הבניין בנתניה, לאחר פיצוץ הגז (צילום: יהושע יוסף)

עבריין צעצוע

כותרות כל עיתוני הבוקר, למעט "הארץ", עוסקות בפיצוץ שאירע בלילה שבין חמישי לשישי בנתניה. הכותרת הראשית של "הארץ" מוקדשת לגלעד שליט. לצדה הכותרת "חשד לרשלנות: 4 הרוגים בפיצוץ גז בנתניה".

"מחדל הגז", לשון הכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות", אדומה על רקע שחור מתחת לתצלום [עידו ארז, ynet] של בניין הרוס. מה בדיוק אירע? העיתון לוקח כמובן מאליו שהקוראים התעדכנו במהלך סוף-השבוע בעובדה כי ארבעה נהרגו בפיצוץ בנתניה. השורה התחתונה – ארבעה הרוגים – מוזכרת בסיום כותרת המשנה. העובדה כי הפיצוץ אירע בנתניה מוזכרת בפינת השער, בנוסח פמיליארי ("האסון בנתניה").

"פיצוץ הגז: מחדל בוער", לשון הכותרת הראשית של "מעריב", שחורה על רקע לבן מתחת לתצלום [אמיר מאירי] של הבניין ההרוס. בכותרת הגג נכתב "נתניה: 4 הרוגים, עשרות משפחות ללא בית". מתחת לכותרת הראשית, כמקובל בימים האחרונים בשער "מעריב", טקסט. אבי אשכנזי, שמעון איפרגן ונתיב נחמני מסכמים את עיקרי הממצאים שיפורטו בכפולה הפותחת של העיתון.

ב"ישראל היום" מסתכלים קדימה. העיתון הרי כבר דיווח על הפיצוץ בנתניה במהדורה שנייה ומיוחדת שהוציא בבוקר יום שישי, היחיד מבין כל עיתוני הבוקר (העיתון אף מדפיס הבוקר, כחלק מהדיווח על תוצאות הפיצוץ, תצלום של שער המהדורה המיוחדת שהוציא – מפגן המשלב גאווה וטעם רע). כותרת "ישראל היום" הבוקר קוראת "בלי בית, בלי רכוש", ומתייחסת לדיירי הבניין שניצלו. שלוש מבין ארבעת ההרוגים באירוע מכונות בכותרת הגג "שלוש הצדיקות", וניתן הסבר: "החברות סיימו שיעור בבית חב"ד – ונהרגו מפיצוץ הגז".

בכפולות הפותחות של כל העיתונים דיווחים על הפיצוץ וקורבנותיו. "עבריין צעצוע מתחום עבירות הרכוש והסמים", מוגדר רחמים גויטע (ב"ידיעות אחרונות": רחמים גואטה), החשוד שניסה לגנוב את צינורות הנחושת שהובילו את הגז בבניין, בידיעה מאת אבי אשכנזי ב"מעריב". שוטרים עצרו אותו, כך מדווח, והורו לדיירי הבניין שהתלוננו על ריח הגז להזעיק את טכנאי חברת אמישראגז.

הטכנאי, ישראל דניאל, הגיע למקום וטיפל בתקלה. כעת הוא חשוד בגרימת מוות ברשלנות. "גורמים בחברת אמישראגז" מסרו ל"מעריב" כי בבניין היו בלונים של כמה חברות וכי הטכנאי הגיע בכלל בעקבות פנייה של אחד מבעלי העסק שסבל מאי-הספקת גז. בידיעה מאת איתן גליקמן, דני ספקטור ונעם ברקן ב"ידיעות אחרונות" נכתב כי דניאל עובד בחברת פזגז.

"לחשוד הזה יש חלק דומיננטי בתוצאה הקשה", מצוטט רס"מ דניאל שריקי בידיעה של "מעריב". בני משפחתו של הטכנאי מקבלים פתחון פה בידיעה מאת בועז פיילר, כתב ynet, שמתפרסמת ב"ידיעות אחרונות" (שיתוף פעולה שני בין שתי המערכות בגיליון זה, אם לוקחים בחשבון את תצלום השער). "בעבודה קוראים לו 'רב תקן'", אומר גיסו של הטכנאי, וביטוי זה נעשה לכותרת הידיעה. קרובי משפחתו של הטכנאי מצוטטים בעילום שם. ציטוט מטעם עורך-דינו של הטכנאי מופיע לצד שמו המלא: עו"ד נתן שמחוני.

