בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל, לוחץ את ידו של רמטכ"ל סין, הגנרל צ'ן בינג דה, אתמול במפגש בין השניים (צילום: משה מילנר, לע"מ)

בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל, לוחץ את ידו של רמטכ"ל סין, הגנרל צ'ן בינג דה, אתמול במפגש בין השניים (צילום: משה מילנר, לע"מ)

גונג

"קרב הפרופסורים" היא הכותרת האינפנטילית שבאמצעותה הצליחו עורכי "ידיעות אחרונות" לרדד את הדיון בנושאי חברה וכלכלה בישראל עד לרמה שתואמת לדעתם את צרכיהם של קוראי העיתון.

הכותרת מתפרסמת בראש עמ' 6 של העיתון, מעל ידיעה מאת גד ליאור, ראובן וייס וצביקה ברוט על הצהרות נציגי צוות המומחים של המחאה הציבורית, אתמול במסיבת עיתונאים. את הידיעה תוחמות רשימות של כמה מנציגי שני הצוותים: בפינה הימנית מנואל טרכטנברג, יוג'ין קנדל ואבי שמחון. בפינה השמאלית אביה ספיבק, יוסי יונה ויוסי זעירא. גונג.

"לא נסתפק בתיקוני שוליים במסגרת ההסדר הקיים. אנחנו נציג מתווה לשינוי הדרגתי של השיטה", מצוטט פרופ' יוסי יונה, חבר בצוות מומחי המחאה. "אשמח לשמוע את הצעותיהם", מצוטט מנגד פרופ' מנואל טרכטנברג, ראש הוועדה הקרויה על שמו. "מארגני המחאה, שמקפידים לציין שאין להם שום אג'נדה פוליטית, נפלו שוב למלכודת ובחרו נציגים מהשמאל הישראלי", מצוטט ח"כ דני דנון מהליכוד.

סיקור רדוד וילדותי, גם אם הוא עוסק בנושאי חברה ורווחה, הוא חלק מהבעיה, לא מהפתרון, טענו שלשום נציגי המחאה בכנס שנערך באוניברסיטת תל-אביב. הסיקור הבוקר ב"ידיעות אחרונות", אולי העיתון המגויס ביותר למען המחאה הציבורית, הוא דוגמה מובהקת לכך.

הסיקור הנרחב ביותר לעמדות צוות המומחים של המחאה מתפרסם בידיעה מאת אילן ליאור בעמ' 2 של "הארץ". הסיקור המצומצם ביותר ניתן ב"מעריב" (ידיעת תצלום בלבד). הסיקור המוטה ביותר מתפרסם ב"ישראל היום", שם מדווח על מסיבת העיתונאים של צוות המומחים תחת הכותרת "צוות המומחים של מחאת האוהלים: 'אנחנו שמאל חברתי; נשנה את השיטה'".

אם יש מישהו ב"ישראל היום" שחושב שצביעת המחאה בצבעי "שמאל חברתי" תפחית את התמיכה בה, כדאי שיתעדכן. סקרי דעת קהל מלמדים כי רוב הציבור דווקא בעד מעורבות ממשלתית גדולה יותר בכלכלה. עדיף לאנשי "ישראל היום" להבליט את מה שמודגש הבוקר ב"הארץ" – דובר הצוות מטעם המוחים היה בין מובילי המחאה נגד התנחלות יהודים בשכונת שיח' ג'ראח בירושלים.

ב"גלובס" עומד אדריאן פילוט על ההבדלים המרכזיים בהרכב שני צוותי המומחים. ב"צוות מנו" 18 כלכלנים, ואילו צוות המוחים "הוא אינטר-דיסציפלינרי באופן מובהק ומשקל הכלכלנים שבו שווה לאלו של דיסציפלינות אחרות, לרבות חינוך, בריאות, רווחה, משפט ותעסוקה".

