה, לפיה כל המצקצקים בלשונם בגין הכתבות הארוטיות הנהוגות באתר – שהדמוגרפיה העיקרית שלו היא ילדים, בני נוער וצעירים – הם לא יותר מחבורת מתחסדים, או אז קשה לדחות את הטיעון ש"על טעם ועל ריח אין להתווכח". לטענת ישועה, "מין הוא חלק מהחיים, וכל עוד זה עשוי טוב, אין לי בעיה עם זה".

אין לי כוונה להתווכח עם הטעם של ישועה, שכן על אף שלפני כמעט 20 שנה חלקנו אותו מקום עבודה – אני כעובד הכי זוטר בארגון והוא כמנהל בכיר במרכז לטכנולוגיה חינוכית – איני מומחה לטעמו. ייתכן שידיעה שבה ניקי מינאז' מסתירה את שדיה העירומים באמצעות אצבעותיה היא כתבה שלדעתו עשויה בטעם טוב. ייתכן.

במקום להיכנס לסוגיית האיכות, בואו נדבר לרגע על סוג האייטמים והכמות. שוקי טאוסיג, עורך אתר "העין השביעית", הפנה ביום שני, ה-1.7.13, את תשומת לבי לכך שראיון עם ישועה עומד להתפרסם. הוא גם סיפר לי על טענותיו. החלטתי לעשות ניסוי ונכנסתי לעמוד הראשי (הום-פייג') של אתר "וואלה". קראתי את כל ההפניות לכל האייטמים שהופיעו בו. הנה מה שמצאתי:

דף הבית של אתר "וואלה", 1.7.13

הפניה לידיעה ב"וואלה סלבס" מספרת את סיפורה קורע הלב של קייט אפטון תחת הכותרת: "לוליטה: קייט אפטון עירומה על סוס", ובה מוטמע קטע וידיאו המציג את הדוגמנית כשהיא ללא בגדיה העליונים. בהפניה אחרת ל"וואלה סלבס" נכתב: "אביבית בר-זוהר מזיעה בבגד ים". מהתגובות הבנתי שמדובר בפליטת ריאליטי כלשהי שבחמש תמונות (אורך הטקסט: 129 מלה) מוצגת בלי טיפת זיעה ועם מעט מאוד בגד ים, או כפי שכותרת המשנה – בטעם טוב, כמובן שבטעם טוב – של "וואלה" הגדירה זאת: "בבגד ים קטנטן וסקסי במיוחד".

עם הטקסט "הנשיקה הלוהטת של סיינה מילר" מופנים הגולשים בעמוד הבית לאייטם ב"וואלה אופנה", שבו רואים דוגמנית וארוסה מתנשקים כחלק מקמפיין של חברת ברברי. אלינור שריקי, שכותבת ב"וואלה גבר", צילמה את עצמה (כך אני מניח) כשהיא לבושה בבגדים מינימליים. תמונה זו מופיעה גם בעמוד הבית. בהפניה לטקסט שלה נכתב: "חבל שאי-אפשר ללכת עירומים בקיץ".

הפניה אחרת למדור "וואלה גבר" היא לטקסט שכותרתו "שחקניות הפורנו הכי לוהטות בעולם – חלק ד'". לא ברור איך החמצתי את חלקים א', ב' וג' של הפרויקט הזה, אבל בטקסט מושקע שבו מופיעות לא פחות מ-16 תמונות (במלים: שש-עשרה) של כוכבניות פורנו, מספק ירון רוולסצ'י סקירת רוחב באשר לקריירה של כוכבניות פורנו (הכי לוהטות). בסוף הרשימה יש קישורים לחלקים הקודמים של הפרויקט, למקרה שמישהו מעוניין לבצע מחקר יסודי יותר.

בהערת ביניים אציין שכתבות נוספות ב"וואלה גבר" הן: "הלטיניות הכי לוהטות בעולם", "שחקניות הגולף הכי לוהטות בעולם", "שחקניות הפוקר הכי לוהטות בעולם", "השחייניות הכי לוהטות בעולם", "נהגות המרוצים הכי לוהטות בעולם", "היהודיות הלא ישראליות הכי לוהטות בעולם" – אני חושב שהבנתם את הרעיון.

הלאה.

קישור ל"וואלה סינגלס" שואל "מה משמעות החלומות הארוטיים שלכם?". הטקסט דן בסוגיה תוך בחינת שאלות מורכבות כמו "מה זה אומר שחלמתי שאני רוכבת על סוס" או איך ניתן לפרש חלום שבו אנחנו מקיימים יחסי מין עם סלבריטאי. פרויד, מאחוריך.

