התרגיל של שריד

"בשנות ה-80, הרבה לפני פייסבוק וטוויטר, היה לח"כ יוסי שריד תרגיל שעבד לא רע", כותבים הבוקר רוני לינדר-גנץ ורותם שטרקמן ב"דה-מרקר". "הוא הבין שבשבת ההתרחשויות הפוליטיות והמדיניות דלילות, השרים ודובריהם נחים, והרבה יותר קל להיכנס למהדורות החדשות ברדיו. לכן, בכל פעם מחדש הוא היה מייצר כותרות פרובוקטיביות שצוטטו בכל מקום.

"לשר האוצר החדש יאיר לפיד הרבה יותר קל לתפוס כותרות, ובכל זאת נראה שהתרגיל של שריד אינו זר לו: חג אחרי חג, שבת אחר שבת, כובש לפיד את סדר היום הציבורי. באמצעות הרשתות החברתיות מצליח לפיד לדלג מעל העיתונאים ולפנות ישירות לציבור, בלי שיעמידו אותו על טעויות, ובלי לשאול שאלות קשות".

גם עם צאת החג לא כולם מעמידים את שר האוצר על טעויותיו או שואלים שאלות קשות. אבל לפני שנגיע לכך, נחזור למוצאי פסח. במקום לפרסם טור במוסף הדגל של "ידיעות אחרונות", פירסם יאיר לפיד סטטוס בעמוד הפייסבוק שלו, שנפתח במשפט "'אני רוצה שנדבר על גברת כהן', אמרתי לבכירי האוצר לפני כמה ימים".

לפיד תיאר בטור המקוון את מצבה של אזרחית ישראל מדומיינת, בשם ריקי כהן, שחיה בחדרה. לדבריו, היא ובעלה מרוויחים יחדיו "קצת יותר מעשרים אלף שקל בחודש. יש להם דירה והם נוסעים פעם בשנתיים לחו"ל, אבל אין להם שום סיכוי לקנות בעתיד דירה לאחד משלושת הילדים שלהם". לפיד כתב שדרש מפקידי האוצר לפעול למענה.

"לפיד: תחשבו על ריקי כהן מחדרה", משעתקת הכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות" את משפט המפתח בסטטוס של הטאלנט לשעבר. כותרת המשנה לראשית אמנם מסתיימת בהערה "באופוזיציה תוקפים: שיעזור למי שחי מ-5,000 שקל", אולם המסגור בכללותו נוטה לתמיכה ברורה בעמדת שר האוצר. למעשה, הכפולה הפותחת של "ידיעות אחרונות" הבוקר היא עיבוד הטור המקוון של לפיד לעיתונות מודפסת מסוגת החדשות.

במרכז הכפולה ידיעה בחתימת גד ליאור, שמתרגם את הסטטוס של לפיד לשפה עם תחביר המאפיין דיווח עיתונאי. רובה ככולה ציטוט של מה שכתב לפיד בפייסבוק, אלא שבמקום "הסברתי" נכתב "הסביר השר לפיד", ובמקום "אמרתי להם" נכתב "אמר להם השר לפיד". זו אולי הרמה הנמוכה ביותר של עיתונות שניתן להעלות על הדעת. אם בעבר היו עיתונאים שתיארו את שהתרחש בישיבה סגורה על-ידי ציטוט מלה במלה מדף מסרים שקיבלו מנציגי השלטון, והקורא חשב שלפניו תוצאה של עבודה עיתונאית אמיתית, הנה גם העמדת הפנים נעלמה. העיתונאי מצטט מלה במלה טקסט פומבי שפורסם ברשת חברתית, ובכל זאת משנה את משפטי הקישור כדי להעמיד פנים כאילו ביצע עבודה עיתונאית.

ליאור, אגב, אכן ביצע עבודה עיתונאית מעבר ל"העתק" ו"הדבק" לסטטוס של לפיד. בסיום הידיעה הוא מוסיף ציטוט מפי פקיד שנכח בישיבה. "מעולם לא התקיים כאן דיון כזה", אמר לו הפקיד. "האמת היא שסוף-סוף מדברים פה אחרת, לא רק על קיצוצים ועל מספרים, אלא על אנשים".

