גביית שכר טרחה גבוה בגין הליכי גבייה של חובות אגרת הטלוויזיה, דרישה לתשלום אגרה על סמך ביקור בית שלא היה ונקיטת הליכי גבייה בטעות – אלה רק כמה מהסיבות שבגינן התלוננו בשנה החולפת אזרחים נגד רשות השידור. כך עולה מהדו"ח השנתי של נציב תלונות הציבור, שפורסם היום.
לפי נתוני הנציבות, במשרד מבקר המדינה, בשנת 2012 הוגשו 379 תלונות נגד רשות השידור, עלייה חדה לעומת מספר התלונות שהוגשו בשנים 2011 ו-2010 – 241 ו-240 בהתאמה. הנושאים העיקריים שעמדו במוקד התלונות היו חיוב באגרת הטלוויזיה, ליקויים בגביית האגרה והשירות לציבור. 52% מהתלונות שהוכרע בהם לגופו של עניין נמצאו מוצדקות – השיעור הגבוה ביותר ביחס לגופים אחרים שנתונים לביקורת הנציבות.
בין היתר מוזכרים בדו"ח כמה תלונות נבחרות שהוגשו נגד הרשות ונמצאו מוצדקות. לפי הדו"ח, בנציבות התקבלו תלונות רבות על רשות השידור שעניינן סכומי שכר הטרחה שנדרשו לשלם למשרדי עורכי-דין.
"בחלק מהתלונות", נכתב, "טענו המתלוננים כי אף שפנו למשרדי עורכי-הדין כדי לשלם את חובם כבר לאחר קבלת מכתב ההתראה הראשון, הם נדרשו לשלם להם שכר טרחה גבוה, בסך 116 שקל, כשסכום החוב היה קטן מ-500 שקל, ובסך 242 שקל כשהסכום היה גדול מ-500 שקל. לטענת המתלוננים, סכומי שכר הטרחה שנגבו גדולים במידה ניכרת מהסכום המרבי שמותר לגבות בעד משלוח מכתב התראה לחייב לפי הדין – כ-17 שקל בלבד".
במקרים אחרים, כך לפי הדו"ח, טענו מתלוננים על גבייה שפוצלה בין שני משרדי עורכי-דין או יותר, כאשר הם נדרשו לשלם שכר טרחה מלא לכל אחד מהמשרדים.
בעקבות פניית הנציבות הודיעה הרשות שבתחילת 2013 "תופסק הגבייה של שכר טרחת עורך-דין בעד משלוח מכתב התראה בסכומים האמורים", ובהמשך הודיעה כי החליטה להפסיק כליל לגבות שכר טרחת עורך-דין בעד משלוח מכתבי התראה. נוסף לכך הודיעה הרשות כי "תפסיק לפצל גביית חוב של חייב אחד בין כמה משרדי עורכי-דין וכי תפסיק לגבות שכר טרחה עבור איתור מקלט".
לפי תלונות אחרות שהגיעו לידי הנציבות, אזרחים קיבלו התראה על חוב בן כמה שנים "אף שמעולם לא החזיקו במקלט טלוויזיה". בדו"ח הנציבות נכתב כי "מרשות השידור נמסר להם שהתקיים ביקור בביתם ונמצא שהם מחזיקים במקלט טלוויזיה, אולם כל המתלוננים טענו ששום נציג של רשות השידור לא ביקר בביתם".
אחרי שנציבות התלונות התערבה, נערכו ביקורים נוספים בבתי המתלוננים, "ונמצא שאיש מהם אינו מחזיק במקלט טלוויזיה". בשל כך מחקה הרשות את החובות הללו.
קיימת ככל הנראה בעיה כללית של דרישת אגרה מתושבים שאינם מחזיקים במקלט טלוויזיה, על בסיס ביקורי בית שלכאורה לא התקיימו
"אמנם עניינם האישי של המתלוננים בא על תיקונו", נכתב בדו"ח, "אך הנציבות העמיקה בבירור העניין, מאחר שבירור התלונות העלה כי קיימת ככל הנראה בעיה כללית של דרישת אגרה מתושבים שאינם מחזיקים במקלט טלוויזיה, על בסיס ביקורי בית שלכאורה לא התקיימו. הבירור העלה שכל הדיווחים על המקלטים שנמצאו לכאורה בביקורים בבתי המתלוננים נמסרו ממשרד עורכי-דין מסוים שפעל מטעם הרשות. עוד נמצא שנציגי המשרד לא נכנסו לבתיהם של המתלוננים, אלא דיווחו על קיומו של מקלט טלוויזיה משום שראו חיבור לכבל של חברת הכבלים מחוץ לדירה או צלחת לוויין על גג הבית המשותף שבו נמצאת הדירה".
