הרבה רעל זרם במשך שנים בין אלי אוחנה לאייל ברקוביץ' עד לרגע שבו הסבו בנחת, כשמנועי האגו המפותחים שלהם דוממים, ודיברו על ניטשה, שימוברסקה, וייכרט וצ'ייקובסקי. המגרש שבו חנו מפויסים הוא "יציע העיתונות". מה שגרם להם לשחק ב"תרבות הפוך על הפוך" הוא פרומו משעשע לקראת העונה החדשה של התוכנית.
הפרומו הוא עקיצה שובבה אל כיוונה של גבעת הצעקות הספורטיבית בערוץ הספורט, וגם לכיוונו של קהל אוהדיה ומבקריה, לאלה שיבינו את הבדיחה וגם לאלה שלא. "יציע העיתונות – לאנשים שחסרה להם קצת תרבות" הוא הסלוגן שיצקה מחלקת הפרומו היצירתית. המנחה ניב רסקין ניצב בחזית עם צ'לו, ויתר משתתפי הפאנל מתייצבים מאחוריו בפוזה של אינטלקטואלים חביבים שיצאו לפוש מסיעור מוחין בעניינים שברומו.
זו לא הרמוניה כזו מושלמת. הפאנליסט אלי סהר נעדר מהפרומו בגלל סכסוך ישן עם הפאנליסט צביקה שרף. האחרון מסרב בעקשנות לכל נסיון סולחה, כך שלעולם לא תראו את השניים באותה תוכנית, ודאי שלא באותו פרומו. תרבות גבוהה או נמוכה, צריך יותר מסלוגן בשביל לנקות דם רע.
נקודה מעניינת נוספת שהפרומו הזה חושף נוגעת לשחקן החיזוק המשמעותי אייל ברקוביץ': תדמיתו של כוכב העבר – סופר-אגו שיורה בלי חשבון מהבטן, מהלב ומהיצר – ננטשה לטובת מיתוג חדש: חבר שווה בחבורה של קליברים עם די הומור עצמי כדי ללבוש, לצורך הפרומו, חולצת חנונים משובצת ומשקפי קרן מגוחכים.
בשלהי העונה שעברה הפכה "יציע העיתונות" לשק חבטות. על רקע האלימות הגוברת במגרשים, ראו בה מבקרי תקשורת וצופים רבים את אחת האשמות בליבוי יצרים, וטענו שהאלימות המילולית שהיא מייצרת היא קרקע פורייה שעליה מלבלבים בבונים בטריבונות.
אפשר להמר במידה רבה של ביטחון שגם בעונה הבאה היציע יהיה אותו יציע: מתלהם, עצבני, גס רוח, אולי אף יותר מתמיד. בניגוד למשתמע מהפרומו המחויך, אף אינטלקטואל שבקיא בספורט לא צורף כדי להרים את רמת הדיון, ולא שחסרים כאלה. גם בלי אנשי רוח תמשיך התוכנית לייצר משבי אוויר. צירופו של ברקוביץ' מבטיח שרמת הדציבלים ושפת הבאסטות יזכו לשדרוג ניכר.
ואולי החגיגה הזו שאו-טו-טו נפתחת רק מחדדת את הפרומו בערוצי צ'רלטון, שמציג את עצמו לאחרונה עם "יותר שידורים, פחות דיבורים", תוך רמז ברור לעבר ערוץ הספורט. זו עקיצה במקומה: ראוי היה לערוץ הספורט שבמקום להשקיע בחברי פאנל דוגמת ברקוביץ', או בתוכניות אולפן כמו "בובה של לילה" ו"המגרש הכלכלי", ידאג לרכוש זכויות של מפעלים חדשים.
זה הרגע להזכיר שערוץ הספורט איבד לאחרונה את אחד מעוגני התשלום הגדולים שלו בשלוש השנים האחרונות: מסוף-השבוע הקרוב תשודר תוכנית סיכום המחזור בליגת-העל בערוץ הבסיס, ולא ב-5 פלוס לייב. המהלך הוא תוצאה של לחץ וביקורת ציבורית שגרמו להתאחדות לכדורגל להתעשת בעקבות הטעות הקשה שעשתה בינואר 2009, ולקבוע עם חידוש הזיכיון כי מעתה תשודר התוכנית אך ורק בערוץ בסיס. מה שלא עשתה תודעת שירות אלמנטרית, שערוץ הספורט חסר כל-כך, עשה השכל הישר, גם אם המאוחר מאוד, של ההתאחדות.
צלמים מטעם
אתרי האוהדים של קבוצות הכדורגל יצאו להילחם בממסד: הם דורשים הכרה מההתאחדות לכדורגל, שפירושה קבלת תעודות צלם שיאפשרו להם כניסה למשטח הדשא, בדומה לצלמי העיתונות.
מדובר בדרישה צודקת. מה ההבדל בין צלם ynet או "וואלה" לבין צלם אתר אוהדי הפועל תל-אביב? כולם אתרי חדשות שמביאים מידע חם, צילומים ותכנים מגוונים אחרים. כמה מאתרי האוהדים ותיקים יותר מאתרי ספורט ארציים, מושקעים מאוד, עם עיצוב מרהיב, שפע חומרים, נתונים, רוחשים בתגובות, בהתארגנויות לקראת משחקים, בפעילות למען הקהילה ועוד. יתרה מזאת: לא פעם כתבי העיתונים נעזרים באתרי האוהדים, מצטטים מהם ומפרסמים תמונות שצילמו.
