בשבוע שעבר, במסגרת חגיגות עסקת באפט-ישקר, דיווחו שליחי כל העיתונים על ההצהרות וההבטחות שיצאו מפיו של וורן באפט באומהה, נברסקה. עיתונאים מעטים, לעומת זאת, טרחו ליצור קשר עם אזור התעשייה תפן כדי לשמוע מה יש לעובדי מפעל ישקר לומר על העסקה שהעבירה את מלוא הבעלות לידיים זרות.

ב"גלובס" פורסמה כתבה מאת שי ניב שהתמקדה בחששות של עובדי המפעל, שמא המכירה תגרום בעתיד להעברת פסי הייצור למדינה אחרת. ב"דה-מרקר", לעומת זאת, פירסמה שלשום טלי חרותי-סובר כתבה שהציגה תמונה שונה, ולפיה העובדים מעריכים כי המפעל יישאר בישראל.

תחת הכותרת "את ישקר לא עוזבים לעולם - גם אם המשכורות לא משהו" (במהדורת הדפוס הכותרת קראה "מי שבא לעבוד בישקר יודע שהוא לא יתעשר"), תיארה חרותי-סובר מציאות של מפעל תעשייתי שהעובדים בו שמחים בחלקם, גם אם הוא צנוע. "עובדי ישקר לא מצפים לחלוק עם הבעלים את הרווח מסיבה פשוטה: לא ככה חינכו אותם", הסבירה.

אדם שהוגדר "אחד העובדים הוותיקים" הסביר מנין נובעת שביעות הרצון של העובדים, וצוטט כאומר: "כשאלפי אנשים במשק פוטרו - אצלנו קיצצו משכורות, אבל אף אחד לא הלך. העובדים נאמנים לחברה כי החברה נאמנה להם. לא זורקים אנשים ברגעים קשים".

משפטים אלה אף הודגשו בליד של הכתבה, אולם התבטאות זהה כבר פורסמה בעבר ב"דה-מרקר". הציטוט של אותו עובד הופיע כמעט מלה במלה בכתבה נרחבת שהכינה חרותי-סובר על ישקר, ופורסמה במגזין "דה-מרקר" באוגוסט אשתקד. בכתבה זו צוטט אחד העובדים כאומר: "כשאלפי אנשים פוטרו, אצלנו קיצצו במשכורות ולא חילקו בונוסים, אבל אף אחד לא הלך. העובדים נאמנים לחברה, כי החברה נאמנה להם".

בשיחה עם "העין השביעית" מסרה חרותי-סובר כי לצורך הכתבה הנוכחית שוחחה שוב עם אותו עובד, והוא חזר על הדברים שאמר בעבר. מ"דה-מרקר" לא נמסרה תגובה.