לפני קרוב לשנה, בתחילת יוני 2012, החליט דירקטוריון ערוץ 10 לבטל את מגזין החדשות "השבוע", שנודע בעיקר כמגזין שבו שודרה כתבת התחקיר על איש העסקים שלדון אדלסון. מאז ועד היום מנסה עו"ד אלעד מן, היועץ המשפטי של עמותת "הצלחה", לקבל מהרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו הסברים ומידע מפורט על נסיבות הפסקת התוכנית.

כמה ימים לאחר החלטת דירקטוריון ערוץ 10 פנה עו"ד מן במכתב לאיילת מצגר, מ"מ מנכ"ל הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, וביקש לבדוק את נסיבות הביטול. באוגוסט האחרון ביקש מהרשות לקבל את הפרוטוקולים של שתי ישיבות ועדת הטלוויזיה ברשות, זו שאישרה את השעיית התוכנית וזו שאישרה את שידורה במתכונתה המקורית. כמו כן ביקש עו"ד מן באותו מועד לדעת מתי צפויה התוכנית לשוב לאוויר. בסוף אוקטובר השיבה הלשכה המשפטית ברשות השנייה לעו"ד מן כי עליו לפנות בבקשה על-פי חוק חופש המידע.

עו"ד מן הגיש את הבקשה בתוך יומיים, ב-30 באוקטובר, אולם אף שעברה מאז למעלה מחצי שנה, טרם קיבל לידיו את הפרוטוקולים המלאים של שתי הישיבות. יש לזכור כי הרשות השנייה היא רגולטור ציבורי הפועל באמצעות נציגי ציבור לטובת הציבור. המידע שברשותה שייך, באופן עקרוני, לציבור, ולא לפקידים העובדים בה.

בתחילת נובמבר מסרה הרשות לעו"ד מן כי בקשתו נקלטה במשרדיה. בסוף נובמבר הוחלט להאריך עד לסוף דצמבר את המועד להגשת החלטת היועצת המשפטית והממונה על חופש המידע ברשות, עו"ד הילה שמיר, בבקשה של עו"ד מן, וזאת "מן הטעם שנדרש פרק זמן נוסף להשלמת הטיפול בבקשה". סוף דצמבר הגיע, אז הוחלט שוב להאריך את המועד להגשת החלטה עד סוף ינואר, שוב "מן הטעם שנדרש פרק זמן נוסף".

"יש לתמוה מדוע נחשבת בקשה זו בעיני הרשות כבעלת היקף משמעותי או מורכבות המצריכים טיפול מיוחד", כתב עו"ד מן בתשובה להחלטה זו. "מדובר בסך-הכל בשני פרוטוקולים ובשאלה נוספת על תאריך יעד".

בשלהי ינואר ענתה עו"ד שמיר על בקשת עו"ד מן, אם כי באופן חלקי. במקום להעביר לידיו את הפרוטוקולים המלאים של שתי הישיבות כפי שביקש, העבירה לו את נוסח ההחלטות שהתקבלו בשתי הישיבות הללו.

אחרי שעו"ד מן שלח מכתב נוסף ובו קבל על "האופן הלא ענייני וחסר תום הלב שבטיפול" בבקשתו, לא קיבל עוד תשובה מהרשות, אף שחלפו כבר למעלה משלושה חודשים. לדברי עו"ד מן, אם המידע לא יועבר בימים הקרובים, תגיש עמותת "הצלחה" עתירה מינהלית מכוח חוק חופש המידע.

חשש מעבודה רבה

בשיחה עם עו"ד שמיר מסבירה היועצת המשפטית והממונה על חופש המידע ברשות כי היא תומכת באופן עקרוני בשקיפות ופתיחות, ופועלת לפי מה שהיא רואה כאיזון נכון בין הרצון לממש את זכות הציבור לדעת לבין הרצון לאפשר לחברי המועצה לדבר בחופשיות בדיונים.

היועצת המשפטית של הרשות השנייה: יש מועצות ציבוריות שחדלו בשנים האחרונות מלהקליט ולתמלל את דיוניהן מחשש שאלה ייחשפו יום אחד לציבור

מועצות ציבוריות אחרות, מסבירה עו"ד שמיר, חדלו בשנים האחרונות מלהקליט ולתמלל את דיוניהן, מחשש שאלה ייחשפו יום אחד לציבור. ברשות השנייה, היא מדגישה, הישיבות עדיין מוקלטות ומתומללות, אולם הן אינן נמסרות לגורמים מחוץ לרשות. מטרת התמלול, אומרת עו"ד שמיר, היא לאפשר לחברי המועצה לעיין מחדש בדיונים ולפתור מחלוקות פנימיות שעלולות להתעורר.

"יש פרוטוקול החלטות ויש תמליל מילולי, וצריך להבדיל בין השניים", אומרת עו"ד שמיר. לדבריה, נוסח ההחלטות שמתפרסם באתר האינטרנט של הרשות (ושהועבר במקרה זה לעיונו של עו"ד מן) משקף היטב את שהתרחש בישיבה, ואם יש צורך, הרשות שמחה להסביר לדורשים זאת את הנימוקים להחלטות, אולם לא להעביר את התמליל המלא.

עו"ד שמיר מסבירה כי היא אינה מוכנה להיענות לבקשתו של עו"ד מן בשל החשש מ"אפקט מצנן" על חברי המועצה ובשל העבודה הרבה שכרוכה בהיענות לבקשה: האזנה להקלטה ובדיקת דיוק התמליל ומחיקת מידע, כגון סודות מסחריים, שכלולים בו. אם לנסח זאת לפי הסייגים המצוינים בחוק חופש המידע, הסירוב מתבסס על סעיף 9 ב.1, ולפיו רשות אינה חייבת למסור מידע "אשר גילויו עלול לשבש את התפקוד התקין של הרשות הציבורית או את יכולתה לבצע את תפקידיה", וסעיף 9 ב.4, הכולל אישור לא למסור מידע בדבר "עצה או המלצה שניתנו לצורך קבלת החלטה".

נוסף על כך, אומרת עו"ד שמיר, הישיבות שאת תמליליהן מבקש עו"ד מן לא היו דרמטיות. אם היה זה מקרה הרה גורל, היא אומרת, היתה נענית לדרישה ומעבירה את המידע. אולם במקרה זה, הדיון בנושא התוכנית "שישי" היה קצר ולא כלל שום התבטאות יוצאת דופן.

אם תיענה לבקשת עו"ד מן, מוסיפה היועצת המשפטית של הרשות השנייה, עלול להיווצר תקדים שיוביל לאינספור בקשות נוספות, מה שיגרום למניעת הדיון החופשי בישיבות המועצה. "חברי מועצה לא צריכים לפחד", היא אומרת. "אבל כשאתה יודע שכל מלה יוצאת החוצה, אנשים לא ידברו בחופשיות, בעיקר כשמדברים על גופי תקשורת מאוד חזקים ומשפיעים".