בחייהם ובמותם נפרדו

את סיפורן של "שלוש הצדיקות" מביא ב"מעריב" הכתב נתיב נחמני. "הבנות, רבקה מסיהיד, רבקה דוראי וסטייסי ברוק, הן ילידות צרפת שהתגוררו במרכז נתניה במקום שבו מתגוררים מאות עולים חדשים מצרפת", הוא כותב. "הן התנדבו להיות שלוחות של בית חב"ד לדוברי צרפתית בכיכר העצמאות בעיר. שלושתן נהגו להגיע מדי שבוע לשיעורי תורה וכן סייעו לקשישים ולילדים".

כמעט כל הכפולה השנייה של "מעריב" מוקדשת לדיווח על מותן של השלוש: עדי ראייה מספרים על מעשיהן דקות לפני הפיצוץ; בן זוגה של אחת מהן מספר על אהבתם; הרב יעקב מזוז מספר עליהן כתלמידות. כמו כן מדווח על הלוויותיהן של שתיים מהן. "כל הקהילה הצרפתית בנתניה באבל. מלאכיות שהלכו לעולם טוב יותר", מצוטט מתוך דף פייסבוק שהוקם לזכרן. תצלומיהן מופיעים ליד הידיעה כשלצד כל אחד מהשמות נכתב ז"ל. בתחתית הידיעה נכתב כי בהכנתה השתתפו, נוסף לנחמני, גם אבי אשכנזי, שמעון איפרגן וליטל גרוסמן.

לא כל הכפולה השנייה של "מעריב" מוקדשת לדיווח על מות השלוש. על מותו של הקורבן הרביעי של האירוע, מוחמד אבו-עטא, תושב כפר קרע, מדווח בנפרד, בידיעה קצרצרה שחתומה על-ידי "כתב מעריב". כותרת הגג מגדירה אותו "ההרוג הרביעי". בידיעה מדווח הכתב האנונימי כי אבו-עטא, שעבד בשווארמייה בבניין שנהרס, עמד להתחתן. מרבית הידיעה מוקדשת לציטוטים של קרובי משפחתו האבלים. תחת תצלומו של אבו-עטא נכתב שמו, אך לצד שמו לא נכתב ז"ל.

חלוקה דומה ניתן למצוא בכפולה הפותחת של "ידיעות אחרונות". מרביתה מוקדשת לדיווח על מות שלוש הבנות. ידיעה קצרצרה ונפרדת, מאת ישראל מושקוביץ, עוסקת במותו של ההרוג הרביעי. גם ב"ידיעות אחרונות" מקבלות השלוש את התואר ז"ל ואילו עובד השווארמייה לא.

בכפולה הפותחת של "ישראל היום" המאזן נוטה יותר לטובת "ההרוג הרביעי", הזוכה לידיעה מעט ארוכה יותר מאשר בעיתונים האחרים, אם כי גם כאן הידיעה מופרדת מהידיעה המרכזית על מות השלוש.

"הארץ" הוא העיתון היחיד שמאחד את הדיווח על כל ההרוגים באירוע לידיעה אחת, מאת עפרה אידלמן, אילן ליאור וג'קי חורי. קריאה בפסקה הפותחת של הידיעה מלמדת כי גם זו היתה, כך נראה, מחולקת תחילה לשתי ידיעות נפרדות. בסיום הפסקה מופנים הקוראים לעיין בתיבה נפרדת כדי ללמוד על אבו-עטא, אך אין תיבה נפרדת. מותו מדווח בסיום הידיעה, ובין הדיווח עליו לדיווח על ההרוגות מפרידה רק כותרת ביניים.

"מעריב" נמנה עם קבוצת אי.די.בי

שר התקשורת משה כחלון שוב מקבל מקום של כבוד מפוקפק ב"עסקים", מוסף "מעריב". ביום רביעי האחרון הוקדש כמעט עמוד שלם ממוסף העיתון לביקורת על השר, בשל רמיזותיו בגנות חברות הסלולר בישראל (לנוחי דנקנר, הבעלים של "מעריב", בעלות גם על אחת מחברות הסלולר). הבוקר מתפרסם בעמוד השער תצלום של כחלון, כמו גם תצלומה של ח"כ רונית תירוש, לצד הכותרת "הסטנדרט הכפול של הח"כים".

