החיים קשים
הבוקר, לראשונה זה זמן רב, מתאחדות הכותרות הראשיות של "ישראל היום" ו"ידיעות אחרונות" סביב נושא אחד, הממוסגר באופן דומה – מזג האוויר. בשני העיתונים כותרות חגיגיות לרגל הסערה הפוקדת את האזור ("חורף אמיתי" ו"בוקר לבן"), לצד תצלומים של שלג שהצטבר אתמול בהר חרמון.
צבי זינגר, דני אדינו אבבה ואושרת נגד-לויט מדווחים ב"ידיעות אחרונות" כי "הרבה ילדים ירושלמים הלכו אתמול לישון עם משאלה אחת בלב: הלוואי שהכל יהיה לבן כשנתעורר. האם משאלתם תתגשם אפילו במעט? אולי".
"זכור לי היטב שבילדותי הייתי הולך לישון בשעת לילה מאוחרת, מלווה בהבטחה, כמעט התחייבות של הורי, שבבוקר תקבל את פני עיר לבנה, אבל התחזיות איכזבו ובבוקר לא היה אפילו פתית אחד", כותב גדעון אלון בכפולה הפותחת של "ישראל היום", שמוקדשת כולה למזג האוויר, ומנבא את מפח הנפש.
כאמור, מתחת לכותרות הראשיות של שני העיתונים הללו מתפרסמים תצלומי שלג מהחרמון. ב"ישראל היום" התצלום של אנצ'ו גוש מתעד שורה של מפלסות שלג הניצבות זו לצד זו באתר החרמון. ב"ידיעות אחרונות", העיתון שבו העורכים אינם יודעים מה מוכר יותר עיתונים ועל כן אינם מקבלים החלטות עריכתיות בהתאם לכך, התצלום [אפי שריר] קורץ יותר. נראית בו חיילת משחקת בשלג שהצטבר בחרמון.
כסומים בארובה ובלי בדל מחשבה מסחרית משוטטים עורכי "ידיעות אחרונות" במסדרונות המערכת עד שבסופו של יום, אולי לאחר הטלת מטבע, הם מחליטים להעדיף תצלום של אשה צעירה המחייכת ומשליכה כדור שלג על פני תצלום של שורת טרקטורים אימתנית.
אגב, תצלומים דומים, אך מוצלחים פחות, של החיילת משחקת בשלג מתפרסמים בתחתית שער "מעריב" ובכפולה הפותחת של "ישראל היום", מה שמוביל לתהייה מדוע ב"ישראל היום" העדיפו לפרסם בשער תצלום של מכונות לפינוי שלג ("המדינה חזקה ומוכנה לכל צרה שתפקוד אותה") על פני אשה צעירה וחייכנית ("החיים יפים, קנו את המוצרים שבמודעות").
גם מתחת לכותרת הראשית של "הארץ" תצלום גדול, אך אין בו שלג. קהל היעד שונה, והמסר שונה ("החיים קשים, אנא אל תבטלו את המנוי"). זהו תצלום [אחיקם סרי] שצולם סמוך לגבול הדרומי של מדינת ישראל ונראה בו פועל כהה עור ליד גדר תיל.
"מבקשי מקלט מאריתריאה בונים את הגדר בדרום נגד מסתננים", קוראת הכותרת שלצד התצלום. דנה ויילר-פולק מביאה בכפולה הפותחת של העיתון את סיפורו של אוגוסט (לא נמסר שם משפחתו), "אחד מבין ארבעה אריתריאים המועסקים בבניית הגדר על-ידי חברת קבלן".
"כשנשאל אם הוא לא מרגיש רע שהוא משתתף בבניית המכשול שימנע מאריתריאים אחרים להיכנס", כותבת ויילר-פולק, "צחק במבוכה ואמר, 'יש לי משפחה שממש היתה רוצה לבוא לכאן, אבל יודעים שזה לא פשוט. קשה לי עם זה, אבל אני חייב לעבוד, אחרת לא אוכל לחיות'".
נצחון התקווה
יוסי ורטר מספק הבוקר את הכותרת הראשית לעיתון "הארץ" – "נתניהו הציע לאיחוד-הלאומי להצטרף לממשלה". על-פי דיווחו, "נתניהו ניהל עד לאחרונה מגעים ושיחות עם יו"ר הסיעה ח"כ יעקב כץ, בהם דובר על חבירתם של כץ, אורי אריאל וייתכן שגם אריה אלדד לקואליציה. [...] נתניהו לא ציפה ולא ביקש שהח"כ הרביעי בסיעה, מיכאל בן-ארי, המזוהה עם תנועת 'כך' ועם מורשתו של מאיר כהנא, יצטרף גם הוא".