"אני ריקי כהן", מצהירה כותרת דיווח מאת תלם יהב, שאף הוא מתפרסם בכפולה הפותחת. במרכזו תגובה מפי ריקי כהן של ממש, לא זו המדומיינת מהסטטוס של לפיד, לדברים שכתב שר האוצר בטור המקוון. כהן, מתברר, מזדהה מאוד עם טענת לפיד. "אנחנו נוסעים לחו"ל פעם בשנה, אבל לעזור לילדים לקנות דירה יהיה מאוד קשה", היא אומרת. "מעמד הביניים נושא בנטל, ואני בעד להוריד ממנו את הנטל". לדיווח על קשיי כהן לא נלווה איור של כינור המשמיע נעימה עצובה.

"גרסת המציאות", נכתב בכותרת הגג לידיעה על גברת כהן, אף כי בגרסת המציאות שמצא "ידיעות אחרונות", גברת ריקי כהן אינה מתגוררת בחדרה, אלא ביישוב קדימה שבשרון. ניחא, העיקר שגברת כהן ובן-זוגה מרוויחים כמו שלפיד כתב ושהיא יכולה להוציא מפיה משפטים כגון: "אני מאמינה שהוא [לפיד] יצליח יותר מקודמיו ומאמינה שהוא יפעל למען מעמד הביניים"; "אנחנו מעמד ביניים גאה"; וכן "יאיר לפיד הוא אחלה בן-אדם. אני בעדו". אגב, במועצה האזורית שבה מתגוררת ריקי כהן של "ידיעות אחרונות" ניצחה בבחירות האחרונות מפלגת יש-עתיד בראשות יאיר לפיד בהפרש ניכר.

האם יאיר לפיד הוא אחלה בן-אדם כפי שחושבת ריקי כהן? האם כהן אכן שייכת למעמד ביניים (גאה) כפי שהיא מעידה על עצמה? כדי לענות בחיוב על השאלה השנייה מציג "ידיעות אחרונות" את "סולם השכר" בישראל, טבלה של ההכנסה החודשית נטו לפי עשירונים. בטבלה זו נמצאים ריקי כהן ובעלה, "ועוד כ-350 אלף עובדים", בין העשירון השביעי לשמיני. לא מעמד ביניים מובהק, אבל גם לא מאוד רחוק.

הכותרת הראשית בדף הבית של ynet

באתר ynet, הזרוע המקוונת של "ידיעות אחרונות", דווקא מצאו תושבת ישראל בשם ריקי כהן שחיה בחדרה ממש, ולא במושבה באזור השרון, אולם מצבה שונה בתכלית מזה שתיאר לפיד. "ריקי כהן מחדרה ללפיד: 'מעולם לא הייתי בחו"ל'", נכתב בכותרת הידיעה מאת עומרי אפרים, רועי מנדל, אחיה ראב"ד וירון דרוקמן. "היא לא מורה בת 37, ולא מרוויחה עם בעלה יותר מ-20 אלף שקלים בחודש. ריקי כהן מחדרה, לא זו מהפוסט של יאיר לפיד, מנסה לשרוד מפנסיה ומקצבה שמגיעות יחד ל-4,500 שקלים בחודש".

בעוד שהכפולה הפותחת של "ידיעות אחרונות" מיישרת קו עם שר האוצר החדש (כולל טור תמיכה חד-משמעי מאת אריאלה רינגל-הופמן), הכותרת הראשית שהתנוססה לאורך שעות הלילה באתר ynet ועדיין מתנוססת בו כעת (11:00 בבוקר) נוקטת עמדה אופוזיציונית. "יש ימים שבהם אפשר לסגור משמרת בתחושת סיפוק קלה", כתב אמש בפייסבוק אורן רייס, ראש דסק החדשות באתר ynet, וקישר לידיעה על גברת כהן מחדרה (ראש מערכת החדשות באתר לשעבר, גיא רונן, הביע בתגובה עמדה נגדית וטען כי בין היתר, גם מי שהכין את האייטם נוסע לחו"ל מדי פעם).

הפער בין המסגור האוהד של "ידיעות אחרונות" לדברי לפיד למסגור הביקורתי של אתר ynet הוא עדות לעצמאות מערכתית נדירה באתר החדשות המרכזי בישראל, שבדרך כלל מיישר קו עם העמדה הבלתי מוצהרת של עיתון האב. עצמאות נדירה זו, החשובה כל-כך לרב-קוליות של השיח הציבורי בישראל, עלולה להיעלם אם המערכת של האתר תתאחד יום אחד עם מערכת העיתון המודפס.

