במאבקי הכוח בקן הצרעות של השידור הציבורי, בתוך הפוליטיקות המפותלות והאינסופיות, אין דין ואין דיין. אפילו הוראה של המנכ"ל זוכה להתעלמות. כך לפחות עולה מההתנהלות בעניינו של אבי נמני, פרשן הכדורגל של ערוץ 1. גם חוות דעת משפטית שקבעה כי יש ניגוד עניינים ברור בשל היותו בעל סוכנות שחקנים, וגם מכתב של המנכ"ל יוני בן-מנחם למנהל הטלוויזיה, מושון מצליח, לא הזיזו לאיש. למחלקת הספורט בראשות מאיר בר יש חוקים משלה. נמני דפק הופעה גם השבוע, בפאנל הפרשנים של המשחק המרכזי.

בשבוע שעבר פורסמה כאן פנייתו של נציב קבילות הציבור ברשות השידור, דדי מרקוביץ', לגורמים בכירים ברשות, ובה התריע על ניגוד האינטרסים הבולט שבו מצוי נמני. "מה שמתאים לערוצי הספורט המסחריים לא תמיד עולה בקנה אחד עם האתיקה של השידור הציבורי", נכתב בדו"ח סיכום חודש נובמבר של הנציב.

אבי נמני מפרשן לערוץ 1 השבוע את המשחק המרכזי

ברשות דווקא פעלו. ביום רביעי האחרון (5.12.12) כתב עו"ד תומר קרני, סגן היועצת המשפטית של רשות השידור, חוות דעת חד-משמעית, ולפיה נמני אינו יכול להמשיך כפרשן בערוץ 1. "יש לדעתי חשש, ואף למעלה מכך, לניגוד עניינים בהעסקתו של נמני כפרשן ליגת-העל".

קרני הדגיש כי מסמך נקדי, שעוסק בעקרונות האתיקה בשידור הציבורי, אוסר על כתב לעסוק בנושא שיש לו בו עניין אישי, ולכן על אחת כמה וכמה פרשן. קרני הזכיר את המקרה של בוני גינצבורג, מגיש הספורט של ערוץ 1, שבעבר עבד גם כמאמן שוערים בהתאחדות לכדורגל. "במקרה של נמני דומני כי החשש משמעותי הרבה יותר", כתב עו"ד קרני, "מאחר וקיים, למראית עין לפחות, קשר ישיר בין ההערכה המקצועית לה זוכה השחקן בשידור לבין 'ערכו', ומכאן להכנסות של סוכנו".

בעקבות כך הזדרז המנכ"ל יוני בן-מנחם לשלוח עוד באותו יום מכתב למנהל הטלוויזיה, ובו הורה לו לפעול על-פי חוות הדעת המשפטית. בהתאם לכך, נמני לא היה אמור לפרשן את המשחק המרכזי של השבוע. בתגובה לפניית "העין השביעית" נמסר מלשכת דוברת הרשות: "אבי נמני חתם על תצהירים שאינו מצוי בניגוד עניינים ואינו סוכן שחקנים".

התגובה הלקונית הזו מתעלמת הן מחוות דעת משפטית חד-משמעית והן מהוראת המנכ"ל שמאשררת אותה. גם המטרייה הצבעונית הענקית שנמני אחז בעת פרשנותו השבוע באצטדיון רמת-גן לא הצליחה לכסות על מופע נוסף של זלזול באתיקה וכעת גם בשכל הישר, כשיד אחת של הרשות פועלת בניגוד ליד השנייה.

בשידור המשחק השבוע נמני הרגיש הכי בבית: במכבי תל-אביב ובבית"ר ירושלים מופיעים לפחות עשרה שחקנים שהסוכנות שלו מייצגת. קרנבל של אינטרסים בחסות השידור הציבורי.

עמיר פלג מגיע לערוץ הראשון

מצד אחד ערוץ 1 מעוול בחטא של ניגודי אינטרסים, ומצד שני מפתיע בפרץ נדיבות יוצא דופן. איזה עוד כלי תקשורת היה מפרגן לאחד ממבקריו החריפים ביותר ומעניק לו במה? חצי שנה אחרי שעמיר פלג מ"ידיעות אחרונות" ביקר באגרסיביות את מחלקת הספורט של ערוץ 1 בשידורי האולימפיאדה מלונדון, הוא הגיע השבוע לרוממה כדי להיות חלק מהפאנל של "בועטים". עורך התוכנית הוא אורי לוי, ששידר את תחרויות הג'ודו מהאולימפיאדה וזכה מפלג לתואר "חגורה שחורה בבבל"ת".

