קמפיין הפרסום של בנק הפועלים ליום העצמאות ה-65 כולל חלוקת דגלי ישראל. המרוויחים הגדולים מכך הם העיתונים היומיים, שיקבלו מהבנק תשלום כדי לצרף את הדגל לגליונותיהם, וכבונוס יזכו לתדמית לאומית-פטריוטית. לא מפתיע, לפיכך, לגלות עיתונים שנתנו במה עיתונאית לאקט השיווקי ודיווחו עליו כעל חדשות. לא מפתיע ואף מצער לגלות שהם לא טרחו לעשות עבודה עיתונאית, שיכפלו את הקומוניקט ונתנו במה לטענות מופרכות שהופיעו בו.

"הדגל שלנו כחול-לבן", דיווחה כותרת הידיעה של "כתב 'מעריב'" (8.4.13). בגוף הידיעה דווח כי "לרגל יום העצמאות ה-65, בנק הפועלים ממשיך במסורת ומחלק לציבור דגלי ישראל. גם השנה כל הדגלים הם מתוצרת כחול-לבן, וחלקם יוצרו בחברת המשקם, המעסיקה אלפי אנשים עם מוגבלויות בכ-40 יישובים. בנק הפועלים יחלק זו השנה התשיעית ברציפות דגלי ישראל לתושבי המדינה". הידיעה מסתיימת בציטוטים נרחבים של יו"ר בנק הפועלים יאיר סרוסי והמנכ"ל ציון קינן (אין קשר משפחתי לכותב שורות אלו).

אף אחת מהמלים הללו לא נכתבה על-ידי "כתב 'מעריב'", תהא זהותו אשר תהא. הידיעה כולה, כולל הכותרת, נלקחו כלשונן מהקומוניקט ששלח היחצן רני רהב, "יועץ מיוחד לבנק הפועלים", ועברו שינויי פיסוק קלים והחלפה של מלים אחדות. המלים היחידות שלא מצאו את דרכן מהקומוניקט לדפי "מעריב" הן שמו של מחזיק תיק בנק הפועלים במשרד רהב-תקשורת, מספר הטלפון שלו, החתימה של רהב ופרטי הקשר של המשרד.

על הידיעה המקבילה ב"ישראל היום" (8.4.13) חתום הכתב הכלכלי חזי שטרנליכט. תרומתו לטקסט של רהב היא קיצורו בכ-50% והוספת המלים "שיחול בקרוב" אחרי "לרגל יום העצמאות". ב"ידיעות אחרונות" דיווחו למחרת (9.4.13): "ביום שישי: דגל במתנה". "כתב 'ידיעות אחרונות'" העתיק גם הוא את הקומוניקט בגרסה מקוצרת.

עיתונות קופי-פייסט היא צרה גוררת צרה, משום שבמסגרת הוויתור על העבודה העיתונאית והכניעה ליחצנים, מקבלים עליהם העיתונאים גם את הפרכות וההטעיות שלהם. בקומוניקט מופיעות שתי טענות מופרכות המתפרסמות כעובדות. עיתונאי שהיה בודק את העובדות היה יכול לדווח עליהן בביקורתיות, אם בכלל.

טענה ראשונה: "בנק הפועלים יחלק זו השנה התשיעית ברציפות דגלי ישראל לתושבי המדינה".

העובדות: בנק הפועלים החל לחלק דגלי ישראל ב-2005, ביוזמת היו"ר דאז שלמה נחמה. ב"גלובס" דיווחו אז כי "בנק הפועלים יוצא במבצע בהיקף של 10 מיליון שקל, במסגרתו יחלק חינם יותר מ-1.5 מיליון דגלי ישראל", וב-nrg מעריב דיווחו כמה שנים מאוחר יותר כי "בשנים האחרונות חילק הבנק מספר מצטבר של 5 מיליון דגלים בעלות כוללת של יותר מ‭10-‬ מיליון שקל".

ב-2009 החליטו בבנק לא לחלק דגלים. קיצוץ בתקציב השיווק? תגובת הבנק, כפי שפורסמה ב"דה-מרקר", היתה כי "בנק הפועלים חילק בארבע השנים האחרונות יותר מ-5 מיליון דגלים. בסקר שערך הבנק נמצא כי עם ישראל רואה בדגל ערך חשוב, ולפיכך שמר את הדגלים שקיבל בשנים האחרונות. בעקבות כך הוחלט השנה בבנק לברך את עם ישראל בקמפיין חוצות ארצי".

אם עם ישראל רואה בדגל ערך חשוב ושמר את הדגלים, אין עוד צורך בחלוקת דגלים בשנים הקרובות, נכון? לא נכון. שנה לאחר מכן חזר הבנק לחלק דגלים. כעת הוא טוען, באמצעות היועץ המיוחד שלו, כי לא החמיץ אף שנה מאז שהחל במבצע.

טענה שנייה: "גם השנה כל הדגלים הם מתוצרת כחול-לבן".

העובדות: בנק הפועלים חילק לא פעם ולא פעמיים, אלא חמש פעמים, דגלים שלא היו מתוצרת כחול-לבן, אלא צהוב-אדום.

