כל מלה נוספת מיותרת

לא רק הזמרת מרגלית צנעני נעצרה אתמול, גם תשומת הלב התקשורתית שמוקדשת למחאה החברתית. מה שלא הצליחו לגרום רקטות גראד בדרום, אפשרות למשבר כלכלי עולמי או מהומות ברחבי בריטניה, עשה מעצרה של שופטת התוכנית "כוכב נולד".

"במציאות של לוח שידורים שפוי ומגלומני פחות, מעצרה [של צנעני] היה מסתיים בקושי בזנב של ידיעה לפני התחזית", כותב הבוקר אביעד פוהורילס בטור ביקורת הטלוויזיה של "מעריב". פוהורילס קובל על תשומת הלב הרבה שהקדישו מהדורות החדשות המרכזיות למעצר (כותרת ראשית ודקות ארוכות), אך מובן שגם כל העיתונים מקדישים לאירוע הרבה יותר מזנב של ידיעה לפני תחזית מזג האוויר. למעשה, בכל העיתונים, למעט "הארץ", מוקדשות הכותרות המרכזיות בשערים ובעמודים הפותחים לסיקור מעצרה של הזמרת.

הכותרת הראשית של "הארץ" עוסקת באפשרות להתקדמות במשא-ומתן לשחרורו של החייל גלעד שליט, ששבוי בידי חמאס ("בכיר בחמאס: ישראל מוכנה להתגמש במגעים לשחרור שליט"). אבי יששכרוף, עמוס הראל ורויטל חובל מדווחים כי ראש הלשכה המדינית של חמאס, חאלד משעל, נועד אתמול יחד עם בכירים אחרים בארגון בקהיר, ככל הנראה כחלק מ"סבבי השיחות הלא ישירות שמתנהלים במצרים בין נציגי חמאס, ישראל ומצרים על עסקת גלעד שליט". לפי הדיווח, "מדובר בביקור יוצא דופן שעשוי להעיד על התקדמות כלשהי במגעים, ואולי אף על הצורך בקבלת החלטות מכריעות באשר לעסקה".

העיתון הלונדוני "אל-חייאת", כך מדווח ב"הארץ", שמע מ"מקורות פלסטיניים" כי ישראל החלה לגלות "גמישות" בכל הקשור לשחרור אסירים ממזרח ירושלים ואסירים אזרחי מדינת ישראל וכן באשר למספר האסירים שהיא דורשת שיגורשו מהגדה המערבית לאחר שחרורם.

שר הביטחון אהוד ברק, שרק שלשום אמר לעיתונאים ש"כל מלה שאומר בעניין שליט תהיה מיותרת ולא תועיל לאף אחד", שינה אתמול את דעתו. "יש גרעין של עובדות מאחורי השמועות", אמר ברק בראיון לתחנת רדיו ללא הפסקה, והפיח רוח חדשה של אופטימיות בדיווחים על גורל שליט. "גורמים שונים במערכת הפוליטית הביעו תמיהה על הדברים, המגיעים דווקא ממי שבדרך כלל דורש שלא להתבטא בנושא", מדווחים שלמה צזנה ודניאל סיריוטי בידיעה הראשונה של "ישראל היום" אחרי העמודים המוקדשים לסיקור מעצר צנעני (עמ' 13).

"להנמיך ציפיות", מייעץ אלכס פישמן בטור המתפרסם בעמ' 10 של "ידיעות אחרונות" ועוסק בהתפתחויות האחרונות במשא-ומתן לשחרור שליט. לפי פישמן, בואו של משעל לקהיר נובע קודם כל מהמשבר בסוריה ומהכוונה להעביר את הנהגת ארגון חמאס מדמשק לקהיר. נושא שליט הוא משני, לדבריו.

"בישראל יש לא מעט אנשי מקצוע שטיפלו בפרשה הגורסים שלחמאס אין באמת עניין לסיים את העסקה", כותב פישמן. "[...] חמאס צריך להיות באמת במצוקה כדי שהדיונים בנושא שליט יתפתחו לכדי עסקה. ואצלנו, כמו אצלנו: לאף אחד לא מפריע שייווצר הרושם שקורים דברים בנושא שליט. בימים אלה, כשהצדק החברתי השתלט על הכותרות, לא יזיק לקבל גם כותרות אופטימיות על שליט".

פישמן אינו היחיד שמקשר בין הרמיזות על שליט לסיקור המחאה. ראש מטה המאבק לשחרור שליט, שמשון ליבמן, מגיב בסיום הידיעה ב"הארץ" על הטענה שסיקור המחאה החברתית דחק את עניינו של גלעד שליט מהכותרות. ציניקנים גמורים יטענו כי כעת אין עוד צורך בגמישות שמגלה הממשלה בעניין שליט, שכן תשומת הלב הציבורית ממילא נתונה למעצרה של צנעני.