"ידיעות אחרונות" אינו העיתון היחיד שמשתמש בסטטוס של לפיד ככותרת ראשית. "לפיד הפתיע את האוצר בדיון על מעמד הביניים", נכתב בכותרת הראשית של "הארץ", מהבלתי מוצדקות שנראו בעיתון זה בתקופה האחרונה. היא אינה כוללת מידע של ממש, אלא מדווחת על תחושה שעלתה לכאורה בקרב פקידי האוצר. גם כותרת המשנה לראשית שואבת את השראתה מהטור המקוון של לפיד: "שר האוצר כינס את פקידיו, ובמקום לדון בקיצוץ, דרש מהם: אני רוצה שנדבר על גברת ריקי כהן, היא זאת שמייצגת את מעמד הביניים הישראלי'". כותרת הידיעה בפנים העיתון: "לפיד לאוצר: 'אנחנו פה בשביל גברת כהן מחדרה'".

נראה שלא עיתונאים עצמאיים הגיעו אתמול לעבודה במשמרת של "הארץ", אלא דוברים של לפיד: בכותרות העיתון ובציטוטים המובלטים מהדהדות האמירות של שר האוצר; יהונתן ליס מדווח בפנים העיתון על תגובת האופוזיציה, אולם בעמוד השער אין לכך זכר. הסיקור ב"ידיעות אחרונות" תומך בלפיד במידה דומה, אולם יצירתי בהרבה. לעומתו, העריכה ב"הארץ" נראית כמוצר שהועמד ברגע האחרון, בתת-תנאים, על-ידי מי שעשה עוד חמישה דברים במקביל (כך פועלים עיתונאים בישראל פעמים רבות, למרבה הצער, אולם בדרך כלל הם מצליחים להסתיר זאת ביתר הצלחה).

השאלות הקשות

בעיתונות החרדית מוצג לפיד כאויב. "לפיד: צפויות גזירות כואבות", נכתב בכותרת הזועקת של "יתד נאמן", ואילו ב"המבשר" מדומה שר האוצר לחזיר מתחסד. "לפיד חושף טלפיו", נכתב בעיתון זה לפני הכותרת "באתי לעזור למעמד הביניים המרוויח קצת יותר מ-20 אלף בחודש, יש להם דירה והם נוסעים פעמיים לחו"ל" ("חזיר הזה בשעה שהוא רובץ הוא מפשיט את טלפיו, כלומר שאני טהור", בראשית רבה, סה).

"המבשר", ראש עמ' 2, 4.2.13

את עמדת האופוזיציונר בעיתונות הזרם המרכזי תופס הבוקר "ישראל היום", העיתון הנאמן ביותר ל(חלקים אחרים ב)ממשלת ישראל. ב"ישראל היום", להבדיל מ"ידיעות אחרונות" ו"הארץ", הביקורת על לפיד זוכה להיכלל בידיעה המרכזית של העיתון, והדים לה מגיעים עד לכותרת הראשית. "שר האוצר טבע מונח חדש בפייסבוק בנוסח 'מסעודה משדרות' - ועורר מחלוקת", נכתב בכותרת הגג לראשית, שבעצמה אינה קוהרנטית הרבה יותר: "לפיד ו'גב' כהן מחדרה': הוויכוח על מעמד הביניים".

בכפולה הפותחת מתפרסם, בין היתר, טור מאת הפרשן הכלכלי חזי שטרנליכט, שמצליף ביאיר לפיד בעונג גלוי, כאילו לאורך ארבע השנים האחרונות נאסר עליו להביע אפילו רמז של ביקורת על שר האוצר, והנה, באחת, נפתחו חרצובות לשונו.

אחרי כמה שורות של לעג טהור ("שר האוצר והפייסבוק"), פונה שטרנליכט לתיקון העובדות בסטטוס של לפיד. "השכר החודשי הממוצע במשק למשרת שכיר הוא 9,500 שקלים בחודש. אבל זה לא מייצג באמת, כי הממוצע מטעה", הוא כותב. "צריך ללכת לשכר החציוני, וזהו השכר שחצי מהישראלים מרוויחים. הוא מגרד את ה-6,000 שקלים מלמטה. גברת כהן ובעלה, לפי הגדרותיך, בכלל לא קרובים לממוצע וגם לא לממוצע הגבוה". זוג שמשתכר 20 אלף שקל בחודש, כותב שטרנליכט, הוא בעשירון התשיעי.