"תופעה מדאיגה", נכתב בפתח כותרת המשנה לראשית, "חברי-כנסת תומכים במהלך הפוגע בצרכנים כמו המס על הדלק, אך לאחר מכן מתנערים מאחריותם. ח"כ רונית תירוש והשר משה כחלון תמכו בהוצאת הקוטג' מהפיקוח, אך בשבוע שעבר הניחה תירוש גביע קוטג' על שולחנו של ביבי כאות מחאה על ההתייקרות".

מה עשה השר כחלון שמצדיק את תצלומו בשער העיתון? האם הניח גם הוא גביע קוטג' על שולחנו של ראש הממשלה? האם התבטא בגנות התייקרות המוצר? בשער לא מצוין.

גם קריאה בידיעה המלאה מאת נורית קדוש, שמתפרסמת בראש הכפולה הפותחת של המוסף, אינה מלמדת מדוע הוענקה לכחלון תשומת לב מיוחדת מטעם העיתון. קדוש מדווחת על דיון שהתקיים לפני כחמש שנים בוועדה הממשלתית לפיקוח על המחירים על הקוטג'. בין היתר מדווח כי ח"כ תירוש תמכה בהסרת הפיקוח, והשר כחלון הסכים עם עמדותיה ותמך אף הוא.

מה בכל זאת עשה השר כחלון שמצדיק את הביקורת עליו? ובכן, השר מזוהה עם הובלת רפורמות בתחום התקשורת, שנועדו להטיב עם הציבור הרחב (על חשבון בעלי חברות הסלולר, למשל). עובדה זו כמובן אינה מוזכרת כלל הבוקר במוסף "עסקים" של "מעריב". הרמז היחיד ניתן בתחתית הכפולה הפותחת של המוסף, שם מודפס גם הבוקר, כבכל יום, הגילוי הנאות הבא: "'מעריב' נמנה עם קבוצת אי.די.בי".

נוני מוזס למען חופש העיתונות

בתחתית שער המוסף "עסקים", מתחת לכותרת על הסטנדרט הכפול והתצלום של כחלון, מתפרסמת במלואה ידיעה מאת רותם סלע. "תנועת הצלחה, העוסקת בקידום חברה כלכלית והוגנת, פנתה בשבוע שעבר לממונה על ההגבלים במשרד התמ"ת, עו"ד דייוויד גילה, בבקשה לבדוק את פשר השקעת ליאוניד נבזלין בעיתון 'הארץ'", מדווח סלע. על-פי הדיווח, מי ששלח את הפניה הוא עו"ד אלעד מן.

צחוק הגורל, לפני שבועות אחדים דיווח "דה-מרקר", מוסף הכלכלה של "הארץ", כי עו"ד מן מבקש לתקן את תקנון חברת "מעריב", "לשם הוספת איזונים ובלמים בפני התערבות לא הולמת או השפעה פסולה של בעלת השליטה על תוכני העיתון".

ובכל זאת ניכר הבדל בסיקור שני מוספי הכלכלה את סוגיית השפעת בעלי השליטה על תכני העיתונים שבבעלותם. מוסף "דה-מרקר" של "הארץ" מפגין הבוקר עצמאות מערכתית מבורכת. הוא אמנם טרם פירסם תחקיר על האופן שבו עשה נבזלין את הונו או על הנסיבות שבהן הורשע בקשירת קשר לרצח, אך העיתון כולל את השותף החדש של "הארץ" בכתבה על מעורבותם של בעלי הון בשוק התקשורת הישראלי, מה שמוגדר בראש שער "דה-מרקר" כך: "הנשק האסטרטגי של הטייקונים".

אופיר בר-זהר ואמיר טייג מספקים סקירה נרחבת של מעורבותם ההולכת וגוברת של בעלי הון בשוק. "שוק התוכן הוא שוק מוחלש", הם כותבים, "הרווחים בו זעומים או שליליים. מרבית הגופים הפועלים בו סובלים בשנים האחרונות משחיקה מהותית בחוסן הפיננסי שלהם. אחת הסיבות העיקריות לחולשה זו היא השינוי ההיסטורי המתרחש בשוק. מתחום בעל אחריות ציבורית הופכים גופי המדיה לזרוע אסטרטגית של בעלי ההון".