פרופורציות

"הצמיחה נבלמת", מבשרת הכותרת הראשית של "כלכליסט" הבוקר. "רוחות של מיתון", נכתב בשער "ממון", מוסף "ידיעות אחרונות". "סימני האטה", לשון הכותרת הראשית במוסף "עסקים" של "מעריב". העילה: נתונים שפירסמה אתמול הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

"היבוא, היצוא, ההשקעות, הצריכה הפרטית והתוצר המקומי – שיעור העלייה בכל הפרמטרים במשק ברבעון השני של השנה צנח בהשוואה לרבעונים קודמים", מסבירה כותרת המשנה לראשית ב"כלכליסט".

ב"ישראל היום" משתדלים לשמור על פרופורציות. העיתון מבצע הבוקר מחווה לכותרת שהעניק בתחילת השבוע להפגנות החברתיות ("הפגינו, אבל פחות"), ובראש מדורו הכלכלי מתנוססת הכותרת הבאה: "הרבעון השני של 2011: המשק צמח – אבל פחות". הצעה לכותרת ב"ישראל היום" ליום שלאחר נפילת פצצת אטום על גוש דן: "מיליונים חיים במדינת ישראל – אבל פחות".

חזי שטרנליכט מציין בידיעה של "ישראל היום" כי "הנתון טוב מהתחזיות של הכלכלנים, שהעריכו כי הצמיחה תהיה מתונה יותר", אף כי הוא "מעיד על האטה ניכרת בקצב הצמיחה במשק". בטור פרשנות נלווה שטרנליכט חוזה שחורות.

"לירידה הצפויה בקצב צמיחת המשק צפויה להיות השפעה גם על דיוני ועדת טרכטנברג", כותב אמנון אטד ב"כלכליסט". "[...] המשמעות של צמיחה נמוכה מהצפוי היא הכנסות קטנות יותר מגביית המסים. לכן, גביית מסים קטנה מהמתוכנן תגדיל את הגירעון בתקציב, ותצמצם את נכונות הממשלה להפחית את שיעורי המסים העקיפים, כמו מע"מ ומס קנייה".

שוקי אורן, לשעבר החשב הכללי, חושב אחרת. בראיון [תומר זלצר] המתפרסם לצד הידיעה של אטד הוא אומר: "כל עוד המפגינים מבינים שיש לשמור על כללי יסוד – שמירה על גודל הגירעון ושמירה על מסגרת ההוצאה התקציבית – אני לא חושב שצריכה להיות לכך איזושהי השפעה על דרישות המחאה, להפך. זה ממש לא צריך לעצור, למשל, שינוי במדיניות המיסוי".

הכותרת הראשית של "דה-מרקר" מתבססת על דיווח בלעדי מאת ערן אזרן וליאור דטל, ולפיו ועדת טרכטנברג תתמקד במציאת פתרונות שיקלו על משקי בית בעשירונים הנמוכים, ולא במעמד הביניים (דובר הוועדה מכחיש).

בעוד עיתוני ומוספי הכלכלה ממשיכים להתמקד במחאה החברתית והשלכותיה, ברוב העיתונים הכללים מצמצמים את תשומת הלב המוקדשת לענייני כלכלה וחברה.

ב"הארץ", שמדפיס כמה וכמה כותרות בעניין המחאה החברתית בשערו ומקדיש לה את העמוד הפותח בעיתון, מדווחים עוז רוזנברג, אילן ליאור ואבי בר-אלי כי מאות מפגינים ניסו אתמול לפרוץ את המחסומים בכניסה למתחם הכנסת, אבל נהדפו על-ידי משמר המשכן ושוטרים. עוד מדווח על כינוס למען החינוך שנערך בגן מאיר בתל-אביב, הפגנה בבית-שאן למען שיפור המצב בפריפריה ודיון בכנסת על המחאה, שממנו נעדרו ראש הממשלה ושר האוצר.

"ידיעות אחרונות" מסקר את ענייני המחאה החברתית בעמ' 12. ב"ישראל היום" ו"מעריב" נדחק הסיקור לעמ' 14, אם כי ב"מעריב" מוקדש "הראיון היומי", שמתפרסם בעמ' 10, לשיחה עם פרופ' יוני יונה, מחברי הוועדה המייעצת לאנשי המחאה.

