לזהר נוי, איש יחסי-ציבור, אין קשר לספורט. הוא לא אוהד כדורגל, לא מתעניין בכדורסל ולא טורח אפילו לצפות בערוצי הספורט. אלא שבסוף-השבוע הוא הופתע לגלות כי הוא צרכן כבד של שידורי ספורט. כל-כך כבד עד שקיבל מכתב התראה לפני נקיטת אמצעים משפטיים ובו נדרש להסדיר מיד את תקופת רשיונו לערוץ הספורט הבסיסי והערוץ בתשלום (חמש פלוס לייב), אחרת ייתבע על סך 100 אלף שקל בגין הפרת זכויות.

"למניעת אי-נעימויות - הנכם נדרשים בזאת, מיד עם קבלת מכתבנו זה, להסדיר את הרישיון לשידור לתקופה שבין 6.13–5.14 על-פי המחירון הרצ"ב", הודיע המכתב המאיים, שגם שיגר אזהרה חד-משמעית: "בכוונת מרשתנו למצות את זכויותיה תוך קבלת מלוא הכספים המגיעים מכל בית-עסק מפר עקב עוולות אשר בוצעו עד כה".

נוי היה בהלם. "אני לא פאב ולא מסעדה", אמר ל"העין השביעית", "די נבהלתי. זה הזכיר לי את הערוץ הראשון, שאם לא שילמת את האגרה הם יבואו אליך הביתה וירביצו לך. ברגע שמאיימים עלי במכתב במייל, זה נשמע לא טוב". נוי לא מתכוון לעבור על המכתב לסדר היום ובודק אופציה לתבוע את ערוץ הספורט בשל הטרדה, איומים ושליחת דואר זבל.

לידיעת "העין השביעית" הגיע מקרה דומה, גם הוא של אדם פרטי (שמו שמור במערכת). גם לו אין פאב, מסעדה, מועדון או כל עסק שעשוי להקרין בפני לקוחות את שידורי ערוץ הספורט. למעשה אין אפילו סיכוי לתפוס אותו על חם כשהוא צופה בערוץ הספורט בעצמו. הוא והספורט הם שני עולמות נפרדים.

אלו אינם היחידים שקיבלו מכתבי איום בשם ערוץ הספורט בימים האחרונים. הרשת התמלאה בסוף-השבוע בעשרות דיווחים דומים של אנשים פרטיים, שלא הבינו איך הפכו לאופציה לגביית 100 אלף שקל מערוץ הספורט, בלי שהם קשורים לעניין בשום דרך.

מי שהפך לאגף הגבייה של ערוץ הספורט הוא משרד חברת עורכי-הדין פדר, שנשכרה לשם כך במיוחד. משיחה עם המשרד עולה כי משלוח מכתבי האזהרה הוא במסגרת מבצע אכיפה מוגברת שעליו החליט ערוץ הספורט. עו"ד הראל פדר, אחד מעורכי-הדין במשרד, סיפר ל"העין השביעית" כי החל במשלוח המכתבים בעקבות, לטענתו, הריבוי במספר בתי-העסק המשדרים שידורי ספורט למספר רב של אנשים בלי לשלם על כך לערוץ הספורט. פדר מספר כי מחר, יום שני (10.6.13), יישלחו 26 דרישות פרטניות לבעלי עסק שתועדו משדרים ללקוחותיהם ללא רישיון מיוחד, וכל אחד מהם יידרש לשלם 100 אלף שקל.

לשאלה איך בכל זאת הגיע מכתב האיום של המשרד לאנשים פרטיים, ענה פדר: "הפנייה שלנו נעשית לכל גורם שעשוי לשדר שידור ציבורי ולא לשלם, אם לא רכש רישיון".

אבל זה מגיע לאנשים שאין להם גם כבלים או טלוויזיה.

"לא צריך כבלים או טלוויזיה כדי לשדר את ערוץ הספורט, השידור הוא גם באינטרנט, באייפד או על המחשב הנייד, ואפשר לשדר אותו ממקרן החוצה, גם בעמדת ההמתנה בעסק".

אתם שולחים מייל לכתובות שאתם יודעים שהם בתי-עסק?

"אנחנו פונים ברמת העיקרון רק לבעלי עסקים. אני לא יכול להגיד לך שלא השתרבב פנימה גם אדם אחד או שניים פרטיים, או שיש לו כתובת שהיא עסקית, אבל בעיקרון הפנייה רק לבעלי עסקים".

זה נראה כמו שיטת מצליח.

"זה לא".

עקרונית, אתם יכולים לשלוח התראה גם לעסק כמו מכולת.

"נניח שאני שולח לקוסמטיקאית, היא לא יכולה להקרין בחדר ההמתנה שלה את ערוץ הספורט? אם היא עושה אירוע ללקוחות שלה או לעובדים שלה, היא לא יכולה להקרין את ערוץ הספורט?".

את ההתראה שלכם קיבלו אנשים פרטיים לגמרי, לא אחד או שניים.

"אולי הטעו אותך. דיברתי עם עשרות אנשים הבוקר שצילצלו לכאן, ורובם ככולם נזכרים שאולי הם מדריך טיולים, אולי קוסמטיקאית קטנה בבית, או מחלבה ברמת-הגולן, ואין להם בכלל זמן לראות טלוויזיה כי הם עובדים 24 שעות, אני מנסה להסביר להם שזה לא רלבנטי".

עו"ד יהונתן קלינגר, מומחה לדיני אינטרנט, קיבל כמה פניות מאנשים שקיבלו את המייל המאיים. "לפחות על פניו יש כאן ניצול לרעה של תפקיד עורך-הדין והפיכתו לסוכן מכירות", הוא אומר. "העניין של הספאם כאן הוא משני לשאלה מי השיג את מאגר המידע הזה, מי אישר להשתמש בו ומי נושא בעלות שליחת המייל. אני חושב שיש כאן קייס לתביעה על-פי חוק הספאם, אבל במיוחד יש כאן קצה קרחון של מודל עסקי חדש ומדאיג".

לתגובות: yegerm9@walla.co.il