בשנים האחרונות מנסה ארגון האוהדים הארצי, "היציע", לסלול לצלמי האתרים דרך לאזור שבו ממוקמים צלמי העיתונות במהלך משחקים. צלמי האתרים מבקשים לצלם את היציעים, האוהדים והתפאורה מזווית רחבה וטובה יותר מאשר מהיציע. יו"ר הארגון, שי גולוב, החל בהתכתבויות עם ההתאחדות לכדורגל בניסיון להסדיר את העניין, אבל בקשותיו נדחו. בהתאחדות חוששים כנראה מהתמודדות מול עשרות אתרים שידרשו תעודה, והחליטו באופן גורף שהם אינם זכאים.
עד לפני שנה הצליחו, במשך שנתיים-שלוש, כמה מאתרי האוהדים להשיג אישורי כניסה לשטח המגרש דרך מקומונים או דרך אתר טלספורט, שנעזר בתצלומיהם. נסיונות של כמה אתרים לקבל את עזרת המועדונים במאבק ההכרה בהם לא צלחו. בכמה מהמקרים היו אלה הקבוצות שסירבו, בין השאר משום שיש להן אתר רשמי משלהן. כמה מאתרי האוהדים סירבו להיעזר בהנהלות הקבוצות, כדי לשמור על עצמאותם.
דוברת ההתאחדות השיבה לפני שבוע בשלילה לפניית ארגון "היציע". על ההתאחדות לדאוג לתנאי צילום אופטימליים בשולי המגרש לבעלי זכויות השידור בטלוויזיה, הסבירה, ו"לכן עלינו לצמצם למינימום את מספר האנשים להם ניתנת גישה לאזורים אלו". סיבה נוספת שציינה קשורה בהתנהגות. "לא אחת הגיעו תלונות כי הימצאותם של 'צלמים מטעם' מפריעה לעבודת הסיקור האובייקטיבית של צלמים אחרים, בשל קפיצה בגול או תגובה כלשהי למה שקורה במשחק".
לירן עמילוב, מנהל "השחקן ה-12", אתר אוהדי מכבי תל-אביב, מספר כי האתר פועל זה עשר שנים, רושם מדי יום כ-10,000 כניסות ומחזיק מאגר של כ-20 אלף תמונות. "אישור הצלם חשוב לנו כדי לצלם תפאורות, להראות לקהל את ההשקעה בתרומות שהם נותנים לנו וליצור ארכיון של היציע, כדי שיוכלו לראות כיצד הוא התפתח במשך השנים. צילום מהדשא מעניק זווית חיצונית על התארגנות האוהדים ביציע והתנהלותו".
ירון בר-לב, מנהל אתר אוהדי הפועל רמת-גן, הפעיל זה תשע שנים, אומר: "העונה ציפיתי שההתאחדות, שהיו"ר שלה מצהיר שהכדורגל הוא של כולם, תפעל למען אתרי האוהדים ותעשה פעם אחת סדר, אפילו על-ידי פגישות עם בעלי האתרים, מיפוי העניין, הצבת קריטריונים ברורים – אבל נאדה".
כדי למנוע מצב שבו כל אוהד יקים אתר קיקיוני וידרוש תעודה, מציע בר-לב לקבוע קריטריונים לפי ותק, יציבות, עושר התכנים ורצינותם. על הטענה שצלמי האוהדים מפריעים לצלמי העיתונות בגלל קפיצות אחרי הבקעת שערים או במהלך החמצות, מציע בר-לב להקצות אזור מיוחד לאתרים, כך שלא יפריעו זה לזה.
"בהתאחדות לכדורגל רוצים שהאוהדים ימשיכו לעודד ולתמוך", אומר גולוב, "אבל עד להכרה שלה באתרי האוהדים כחלק מהמשחק הדרך עוד ארוכה".
על פניו נראה שסירובה העקשני של ההתאחדות נובע משמרנות בלבד, או מסירובה להכיר במציאות התקשורתית. האינטרנט חולל מהפכה במעמדם של אוהדי הקבוצות, בדיוק כמו שחולל מהפכה במעמדם של קוראי העיתונים וצרכני התקשורת בכלל. בהתאחדות טועים לחשוב שאם יחסמו שור בדישו, הוא יסתפק במעמדו הישן. אתרי האוהדים הם כוח תקשורתי שיש לקחת בחשבון. הם משפיעים על הקהל שלהם יותר, הרבה יותר, מאשר מדור ספורט ארצי בעיתון או ברשת.
בהתאחדות לא מבינים ששיתוף פעולה עם האוהדים המאורגנים הוא לטובת כל הצדדים, בעיקר לטובת הכדורגל. הנימוק של הפרדת רשויות בין "בעלי זכויות שידור" ובין "סתם אוהדים" הוא עלה תאנה. במציאות, אתרי האוהדים מציעים תחרות רצינית לכלי התקשורת המסורתיים, והם ילכו וישתכללו עם תעודת צלם או בלעדיה.
בקטנה
כמה מדורי ספורט מתקשים להתאושש מהאולימפיאדה ומפגינים סימני חלודה קשים. ב"ישראל היום" סגרו כנראה מוקדם מאוד, כשדיווחו שבית"ר ירושלים ניצחה את רמת-גן 1:2 (נגמר 2:3). ב"וואלה" ובערוץ הספורט נכתב בטעות שהפועל כפר-סבא והפועל פתח-תקווה סיימו ב-0:0. ב"וואלה" כתבו שהקבוצה של אסי דומב רשמה משחק שני שבו לא הצליחה לכבוש. כשהתברר להם מאוחר יותר שהמשחק הסתיים ב-2:2, תיקנו ל"הקבוצה של אסי דומב רשמה משחק שני ברציפות בו היא לא מצליחה לנצח". ב"וואלה" ובערוץ הספורט ציינו מי כבש לפתח-תקווה, אבל התעצלו לכתוב מי כבש לקבוצה של דומב. לא רציני.
לתגובות: yegerm9@walla.co.il