"ברור שזה מאבק פוליטי", אומר יונה, "אבל צריך לעשות הבחנה בין פוליטי לבין מפלגתי. עמדת חברי הצוות המייעץ ומנהיגי המחאה היא שלא הקמנו כוח משימה להחליף את השלטון. זה לא כוח להפיל את נתניהו, אלא לשנות את השיטה. הרי מאז 1985 כל ממשלות ישראל פחות או יותר פעלו באותה מדיניות, לכן אין שום רצון שברק או לבני יהיה ראש ממשלה או כל מועמד אחר, כי כולם מתנהלים בתוך אותם פרמטרים".

סיקור המחאה

"המחאה הזו, גבירותי ורבותי, איננה 'מחאת העם' [...] אלא מחאת שבט אחד מן העם. שבט חשוב, ותיק, מרכזי, רב השפעה ורב זכויות, אבל שבט אחד בלבד", כותב קובי אריאלי בטורו הקבוע במוסף "פירמה" של "גלובס", ביחס למחאה החברתית של השבועות האחרונים.

"התקשורת", מוסיף אריאלי, "כל התקשורת, כל כל כל התקשורת, אינה מחבקת את המחאה ואינה תומכת בה. היא מארחת את המחאה. [...]  יום יבוא (בעוד שבוע בערך), והמחאה הזו תדעך כי לתקשורת יימאס והיא תתפנה לעסוק בעניינים אחרים, ואנשים חכמים בודדים יביטו אחורה בבהלה וינסו להבין מה היה כאן. [...] זה לא קרה כי התקשורת שמאלנית. [...] זה קרה מפני שרוב טוטאלי של האנשים העובדים בתקשורת הוא בן השבט הזה שיצא למחאה בתל-אביב. זה כל הסיפור".

עידו קינן מגלה בטורו שב"פירמה" כיצד ציוץ בטוויטר השפיע על פגישה בין העיתונאי יהודה שרוני לשר האוצר יובל שטייניץ.

עוד במוסף "פירמה", רשימה מאת דפנה יודוביץ' על ההתעלמות המופגנת של ערוץ 1, הערוץ הציבורי, המשוחרר מלחצי בעלי ההון, מהמחאה החברתית."בימים הראשונים למאבק", כותבת יודוביץ', "[...] בערוץ הראשון בחרו להתמקד בשאלה מאיזה כיס הגיעו הכספים למפגינים. בעצרת הראשונה [...] בערוץ הראשון בחרו לשבץ, באופן אירוני, שידור חוזר של 'חוצה ישראל'. בעצרת השנייה [...] החליטו להקדיש למחאה המתחזקת את האייטם הפותח במהדורה. וזהו. בעצרת השלישית, מישהו ברוממה כנראה הבין שגם הצופים המעטים שעדיין מבקרים בערוץ הראשון לא לגמרי מטומטמים, ואיילה חסון נשלחה לשדרות רוטשילד. האורח הראשון של חסון היה – איך לא – גידי שמרלינג, ראש מטה ההסברה במשרד ראש הממשלה, שווידא כי עמדתו של הבוס הגדול מובהרת כהלכה".

מלעונה מטורפת

כל העיתונים שאינם "הארץ" מאבדים את כושר השיפוט ומקדישים כותרות ראשיות ועמודים רבים לסיקור מעצרה של הזמרת מרגלית צנעני. בפרשה זו יש ככל הנראה יותר מדי פרטים עסיסיים. עיתונות הסנסציה והטיפשות אינה מסוגלת להתאפק.

"למרגלית צנעני היה הכל: כסף, כבוד והמון פרסום. אבל היא, על-פי החשד, רצתה יותר", הן מלות הפתיחה בידיעה המרכזית בעמ' 2 של "ידיעות אחרונות" [ירון דורון, רז שכניק ומאיר תורג'מן], וזהו הטון ששולט בסיקור כולו.

כל התוכן המערכתי בשלוש הכפולות הראשונות של העיתון מוקדש למעצר הזמרת בחשד שהפעילה גורמים עברייניים כדי שיסחטו את מנהלה האישי, אסף אטדגי. על הדרך מתפרסם שהבוקר תתייצב הזמרת מול "שופט אמיתי", ש"גורם בענף הבידור" נזכר שהיא אמרה לו כי אנשים מטעמה הצהירו בפני המנהל שלא יתעסק איתה כיוון שהיא "מלעונה מטורפת", שנבדק החשד כי ביקשה לאיים גם על השדרן נתן זהבי שביקר אותה בחריפות בעקבות טענותיה נגד המחאה החברתית, ושהמשטרה חושדת גם כי ביקשה להטות את תוצאות התוכנית "כוכב נולד", שבה היא משתתפת כשופטת.

הסיקור כולו מוגש תחת המוטו "פרשת מרגול", ומובן שגם הכותרת "כל הלילה שם בתחנה", שורה מתוך פזמון מפורסם ששרה צנעני, מוצאת לה מקום של כבוד. כפולה נוספת במוסף "24 שעות" מוקדשת לפרשה.