19 מבין 22 החברים ב"צוות מנו" הם פקידי ממשלה בהווה ובעבר, ואילו הצוות האלטרנטיבי מורכב מאנשים חיצוניים למערכת בפועל וברוח. "מארגני המחאה גם הקפידו על ייצוג נשי הולם: כ-40% מהצוות הן נשים, לעומת 23% בצוות רוטשילד", כותב פילוט. לגבי הסעיף האחרון, אולי זה המקום לציין כי שיעור הנשים באוכלוסייה גבוה מ-40%.

ההבדלים בהרכבים השונים צפויים לבוא לידי ביטוי בהמלצות. בעוד בצוות המוחים דורשים שינוי יסודי של השיטה, ב"צוות מנו" ימליצו ככל הנראה על שינויים מוגבלים. נוסח אחר: "תיקונים משמעותיים, אבל בשיטה הקיימת". זו, אגב, לשון הכותרת הראשית של "ישראל היום". נוסח זה נתון בין מרכאות, כרבות מהכותרות הראשיות של העיתון. הדובר הוא בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל, אף זאת בהתאם למסורת של "ישראל היום". באופן חריג יחסית, נכתב כי הציטוט לקוח מתוך שיחה שקיים נתניהו עם כתבי העיתון.

"'אנחנו מדברים על תיקונים משמעותיים, אבל בשיטה הקיימת: במסגרות הכלכלה המודרנית. אנו נמצא את האיזון המתאים בין כלכלה חופשית לרגישות חברתית'. כך אמר אתמול ראש הממשלה בנימין נתניהו בשיחה עם 'ישראל היום'", נכתב בפתח ידיעה מאת שלמה צזנה, גדעון אלון, יורי ילון, גדי גולן ודן לביא, שמתפרסמת בכפולה הפותחת של העיתון.

"לדברי ראש הממשלה, מדובר בוועדה רצינית שברור כי איש לא מטיל דופי בעומד בראשה או בחבריה", נכתב בהמשך הידיעה. ראש הממשלה מביא בפני כתבי "ישראל היום" דוגמאות למהלך בכיוון הרצוי שכבר בוצע: קידום חוק הוודל"ים והרפורמה במינהל מקרקעי ישראל, מהלך שנגדו יוצאים בשצף קצף נציגי המחאה החברתית.

"למי שהקשיב לתקשורת של השבוע האחרון נדמה היה שיו"ר הוועדה הממשלתית לטיפול במחאה החברתית הוא מנואל האדום – מהפכן קומוניסט מארגנטינה שהגיע הלום לעשות צדק חברתי", כותב גדעון עשת במדורו הקבוע במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות". "[...] אולי מנואל טרכטנברג יתגלה כסוציאל-דמוקרט. בינתיים – והוא עימנו הרבה שנים – הוא הצניע בהצלחה עמדות בעד מעורבות ממשלתית רצינית בעניינים חברתיים. ממה שדלף עד כה על המחשבות שבראשו של היו"ר, נראה שהוא חושב שאפשר לשנות את סדרי העדיפויות מבלי לפתוח את התקציב ותוך הפחתת מסים עקיפים. אם זה מה שהוא חושב – גורלו של הצדק החברתי על הפנים".

"בשום אופן לא נחזור לשיטות הקומוניזם ובניו שפשטו את הרגל", מצוטט "שר בכיר בקבינט החברתי-כלכלי" בידיעה ב"ישראל היום". לדברי השר, "אי-אפשר לברוח מחוקי הפיזיקה של הכלכלה המודרנית. היו מדינות שניסו להנהיג שיטה של מדיניות רווחה פזרנית, והתוצאה היתה קריסה".

אגב, הקבינט החברתי-כלכלי התכנס אתמול, למעלה מחודש לאחר פרוץ המחאה הציבורית. "לשרים אין זמן לדון במחאה", היא הכותרת הראשית של "מעריב", הנגזרת מהעובדה  שחברי הקבינט עסקו אתמול אך ורק בעניינים שאינם נוגעים למחאה.