ורטר מציין כי "המגעים עלו על שרטון מאחר שנתניהו סירב להיענות לדרישתו של כץ כי יכריז פומבית על בנייה נרחבת בירושלים ובמעלה-אדומים", אך מוסיף בהמשך כך: "במערכת הפוליטית מביעים תמיהה כיצד מתיישב הניסיון לצרף את האיחוד-הלאומי לממשלה עם הכוונה המיוחסת לנתניהו ליזום בקרוב תוכנית מדינית מרחיקת לכת, הכוללת גם העברת שטחים נוספים לשליטה פלסטינית".
ורטר היה מי שהצביע בטורו ב"הארץ" על הצטברות חובשי הכיפות בסביבתו של נתניהו, לקראת מינויו האפשרי של האלוף (מיל') יעקב עמידרור לתפקיד ראש המטה לביטחון לאומי ויועצו של ראש ממשלת ישראל לביטחון לאומי. כמה ימים אחר-כך, לקראת מימוש המינוי, קראה הכותרת הראשית בעיתון "הארץ": "האלוף עמידרור: צריך להכניס כדור בראש לחייל שאינו מסתער", וזאת על סמך דברים שאמר לפני כשנה. עמידרור מחה, טען שדבריו הוצאו מהקשרם, והאשים את "הארץ" באנטישמיות. בן-דרור ימיני פסק ב"מעריב" כי העיתון עדיין אינו אנטישמי.
אתמול הפך המינוי לעובדה קיימת. "עמידרור היה מבקר חריף של ההתנתקות מרצועת עזה, ולאחר מבצע עופרת-יצוקה קרא לממשלה לכבוש מחדש את הרצועה", מציינים ארבעת כתבי "ישראל היום" [שלמה צזנה, מתי טוכפלד, גדעון אלון ומאיה כהן] בידיעה על מינויו.
על-פי הידיעה המתפרסמת ב"ישראל היום", העיתון שבו עמידרור פירסם עד כה טור קבוע, מקרב חוגי שמאל שונים עלתה תרעומת לנוכח המינוי, בין היתר על סמך "התבטאות שעמידרור טען שהוצאה לחלוטין מהקשרה והיתה חלק ממסע תעמולה אנטישמי נגדו". יחד עם זאת, הפתעה: גם בימין, כך מדווח, יש מי שחושש ממשמעות המינוי. "נתניהו מינה את עמידרור כי הוא מתכוון לעשות צעדים מרחיקי לכת בתחום המדיני", מצוטט בידיעה שר בליכוד.
"יש הטוענים שיש מידה של יוהרה בהתנהלותו האישית של עמידרור, אך היא בטלה בשישים בכלל שאר תכונותיו. הוא נבון ובהיר בהתנסחותו וידען וניחן ביושרה. הכיפה שלראשו לא הכבידה אף לא פעם אחת על פעילותו בצמרת אגף המודיעין בצה"ל", כותב דן מרגלית בטור פרשנות נלווה. מרגלית מציע לחותמי מכתב המחאה מן השמאל להמתין עד שישובו לשלטון כדי למנות אדם לפי טעמם, ומציע, בהלצה, את פרופ' אילן פפה לתפקיד.
"חרף הביקורת: ראש הממשלה מינה את עמידרור ליועץ לביטחון לאומי", מנוסחת כותרת לידיעה מאת ברק רביד ויהונתן ליס ב"הארץ", העיתון שעל-פי עמידרור ניסה לבצע "סיכול ממוקד" במינויו. הבוקר מצטרפת להתבטאות של עמידרור שהפכה לכותרת ראשית בעיתון התבטאויות נוספות מפיו. תחת הכותרת "כה אמר עמידרור" מקובצים ארבעה ציטוטים מדבריו לאורך השנים, המקיפים את דיוקנו בתצלום (למשל, "מבחינתנו, היהודים הדתיים, החילונים הם גויים דוברי עברית"). בעומק הידיעה מוזכרת התבטאות נוספת של האלוף במיל': "עמידרור אמר אתמול ל'הארץ' כי ישתדל לעשות כמיטב יכולתו כדי לשרת את המדינה".
לידיעה ב"הארץ" נלווה טור פרשנות מאת אמיר אורן, המתפרסם תחת הכותרת "מינוי ריק מתוכן". על-פי אורן, ריקנות המינוי היא "באשמת הממנה ולא המתמנה". אורן כותב במידה אופיינית של חידתיות כי "הסכמת עמידרור להצעת המינוי משקפת את נצחון התקווה על השכל הישר". לדבריו, "ההודעה הרשמית על מינוי עמידרור מלמדת שנתניהו אינו יודע כלל שהמל"ל, זה שנים, אינו 'מועצה' אלא מטה. ספק, לפיכך, אם קרא את חוק המל"ל, עמד על אחריותו והפנים את סמכויותיו. היועץ האמיתי של נתניהו לביטחון לאומי הוא ברק, והמחליט העליון, בעצה עם עצמו, הוא אביגדור ליברמן. במבנה המשטר בישראל, הפתרון המיטבי הוא להפקיד את תיק הביטחון בידי ראש הממשלה ולמנות לצדו ראש מל"ל חזק, לא פוליטי".
