ככל שהדברים אמורים בחופש המידע, שני שינויים מרכזיים אירעו בתבנית הנוף הציבורי שלנו ב-15 השנים האחרונות. הראשון נעוץ בחקיקתו של חוק חופש המידע שצרב בתודעה הציבורית את הזכות והיכולת להציב דרישות לקבלת מידע ונתונים מן השלטון ויחידות הסמך שלו. השני, אטי יותר ומזדחל בהתפתחותו, נעוץ בהופעתם ההדרגתית של גופים שונים ובראשם התנועה לחופש המידע, וגם של אנשים פרטיים, העושים שימוש בכלים שהחוק העמיד לרשותם כדי להנגיש מידע לציבור הרחב.

עד כמה ששני העניינים הללו נראים דרמטיים וחיוביים, עיקר המהפכה התודעתית נעוץ במקום אחר. עצם העובדה שנקבע עיקרון שלפיו זכותנו לקבל מידע שלטוני וחובתו של השלטון למסור אותו חידדה את התובנה העגומה שבבסיסה ניצב חוסר הידיעה שלנו. היכולת והזכות שלנו לדעת ולבקש מידע הבהירו למעשה עד כמה אין לנו מושג מה קורה סביבנו וכיצד מתנהלים המנגנונים הציבוריים המנהלים את חיינו ושולטים בהם. גם לאחר מהפכת המידע הזאת, נמצא בידינו רק שבריר מן המידע שכולנו היינו רוצים כדי לקיים דיון ציבורי מושכל ומודע המאפשר קבלת החלטות אמיתית בדמוקרטיה מתוקנת.

באופן פרדוקסלי, באותה מידה חיזק החוק את יכולתו של השלטון לחסום את הגישה שלנו למידע מסוים ולעכב פרטי מידע אחרים. שליטתם של הממונים על חופש המידע בזרועותיו השונות של השלטון מעוררת התפעלות בעיקר בתחום אי-מסירת המידע. כשזה נוגע להיבטים חיוביים יותר, על כמה מהם משתלטת דממת האלחוט ועל אחרים מתגברת מחלה מסתורית המכווצת את ראשם והופכת אותו לקטן ופקידותי. אחדים מהם אמונים על שירות יעיל, מהיר ומרחיב למבקשים, ונדמה לפעמים כי יהלום אותם יותר התואר "הממונים על הסתרת המידע".

גם כאשר מידע נמסר, ולמרות פסיקות בתי-המשפט בעניין זה, לא פעם הוא מועבר באופנים המקשים על השימוש בו ועל עיבודו וחילוץ נתונים שונים מתוכו. ועוד לא אמרנו מלה על אגרות הטיפול המצטברות, ההופכות בקשות למידע רב ומורכב ליקרות וארוכות טיפול עד מאוד, לפעמים עד שעצם התשלום הגבוה והזמן מעקרים את הרצון והיכולת לקבל את המידע.

הפתרון לכל אלה הוא התמדה. רק שימוש עקשני ונחוש בחוק חופש המידע ובחוק ותיק בהרבה ממנו, החוק לתיקון סדרי מינהל (החלטות והנמקות) מ-1958, תוך שימוש הולם בבתי-המשפט במקרים שבהם השלטון מתבצר בחסיונותיו, יאפשרו את שינוי נקודת האיזון שבין מידע גלוי למידע חסוי בישראל.

אם ישראל רוצה להיחשב לדמוקרטיה אמיתית, ראוי כי תפעל מיוזמתה להנגשת מידע, בעיקר כלכלי, לידיעת המעוניינים. בעידן המקוון שלנו, חשיפת פרוטוקולים, דו"חות כספיים וטבלאות נתונים אינה יקרה וניתנת להנגשה לציבור הרחב בעלות נמוכה יחסית.

בינתיים נצטרך כולנו, כמו סוקרטס בשעתו, להתבשם בפרט המידע המרכזי שקיבלנו ואשר קיומו מתחדד בכל פעם מחדש – ככל שמגלים לנו יותר, אנחנו מבינים כמה שאנחנו לא יודעים.

אלעד מן הוא היועץ המשפטי של "הצלחה", התנועה הצרכנית לקידום חברה כלכלית הוגנת (ע"ר)