מומלץ לקרוא את כתבתם במלואה. אחת הנקודות העקרוניות שמועלות בה היא שבעלי ההון מסבסדים כלי תקשורת כושלים, מהלך שלפי השניים "עצר למעשה את הברירה הטבעית בשוק העיתונות". במקום שכלי תקשורת כושלים ייסגרו בשל העדר ביקוש, הם ניצלים והופכים לכלי שרת בידי בעלי ההון.

על-פי בר-זהר וטייג, "גופי התוכן נהפכו לחוליה החסרה בשרשרת עסקיהם חובקי המשק של הטייקונים. לכולם יש ממשק מאוד רגיש עם רגולטורים, פוליטיקאים, שופטים וקובעי מדיניות אחרים. השפעה עקיפה על אנשי ציבור דרך המדיה היא נכס שעשוי לתרום להתעצמות הגופים הכלכליים שבראשם הם עומדים, או לפחות למנוע פגיעה בהם".

כתבי "דה-מרקר" מבדילים בין השותף החדש של בעל הבית, ליאוניד נבזלין, שאותו הם מגדירים כבעל הון שמבקש לגיטימציה ציבורית ויוקרה, ובין בעלי הון אחרים, שמוגדרים כ"מבקשי כוח מול הרגולטורים". בקבוצה זו נכללים נוחי דנקנר, יוסי מימן, מוזי ורטהיים, יצחק תשובה ואילן בן-דב. על דנקנר נכתב כי "מעריב' עשוי לשמש עבורו מגן במאבק הצפוי בקרוב לאחר שוועדת הריכוזיות שמינה ראש הממשלה, בנימין נתניהו, תמסור את המלצותיה". על עיתונו החדש נכתב כך: "קשה להאמין ש'מעריב' ימשיך להוליך קו תקיף בעד פירוק הריכוזיות בשוק, כפי שעשה בימי השליטה הקצרים של זקי רכיב".

להבדיל, שלדון אדלסון מוגדר כמי שמבקש להשיג באמצעות "ישראל היום" השפעה פוליטית. יש גם שני מו"לים שמגלמים את תפקיד הגיבורים הטובים, שכן "אין להם עסקים משמעותיים מחוץ לעיתונות". האחד הוא עמוס שוקן, מו"ל "הארץ". השני הוא נוני מוזס, מו"ל "ידיעות אחרונות". מוזס כגיבור הטוב של שוק התקשורת הישראלית? תתחילו להתרגל.

פרויקט גלעד

הכותרת הראשית של "הארץ", כאמור, מוקדשת לגלעד שליט, שמשפחתו מציינת בימים אלה חמש שנים לנפילתו בשבי חמאס ("חטיפה", בלשון "הארץ"). "מצרים: התעקשותה של ישראל תוביל להיעלמות שליט", נכתב בראש שער העיתון. אבי יששכרוף ועמוס הראל מדווחים כי "גורמי ביטחון מצריים" ששוחחו עימם מתחו ביקורת על התנהלותה של מדינת ישראל בכלל ועל הגישה שמוביל השליח החדש לענייני שחרור שליט, דוד מידן, בפרט.

על-פי הדיווח, מידן מציג קו תקיף במיוחד, ובשבוע שעבר הודיע "כי אם לא יסכים חמאס למתווה האחרון שהציעה לו ממשלת ישראל, הרי ש'לא תהיה עסקה'". עוד מדווח כי על-פי המצרים, בחמאס דווקא יש נכונות לפשרה וויתורים. בהמשך הידיעה מדווח בקצרה כי "מקורות בלשכת הקנצלרית הגרמנייה אמרו שלשום לסוכנות הידיעות רויטרס כי לצדדים הוגשה טיוטת עסקה לשחרור אלף אסירים וכי הזרוע הצבאית היא שמעכבת את העסקה". כמו כן מצוין ש"במשפחה ובמטה המאבק נערכים לציון חמש שנים לחטיפה. בשבוע הקרוב יקיימו הפעילים שורה של פעולות ואירועים ברחבי הארץ, שיגיעו לשיאם ביום שבת".

"ידיעות אחרונות" מקדיש את כל עמ' 8 לגלעד שליט, אך הדגשים בעיתון זה הפוכים. רובו של העמוד עוסק בגימיק יחצני שנועד להעלות את מודעות הציבור למצוקתו של החייל – ידוענים יבלו כשעה כל אחד ב"צינוק" המדמה כביכול את תנאי שביו של שליט.

