את הסרט הזה גם אנשי הפרומואים היצירתיים של ערוץ הספורט לא היו יכולים להמציא. הימים שלקראת הדרבי התל-אביבי בכדורסל היו מתוחים וספוגי התלהמויות, ובערוץ עשו כמעט הכל כדי לשמור את המשחק על אש גבוהה. בעיקר מפני שהם אלה ששידרו אותו ביום ראשון בערב.
ביומיים שלפני המשחק חוממה חבית הנפץ שעליה ישב הדרבי לטמפרטורות גבוהות מהרגיל. אתר הערוץ הוצף בידיעות על הסתה, שירי שואה, גזענות, אזהרות וגינויים מצד שתי הקבוצות, כולל רכבת הטרמפיסטים הרגילה של פוליטיקאים ועסקנים.
ב-72 השעות שקדמו למשחק הבליטו באתר הערוץ אייטמים שעסקו בכתובות נאצה שצוירו על קירות היכל-הספורט ביד-אליהו ("שואה למכבי"), הדגישו את דבריהם של אוהדי מכבי למועדון שלהם ("רדו מהמגרש אם יהיו שירי שואה"), קידמו את קריאתה של השרה לימור לבנת לעצור את המשחק אם יושמעו במהלכו שירי נאצה, פירסמו ציטוטים מפנייתו של שמעון מזרחי לאיגוד השופטים, העבירו מסיבת עיתונאים מיוחדת של הפועל תל-אביב ועוד. שלהוב היצרים בושל בדייקנות לדרגת רתיחה. העניין הספורטיבי נדחק מפני הציפייה לפורענות הצפויה מצד הקהל.
גיא פניני מקלל את יונתן שולדברנד, בצירוף כתוביות באדיבות ערוץ הספורט (צילום מסך)
אלא שאז אירעה תפנית מפתיעה בעלילה. את תפקיד האיש הרע בסרט הזה, שיועד מלכתחילה לקהל האדום, נטל בכוח דווקא גיא פניני, קפטן מכבי, הקבוצה שראשיה זעקו לאחרונה מעל כל במה נגד תופעות מבישות מצד אוהדי היריבה. פניני בחר להשמיע באוזניו של שחקן הפועל, יונתן שולדברנד, תוך כדי המשחק, אבחנות אידיאולוגיות ("נאצי"), תחזיות עתידיות ("אני אחסל אותך") ואיחולים לבביים ("שיהיה לך ולאבא שלך סרטן").
צלמי הטלוויזיה, יחד עם עורך ערני בחדר הבקרה, לא החמיצו את הרגעים הירודים הללו. אנשי הערוץ ערכו אותם לקטע נפרד והעלו אותו כמה פעמים תוך כדי מהלך המשחק. השדר ניב רסקין הפנה את תשומת לבם של הצופים לתנועות השפתיים של הקפטן פניני, שלא השאירו מקום לטעות.
מכאן למעשה החל אירוע מתגלגל ומטלטל שהתפרץ למחרת בעוצמה רבה בכל כלי התקשורת. כדי להסיר ספק, פנו בערוץ הספורט לקורא שפתיים מקצועי והיו הראשונים שהוסיפו לצילומים כתוביות תרגום. המהומה התקשורתית הזו, שערוץ הספורט ליווה ויצר מראשיתה, הסתיימה בעונש חסר תקדים של מכבי תל-אביב לשחקן שלה – השעייתו עד להודעה חדשה, שלילת סרט הקפטן שלו וקנס של 100 אלף שקל.
זהו הישג תקשורתי שבנסיבות הנוכחיות אינו מובן מאליו. ערוץ הספורט מחובר למכבי תל-אביב בעבותות של קשרים "משפחתיים" (בעלים משותף) ועסקיים (זכויות שידור). הבמאי והעורך היו יכולים להתעלם מהתקרית ולקבור אותה בחדר השידור. בצוק העתים בתקשורת, אף אחד לא מחפש להסתבך עם מי שמשלם את משכורתו. ובכל זאת, לא זו בלבד שבערוץ בחרו שלא להעלים עין, אלא הגדילו לעשות והעניקו לאירוע טיפול עשרת אלפים, בלי פחד.
על פניו, ערוץ הספורט עשה בסך-הכל את עבודתו וניצל עד תומה את השערורייה שנקרתה בדרכו. אלא שבימים שבהם כלי תקשורת שונים נמצאים מסורסים לא פעם, מחמת אינטרסים שבינם לבין עיתונות פרופר אין שום דמיון, אין להקל ראש בעובדה שגוף תקשורת המזוהה יותר מכולם עם מכבי תל-אביב הוביל פרשה שהסבה נזק תדמיתי קשה למועדון הפאר.
