"ימים קשים", כך תיארה הדס שטייף בכנס "שובר מסך" במכללת עמק-יזרעאל את העובר עליה לאחר שנחשף שמו של העיתונאי עמנואל רוזן כ"איש התקשורת הבכיר" שהאשימה בסדרה של הטרדות נשים. "ולא בגלל הסיפור הספציפי", אמרה שטייף, כתבת פלילים בגלי-צה"ל וב"ישראל היום", למראיין טל ברמן, "אלא בגלל שאתה נחשף לתופעה של אנשי תקשורת שידעו ובמשך שנים ישבו מאחורי המיקרופון, ריאיינו נאנסות ונשים שעברו תקיפה מינית – בזמן שזה קרה אצלם בבית, והם שתקו. הם הפקירו נשים אחרות. זה נורא. זה עצוב", אמרה שטייף. "התקשורת במדינת ישראל סתמה את הפה".

שטייף, שיחד עם חברותיה ל"תא העיתונאיות" העלתה לסדר היום את נושא אנשי התקשורת המטרידנים, תיארה כיצד התחולל התהליך שהביא לחשיפתו של רוזן בכתבת תחקיר ב"הארץ" בשבוע שעבר: "זה התחיל בכנס הראשון של התא, 60 עיתונאיות שדנו מה אפשר לעשות בתחום. בלט שכמעט כל עיתונאית קמה ואמרה, 'אנחנו מוטרדות מינית'. כמי שמתמודדת עם נשים מותקפות אמרתי שאקח את זה על עצמי. פירסמתי מאמר באתר 'אונלייף', מהומה לא התעוררה, חוץ מגיא לרר שהכניס אותי לנישה של 'צינור לילה'". אבל לדבריה, לא יכלה "לדעת על משהו ולעבור עליו לסדר היום".

בתגובה לטענות שלפיהן רוזן בסך-הכל עסק ב"חיזור לגיטימי", חלקה שטייף את אחת העדויות שהגיעו אליה, של בחורה שסיפרה כי נפגשה עם רוזן בבית-קפה ברעננה לאחר שפנה אליה בפייסבוק לפני כמה חודשים, ו"דבר ראשון הוא אמר לה, 'בואי איתי לצימר באזור הוד-השרון - כדאי לך", ובמשך חצי שעה התהדר בפניה על ביצועיו המיניים. בהזדמנות אחרת, לטענתה, תקף בחורה צעירה שאותה הזמין לחדרו במלון בוושינגטון, "והיא ברחה וסתמה את הפה".

שטייף תיארה את הצטברות העדויות ביחס לרוזן: "כל יום הגיעה עדות, ועוד אחת ועוד אחת. זה לא נגמר". את מספרן של העדויות שהגיעו לידיה על התנהגותו של רוזן, אמרה שטייף, היא אומדת ב"עשרות אם לא מאות". כשנשאלה למה היא מתכוונת בביטוי "עדויות", אמרה כי "הכל עדויות, נשים שחתומות בשמן, עם תמונותיהן". לדבריה, אם היו מתקבלות רק עדות אחת, או שתיים, או אולי שלוש, היתה מהססת לפרסם את הדברים באופן שבו פירסמה אותם. אבל לנוכח "עשרות ומאות" העדויות שהגיעו לידיה – לא חששה. "מה, עשרות, מאות נשים, כולן תיאמו עדויות?", תהתה. "זה לא לינץ', זה להגיד את האמת".

טל ברמן מראיין את הדס שטייף במסגרת פסטיבל "שובר מסך" במכללת עמק-יזרעאל (צילום: מיכאל רוזנברג)

ברמן סיפר כי עבד עם רוזן ברדיו, ו"דיבורים היו כל הזמן". לדבריו, מהשמועות ששמע הצטייר רוזן בעיני רוחו כמישהו ש"מתחיל עם כל מה שזז, שאורחות מוזמנות לתוכנית רק כדי שניתן יהיה להתחיל איתן אחר-כך", דמות של אדם "סליזי, סוטה, דוחה" – אבל לא כזה שביצע מעשים פליליים.

שטייף הגיבה בהחלטיות: "הבן-אדם אנס, הטריד מינית ומילולית. כשבן-אדם מצלצל למישהי בטלפון ומדבר אליה בגסויות ומנסה לפתות אותה, זה פלילי. זו הטרדה מינית פר אקסלנס, ועל-פי חוק זה שנה מאסר בפועל - על אחת. כשבן-אדם מגיע לבית של בחורה, פותח את הדלת, נכנס ומתנפל עליה, הוא אנס. תגידו לי 'על-פי החשד' – שיבוא ויתבע אותי. אני מכירה הרבה כאלה שמוגדרים חפים מפשע, ואני יודעת מה הם עשו - 'אמרה ולא יספה'".

"אז הוא טיפוס מגעיל, בסדר", התעקש ברמן. "לא", הגיבה שטייף, "והוא לא היחיד".