למסקנה דומה הגיע גם אמנון אטד ב"כלכליסט". כהן של לפיד, קובע אטד, נמצאת "בין העשירון השמיני לתשיעי". אולם, לדברי אטד, "זו הבעיה הפחות חשובה", שכן "כאשר שר האוצר מכוון את כל מאמציו לשיפור רווחתו של מעמד הביניים, הדבר חייב לבוא על חשבון חמשת העשירונים שמסתופפים בתחתית סולם ההכנסות".

פרשני "דה-מרקר" מביעים אף הם ביקורת על הצהרת לפיד. "20 אלף שקל ברוטו למשק בית הוא שכר אולי שכיח בקרב חצי מיליון מצביעיו שוכני העשירונים העליונים של לפיד, אבל כמובן שלא בקרב מעמד הביניים", כותבים לינדר-גנץ ושטרקמן. "מעמד הביניים משתכר הרבה פחות, לא טס פעם בשנתיים לחו"ל, והבעיה היחידה שלו אינה שהוא לא יכול לקנות דירה לכל ילד. לריקי כהן האמיתית יש בעיות הרבה יותר חמורות, כמו יוקר המחיה, דירה לעצמה ועבודה סבירה".

"יומן הפגישות של לפיד לא מבשר טובות לגברת כהן", טוען מוטי בסוק בטור דעה משלו. בסוק שם את הדגש על כך שלפיד מעדיף להיפגש בימים האחרונים עם סטנלי פישר, מנואל טרכטנברג ויוג'ין קנדל, ולא, נניח, עם אביה ספיבק או יוסי זעירא (במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות" מגדיר סבר פלוצקר את פישר "המדריך האמיתי של שר האוצר החדש לכלכלת ישראל"). לדברי בסוק, זהות הפוגשים בלפיד מלמדת על הכיוון שאליו יפנה כשר אוצר.

"לפיד, בפוסט הבא", מוסיף בסוק, "יצטרך להסביר לציבור שבחר בו מדוע הוא שוב פוגע במי שפוגעים תמיד - מעמד הביניים. מדוע הוא לא קובע מס ירושה ומס מתנות, הנהוגים בכל המדינות המפותחות, מדוע הוא שוב מרשה לרשות המסים להשתמט מהמלחמה בהון השחור ‏(אף שקיבלה תוספת של 700 עובדים‏), מדוע הוא לא מעלה את מס החברות, מדוע הוא מתיר לחברות הענק במשק ‏(טבע, אינטל ועוד‏), לקרטלים ולמונפולים להמשיך לשלם מס מגוחך למדינה, מדוע מדינת ישראל אינה נהנית ממסי אמת על אוצרות הטבע שלה, ועוד ועוד. השאלות קשות".

עוד כותרת ראשית

"מלחמת האזרחים בסוריה מתפשטת: קרבות בין שיעים ועלאווים לבין סונים בלבנון", נכתב בכותרת הראשית של "מעריב". בשער עיתון זה אין כל התייחסות לסטטוס שפירסם שר האוצר בפייסבוק (בפנים ידיעה אחת על דברי לפיד, המדגישה את הביקורת שעורר הטור).

נראות ציבורית

בעמ' 23 של "כלכליסט" מתפרסמת מודעה המזמינה את הקוראים להשתתף בכנס בנושא "הגנה על הון ועסקים של משפחות אמידות בישראל - פרקטיקה".

"הדברים של לפיד נכתבו בימים של סיום עונת הדו"חות, שבה התברר שהטייקונים אמנם פשטו רגל ואינם משלמים את חובותיהם לריקי כהן ולחבריה, אבל שהבנקאים שהעניקו להם הלוואות ענק, המנהלים בשוק ההון שרכשו מהם אג"ח במיליארדים ומנהלי החברות השכירים שלהם - כל אלה ממשיכים לקבל שכר של 10-5 מיליון שקל בשנה", מציינים בטורם ב"דה-מרקר" לינדר-גנץ ושטרקמן.

העמודים הפותחים ב"כלכליסט" מוקדשים למיזם מקיף, רבגוני ונאה, המסכם את הדו"חות הכספיים של החברות הציבוריות. "שכר ללא גבול עליון" היא הכותרת שנבחרה לעמוד השער. מומלץ מאוד להקדיש כמה דקות כדי להתעמק במיזם. עורכת "כלכליסט" גלית חמי פותחת אותו בטור שנועד להשיב על טענות "בכירי המשק". ניר צליק מקדיש טקסט נפרד למנהלים המושכים מיליונים על אף שהחברה שבשליטתם רושמת הפסדים ומנהלת מגעים להסדר חוב. נעמה סיקולר מגישה את סיכום מדד "הפי" של העיתון, מדד הבודק את עלות השכר של השכירים הבכירים לעומת זו הממוצעת בחברה שבה הם עובדים.