אבי נמני: סוכן ופרשן
תקשורת הספורט היא שלולית קטנה, אבל אוקיאנוס האינטרסים גועש. גם הנסיונות המועטים לנקות פה ושם מקומות נגועים וליצור מראית עין של ניקיון קורסים כבר בתחילת הדרך.
בימים אלה נעשה שוב ניסיון כזה. הנמען הפעם הוא אבי נמני, פרשן ערוץ 1 במשדר העוטף את המשחק המרכזי בליגת-העל. דו"ח סיכום חודש נובמבר שיצא השבוע מחדרו של נציב קבילות הציבור ברשות השידור, דדי מרקוביץ', עוסק בין היתר בניגוד עניינים שבהעסקתו של נמני. הסיבה: נמני הוא הבעלים של סוכנות לייצוג שחקנים.
השבוע דיווח "גלובס" על אתר האינטרנט החדש של חברת נים גרופ ספורט מנג'מנט, שבבעלות שחקן העבר. הסוכנות של נמני מייצגת כ-40 כדורגלנים, והוא מוצג באתר כיועץ מקצועי. כיצד אפשר לסמוך על הפרשנות של נמני כשהוא מדבר על אלירן עטר, מונאס דאבור, חן עזרא או אבירם ברוכיאן, שחקנים שהוא מייצג?
"אני סבור", כתב מרקוביץ', "כי העסקתו של נמני כפרשן כדורגל במשחק המרכזי בערוץ 1 בעייתית מבחינה אתית. אדם העוסק בייצוג שחקני כדורגל (גם אם הוא מצהיר באמצעות עורך-דין כי אינו מחזיק בתעודת סוכן שחקנים מורשה על-ידי ההתאחדות לכדורגל), רובם ככולם בליגת-העל, אינו יכול לפרשן משחקים של ליגת-העל. מראית העין הזו אין לה מקום בשידור הציבורי".
אבי נמני מפרשן בערוץ הראשון (צילום מסך)
בדו"ח שהועבר, בין היתר, לידי יו"ר הרשות ד"ר אמיר גילת, למנהל הטלוויזיה מושון מצליח וליו"ר ועדת האתיקה ד"ר בלהה כהנא, הדגיש מרקוביץ' כי פרשנותו של נמני עלולה ליצור רושם כאילו היא מונעת מאינטרסים:
"איך הוא מתייחס לשחקניו בשידור, מה הוא אומר על שחקנים אותם הוא לא מייצג, ואם קיים סכסוך בינו לבין בעלי קבוצה מסוימת – כיצד ידבר על הקבוצה בשידור. יותר מכך, ומה יגידו מתחריו של נמני בתחום ייצוג השחקנים [...] בנוסף, וזוהי שאלה עקרונית יותר, אבי נמני עובד בתחום באופן שהפרשנות עלולה להיות מוטית לטובת העניין האישי/עסקי שלו. פרשנותו יכולה להשפיע על ערכם של שחקנים אותם הוא או הסוכנות שבבעלותו מייצגים".
מרקוביץ' הדגיש כי מקצועיותו ובקיאותו של נמני אינן מוטלות בספק, אבל המקרה שלו "חריג ובוטה מדי [...] אני גם סבור כי מה שמתאים לערוצי הספורט המסחריים לא תמיד עולה בקנה אחד עם האתיקה של השידור הציבורי".
השאלה עכשיו אינה כמה זמן יעבור עד שמקבלי ההחלטות ברשות השידור יעשו את המעשה הנכון, אלא איך הנושא הזה יימרח עד שיתאייד מסדר היום. הנושא של נמני עולה זו הפעם השנייה בתוך שנה. גם הנציב הקודם, אלישע שפיגלמן, הצביע על ניגוד העניינים במכתב ששלח לאורי לוי, מנהל מחלקת הספורט באותה תקופה, אלא שדבר לא נעשה.
במחלקת הספורט לא מעוניינים לוותר על נמני. הטאלנטיות שלו קורצת להם יותר משק האינטרסים שהוא סוחב. הם נתלים בתירוץ שלפיו הבצה קטנה ממילא, וכמעט כל אחד נגוע בניגודי עניינים שונים ומשונים. אלא שברוממה הסטנדרטים צריכים להיות גבוהים יותר. תירוצים של "ככה זה אצל כולם" מתאימים לערוצים מסחריים. לשידור ציבורי אסור לזלזל בערכים ובאתיקה. מספיק בורדלים של עיתונות פזורים סביבנו.
לתגובות: yegerm9@walla.co.il