"'מעריב' הפסיד ברבעון הראשון של 2013 פחות מאשר בכל חודש של שנת 2012", כך הצהיר הערב מו"ל ועורך "מעריב", שלמה בן-צבי. לדבריו, "כבר ברבעון השני, בלי משקולת של ההפצה על גבנו, אנחנו נהיה פחות או יותר קרובים לאיזון מסחרי".

בן-צבי הצהיר זאת הערב, בדיון בהנחיית פרופ' יחיאל לימור, שנערך בחסות החוג לתקשורת של אוניברסיטת תל-אביב. מו"ל "מעריב" סיפר במהלך הדיון על התוכנית העסקית שהובילה לצמצום ההפסדים ב"מעריב" ועל תוכניותיו העתידיות בעיתון. כמו כן שיתף בן-צבי את הקהל בתפקיד החברתי שהוא מייעד ל"מעריב", תוך שהוא מדמה את העיתונאים העובדים עבורו לנביאים בני ימינו. לצד בן-צבי השתתפו בדיון עיתונאי "ידיעות אחרונות" נח קליגר, עורך "משפחה" יוסי אליטוב והעורך הראשי של אתר זה, חנוך מרמרי.

"אני קניתי את 'מעריב' כאיש עסקים, חשבתי שאני יודע לעשות כסף איפה שאחרים הפסידו כסף", אמר בן-צבי. בתשובה לשאלת פרופ' לימור, מדוע חשב שיצליח היכן שקודמיו נכשלו, השיב מו"ל "מעריב" שלדעתו קודמיו עשו "טעות קרדינלית" לאורך עשרות השנים האחרונות, כשניסו לחקות את "ידיעות אחרונות". בן-צבי הוסיף כי לדעתו אפשר להציל את "מעריב" רק אם יהפוך ל"מוצר שעומד על שתי רגליו בזכות עצמו. שיש לו אג'נדה, אמירה, כוח משלו".

שלמה בן-צבי, היום באוניברסיטת תל-אביב, 12.5.13 (צילום: "העין השביעית")

מו"ל "מעריב" מנה כמה "טעויות מבניות" שגרמו ל"מעריב" להפוך לעסק מפסיד. "עד שלקחתי את העיתון", אמר, "'מעריב', כמו 'ידיעות' היום, הפסיד כסף על כל מנוי. כל מנוי זה הפסד שולי ל'ידיעות' היום ול'מעריב' עד לפני כמה חודשים. כשמפסידים כסף על כל מנוי, קשה מאוד להרוויח כסף, אלא אם כן הפרסום מכסה על החסר, והפרסום, כפי שאתם יודעים, הלך ודעך לאורך השנים".

לדברי בן-צבי, עם כניסתו ל"מעריב", פנה העיתון לכל המנויים. "עד היום שילמתם 90 שקל", שיחזר בן-צבי בפני הקהל את המסר שהועבר למנויי "מעריב". "אנחנו לא שורדים ב-90 שקל. אנא מכם, תבחרו: או שתשלמו 127 שקל לעיתון יומי, או שתשלמו 67 שקל לעיתון סוף-שבוע בלבד". לדברי בן-צבי, "קצת מעל 70% מהמנויים של 'מעריב' ענו באופן חיובי לאחת משתי ההצעות. היום אין ב'מעריב' אף מנוי שעולה לנו כסף. מכל מנוי אנחנו מרוויחים".

צעד נוסף שביצע בן-צבי היה שינוי דרמטי ביחס להכנסות מפרסום. "הנחנו שמה שנכנס מפרסום זה מה יש", הסביר מו"ל "מעריב". "הורדנו 10%, כי אנחנו רוצים להרוויח, להחזיר השקעות. מה שנשאר צריך לכסות מערכת, הנהלה ומכירות. וכך בנינו את המערכת, ההנהלה והמכירות". לדבריו, "שני מקורות ההכנסה המרכזיים, מנויים ופרסום, הביאו אותנו כרגע קרוב מאוד לאיזון תפעולי". בן-צבי הדגיש כי "חברה מאוזנת היא לא חברה בריאה, היא לא יכולה לצמוח". לכן, הוסיף, "אני והחברים שלי צריכים להשקיע בדיגיטל".

מו"ל "מעריב" שיבח את המהלך של "הארץ" להקיף את תכניו המקוונים בחומת תשלום, כינה אותו "קרש ההצלה" של העיתונות, וציין במהלך הדיון כי גם ב"מעריב" התוכן המקוון לא יהיה נגיש "להרבה זמן". "אני לא אופתע אם בעוד כמה חודשים, או שנה-שנתיים, 'מעריב' יופיע בעיקר כמוצר מודפס בסופי-שבוע עם מהדורה דיגיטלית יום-יום", הוסיף מו"ל העיתון. לדבריו, מנויים ותיקים שיבקשו להמשיך לקבל את העיתון בפורמט מודפס ייענו, אולם רוב המנויים יעברו לפורמט דיגיטלי.

בן-צבי אמר עוד כי לפני שרכש את "מעריב" הגיע למסקנה שאם יצליח להיפטר מהעלויות העודפות של בית-הדפוס, לדאוג שכל מנוי יהיה רווחי, לבנות את העיתון על בסיס סך הפרסום הנוכחי ואחר-כך להשקיע בתחום הדיגיטלי, התוצאות יהיו חיוביות. "יש סיכוי טוב מאוד שממש בחודשים הקרובים 'מעריב' יעבור מהפסד של 15 מיליון שקל בחודש, לפני כחצי שנה, למצב שיהיה רווחי. אנחנו לא כל-כך רחוקים", אמר.