במקום הראשון במדד "הפי" נמצא הראל ויזל, מנכ"ל פוקס. עלות שכרו בשנה האחרונה עמדה על 461 אלף שקל לחודש, פי 108 מעלות השכר החודשית הממוצעת של 3,405 עובדי החברה. ויזל, ייאמר לזכותו, אינו חושש ומתייצב לראיון עם אורנה יפת, כדי להסביר מדוע הוא ראוי לשכר שקיבל ("רוב השכר ששולם לי בשנת 2012 נבע מאופציות שניתנו לי לפני שנתיים וביטא את עליית מחיר המניה של פוקס"). רוב הראיון אינו עוסק בתנאי השכר שלו, ואין בו אף מלה על תנאי השכר של אלפי עובדיה של החברה.

ב"דה-מרקר" מדווח אבי בר-אלי כי שר האנרגיה סילבן שלום טס בשבוע שעבר לאסדת ההפקה של מאגר הגז תמר במסוק ששכרה עבורו שותפות תמר הפרטית, ובמימונה. "לשכת שר האנרגיה נמנעה בשנים האחרונות מלהישען על הסדר זה [של השותפות במאגר עם חברת מסוקים] כדי להימנע מניגוד עניינים לכאורה ומנימוקים של נראות ציבורית", מציין בר-אלי.

בשולי החדשות

"ידיעות אחרונות" משיק הבוקר את קמפיין הבחירות של נסים משעל, שיכריז בקרוב על התמודדותו על ראשות עיריית רמת-גן. נוסף לכותרת בעמוד השער ("המשעל הכי חם") עם תצלום פניו המחייכים של המועמד, מקבל העיתונאי וחביב העיתון ידיעה נאה על פני המחצית העליונה של עמ' 8 [ראובן וייס]. תצלום קטן בהרבה ניתן לחבר-הכנסת לשעבר כרמל שאמה-הכהן. "גם הוא מועמד", מנוסח כיתוב התצלום הפסיבי-אגרסיבי מתחת לדמותו של שאמה-הכהן.

חיים לוינסון מדווח ב"הארץ" כי 12 חיילי מילואים נותרו במהלך החג לשמור על מאחז לא חוקי בשטחים, שהתרוקן מתושביו. "החיילים שומרים על בתים ריקים - אותם בתים שהצבא אמור היה להרוס", מסכם לוינסון את האבסורד.

שער מוסף "24 שעות" של "ידיעות אחרונות", 2.4.13

במוסף "24 שעות" של "ידיעות אחרונות" מתפרסמת כתבה מאת עקיבא נוביק על מנהגם של אנשי עסקים ישראלים באפריקה לנצל את מצוקתן של נערות בנות 13-14 בהענקת אוכל תמורת מין.

ענייני תקשורת

ב"הארץ" מדווח [AP] כי סטיריקן מצרי בולט נעצר בחשד שלעג לנשיא מורסי.

במאמר המערכת של "מקור ראשון" קורא אסף גולן לפעול נגד הפשיעה בישראל על-ידי "הגבלת תרבות השתייה שפשתה בארץ ושמעודדת התפרקות מוסרית והתנהגות אלימה", "הטלת הגבלות על היכולת לצפות בתכנים פורנוגרפיים", "הגבלת עולם הפרסום שכיום משתמש, בין השאר, בתכנים בוטים כדי לעורר תשוקות אנוש אפלות בכולנו" וכן "פיקוח מוסדר בעל שיניים על התכנים התקשורתיים שמופצים במדינה שכיום כוללים פראות, סנאף ורעות חולות אחרות רבות".

ב"דה-מרקר" מדווח ["ניו-יורק טיימס"] שממשלת רוסיה החלה ליישם חוק שמעניק לה סמכות לחסום אתרי אינטרנט "שהתכנים בהם נתפסים בעיניה לא חוקיים או מזיקים לילדים".

"לתשומת לב", נכתב בשער "יתד נאמן" הבוקר. "בגליון נושא 'אמת או זיוף' ערב חג הפסח נמצא בעמ' 99 בתמונה - שם הקודש. והדבר טעון גניזה".