יעקב שחם, טייקון עיתונות חיפאי ובעל קשרים (שאותם חגג לאחרונה בספר ביוגרפי, "שחם וחברים", שיצא בהוצאת ידיעות-ספרים), החל את דרכו בעולם הרגולציה הטלוויזיונית ברשות השידור, שם עמד בראש ועדת הטלוויזיה המשפיעה. עם דעיכתו של השידור הציבורי עבר שחם לרשות השנייה, הגוף המפקח על הטלוויזיה המסחרית בישראל. דרכו אל צמרת הפיקוח נסקרה בכתבה רחבת היקף, כאן באתר "העין השביעית".

עד כמה שולט יעקב שחם בהרכב הוועדות שבראשותו למדו להכיר עמיתיו לרשות השנייה כמעט מהרגע הראשון, כאשר הוצנח לנהל את ועדת הטלוויזיה (ראו בכתבה המלאה). המינוי של שחם הוצג על-ידי יו"ר הרשות אמנון נדב כעובדה מוגמרת, על אף שהיו ברשות מי שראו עצמם כמועמדים פוטנציאליים, למשל ד"ר עליזה לביא, כיום חברת-כנסת מטעם סיעת יש-עתיד.

ח"כ עליזה לביא (צילום: פלאש 90)

האופן שבו הוכרז מינויו של שחם מנע מלביא להציג את מועמדותה לראשות הוועדה – ושחם מצדו סירב אפילו להכניס אותה כחברה. "לא יודעת להגיד למה", אומרת היום לביא. "הוא פשוט לא רצה שאני אהיה שם בוועדה. למרות שלכאורה יש לי רזומה שמאוד מתאים לוועדה כזאת. הייתי 20 שנה בטלוויזיה כמפיקה, עורכת וחוקרת. אבל הוא עמד בסירובו גם בהמשך הקדנציה, כשחברים עזבו את הוועדה ומקומות התפנו. אילן [אבישר, היו"ר שהחליף את נדב] המשיך להרגיש מחויב לו, ולהפגין חולשה מולו".

לחברת המועצה רונית אנטלר שחם דווקא כן עשה ראיון קבלה. מקורביה מספרים שבמהלך תחקיר מקדים שערך, ביקש לדעת כיצד תצביע בסוגיות שנויות במחלוקת. "כן, זה נכון", מאשרת אנטלר. "רציתי להיות חברה בוועדת הטלוויזיה, אז התקשרתי אליו, אבל הוא אמר לי, 'אני לא יכול לסמוך עלייך שתצביעי כמו שאני רוצה'. אמרתי לו, 'אתה צודק, אני מצביעה על-פי צו המצפון שלי'. ובזה נגמר הסיפור ולא נכנסתי לוועדה".

"באופן כללי אני יכולה לומר שרוב הנושאים שקשורים לטלוויזיה נידונים בוועדת הטלוויזיה", אומרת מארה סנבטו, חברת מועצה שגם היא לא התקבלה לוועדה בראשותו של שחם. "אני יכולה להגיד לך שמרגע שלא נבחרתי לוועדה – הקול שלי לא נשמע. ואני מרגישה שמשום כך אין ייצוג הולם למגזרים שאני מייצגת, כמו מיעוטים או פריפריה. רוב הדברים פשוט לא מגיעים אלינו, כך שאנחנו אפילו לא יכולים להביע עליהם דעה".

ועדת הטלוויזיה היא החשובה בוועדות הרשות השנייה, היא זו שמשפיעה על התקציבים הגדולים וזוכה לבולטות תקשורתית. תפקידה המרכזי הוא לאשר את לוחות השידורים של זכייניות ערוץ 2 וערוץ 10 ולשמש למעשה המחסום האחרון של הרגולציה לפני עלייתה של תוכנית למסך. אם הוועדה סבורה שלוח המשדרים אינו מאוזן, אינו משקף את תנאי הזיכיון או את הוראות החוק, ואינו מציג תמהיל ראוי בין הסוגות השונות – בסמכותה לעכב עליית עונה, לחייב את הזכיין לבצע שינויים בלוח ולהציגו שוב לאישורה. הוועדה גם מאשרת את ביטולן של תוכניות.

יעקב שחם בביתו שבקיסריה, 12.4.13 (צילום: מתניה טאוסיג)

חברים במועצת הרשות – גם כאלה החברים בוועדת הטלוויזיה – חשים זה זמן רב ששחם משתמש בוועדה כדי לנהל את הרשות בפועל, ומנצל את חולשת ההנהלה והיו"ר כדי להפוך את הוועדה ל"מיני-מועצה", המרוקנת מתוכן את מועצת הרשות. לשחם, אגב, אין ויכוח עם הביקורת הזאת. הוא יהיה הראשון שיודה בכך שהתפקיד הפך למקור כוח ועוצמה עבורו: "אני האיש הכי חשוב ברשות השנייה. זה נכון. לא רק אני אומר את זה. אני גם הכי משפיע. זאת עובדה. זאת עובדה. וגם אחרים אומרים את זה, לא רק אני".

ומה אומרים על זה יו"ר הרשות אילן אבישר או המנכ"לית הזמנית היוצאת איילת מצגר? על הנייר, הם אמורים להיות האנשים החזקים שם.

"לא יודע. אני עוזר להם. אני עוזר להם. אני עוזר לאילן, ואני שומע, ממנו לפחות, הערכה גדולה מאוד על העזרה שאני מושיט לו".

ומה חושב על כך "אילן"? "שחם טוען שהוא האיש החזק ברשות?", מופתע היו"ר אבישר. "אני לא מאמין שהוא טוען את זה. יש מערכת, ובמערכת יש בעלי תפקיד, יש היררכיה מסוימת. אבל אתה מבין שזה משהו מאוד לא סביר שיו"ר ועדה, שאני מיניתי אותו לעמוד בראש הוועדה המייעצת, יגדיר את עצמו כאיש החזק? זה דבר פסיכי לגמרי".