אסלאמו-קומוניסטים

עמדתו של השר הבכיר עלום השם מהקבינט החברתי-כלכלי שדיבר עם "ישראל היום" מהדהדת בטור פרשנות מאת דן מרגלית באותו עיתון. "בפועל חייב 'הקפיטליזם החזירי' להיעלם מן המשק", כותב מרגלית, "[...]  אך לא תוך שבירת מסגרת התקציב כפי שתבע אתמול אחד מיועצי המחאה הקיצוניים, ולא תוך שקיעה לעבר העולם האדום של הקומוניזם או 'הסוציאליזם בימינו'. [...] תפיסה סוציאלית – כן, ועוד איך, והרבה; סוציאליזם – לא ולא".

חזי שטרנליכט מצטרף לעמדה זו ברשימה המתפרסמת במדור הדעות של "ישראל היום". "מהפכה סוציאליסטית מנשבת מכיוון כיכר הבימה. אולי עדיף לכנותה בשם 'מחאה אדומה', לנוכח ריבוי הדגלים האדומים. כן, גם אלה עם המגל והפטיש שהתנופפו בהפגנות, ואני בספק אם מניפיהם הצעירים יודעים את ההבדל בין מה שסימלו למה שהובילו בפועל, והוא, איך נגיד, מתחיל להזכיר את נעימות האינטרנציונל הסוציאליסטי".

איש תקשורת נוסף שנזכר בלחן האינטרנציונל הסוציאליסטי למראה ההפגנות באזור כיכר הבימה הוא גלן בק, השדרן האמריקאי שנמצא בימים אלה בישראל. על-פי ידיעה מאת שי אילן ועמיחי אתאלי ב"מעריב", בק אמר אתמול בתוכנית הרדיו שלו כי "מפגיני רוטשילד הם שמאלנים קיצוניים ורשימת דרישותיהם היא קומוניסטית". עוד מדווח כי בק המליץ לבדוק אם האסלאם הקיצוני קשור במימון המחאה. "לדבריו", נכתב, "העולם המוסלמי מעוניין שההפגנות האלה יעברו לימי שישי בערב, כדי שהמבקרים במסגדים יוכלו לתגבר את המחאה ביציאה מהתפילות".

לא נמצא הבוקר עיתון מסחרי שמלווה בעמודי החדשות שלו את סיקור עמדות המומחים של המחאה החברתית בטור פרשנות עצמאי שמסביר מדוע על הממשלה להגדיל את מעורבותה בכלכלה, אם כי בעמודי הדעות של "ידיעות אחרונות" כותבים יוסף גורני ויצחק גרינברג בזכות המדיניות החברתית של מפא"י.

בעוד ראש הממשלה, שריו ועיתונו מתריעים מפני הקומוניזם שמאיים לזחול חזרה אל עולמנו, בתחתית עמ' 21 של "ישראל היום" מתפרסם תצלום קטן של הגנרל צ'ן בינג דה, רמטכ"ל הצבא הסיני, מניח פתק בכותל המערבי, כחלק מביקורו בישראל כאורחו של הרמטכ"ל הישראלי רב-אלוף בני גנץ.

את ממשלת ישראל (ואת התקשורת הישראלית) לא מטרידה העובדה כי סין ידועה לשמצה כמפירה סדרתית של זכויות אדם. הרמטכ"ל הסיני מתקבל כאן בברכה כפי שהתקבלו לפניו נציגים אחרים של משטר הדיכוי האכזרי. לתשומת לבו של גלן בק: אפילו שיטת הכלכלה הסינית, מעין "הקומוניזם בימינו", אם לשאול לרגע את ביטויו של מרגלית, לא מרתיעה את ממשלת ישראל.

השפעות המחאה

"המחירים יורדים", קוראת הכותרת הראשית החגיגית (לבן על גבי כחול) של "ידיעות אחרונות", לצד החותמת "אפקט רוטשילד". "מחירי מוצרים בסיסיים ברשתות צנחו בעשרות אחוזים, ומדד יולי ירד ב-0.3%", נכתב בכותרת המשנה.