ב"מעריב" היחס וההיקף דומים. נתן זהבי, בעל טור קבוע במקומון התל-אביבי של העיתון, חתום על רשימה המוקדשת לשמירה המשטרתית שהוצבה סביבו בשבועיים האחרונים, לאור החשד כי צנעני ביקשה לנקום בו. שי גולדן כתב טור שבו הוא מחבר בין המחאה החברתית למעצרה של הזמרת צנעני. "נדמה שאם פרשה זאת תנוצל על-ידי המשטרה ורשויות המס לבדק בית של ממש בתעשייה, אפשר שנגלה מתחת לשטיח שהורם אתמול כמויות של לכלוך – וכסף – שיהוו מענה חלקי למצוקת מעמד הביניים בישראל", כותב גולדן, ובהמשך מסביר מדוע זו אינה "הלצה לא מוצלחת".

זוטות

איתמר אייכנר מדווח ב"ידיעות אחרונות" כי בנימין נתניהו החליט לבלות את חופשת הקיץ בביתו שבקיסריה, וזאת ככל הנראה בשל המחאה החברתית ומצב בריאותו של אבי רעייתו.

ידיעה מאת יורי ילון ודני ברנר ב"ישראל היום" נפתחת במלים "נשיא המדינה שמעון פרס חגג אתמול את יום הולדתו ה-88 וזכה לקינוח יוצא דופן בדמות עוגת מרציפן, שנאפתה בדמותו".

ב"מעריב" מדווח יוסי אלי כי בשכונת פסגת-זאב שבירושלים התקיים שלשום כנס שבו דנו בנושאים הבאים: "קשרים רומנטיים של בנות יהודיות עם ערבים, התנגדות להקמת בית-ספר ערבי סמוך לשכונות פסגת-זאב ונווה-יעקב, ומניעה של נסיעת הרכבת הקלה בשכונות הפלסטיניות".

ענייני תקשורת

ב-10 באוגוסט דיווח הארגון MADA הפלסטיני כי כוחות צה"ל עצרו יום קודם לכן את סאמר עלאווי, ראש תחנת אל-ג'זירה באפגניסטן. יומיים אחר-כך דיווח על כך דוד אברהם באתר nana10. שלשום דיווחו אבי יששכרוף ואנשיל פפר ב"הארץ" כי עלאווי נעצר על-ידי השב"כ והועבר למתקן החקירה בג'לאמה. ה-CPJ פירסם פרטים נוספים, בין היתר שנאמר לעיתונאי כי יואשם בהעברת כספים ומידע בין אפגניסטן לגורמים בישראל אם לא יסכים לשמש מודיע. הבוקר מדווחים ב"הארץ" גילי איזיקוביץ, אבי יששכרוף ואנשיל פפר כי עלאווי הואשם אתמול בבית-משפט צבאי בהשתייכות לתנועת חמאס ויצירת קשר עם גורמים בפלג הצבאי בתנועה, וכי מעצרו הוארך בשבוע נוסף.

אופיר בר-זהר מדווחת ב"דה-מרקר" כי אגודת העיתונאים פנתה למועצת העיתונות בדרישה לקיים דיון על המעורבות הפוליטית ברשות השידור.

דנה הרמן מדווחת ב"הארץ" כי משטרת לונדון פרצה לטלפונים ניידים ולרשתות חברתיות כדי לסכל ארגון מהומות. ב"מעריב" מדווח דורון בר-גיל כי שני צעירים נשלחו לארבע שנות מאסר משום שהעלו מסרים מעודדי מהומות לרשת פייסבוק (אגב, בתרגום שביצע בר-גיל לידיעה המקורית של "הגרדיאן" נפלה טעות – היה זה שופט ולא שופטת ששלח את הצעירים למאסר).

לי-אור אברבך כותב ב"גלובס" על האפשרות שנוני מוזס יבחר בסופו של דבר להשקיע בטלוויזיה רב-ערוצית ולא בערוץ 10.

במוסף "פירמה", שצורף אמש ל"גלובס", שפע של טקסטים מעוררי עניין לבד ממה שהוזכר לעיל. יובל יועז מגיש מדריך להצעות החוק המאיימות על כלי התקשורת וחופש הביטוי. כתבה מתורגמת מה"ניו-יורקר" [סת מנוקין] עוסקת בהצלחה של חומת התשלום שהעמיד "הניו-יורק טיימס" סביב אתרו. דרור פויר חושף את אחורי הקלעים של הסדרה "אנשי החוק". יובל אביבי, עמית דקל ולילך שחם-קציר בחנו את היקף הפרסום הסמוי בתוכניות הטלוויזיה והרדיו וחזרו עם תוצאות מדאיגות.