נעם ברקן מדווח שהתעלול היחצני, המכונה "פרויקט גלעד", יבוצע במוצאי השבת הבאה. ברקן מביא מדברי כמה מהמתנדבים להשתתף באירוע – ראש המוסד לשעבר דני יתום, ראש השב"כ לשעבר כרמי גילון והשבוי לשעבר חזי שי. הללו מספרים לברקן "מה הביא אותם לוותר על המיטה הנוחה והחמה ולהיכנס לצינוק הטחוב". ידוענים אחרים (אורנה בנאי, אלון גל, גילה אלמגור ועוז זהבי) מצוטטים בקצרה בתחתית העמוד על המניע שלהם להשתתף ב"פרויקט גלעד".

חלק קטן יחסית מהעמוד מוקדש לידיעה מאת אלדד בק, המדווח על הידיעה שיצאה מסוכנות הידיעות רויטרס, שלפיה חמאס מעכב את העסקה.

תרומה בסתר

בתחתית עמ' 20 של "ידיעות אחרונות" מתפרסמת ידיעת תצלום המוקדשת לסדרת הספרים "עם הספר – פרוזה ישראלית". בתצלום [אביגיל עוזי] נראים מנכ"ל ידיעות-ספרים דב איכנולד, שר החינוך גדעון סער, הסופר יורם קניוק ויו"ר בנק הפועלים יאיר סרוסי.

על-פי כיתוב התצלום, הארבעה השתתפו בטקס שנערך לרגל שבוע הספר העברי, שבמסגרתו הוגשה לשר החינוך סדרת הספרים שיצאה מטעם ידיעות-ספרים ובנק הפועלים. הסדרה, כך מדווח, "תוענק לכל בתי-הספר התיכוניים בישראל".

עסקה דומה התבצעה בעבר עם הסדרה הקודמת של "עם הספר", ועם השרה הקודמת במשרד החינוך – יולי תמיר. כשהתפרסמה ידיעה על העסקה ההיא ב"ידיעות אחרונות" נכתב כי בנק הפועלים החליט לתרום את הסדרה לכל חטיבות הביניים ובתי-הספר התיכוניים. הבוקר לא מדווח מי יממן את עלות הפצת סדרת הספרים החדשה לכל בתי-הספר התיכוניים בישראל.

כותרות נוספות

כל עמ' 6 בקונטרס החדשות של "ידיעות אחרונות" מוקדש למצוקת תושבי קריית-שמונה. גואל בנו מדווח כי ראש העירייה נסים מלכה וראשי ועד ההורים המרכזי החליטו להשבית מחר את כל מערכת החינוך העירונית ולחסום את הכניסות לעיר במחאה על סגירת היכל התרבות, המתנ"ס והספרייה בעיר.

בתחתית עמ' 12 של "ידיעות אחרונות" מדווחים סמדר פרי וליאור זילברשטיין שלפחות 90 סורים נהרגו בסוף-השבוע בעימותים עם צבא המדינה.

בשער "הארץ" מתפרסמת ידיעה מאת אמיר אורן ולפיה מודעה שפירסם משרד הביטחון בעיתונות, לקראת טקס לזכר חללי האלטלנה, הגדירה את ההרוגים "נרצחים".

במדור הדעות של "הארץ" כותב גדעון לוי משטוקהולם על ההכנות האחרונות של מארגני המשט לעזה. לא מצוין אם לוי יצטרף אליהם ויעלה יחד איתם על סיפון ספינתם.

ענייני תקשורת

במדור הדעות של "מעריב" משיב גד בן-ארי, חבר דירקטוריון בית-התפוצות, לטענות שהעלה בן דרור-ימיני ביחס לבעל ההון ליאוניד נבזלין, השותף החדש ב"הארץ". בן-ארי מונה שורה ארוכה של טענות בגנות ההליך המשפטי שבמסגרתו הורשע נבזלין בקשירת קשר לרצח, משווה אותו לנתן שרנסקי, שהורשע בעבר בבגידה במולדתו, ומסכם בקביעה כי "הגיעה העת להניח לו. נבזלין הוא אזרח ישראלי שווה זכויות, גם אם הוא עשיר ומוצאו רוסי. הוא רשאי לקום בבוקר ולקרוא עיתון, והוא גם רשאי ואף זכאי לקנות עיתון".

אופיר בר-זהר מדווחת ב"דה-מרקר" כי מועצת הכבלים והלוויין תטיל מגבלות על הערוץ הישיר של תוכנית הריאליטי "הדור הבא".