לשדר לציבור אירוע ממלכתי
מפגן המחאה של יואל שליט, אחיו של החייל הישראלי השבוי בידי חמאס, כובש הבוקר מקום של כבוד בשערי כל העיתונים, למעט "ישראל היום". "מחאה חדשה פרצה בהר הרצל", לשון כותרת המתפרסמת בראש שער "הארץ", מעל לטור מאת גדעון לוי ותצלום [מיכל פתאל] שבו נראים חיילי המשטרה הצבאית מפנים בכוח את שליט מרחבת טקס הדלקת המשואות.
"אחיו של החייל החטוף גלעד שליט, יואל, התפרץ שלשום לטקס הדלקת המשואות בהר הרצל, במחאה על אוזלת ידה של הממשלה במאמצים להחזרתו, לדבריו", נכתב בפתח דיווח מאת ג'קי חורי, המתפרסם בכפולה הפותחת של "הארץ". על-פי הדיווח, "הרעיון להתפרץ לרחבה בעת הדלקת המשואות היה של יערה וינקלר, בת זוגו של יואל", שהצטרפה אליו למעשה.
בכפולה הפותחת של "הארץ" מבליטים ציטוטים מתוך נאומים שנשאו בכירי המדינה במהלך יום העצמאות. "אני מדליק משואה זו לכבוד גלעד שליט ולכבוד נעדרי צה"ל", אמר יו"ר הכנסת ראובן ריבלין. "אנחנו נושאים תפילה להחזרת השבויים, בהם גלעד שליט", אמר הרמטכ"ל בני גנץ. "ושגלעד שליט יהיה פה עימנו בהקדם, שלם ובריא", אמר נשיא המדינה שמעון פרס.
"יואל שליט חשף את הערווה, את חרפת הנאומים הנבובים בזכות אחיו", כותב לוי בטורו. על-פי תיאורו של לוי, שליט "החליט להסתער על לב הקונסנסוס המפוברק" ומעשהו נבע מ"רוח אמיצה וחתרנית, שהגיע הזמן שתפרוץ סוף-סוף אל חיינו". לוי מסכם את טורו בקביעה דרמטית: "בבזל ייסד בנימין זאב הרצל את המדינה, ובהר הרצל נולדה המחאה. תודה לך, יואל שליט".
גם ב"ידיעות אחרונות" מודים לשליט על מחאתו, אף שמדובר ב"עיתון של המדינה". תחום הממלכתיות של העיתון מגיע בשנים האחרונות עד לפתח ביתו של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, ונעצר שם. "איבדנו אמון בנתניהו", קוראת הבוקר הכותרת הראשית, ציטוט מפי נועם שליט, אביו של החייל השבוי. מרבית שער העיתון וכל התוכן המערכתי בשלושת העמודים הראשונים שלו מוקדשים לסיקור תומך של מחאת יואל שליט.
"אחרי חמש שנים שגלעד בשבי אין לי כבר כל אמון בהנהגה. לא בממשלת ישראל ולא בעומד בראשה", מצטט גואל בנו בכפולה הפותחת של העיתון את אביו של שליט. "במשפחה אמרו אתמול שזו רק ההתחלה: הם מתכננים לבצע פעולות 'גרילה' מפתיעות נוספות – שלא יאפשרו לממשלה לשכוח את גלעד", מדווח דני אדינו אבבה (בהמשך הדיווח מצוין כי "אחרי שהשניים הוצאו מהטקס ניגשה אליהם יו"ר האופוזיציה ציפי לבני ו"ביקשה שיחזרו פנימה"). ענת מידן כותבת טור נלווה ובו היא קובעת כי "זעקתם מכווצת הלב של יואל ויערה, 'גלעד עדיין חי', בעת שהשוטרים סילקו אותם בכוח מרחבת הטקס, היא המשואה ה-13 שצריכה לבעור לנגד עיניה של ממשלת ישראל".
הביקורת בסיקור "ידיעות אחרונות" על מחאת יואל שליט וזוגתו מופנית אל מדכאי המחאה. "הזעקה וההשתקה", לשון הכותרת שפרושה לרוחב הכפולה הפותחת בעיתון. העמדה כי מחאת יואל שליט היתה מוגזמת או בלתי מוצדקת מקבלת ביטוי רק מחוץ לעמודי החדשות, במדור "ראש בראש" המתפרסם במוסף היומי של העיתון, בטור מאת משה רונן.