עיון ב"ישראל היום" מלמד שהן בידיעה המתפרסמת בו והן בטור הפרשנות של מרגלית, ההתייחסות אל המל"ל היא כאל "מועצה", לשון ההודעה הרשמית על המינוי. גם הידיעות (הקצרות והשוליות, יחסית) ב"מעריב" [אלי ברדנשטיין] וב"ידיעות אחרונות" [איתמר אייכנר וצביקה ברוט] מדווחות על מינויו של עמידרור ל"מועצה".
אידו של מרץ
אתמול דיווח אנשיל פפר ב"הארץ" על החשש בקרב בכירי צה"ל מפני התקוממות בלתי אלימה של המוני פלסטינים, בהשראת מהפכות טוניסיה ומצרים, ועל ההערכה של אותם בכירים כי ההתקוממות תהפוך לאלימה כך שיוכלו לדכאה באלימות.
הבוקר ב"ישראל היום" מדווחים דניאל סיריוטי, דוד ברון ואלי לאון, בלב ידיעה שעוסקת במתרחש בלוב, כי "קבוצה פלסטינית פתחה לפני יומיים דף קשר ברשת החברתית פייסבוק, שבו היא קוראת לפתוח באינתיפאדה שלישית".
על-פי הידיעה ב"ישראל היום", "בעמוד המידע של הקבוצה כתבו ראשיה: 'לאחר פרוץ האינתיפאדה בטוניסיה, במצרים ובלוב, הגיע הזמן לאינתיפאדה פלסטינית שלישית ולמלחמה בכובש הציוני'". לא מצוין אם הקבוצה בפייסבוק סימנה תאריך יעד ל"יום זעם" פלסטיני, אך מדווח כי מפגן תמיכה באחדות לאומית פלסטינית אמור להתקיים במקביל בעזה וברמאללה ב-15 לחודש זה.
הסוציאליסטים נגד הקפיטליסטים
בעיתונים מתפרסמים תצלומים וידיעות מטקס חנוכת מבנה חדש בבית-החולים איכילוב בתל-אביב, שנבנה בחלקו מתרומה בסך 45 מיליון דולר שהרים איש העסקים סמי עופר, ועל כן נקרא על שמו. באופן חריג לאירועי יחסי-ציבור שכאלה, גם ב"הארץ" מתפרסמת ידיעה [דן אבן] על חנוכת הבניין. יחד עם זאת, לצד הידיעה (הנרחבת והמפורטת) תיבה תחת הכותרת "בתי-החולים בפריפריה מתקשים לגייס תרומות".
כתב "הארץ" דן אבן מדווח בתיבה זו כי לעומת תרומות של עשרות רבות של מיליוני שקלים שגויסו בשנת 2009 לבתי-החולים שיבא, רמב"ם ואיכילוב, "בתי-החולים בפריפריה מסתפקים בסכומים קטנים בהרבה" – מ-15 מיליון שקל לבית-החולים ברזילי ועד ל-3 מיליון שקל בלבד לבית-החולים פורייה.
"אנו תורמים פרטיים, וההחלטות על התרומה הן של סמי", מצוטט אייל עופר ביחס להחלטה לתרום דווקא לבית-חולים באזור המרכז. "אכן, לנו כבית-חולים במרכז יש יותר יכולות לגייס תרומות", מצוטט מנהל איכילוב פרופ' גבי ברבש, "אך התרומות הללו מאפשרות למשרד הבריאות לתת העדפה למתן כספים לבינוי בבתי-חולים בפריפריה".
הבניין על-שם סמי עופר (צילום: עידו קינן, cc-by-sa)
ציטוט זה, מפי ברבש, נלקח מתוך ראיון שערך אבן עם מנהל בית-החולים, ואשר מופיע בגרסה מורחבת בחלק ב' של העיתון. "יש שמותחים ביקורת על קשריך ההדוקים עם אנשי עסקים וטייקונים, המסייעים לך בין השאר גם לגייס תרומות. האם אתה מוצא בקשר שכזה טעם לפגם?", שואל אבן. "להערכתי אני משקיע פחות מדי בקשרים האלה", משיב ברבש. "אני כמעט לא יוצא לחו"ל לבקר אצל תורמים, אז להערכתי הביקורת איננה נכונה. היום גם תפקידו של כל מנהל בית-חולים בכל העולם המערבי, ולא רק בישראל, להיות בקשר עם אנשי עסקים ולגייס תרומות לארגון שלו".