ברשות השידור הסבירו כי הנחו את משרדי עורכי-הדין לאמת את החזקתו של מקלט טלוויזיה בדירות, ולא להסתפק באיתור חיבור לכבלים או צלחת לוויין. בעקבות התערבות הנציבות, כך נכתב בדו"ח, הפסיקה הרשות את ההתקשרות עם משרד עורכי-הדין שפעל בניגוד להנחיותיה "וביטלה את דרישות התשלום שנשלחו לתושבים שמשרד זה טיפל בהם ואשר טענו שאינם מחזיקים במקלט טלוויזיה".
תלונה אחרת שמובאת כדוגמה לאלו שהוגשו נגד רשות השידור נוגעת למקרה שבו פתח אגף הגבייה תיק הוצאה לפועל נגד אדם, על אף שלטענתו לא היה לו כל חוב לרשות. "מיד לאחר שהודיעה לו לשכת ההוצאה לפועל על נקיטת ההליכים נגדו, הוא פנה לאגף הגבייה וביקש כי ההליכים ייפסקו", נכתב בדו"ח, "אולם למרות בקשתו, עוקל רכבו כשבועיים לאחר מכן".
לפי בירור הנציבות, אכן נפתח תיק הוצאה לפועל נגד המתלונן בשנת 2008, אך לאחר שילום החוב התיק נסגר. "ואולם באוגוסט 2011, מסיבה שלא התבררה, חידש משרד עורכי-הדין העוסק בגביית חובות עבור רשות השידור את הליכי ההוצאה לפועל נגד המתלונן", נכתב בדו"ח. "[...] בשל תקשורת לקויה בין לשכת ההוצאה לפועל ובין משרד הרישוי, הוסר העיקול רק כחודש לאחר שהוטל".
בתגובה לבירור הסביר סמנכ"ל אגף הגבייה ברשות כי "תיק ההוצאה לפועל נפתח בשל טעות בהקלדת מספר תעודת הזהות, וכי מדובר בתקלה יוצאת דופן". הנציבות, כך מובהר בדו"ח, "העירה לסמנכ"ל אגף הגבייה שלטענתו כי האגף עשה כל שביכולתו כדי לפתור את הבעיה אין על מה לסמוך, שכן האגף לא פעל במהירות הראויה כדי לסגור את תיק ההוצאה לפועל ולבטל את העיקול".
בשל ההתנהלות הלקויה של הרשות במקרה זה החליטה הנציבות לחייב את רשות השידור בפיצוי של 1,000 שקל למתלונן "בגין הנזק ועוגמת הנפש שנגרמו לו". הרשות, כך מצוין, שילמה למתלונן את הסכום.
מרשות השידור נמסר בתגובה: "רשות השידור שמה לעצמה כמטרה להפחית את התלונות המוצדקות ומליאת הרשות הציבה להנהלה יעד של הפחתת שליש ממספר התלונות המוצדקות בשנת 2013. יו"ר הרשות מקיים בשבועות האחרונים פגישה שבועית עם בכירי הארגון בנושא, בכל פגישה נבחנות 10 תלונות אקראיות היכולות ללמד ולשקף את הבעיות, ובו במקום מגובש פתרון לבעיות עקרוניות אלה.
בטווח הארוך צפויה הבעיה להיפתר עם הקמת מוקד טלפוני אשר ייתן מענה לפניות הרבות.
"לגופו של עניין, רשות השידור ערה לליקויים ופועלת ביתר שאת כדי לתקנם. כך למשל הופסקה גביית שכר הטרחה שדרשו משרדי עורכי-הדין בגין שליחת מכתבי התראה לחייבים, וכמו כן הופסקו ההתקשרויות עם משרדי עורכי-הדין שלא עמדו באמות המידה שדרשה מהם הרשות".