"עמנואל לא לבד", אמרה עוד שטייף בהמשך, והוסיפה כי היא אוספת עדויות על אנשי תקשורת נוספים, "מהמוכרים במדינה". "אני עובדת – שהם לא יישנו בלילה, לא אני. מצפוני נקי". לדבריה, כשיגיעו לידיה די עדויות והיא תיווכח כי מדובר בהתנהגות סדרתית – תפרסם אותן. "אין לי בעיה עם זה, שיתבעו", הודיעה.

"היום לא מתייחסים להטרדות מיניות", הוסיפה שטייף, "מתייחסים לזה בזלזול. שלחתי בחורה שנאנסה למשטרה, דתייה, היא בכתה מול החוקרת, שנתנה לה תחושה שהיא לא מאמינה לה".

"החקירה לא מעניינת אותי", אמרה על הבדיקה המשטרתית שנפתחה בינתיים נגד רוזן. "תסתפקו בזה שהרסתן לו את הקריירה?", שאל ברמן ושטייף ענתה: "הוא הרס לעצמו את הקריירה, את המשפחה, את החברים שלו, את המקצוע שלו. זהו, גמרנו".

"אשמים לא פחות המנהלים, הבוסים בחדשות 2 ובחדשות 10", אמר עוד ברמן. "ברור", הסכימה שטייף, שהחמיאה ל"מנכ"ל ערוץ 10, חברי הטוב גולן יוכפז, שבאותו יום שבו התפרסמה הכתבה ב'הארץ' הוא קרא לו וזה נגמר. בחדשות 2, לעומת זאת, היתה תלונה, הזמינו אותו לבירור, פיטרו אותו – ולא שמענו על זה. למה?".

בן כספית: עצוב והמום

פרשת העבירות המיוחסות למגיש הטלוויזיה הבכיר תפסה נתח מרכזי גם בפאנל שנערך מאוחר יותר, שבו ריאיין רזי ברקאי את העיתונאים קרן נויבך, בן כספית ואבנר הופשטיין. לטענת ברקאי, חל פגם בהיקף ובאופן שבהם מסקרים כלי התקשורת את הפרשה. "מעצבן אותי חוסר הפרופורציות - משני הכיוונים", אמר. "מצד אחד השתיקה המביישת של אחדים מאיתנו שידעו ושתקו, ומצד שני הקזת הדם חסרת הפרופורציות וההתלהמות של הימים האחרונים, שהיתה סוג של מירוק מצפון והפכה את זה לשטף נורא-נורא בעייתי בעיני". עם זאת, הדגיש, הוא מתקשה להאמין כי עשרות המתלוננות מסרו כולן גרסאות שקריות.

נויבך סיפרה כי היא מכירה את רוזן מאז היתה בת 23, וכי היחסים בינה ובינו היו תמיד מקצועיים בלבד. עם זאת, סיפרה, שמעה את השמועות על התנהלותו הבעייתית ולא עשתה עמן דבר מלבד לחלוק אותן עם עמיתיה הקרובים. נויבך לא הסבירה מדוע לא חשפה את המידע, אך ציינה כי הטרדה מינית במקום העבודה מייצרת אצל קורבן אפקט קשה יותר משמייצרת הטרדה אקראית.

"זה לא משנה אם את קופאית, מדענית אטום בדימונה או עיתונאית - הטרדה מינית במקום העבודה זה אחד הדברים הכי קשים; העבודה היא לא רק מקור הפרנסה, היא גם אחד הדברים שמעצבים את הזהות שלנו", אמרה. לדברי נויבך, מעשים מהסוג המיוחס לרוזן ראויים להיחשף בלי קשר למידת פליליותם. "יש דברים שלא צריכים להיות מקובלים במקום העבודה גם אם הם לא פליליים", הסבירה.

קרן נויבך ובן כספית בפסטיבל "שובר מסך" במכללת עמק-יזרעאל (צילום: מיכאל רוזנברג)

הופשטיין התייחס לפרשה דרך הפריזמה של מעמד העיתונאי בחברה, ומה שמותר ואסור לעיתונאים לעשות מעתה והלאה. לדבריו, העיתונאים התרגלו להתייחס לעצמם כאל מגזר מורם מעם - אך נמנעו מליטול על עצמם את החובות החלות בדרך-כלל על אישי ציבור. "אנחנו כאילו כן אנשי ציבור, אבל מותר שיהיו לנו שתי פרסונות", אמר. "פרשת רוזן שמה לזה סוף", פסק. "עיתונאים הם אנשי ציבור. בכל מה שקשור לעבודה שלנו - אנחנו חייבים לתת דין וחשבון לציבור".

בן כספית, חברו של רוזן במשך שנים רבות ושותפו להגשה ברדיו ובטלוויזיה, השתתף גם הוא בפאנל אך ביקש להימנע מלדבר על הפרשה. "אתמול הבהרתי למשה שלונסקי (עורך הכנס; א"ב) שאני לא יכול לומר מילה וחצי מילה על מה שנקרא 'פרשת עמנואל רוזן'", אמר כספית. "אני נמצא ברזולוציה ובזווית מסוימת - ואין לי כרגע שום דבר אחראי להגיד", הסביר. לדבריו, בבוא היום יפרסם את רשמיו על הפרשה. "אני בעיקר עצוב והמום, וזהו".