עמ' 4 בקונטרס החדשות של העיתון מוקדש כולו לדיווח וניתוח "הסיפור מאחורי אי-שידור המחאה". רז שכניק ואיתמר אייכנר מדווחים כי "כתבי שלושת הערוצים הגדולים דיווחו אמנם על מחאתם של יואל שליט וחברתו, אך על המרקע נראו רק תמונות מן הבמה המרכזית – ורק בסוף הטקס הוקרנו התמונות מהאירוע השנוי במחלוקת". על-פי דיווחם, הסיבה נעוצה בכך שהאירוע הועבר לערוצי הטלוויזיה על-ידי מרכז ההסברה של משרד ההסברה והתפוצות, ששכר לצורך ההפקה את שירותי חברת JCS.
אדם המכונה "בכיר בערוץ 2" מבקר את החלטת חברת ההפקה להימנע מלהתמקד במפגן המחאה, ולהמשיך לשדר את הטקס כרגיל. במאי הטקס מטעם חברת JCS, אבי אמבר, אומר: "לא קיבלתי שום הוראה ממשרד ההסברה להצניע את האירוע, שבכלל לא ידעתי על קיומו".
דובר משרד ההסברה והתפוצות מצוטט כך: "ניהול השידור התקיים לפי שיקול הדעת של החברה החיצונית ובהתאם למהלך הטקס, ללא כל הנחיה מטעמנו". יחד עם זאת, "גורם במשרד" מאשר לכתבי "ידיעות אחרונות" כי ניתנה הנחיה להתעלם מהמחאה. "תפקידנו היה לשדר לציבור אירוע ממלכתי, ולא להעביר דיווח חדשותי אקטואלי", הוא אומר, "שאת זה יעשו העיתונאים, זה לא ענייננו".
מזל טוב
ההנחה של אותו גורם אלמוני במשרד ההסברה כי תפקידם של עיתונאים להעביר דיווחים חדשותיים אקטואליים, ולהבדיל, תפקיד משרדו הוא לשדר לציבור אירועים ממלכתיים, אינה עולה תמיד בקנה אחד עם המציאות.
"ישראל היום", למשל, מציג הבוקר גישה שונה לסיקור מחאת יואל שליט. תצלום [יואב ארי דודקביץ'] של שליט מובל אל מחוץ לרחבת הטקס תופס שטח קטן משער העיתון. כיתוב התצלום נפתח בהגדרה "מחאה במחלוקת". דיווח על האירוע מתפרסם בעמ' 5 של "ישראל היום". יורי ילון, דניאל סיריוטי ושלמה צזנה מדווחים על המעשה, וכבר בפסקת הפתיחה מציינים כי "בתגובה טען אתמול שר המקורב לרה"מ כי הגברת המחאה עלולה דווקא להזיק לשחרורו של גלעד". טיעון זה מופיע גם בכותרת המשנה לידיעה. ציטוט ביקורתי מפי השר האלמוני מקדים בידיעה את תיאור המעשה.
"דרך אגב", נכתב לקראת סיום הידיעה ב"ישראל היום", "האירוע עצמו לא הוקרן בשידור החי של הטקס, אף שלא היתה כל הוראה להתעלם מהאירוע".
לצד הדיווח מתפרסם טור מאת דן מרגלית ובו מביע הפרשן הבכיר של העיתון הזדהות עם מצוקת משפחת שליט, אך גם חשש מפני ריבוי מחאות דומות. "לא ברור כי דווקא טקס מדליקי המשואות הוא הזירה הנכונה להפגנה לגיטימית וחריגה כזאת", הוא כותב.
בעוד ש"הארץ", "ידיעות אחרונות" ו"מעריב" מקדישים את הכפולה הפותחת לסיקור המעשה שחתר תחת הממלכתיות הישראלית ("מעריב" מקפיד הבוקר במיוחד על סיקור מאוזן), ב"ישראל היום" לא שוכחים גם היום שהם ישראלים.