"ערוץ 1 מתרסק בלונדון", הצליף פלג בחודש אוגוסט. את הביקורת הקטלנית היומית שלו אפשר לסכם במשפט שכתב: "כבר התרגלנו לתקלות הטכניות והכרוניות, לפאשלות המביכות והמופרכות, לחוסר ההבנה האלמנטרי של מחלקת הספורט ברוממה, אבל שהערוץ הציבורי יבלף את הציבור?". ביום האחרון למשחקי לונדון יורם ארבל לא הצליח להתאפק וסגר בשידור חשבון עם המבקר: "כתב ספורט מתוסכל, פעלולן של מלים, שמתעסק בהסתלבטות ובנבירה בזבל".

עמיר פלג ב"בועטים" בערוץ הראשון

עמיר פלג ב"בועטים" בערוץ הראשון

ובכן, אותו ערוץ מתרסק מחל על כבודו והעניק למי שעלב בו זמן מסך. פלג מצדו מחל גם הוא על כבודו והסכים להופיע בערוץ שלטענתו מזוהה עם פאשלות ותקלות. זה קורה שנה לאחר שערוץ 1 החזיר את יורם ארבל, שבמשך 20 השנים האחרונות דיבר לא פעם בגנות הערוץ שעזב.

יש פער גדול בין הכתיבה הארסית והבלתי מתפשרת של פלג בעיתון לבין הופעתו בטלוויזיה. מהמסך ניבטה דמות נינוחה, מחויכת, מנומסת וממש לא מתלהמת. לא בולדוג נובח דוגמת רון קופמן, ולא החזות הזועפת וטון הדיבור המאיים של אבי רצון, שנעדר הפעם מהתוכנית. אבל לא זה היה הסיפור. בלי חשבונות ובלי נקמות, ערוץ 1 שם בצד את האגו ופעל משיקולים ענייניים. מעניין מה היה כותב על זה המבקר החריף של "ידיעות".

מלים שהנייר לא בדיוק סובל

ארבעה עמודים הקדיש "המוסף לשבת" האחרון של "ידיעות אחרונות" לראיון עם גיא פניני, אותו כדורסלן שתקרית טראש-טוק בכיכובו נדדה משולי משחק כדורסל והיתה לאירוע לאומי. הראיון עם קפטן מכבי תל-אביב לשעבר השתלב בטבעיות בטראש הבחירות שסיפקו למוסף מיטב עסקני ישראל, לבני-פרץ-מופז-יחימוביץ', מלווים בפמליית הפרשנים הוותיקה.

האירוע שבו קילל פניני שחקן מהפועל תל-אביב במלים "יא גרמני נאצי" ואיחל "סרטן בראש" לו ולאביו העסיק במשך שבוע לא מעט גורמים, משדרנים ופרשנים נרגשים ועד לניצולי שואה נכלמים. הראיון ב"מוסף לשבת" הסתמן כפינאלה ראויה לפרשה, ששיאה היה ראיון חטוף ודומע של פניני לכלי התקשורת בסיום הדיון עם ראשי קבוצתו, שבו ספג עונש השעיה וקנס גבוה. מה יותר טבעי מלהיטהר סופית בראיון בלעדי לעיתון הידוע בקשריו חמים עם הקבוצה.

למשימה נשלחו שני עיתונאים הידועים באהדתם למכבי תל-אביב: רז שכניק ורפאל נאה. האחרון מלווה את האלופה הכמעט נצחית זה 40 שנה, נצח כשלעצמו במושגים מקומיים, ונחשב לכתב החצר שלה.

הראיון, כצפוי, הציג את פניני כמי שטעה, לוקח אחריות על התנהגותו ומפזר התנצלויות לכל עבר. בשער המוסף נכתב: "פניני מספר איך זה קרה לו. ומספר על התגובה הקשה במשפחתו. ומבטיח להיות אדם טוב יותר. ומשוכנע שהגזימו בהתנפלות עליו". הכתבים תהו באוזני פניני מדוע במהלך התקרית המתוקשרת הוא נראה ב"טירוף קר", לעומת יונתן שולדרברנד, קורבן הגידופים, שנראה על פניו אדיש. "כל הכבוד לו שלא נגרר", ענה הצדיק. "בכמה מקומות במשחק, שלא נראו במצלמות, הוא בהחלט ענה לי או התגרה בי". בהמשך אף הגדיל לעשות וטען ששולדרברנד קילל אותו במהלך המשחק ב"מלים שהנייר לא בדיוק סובל".

בכתבה לא הובאה תגובתו של שולדרברנד, אלא רק זו של דובר הפועל, נמרוד בוכמן. "חבל שמר פניני ממשיך את ההתנהגות המבישה שלו גם מחוץ למגרש", אמר בוכמן. "כנראה שהוא לא למד כלום מהמקרה".

