יום שני השבוע היה רגיל לגמרי, אפילו אפרורי משהו. מבחינה ספורטיבית הוא לא נשא בשורות מיוחדות. אמנם בשעת ערב עמד להיערך הדרבי התל-אביבי בליגת-העל בכדורגל, אבל שום קלישאה מסמרת שיער לא איימה לדבוק בו. הוא לא היה נפיץ, לא טעון ולא מחשמל. בסך-הכל משחק לפרוטוקול, שאינו קובע לטבלה. נוסף לו היו אמורים להתקיים שני משחקי פלייאוף בכדורסל, לא משהו דרמטי, כזה שבגללו בונים האתרים את המתח בידיעות יזומות. אלא שבערוץ הספורט החליטו לקחת את הזמן לידיים, פשוטו כמשמעו, והכריזו על "יום שני שגעון". ככה, אפילו בלי יו"ד לפני הגימ"ל.
כל ידיעה שלישית שהתפרסמה בבלאדי מאנדיי של הערוץ הוכתמה בלוגו הכחול, ולא משנה כמה נאבקה להשתחרר בטענה המוזרה שאין בה שום דבר שגעוני או גאוני. כל טור דעה קיבל בסטמפה הזאת בראש, ולא חשוב כמה שפוי ובנאלי היה.
בחודשיים האחרונים, כל אימת שהשמש עולה ומאירה על יום שני, ממהרים באתר ערוץ הספורט לשלוף את הלוגו ולהטביע אותו על שלל ידיעות וטורים, בלי שום סיבה מיוחדת. קוראים רבים ניסו בינם לבין עצמם לפצח את החידה ולהבין מה עוללו האייטמים שלפניהם, שהפכו ראויים להישלח להסתכלות פסיכיאטרית.
שגעון של יום שני בערוץ הספורט (צילום מסך)
קחו לדוגמה את יום שני המשוגע של השבוע. טור פרשנות על זכייתה של ברצלונה באליפות. צפוי, שגרתי, אפילו קצר מדי, לא יותר מ-300 מלה, אבל על מצחו הוטבע אות הקין שהערוץ הכין עבורו מראש. והנה עוד טור, שהעלה על נס את עלילותיהם של חלוצים מושמצים שהיו במיטבם בסוף-השבוע. גם הוא הוגדר כ"משוגע", על אף שאפשר לקטלג אותו כסביר לגמרי, או לפחות כראוי להסתובב בחברת אנשים.
פשר השיגעון הוסבר לקוראים בטור שהתפרסם באחד מאותם ימי שני: פרויקט חדש של האתר שיכלול "כתבות סיכום על כל קשת הנושאים למשחקי סוף-השבוע בארץ ובעולם".
"פרויקט חדש" משמעו, בימים מאוזנים ושפויים, שמיטב מוחות הקריאייטיב של הערוץ שיקשקו אונה באונה בניסיון לרקוח משהו מסעיר, שיעניק לקוראים הנאמנים הרגשה שדואגים לגרות את מוחם באופנים מפתיעים. אלא שבינתיים נפרצה המסגרת והקריטריונים לאגף האיקסים של הטקסטים התרחבו. כך נגזר למשל על הידיעה השבוע שעסקה בעירוני רמת-השרון, וסיפרה כי קבלן מקומי הגיע למשרדי העירייה עם שקית ניילון ובה רבע מיליון שקל במזומן במטרה לרכוש את הקבוצה. מדובר במקרה גבולי: קבלן שכנראה משוגע על כדורגל החליט לשלוף מהארנק קש מאני. אבל מה לידיעה הזו ול"סיכום משחקי סוף-השבוע"?
למחלקת "שגעון של יום שני" נבעט גם קטע וידיאו שהזמין את הסקרנים לצפות באייל גולן מבצע את השיר הרשמי של טורניר היורו עד גיל 21, שיתקיים בחודש הבא בישראל. אלא שגולן, שאכן תוהה מדי פעם "אם יש גן-עדן" כאחרון המשוגעים, מככב בכשליש מארבע הדקות. ביתר הזמן מרואיינים מאמן נבחרת ישראל ומנהל הטורניר. הקטע, שכל כולו יחסי-ציבור למשחקים, הופיע גם באתרים אחרים, ואפילו לא ענה על ההגדרות של "בלעדי" או "מיוחד". באמת אפשר להשתגע.
וזה עוד כלום. ידיעה אחרת, שבמבט ראשון הדיפה ניחוח ספרדי טהור ("למסי בכלל קוראים קסיאס"), עסקה – תחזיקו חזק, או לפחות תבקשו שיקשרו אתכם למיטה – במשחק קלפים. כתב אותה בחור בשם אייל אשכר, שהוגדר כ"אלוף ישראל בפוקר", וסיפר על מעלליו ב"בלוג ניצחון מיוחד". מעניין כמה קוראים ידעו שיש בכלל אליפות ישראל בענף הזה. הפוקר בישראל נלחם על קיומו מול גופי ההימורים הרשמיים, שעושים הכל כדי להשאיר אותו ואת המזומנים שהוא חוטף ממכורי הלוטו-טוטו מחוץ לחוק. "אליפות ישראל בפוקר" מתקיימת, אם בכלל, בהפלגות, מחוץ למים הטריטוריאליים. למעשה כל אחד יכול לארגן טורניר פוקר, להכריז שהוא אליפות ישראל ולשלוח את המנצח לכתוב טור לאתר ערוץ הספורט. זה יכול לקרות בפוקר, רמי-קוב או דוק. ככה זה. עולם משוגע.
שגעון של יום שני בערוץ הספורט (צילום מסך)
בסופו של יום, כשמשקללים את מגוון הטקסטים שעלו במסגרת הפרויקט השגעוני המיוחד, נראה שסיפורו של אלוף הפוקר הוא המועמד הראוי ביותר לתואר המאותגר-שפיותית. אפשר לפקפק במהות הענף הזה ולהתווכח אם הוא ספורטיבי, בדומה לשחמט, או שייך לתחום ההימורים, כמו חישגד, ולגמור עם מסקנות פוסטמודרניות מחורפנות. או לפחות עם פרסום סמוי משתלם.
וברצינות: המיתוג המופרך שערוץ הספורט שיחרר ממחלקת הפסיכו-קריאייטיב שלו לא רציני. שום לוגו לא ישכנע אותנו שבימי שני מתקיים מאמץ מיוחד למען הקוראים. הדרך להעלאת הרייטינג עוברת בעבודה עיתונאית יומיומית ורצופה. את הכסף שמושקע במיתוג ובתעלולי יחסי-ציבור עדיף להשקיע בתחקירן שיביא פעם בשבועיים איזו חשיפה מזעזעת. תחקיר אחד שווה 50 סיפורים "משוגעים" של יום שני, גם אם יתפרסם ביום רביעי.
לתגובות: yegerm9@walla.co.il