הכפולה הפותחת במוסף "ממון" מוקדשת להוזלת מחיריהם של מוצרי הבסיס. הכתבת שושנה חן משווה בין מחיריהם של עשרה מוצרי בסיס ברשתות שופרסל ומגה בחודשיים האחרונים. כולם הוזלו. שישה מהם נמכרים במחיר זהה בשתי הרשתות המתחרות (חוברת של מבצעי רשת שופרסל מצורפת הבוקר ל"מעריב" ו"ידיעות אחרונות". עיתון "ישראל היום" עטוף במודעה לרשת מגה).

במדור הרכילות של "כלכליסט" מדווח רון גרנות על הישג נוסף של המחאה: ביטול הרמת הכוסית השנתית ללקוחות העסקיים של בנק לאומי ובנק הפועלים.

4,000 שקל

"נרצח בשביל 4,000 שקל", זועקת כותרת אדומה על רקע שחור בשער "ידיעות אחרונות". כותרת המשנה מתארת "קרב לחיים ולמוות" שהתנהל אתמול בסניף בנק בין "מאבטח מסור" ובין "שודד אכזרי".

כל הכפולה הפותחת של העיתון מוקדשת לסיקור הרצח. בראש העמודים נכתב: "בשביל 4,000 שקל: יניב אנגלר, מאבטח בסניף בנק הפועלים בבאר-יעקב, נרצח במהלך שוד". מקריאת הידיעה [מאיר תורג'מן] עולה כי הביטוי "בשביל 4,000 שקל" מתייחס לשלל שנשדד בסופו של דבר מסניף הבנק, ולא למשכורת החודשית של מי שנרצח על משמרתו.

הון בלא שלטון

"המשקיעים חוזרים להאמין בדנקנר", נכתב בפתח הכותרת הראשית במוסף "השוק" של כלכליסט. לירוי פרי מדווח כי "לאחר שלושה שבועות סוערים, שבהם ספגו אגרות החוב של הטייקונים ירידות חדות, מסתמנת רגיעה בשוק הקונצרני", עם דגש על מניות חברותיו של איל ההון דנקנר.

אתמול צורף למדור שוק ההון במוסף "עסקים" של "מעריב" גרף שמציג את העלייה היומית החריגה של מניית דסק"ש, חברת האם של העיתון, שבשליטת דנקנר. לא מיותר לציין כי בשבוע שעבר, כשהמניה ירדה בשיעור חד, לא התפרסם גרף שלה.

אין בכך כדי לבקר את החלטות עורכי "מעריב" ומוספו הכלכלי. זו תוצאה טבעית של בעלות החברה על העיתון. אך אפשר שהגיע הזמן שבעלי "מעריב" ומועצת המנהלים שלו יפסיקו להיתמם ולהכריז על עצמאות מוחלטת של העיתונאים ואי-השפעה כלשהי של אינטרסים חיצוניים על עבודתם. מצב כזה קיים רק באגדות (ובתקנון העיתון "מעריב").

"דנקנר צריך להניח את קרדיט-סוויס מאחור", המליצה אמש עירית אבישר במוסף "שוק ההון" של "גלובס". לדעתה, "ייטב לו [לדנקנר] אם הוא לא יישאר בפוזיציה הנוכחית לזמן רב – ובוודאי שלא יפעל להגדלתה – אלא יחסל אותה בהתאם למצב בשווקים. בשוק ההון מעריכים כי גם הבנקים המקומיים המממנים את קבוצת אי.די.בי ישמחו מאוד אם זה מה שדנקנר יבחר לעשות". אבישר הוסיפה כי כדאי לדנקנר להתרכז בעסקיו המקומיים – שופרסל, סלקום, כלל-ביטוח ומכתשים-אגן.

מה באשר למונופול המלט? ובכן, במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות" מזכירגדעון עשת דיון בוועדת הכספים מדצמבר אשתקד, שבו עסקו חברי הוועדה בהצעה להעלות את המס על דלקים: פחם, סולר ופטקוק. "חברי הקואליציה לא באמת עסקו בהעלאת המס על הפחם והסולר. הם היו עסוקים בפטקוק. [...] המשתמש היחיד של פטקוק בישראל הוא מפעל המלט נשר. נשר הוא בבעלות נוחי דנקנר ושותפיו. אל תגידו הון-שלטון. תגידו שהקואליציה עובדת בשביל דנקנר".