אל הכפולה הפותחת של העיתון מוזנק הסיקור המסורתי של שיאי הממלכתיות הישראלית: המנגל, הזיקוקים ומטס חיל האוויר. נצחיה יעקב, לילך שובל ודן לביא פותחים את הדיווח על אירועי החג בקביעה כי "עם ישראל כולו חגג עם מדינת ישראל את יום הולדתה ה-63". מעל טורו של גדעון אלון מתנוססת הכותרת "געגועי למצעד הצבאי".
בשנים קודמות, אגב, התפרסם סיכום אירועי החג ב"ישראל היום" דווקא בעמודי הפנים. לפני שנה בעמודים 9–13, ולפני שנתיים בכפולה המרכזית של העיתון, שבלבה הובלטה הצהרתו של בנימין נתניהו: "מחויבים להחזיר את גלעד".
שיחה פרטית
"קמפיין מטורף", מכנה במדור הדעות של "ישראל היום" דרור אידר את הסיקור הביקורתי עד גוזמה של ראש הממשלה ורעייתו ב"ידיעות אחרונות". אידר מתייחס, בין היתר, לידיעה שפורסמה בעיתון על ביקורם של בני הזוג במסעדה לונדונית הסמוכה לקזינו.
הבוקר מפריד "ידיעות אחרונות" את בני הזוג נתניהו. ראש הממשלה סופג ביקורת בשער ובכפולה הפותחת. רעייתו מככבת בידיעה המתפרסמת בתחתית עמ' 12 תחת הכותרת "מופע האימים של שרה נתניהו".
איתמר אייכנר מדווח על "עוד תקרית מביכה לאשת ראש הממשלה". על-פי הדיווח, "ביום שישי שעבר, במהלך טיסה רשמית לארץ, איבדה שרה נתניהו שליטה, התפרצה בצעקות והטיחה עלבונות אישיים בעיתונאית לילך ויסמן על רקע כתבות שלא נשאו חן בעיניה". אייכנר מדווח כי נתניהו כעסה על כתבת "גלובס" בשל טענות שעלו בכתבותיה ובראיון שהעניקה לעיתון ד"ר אורית גלילי-צוקר, ולפיהן היא מעורבת בהחלטות מדיניות של ראש הממשלה.
"נוסעים במטוס סיפרו כי רעיית ראש הממשלה איבדה עשתונות והטיחה בוויסמן כי היא ממציאה את כתבותיה. 'אני אתבע אותך. את תתנצלי בפני', איימה. [...] נתניהו המשיכה לתקוף את ויסמן וקראה: 'אני פסיכולוגית, ואת חסרת השכלה. אני רוצה לדעת מי משלם לך את המשכורת'". עוד מדווח כי נתניהו טענה שאיש עסקים המסוכסך עימה מממן לוויסמן את שכר הדירה. ויסמן, בתגובה, השיבה לה שמדובר בשקר גס.
"מצער שהעיתון בוחר לצטט באופן בלתי מדויק פרטים משיחה פרטית", נמסר ל"ידיעות אחרונות" ממשרד ראש הממשלה, "[...] במטרה לפגוע בשמה של אשת ראש הממשלה ובשמה של הכתבת".
טרגדיה
מדור חדשות החוץ של "ידיעות אחרונות" מכיל הבוקר עמוד אחד בלבד. בראשו מתפרסמת ידיעה [דניאל בטיני] על הסכם שנכרת לפני עשור בין פקיסטן לארה"ב, שלפיו יחידות של כוחות ארצות-הברית הורשו לפעול בתחום פקיסטן במטרה לאתר את אוסאמה בן-לאדן. מתחת לידיעה זו דיווח מאת יניב חלילי, ולפיו ה"גרדיאן" האשים את ברית נאט"ו כי התעלמה מקריאות מצוקה של 72 פליטים אפריקאים שניסו להגיע, בסירה רעועה, אל יבשת אירופה. על-פי הדיווח, הסירה טבעה ו-61 מהפליטים, ביניהם נשים וילדים רבים, מצאו את מותם. בנאט"ו הכחישו את הטענה.