ב-2005, השנה הראשונה שבה חילק הבנק דגלים, מתח מנכ"ל משרד הרווחה, דב גולדברגר, ביקורת על חברות שתורמות למטרות שונות כדי לחפות על נזקיהן לחברה. גולדברגר צוטט בגל"צ כאומר: "הבנק תורם לציבור שישה מיליון דגלי ישראל שיוצרו בסין בזמן שהוא מדווח על רווחי שיא ומפטר מאות עובדים. מן הראוי שהבנק ישקיע קודם כל בשמירה על זכויות עובדיו. [...] מן הראוי היה להשקיע יותר, אפילו אם זה בדגלים, ולהעניק פרנסה למובטלים כאן בארץ. האם 6 מיליון שקלים קניית דגלים בסין זה פיצוי קהילתי-חברתי?".

ב-2006 דיווחה שלומית לן ב"גלובס" כי "אפילו הדגלים שנושרים זו השנה השנייה מתוך כל העיתונים, באדיבות בנק הפועלים, מיובאים".

ב-2007 רכש הבנק 1.3 מיליון שרשראות דגלים מסין ב-3 מיליון שקל, ורק 50 אלף מישראל ב-300 אלף שקל. מהבנק נמסר אז ל"גלובס": "חלק מכמות הדגלים יוצרה בארץ והחלק האחר יוצר בחו"ל. בארץ אין קיבולת ייצור היכולה לספק את הכמות שנדרשה. לפני שבוצעה ההזמנה, היה קשר עם התאחדות התעשיינים, שמסרה את שמות היצרנים איתם ניתן לעבוד, ואכן בנק הפועלים רכש מהם את הכמות שניתן היה לייצר בארץ. את השאר רכש הבנק בחו"ל".

בתחילת 2008 פנתה ח"כ שלי יחימוביץ' למנכ"ל הבנק קינן וביקשה שירכוש דגלים בישראל. בקשתה לא נענתה, וסמוך ליום העצמאות באותה שנה כתבה באתרה כי בנק הפועלים הזמין מיליון דגלים ב"כמה עשרות סנט החתיכה" מיצרנים בסין. "יש צרימה עזה בין הפטריוטיזם והלאומיות שהבנק מנסה לשדר באמצעות קמפיין הדגלים ובין המציאות, שכן שני מפעלי הדגלים שנותרו בארץ נפגעים ממנו פעמיים: פעם אחת משום שההזמנה לא נעשתה אצלם, ופעם שנייה כיוון שמי שכבר קיבל מהבנק את הדגל הסיני, הכאילו כחול-לבן, כבר לא יקנה דגל כחול-לבן אמיתי", כתבה יחימוביץ'. "אז אם כבר מבקש בנק הפועלים לנכס לעצמו את סמלי המדינה, מוטב שיתרום באמת לאיתנות התעשייה בישראל ולתעסוקת אזרחיה".

הייצור בסין הוא שהוביל, כנראה, לתפירת דגלים לא תקניים. לפי חוק הדגל הישראלי, "בין שני פסי התכלת [...] שני משולשים שווי צלעות, שבסיסותיהם מקבילים לשני פסי התכלת שלאורך הדגל". אתר ערוץ 7 דיווח באותה שנה כי בדגלים שהבנק חילק, הבסיסים אינם מקבילים אלא מאונכים למשולש. יחימוביץ' קראה לציבור לא לתלות את דגלי ישראל שחילק הבנק, ואמרה: "לו היו הדגלים מוזמנים במפעל ישראלי היתה נמנעת הבושה, אך בבנק העדיפו סחורה זולה מסין". הדובר רהב ניסה אז לתרץ זאת בכך ש"הדגל שחילקנו זהה לחלוטין במתכונתו לדגלים שנתלו באולם מוזיאון תל אביב הישן ביום בו הוכרזה מדינת ישראל. כמו הדגלים ההם, גם הדגל שלנו מיועד להיתלות מלמעלה למטה ולא להיות מונף אופקית. לא מדובר בטעות ולא בזילות, אלא במחווה היסטורית מדויקת". ואולם, העובדות לא עמדו לצדו, כפי שאפשר לקרוא כאן, כאן וכאן.

גם בפעם הבאה שהבנק חילק דגלים, ב-2010, הוא רכש אותם בסין – 1.2 מיליון מהם. רק 100 אלף נרכשו כחול-לבן. יהודה שרוני דיווח אז ב-nrg מעריב כי "בבנק מסבירים כי למרות שהדגלים בסין זולים יותר, הוזמנה הכמות המקסימלית האפשרית של הדגלים בישראל, אבל בשל מגבלות ייצור, הוחלט להזמין את היתרה בסין".

בסוף 2010 פירסם בנק הפועלים מכרז פתוח ליבואני דגלים לקראת יום העצמאות של 2011. ח"כ יחימוביץ' פנתה למנכ"ל קינן וביקשה כי ירכוש דגלי ישראל רק מתוצרת הארץ, כשהיא מזכירה-מאיימת שתיקון שהיא הציעה לחוק הדגל, שנתמך על-ידי הממשלה, יחייב גופים ישראליים להזמין דגלים שיוצרו בישראל. דוברת הבנק השיבה לה כי "כל הדגלים שירכוש הבנק לקראת יום העצמאות הקרוב יהיו מתוצרת ישראל".

אם כך, 2013 תהיה השנה השלישית בלבד מתוך שמונה שבה הבנק מחלק אך ורק דגלים מתוצרת ישראל. ובכל זאת מנסה הבנק, באמצעות יועצו המיוחד, לטשטש את העובדה שנהג לרכוש דגלים מחו"ל דרך קבע, וליצור את הרושם כי כבכל שנה, "גם השנה" הדגלים הם מתוצרת ישראל.

מדוע הולעטו העיתונאים במידע מוטעה? רני רהב לא הגיב לפנייתנו בנושא.

חג שמח.