בתשובה לשאלה מהקהל, מדוע לאור המצב החיובי של העיתון מבחינה פיננסית, העובדים שלו אינם מקבלים את משכורתם במועד, השיב בן-צבי: "כל העובדים, ללא יוצא מן הכלל, מקבלים את כל המשכורות. היו שתי תקלות, תיקנו אותם ואני מקווה שזה לא יחזור". לדבריו, עם מעבר מערך ההפצה של "מעריב" למיקור חוץ, גם בעיות התזרים ייפתרו.

"המקף בין בנט לבין לפיד"

אולם לא רק מאזנים ושורות תחתונות מעסיקים את מו"ל "מעריב" בחודשים האחרונים. לדבריו, לאחר שיסיים לשקם את העיתון, יוכל סוף-סוף להתרכז בתפקיד שבו הוא מעוניין באמת, עורך עיתון. למעשה, שני עיתונים.

"למה לא לאחד את 'מעריב' עם 'מקור ראשון'?", תהה פרופ' לימור, ובן-צבי, הבעלים והעורך של שני העיתונים, השיב כי הבידול ביניהם עודנו משמעותי. "לפני כחצי שנה החלה תחושה של התחדשות פוליטית במדינת ישראל", אמר. "קצת אחרי שרכשתי את 'מעריב', קמה ברית בנט-לפיד. יש לנו בעיתון היום תחושה שאנחנו בדיוק המקף בין בנט לבין לפיד. קורה עכשיו משהו חדש בחברה הישראלית, ובמקף הזה בין 'מקור ראשון' לבין 'מעריב' יש משהו מאוד אמיתי ואותנטי. בכוונה אני לא מאחד אותם כרגע, כי שניהם מדברים, כל אחד בקול שלו, לציבור קצת אחר. יש ביניהם הרבה מאוד קרבה ואמפתיה, אבל זה עדיין לא אותו ציבור".

בן-צבי הוסיף והדגיש כי למרות החשיבות שהוא רואה בהבאת העיתון שרכש לאיזון ורווח, לא זה היה הכוח המניע מאחורי ההשקעה שלו ב"מעריב".

"נכנסתי לזה כי אני מאוד מאמין בעיתונאים. בתנ"ך יש נביאים, אנשים ששמעו את קול השם. זה די נעלם מהעם היהודי, עד לפני 150–200 שנה. אז התחילו לקום אנשים חדשים, נביאים בני דורנו, ראשי הציונות. זה לא מקרי שכמעט כולם היו עיתונאים במקצועם. בעיני, עד היום, זהו תפקידו המרכזי של העיתונאי. לא כל-כך להביא את הניוז"

"נכנסתי לזה כי אני מאוד מאמין בעיתונאים", אמר. "העם היהודי המציא הרבה מאוד קטיגוריות באלפי שנים שאנחנו חיים, ביניהן המצאנו מושג של נבואה. בתנ"ך יש נביאים, אנשים ששמעו את קול השם וידעו להביא אותו לעם, ובעיקר למלכים, לשליטים. הם ידעו לשמוע את הווקס פופולי, את קול העם, לפעמים חשבו שגם את הווקס דאוס, קול השם, והעבירו אותו ללא פחד ישר לשליטים. הם אמרו להם, 'תדעו לכם, כך צריך להתנהג ולא אחרת'.

"זה די נעלם מהעם היהודי, עד לפני 150–200 שנה. אז התחילו לקום אנשים חדשים, נביאים בני דורנו, ראשי הציונות. זה לא מקרי שכמעט כולם היו עיתונאים במקצועם. הם הרגישו את קול העם, חשו את הציבור, חשבו ששמעו את הווקס פופולי, את מה שהעם באמת צריך, ומיהרו למכונת הכתיבה שלהם וכתבו מה העם צריך לחשוב ומה ההנהגה צריכה לעשות. בעיני, עד היום, זהו תפקידו המרכזי של העיתונאי. לא כל-כך להביא את הניוז".

בן-צבי הגדיר בהמשך דבריו את תפקידו כמו"ל ועורך עיתון כ"מנהל של בני נביאים".

"אני רוצה להיות במאי, לפעמים גם מפיק, ורק לפעמים תסריטאי", אמר בן-צבי, "[של סרט] שבו אתן לאנשים מוכשרים ממני במה כדי להשמיע מה הם חושבים שהעם אומר. ולתת להם אמפליפיקציה, כדי שההנהגה תשמע ביתר בהירות. ואם היא לא תשמע, לחזור על זה יום-יום, עד שהיא תשמע".

"אתה ממליך נביאים?", שאל פרופ' לימור.

"לא ממליך אלא מנהל בית-ספר של נביאים", השיב בן-צבי. "זה משהו אחר לחלוטין. כל מנהל בית-ספר יודע שהוא לא מנהל תלמידים, הוא בוחר את המורים ומשדל אותם ללמד ככל שאפשר. אני צריך לדעת לבחור עורכים, כותבים, עיתונאים טובים, ללמד אותם להיות אמינים, לשמוע היטב את קול העם ולתת את הכוח לשגר את זה ישירות לאוזני ההנהגה".