"די להגן על עשירים כאילו הם ינשופים בסכנת הכחדה", מצוטט וורן באפט, המיליארדר האמריקאי, בשער "כלכליסט". בדיווח מאת סוכנויות הידיעות נכתב כי באפט פירסם מאמר ב"ניו-יורק טיימס" ובו קרא לבטל את הטבות המס לעשירים. המאמר מתפרסם הבוקר בתרגום לעברית במדור הדעות של "דה-מרקר". לא מתפרסם לצדו מאמר עם קריאה דומה מפי איל הון ישראלי.

הפתעה לנוסעים

על פני עמוד שלם מדווח עופר פטרסבורג ב"ידיעות אחרונות" כי לאחר 11 שנות עבודה ופיתוח, תחל את עבודתה בעוד שלושה ימים הרכבת הקלה בירושלים. "בניסיון לפתוח דף חדש עם תושבי ירושלים, שידעו סבל רב מהליך הבנייה של הרכבת, הודיעה אמש זכיינית הפרויקט כי הנסיעה בשבועות הראשונים תהיה חינם אין כסף".

ב"דה-מרקר" מדווח אבי בר-אלי כי מערכת הכרטוס של הרכבת הקלה בירושלים קרסה, ועל כן לא תתאפשר בעתיד הקרוב גביית תשלום בעבור הנסיעה ברכבת. "לפיכך, תסרב המדינה להכיר בהפעלת הרכבת כמסחרית", כותב בר-אלי, "וזו תוגדר כהפעלת ניסיון".

מהנעשה בארצנו

אנשיל פפר מדווח ב"הארץ" כי אל"מ איתי וירוב, מפקד חטיבת כפיר לשעבר, שננזף לאחר שהצדיק הפעלת אלימות נגד פלסטינים במהלך פעילות מבצעית, יקודם לדרגת תת-אלוף וימונה לקצין חיל רגלים וצנחנים ראשי.

תומר זרחין מדווח ב"הארץ" כי לפי דו"ח של הסניגוריה הציבורית, אסירים בבתי-כלא בישראל עלולים לסבול מצפיפות חריגה ("10 אסירים בתא בן 18 מ"ר), תנאי תברואה ירודים ("תא מצחין ומזוהם, שמקקים התהלכו על קירותיו") ואמצעי ענישה חריגים ("כבילה כאמצעי ענישה").

עוז רוזנברג ויניר יגנה מדווחים ב"הארץ" כי שני בני-אדם נהרגו אתמול בשתי תאונות עבודה באתרי בנייה. סיף מוחמד חסן פנון, נער פלסטיני בן 15, נפל מגובה שמונה מטרים באתר בנייה ביישוב צור-הדסה. ולדימיר צרניאק, תושב הצפון בן 43, נפל מגובה כעשרה מטרים באתר בנייה באשקלון.

ענייני תקשורת

לי-אור אברבך דיווח אמש ב"גלובס" כי קבוצת "ידיעות אחרונות" בוחנת בימים אלה כניסה לשותפות באחד הערוצים המסחריים, כשהנטייה היא לבחור בערוץ 10, שבו יכול נוני מוזס לרכוש עד 8% מהמניות. "כמו כן", מציין אברבך, "בימים אלה פועלים גורמים לשינוי חקיקה בתחום הבעלויות הצולבות, באופן שיאפשר לגופים בתחום התקשורת להרחיב את אחזקותיהם בחברות שונות בתחום ולמקסם את יכולות הרווח והפעילות שלהם".

ב"דה-מרקר" מדווח אמיתי זיו כי לדברי "פקידים בכירים", ראש הממשלה בנימין נתניהו מעורב אישית בעצירת המהלך להקמת רשות תקשורת בישראל.

"כתב 'ישראל היום'" חתום על ידיעה קצרצרה בעיתון שלפיה "באתרים שונים"פורסם אתמול כי כתב ynet אטילה שומפלבי טען שאלמלא ההתגייסות באתרynet לסיקור רחב היקף של המחאה, זו היתה דועכת.