מדור חדשות החוץ של "הארץ" מתפרש על שני עמודים (השווים בגודלם לכמעט ארבעה עמודי טבלואיד). הידיעה הראשונה בו מצטטת מקורב לנשיא סוריה בשאר אסד, שאומר: "אם לא תהיה יציבות בסוריה, לא תהיה יציבות בישראל". מתחת לידיעה זו מתפרסמת הכותרת "מאות טבעו בשבועות האחרונים בניסיון להימלט מלוב", שמובילה לדיווח מאת סוכנות הידיעות רויטרס.
מדור חדשות החוץ של "ישראל היום" כולל הבוקר שני עמודים, 25 ו-27. בראש עמ' 25 הכותרת "שוורצנגר ואשתו כבר לא". יוני הרש מדווח כי שחקן הקולנוע ומושל קליפורניה ארנולד שוורצנגר ואשתו, העיתונאית והסופרת מריה שרייבר, הודיעו על פרידה לאחר 25 שנות נישואים.
מהנעשה בארצנו
ילדים משחקים ברובים, אתמול בגבעת-התחמושת (צילום: דוד ועקנין)
איתמר אייכנר מדווח ב"ידיעות אחרונות" כי שר התחבורה ישראל כץ יוזם הקמת כפר אתיופי בנגב. "לפי התוכנית יקבל כל אחד מתושבי הכפר האתיופי נחלה ויוכל להקים משק חקלאי ותיירותי", מדווח. "התוכנית היא שבכפר הזה יהיו מאפיינים ייחודיים לתרבות האתיופית", מצוטט השר כץ, "כולל מוזיאון אתיופי, מרכז תרבות, מסעדה אתיופית, גידולים חקלאיים וצימרים. עד עכשיו פיזרו את יוצאי אתיופיה והחביאו אותם במרכזי קליטה. כאן אתה בא ומראה כפר אתיופי עם היכולות והמורשת. אני רוצה שהכפר הזה יהיה חלון הראווה של עולי אתיופיה, מקום שהם יהיו גאים בו".
עמירה הס מדווחת ב"הארץ" כי מעצרו של נער פלסטיני בן 15 מבילעין, החשוד ביידוי אבנים ואשר טען כי הוכה על-ידי חיילים, הוארך בחמישה ימים, וזאת משום שבבית-המשפט הצבאי במחנה עופר לא התקיימו דיונים ביום הזיכרון וביום העצמאות.
ניר חסון מדווח ב"הארץ" כי חברת הרכבת הממשלתית של גרמניה תפרוש מפרויקט הקמת קו הרכבת תל-אביב–ירושלים כיוון שהוא עובר בחלקו בשטחים. חסון מצטט מתוך דיווח ב"דר שפיגל" את שר התחבורה של גרמניה, פטר רמזאור, שאמר למנכ"ל החברה כי הפרויקט הוא "בעייתי מבחינה פוליטית" וגורם להפרת המשפט הבינלאומי.
ענייני תקשורת
לקראת מועד השימוע לעיתונאי "הארץ" אורי בלאו, הולכת ומתרחבת התמיכה בו מצד עמיתיו למקצוע. השקט ששרר בכלי התקשורת המרכזיים עם ההכרזה על העמדתו הצפויה לדין נסדק. הבוקר מתפרסם במדור הדעות של "מעריב" מאמר מאת אביב לביא. "אם אורי בלאו יעמוד לדין פלילי בפרשת ענת קם, כמו שפרקליטות המדינה ממליצה באחד מרגעיה האפלים, שום עיתונאי לא חסין", כותב לביא. "אם נגד בלאו יוגש כתב אישום, לעיתונאי הישראלי הסביר תהיה סיבה להיות מבוהל. ועיתונאים מבוהלים לא יכולים לעשות עיתונות אמיצה".
יהונתן ליס מדווח ב"הארץ" כי השדרן האמריקאי גלן בק שידר אתמול את תוכנית הרדיו שלו ממלון המלך דוד בירושלים. ב"דה-מרקר" מתפרסמת כתבה מאת אשר שכטר, הסוקר את עלייתו ונפילתו של בק.
שלי פריצקר מראיינת ב"כלכליסט" את האחיות נסרין, נווארה ופרידה ג'אבר, המנהלות את קבוצת התקשורת פנורמה.