קישור ל"וואלה Zone" מציע רשימה של  "10 בגדי ים שווים במחירים נורמליים", או במלים אחרות, התירוץ הכי יצירתי שבו נתקלתי להצגת עוד כמה נשים בבגדי ים חושפניים יותר או פחות. אבל אתם יודעים, זו בכלל כתבת צרכנות.

בקישור ל"פורום הסקסולוגיה" נשאל אם זה הגיוני שיהיה קיים בעולם אדם שהוא גם בן 30, גם רווק וגם ללא חשק מיני. קישור ל"פורום בגידות" קובע: "רומן במקום העבודה – מסוכן ומיותר". לבסוף, הפניה ל"וואלה מזל טוב" מספרת על טרנד חדש בעולם החתונות: "צילומי חתונה סקסיים – זוגות מתעדים רגעים אינטימיים מהבוקר שאחרי". כן, גם זה מלווה בתמונות.

אז מה היה לנו? הום-פייג' אחד ביום מקרי לחלוטין בשעה מקרית לחלוטין ובו עשר הפניות, לשמונה מדורים, ערוצים או פורומים שונים, ובכולם רואים בדיוק אותו הדבר: נשים בבגדים מינימליים. בכמה מהמקרים, כמו בפורומים, רק מדברים על מין, אבל אלה הם היוצאים מהכלל שאינם מעידים על הכלל, והכלל הוא – נשים בבגדים מינימליים.

כאן בדיוק נחשפת הצביעות שמקופלת בתפיסת עולמו של ישועה. ישועה טוען שאלה שמתלוננים על עודף ארוטיקה הם מגלגלי עיניים ומתחסדים. "מה נחות בזה?", הוא שואל ומיד עונה. "זה חלק מההוויה של האדם. האדם הוא יצור מיני... אם שמים לך את העירום בתוך תמונה, והתמונה שווה 20 מיליון דולר, זה בסדר? על התמונות של האמנים הקלאסיים בזמנו, זה היה בסדר הציצי אז? אני אגיד לך משהו... אני לא אוהב את ההיפוקריטיות הזו".

אם ישועה רוצה להיות לארי פלינט הישראלי, אני אהיה הראשון להגן עליו, אבל ישועה הוא לא פעיל קולני, עיקש ועקבי במאבק על זכותו העקרונית להציג עירום כמימוש של חופש הביטוי, אלא מנכ"ל של חברת תוכן מרכזית שמודה שלכל ערוץ וערוץ באתר שלו יש יעדי רייטינג מוכתבים מראש ושהם מחויבים לעמוד בהם.

מנכ"ל "וואלה" אילן ישועה (צילום: דוברות "וואלה")

ישועה לא באמת מתעניין במשמעויות ההיסטוריות-תרבותיות של עירום. למעשה הוא מבין היטב את הבעייתיות הכרוכה בהצגתו. זו בדיוק הסיבה שבכל ארבעת חלקי התחקיר המהולל של "וואלה" על שחקניות הפורנו הלוהטות בעולם לא מוצגת אפילו שחקנית פורנו אחת כשהיא בעירום מלא. למעשה ב"וואלה" הצליחו למצוא עשרות תמונות של שחקניות פורנו (לוהטות, כמובן שלוהטות) שאין בהן אפילו פטמה אחת לרפואה. זה בפני עצמו הישג עיתונאי מהמדרגה הראשונה.

הסיבה לכך פשוטה: ישועה רוצה את הקליק, רוצה את הטראפיק, רוצה את ההכנסות הנלוות לכך, אבל מתקומם כאשר קוראים לו "מנכ"ל של אתר פורנוגרפי". הוא חושב שאם הוא יציג נשים במכנסונים קצרצרים ובתנוחת "דפוק אותי, דפוק אותי עכשיו!" זה בסדר, כי "זה חלק מהתרבות, חלק מהאופנה". תרבות של מי? שלו?

אילן, נראה שזה קשה לך, אז בוא נעשה את זה ביחד. חזור אחרי: "סקס מוכר. אני קמעונאי של תוכן ולכן אני מוכר סקס. בכמויות. מה שיותר, יותר טוב". הרבה יותר מכובד לומר את האמת מאשר להתחסד ולהציג את עצמך כליברל אמיץ שאחראי על הפקת תכנים שנעשים "בטעם טוב".

הצגת הנשים בהקשרים מיניים באתר "וואלה" נעשית כמעט תמיד בטעם רע, רע מאוד, ולא פעם בקונטקסט של החפצה מהסוג של "בואו בואו, הנה חתיכת בשר משובח עם ציצים גדולים!". הניסיון להסתתר מאחורי טיעונים תרבותיים או בכסות דיון אינטלקטואלי על משמעות העירום בחברה המערבית הוא בדיחה, ובמקרה של "וואלה" היא אפילו לא מצחיקה.