אייל עופר דווקא חושב אחרת. בידיעה על חנוכת המבנה החדש, המתפרסמת במדור הרכילות של "דה-מרקר" [אבשלום חלוץ], הוא מצוטט כמי שאמר: "פרופ' ברבש הוא יוצא דופן, בעיקר בגלל ההתייחסות שלו לתורמים. הוא נותן להם שירגישו חלק מהפרויקט לו הם תורמים".
"מערכת הבריאות הישראלית היא ביסודה מערכת מפוארת", כותב הבוקר ארי שביט במאמר המתפרסם במדור הדעות של "הארץ", ומוקדש לנזקי ההפרטה. "ואולם באוצר לא ידעו להעריך את ההישג הישראלי הנדיר; שם רצו אמריקה. לכן צימצמו הוצאות, הורידו עלויות, עודדו הפרטות. [...] התוצאה היתה הרסנית [...] בשקט, באין רואה, שחק האוצר את אחת ממערכות המדינה החשובות ביותר. הוא הביא את הבריאות הציבורית בישראל אל עברי פי פחת". על-פי שביט, עדיין לא מאוחר מדי להציל את מערכת הבריאות בישראל, "אולם כדי לעשות זאת נדרש שינוי תפיסה חד. כדי לעשות זאת נדרשת תובנה רדיקלית חדשה".
הנה תובנה רדיקלית, מפי נשיא המדינה, שמעון פרס, שנשא אתמול דברים בטקס חנוכת הבניין החדש על שם סמי עופר בבית-החולים איכילוב: "פעם היו הסוציאליסטים נגד הקפיטליסטים, כיום דברים משתנים [...] סמי, אני חושב שאתה לא יודע, אבל אתה סוציאליסט. הקמת מרכז לב, וכמו שאתה יודע, הלב נמצא בצד שמאל. כיום אנשים עשירים לא רוצים לעשות רק לעצמם, אלא גם לאחרים. לסמי יש יאכטה, אבל הוא הפליג למקומות הנכונים".
ענייני תקשורת
לי-אור אברבך ושירי חביב מדווחים ב"גלובס" על מצבו המידרדר של עיתון "מעריב" ומציינים כי "הכשרת-היישוב של עופר נמרודי לא תשקיע לפי שעה הון כלשהו ב'מעריב'. [...] בחברה משאירים את המשבר הנוכחי בעיקר לידיו של יושב-ראש העיתון זקי רכיב, והביעו תמיכה בצעדים שהוגדרו בשוק 'דרמטיים' להצלת תזרים העיתון ואינם קשורים בהזרמת כסף אליו". עוד מדווח כי "דירקטוריון החברה נתן גיבוי לרכיב לפעול לצעדי קיצוץ משמעותיים, ובכלל זה פיטורים של עשרות עובדים, קיצוץ בשכר והורדה בעלויות הדפוס, ככל הנראה על-ידי קיצוץ מספרי העמודים".
אופיר בר-זהר מדווחת ב"דה-מרקר" על המצב ב"מעריב" ומביאה מדברי "אחד העובדים", שאמר: "רוצים לפטר אותנו, שמרוויחים פה 5,000 שקל בחודש, בזמן שמביאים מנהלים במשכורות מנופחות לכל מיני תפקידים שלא קיימים בכלל". כמו כן, מדווח על טענות כי עלות בדיקת הנאותות שערך רכיב ל"מעריב" גולגלה אל תקציב העיתון וכי "נושאים רבים בעיתון מופנים לייעוץ חיצוני במשרד דלויט, בעלות נוספת".
לי-אור אברבך מדווח ב"גלובס" כי העיתון הדתי "בשבע" ישיק מהדורה מצומצמת באמצע השבוע.
אלי לאון וסוכנויות הידיעות מדווחים ב"ישראל היום" כי העיתונאי האמריקאי זוכה פרס פוליצר, דייוויד ברודר, מת אתמול.
בגליון "טיים אאוט – תל-אביב", שהופץ אתמול, מתפרסם ראיון קצר מאת מעין יחבס עם אורי אליהו, צלם פפרצי ומוציא לאור של צהובון חדש בשם "Gossiplus", המחולק בכ-20 אלף עותקים ברחבי העיר ומגדיר את עצמו כ"צהובון העברי הראשון". אליהו מסביר את המניע להוצאת הצהובון במשפט: "אנשים צמאים לרכילות".