ההפנייה לראיון על שער "המוסף לשבת" של "ידיעות אחרונות"

ההפנייה לראיון על שער "המוסף לשבת" של "ידיעות אחרונות"

לא רק גרסתו של שולדרברנד נמנעה מהקוראים. היתה דמות נוספת שהוזכרה בדבריו של פניני – יערי רייניש, אחד משלושת שופטי המשחק. "ניגשתי לשופט רייניש", סיפר פניני מה קרה אחרי ששחקן הפועל קילל אותו, לטענתו, "אמרתי לו שיונתן עושה פרובוקציות ושישים לב כי זה ייגמר לא טוב. רייניש אמר לי: 'אני רואה הכל'. הוא באמת הזהיר אותו, אבל יונתן המשיך לקלל בלי הפסקה". מהימנותו המפוקפקת של השחקן עוד מתחילת הפרשה או סתם רצון לבצע עבודה עיתונאית אלמנטרית לא הניעו את נאה ושכניק לעשות את המעשה המתבקש ולברר את גרסתו של השופט רייניש.

את מה שלא עשו במוסף הפוליטי של "ידיעות" עשה אור שקדי בספורט וואלה. שקדי צילצל לרייניש ושמע ממנו הכחשה גורפת: "בחיים פניני לא ניגש אלי ואמר לי ששולדברנד מציק לו. בלשון המעטה, אני אגיד שגיא פניני לא דובר אמת, וזה חבל מאוד".

דבריו של השופט, שפורסמו ביום שישי אחר הצהריים בכותרת הראשית של האתר, העמידו את הראיון ב"ידיעות" באור נלעג. פסקה אחת קטנה גרמה לאלפי המלים להיראות מיותרות. פניני, שניצל את הבמה המכובדת כדי למזער נזקים, לשפר את תדמיתו ולהתנצל "מהמקום הכי עמוק בלב שלי", יצא כמי שהמשיך בעצם לשטות בכולם, גם בעיתון של המדינה שמאתרג זה שנים את הקבוצה של המדינה.

אמנם חלקו של השופט זניח למדי בפרשה הזאת, אבל הכנסתו לעלילה ביוזמת חתן השמחה עצמו, בלי שגרסתו נבדקה, הפכה אותו שלא בטובתו לדמות משנה בדרמה הפתלתלה שפניני רקם. בוואלה אף נכתב שהשופט נפגע מאוד מהראיון, וכי בכירים באיגוד השופטים האשימו את פניני בניסיון לגלגל על אחרים את האחריות למעשיו.

הרשלנות העיתונאית של נאה ושכניק בולטת עוד יותר על רקע האכסניה שבחר "ידיעות אחרונות" לראיון, "המוסף לשבת" היוקרתי. אם לא משני הכתבים, לפחות מעורכי המוסף היה אפשר לצפות לסטנדרטים מקצועיים יותר. את השיעור הזה שכניק ונאה לא ישכחו. השניים, שטרחו כל-כך על ראיון תדמיתי לקפטן הסורח, קיבלו ממנו כאפה מטלטלת.

2 קטנות

בין בלום למזרחי. בין הכותבים הרבים על פרשת הקללות של גיא פניני היה אילן בלום, עורך הספורט של "ישראל פוסט". לעומת מצעד המפרגנים להתנהלותה של מכבי תל-אביב, שהשעתה את השחקן, בלום דווקא קרא לעומד בראש המועדון לקחת אחריות אישית. ומי הוא העומד בראש המועדון? בלום לא נקב בשם המפורש, אבל נתן לקוראים רמז עבה בעזרת צילום של שמעון מזרחי שצורף לטור. בכיתוב התמונה נאמר: "חטאו היחיד היה שנתפס". הכיתוב היה ציטוט מהטור שהתייחס לפניני, אבל נתלש מהקשרו והוצמד למזרחי. זה הרגע להזכיר שבלום פוטר בשנות ה-90 מתפקידו כעורך הספורט של השבועון "ראש 1" לאחר כתבת תחקיר שפירסם על מכבי תל-אביב. מזרחי הקים מהומה ובעיתון מיהרו להקריב את ראשו של מי שהרגיז את העומד בראש המועדון.

חצי לקח. בערוץ הספורט הפיקו לקחים, אבל לא מספיק. כדי למנוע התנגשות בין משחק הכדורסל המרכזי של יום ראשון למשחקה של ברצלונה, כפי שקרה לפני שבועיים, הם הקדימו השבוע את המשחק בין הפועל ירושלים למכבי חיפה ב-20 דקות, לשעה 20:10. אלא שכדרכו של כדורסל, המשחק התמשך מעל המצופה. רק כשהמשחק בין ברצלונה לבטיס נכנס לדקה החמישית זכו צופי ערוץ הספורט לצפות בו לראשונה. זה היה במשחק ההיסטורי שבו שבר מסי את שיא כיבוש השערים לשנה אחת. אם היה כובש בדקות הראשונות, היה נמנע מהצופים רגע חשוב. אפשר היה לפתור זאת באמצעות פתיחת חלון צדדי לטובת המשחק בספרד. בערוץ הספורט לא היו יצירתיים, לא ידעו לאלתר ורשמו מחדל נוסף.

לתגובות: yegerm9@walla.co.il