גלגל מזלות שהתגלה בבית-כנסת ליד בית-אלפא (צילום: NASA)

רוצים כותרות

המשא-ומתן עם הפלסטינים, שהשתלט לפני יומיים על רוב שערי העיתונים, נדחק הבוקר מעט הצדה. רק "ישראל היום" מקדיש לו את הכותרת הראשית. "ערביי ישראל יהיו חלק מהסדר הקבע", נכתב בין מרכאות. הפעם קל לזהות את הדובר בשם ותואר – בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל.

נכון לעכשיו, מתבדות התחזיות כי "ישראל היום" יסתייג מנתניהו ברגע שזה יתרחק מהעמדות הנציות של מממן העיתון שלדון אדלסון. נכונותו של נתניהו לוויתורים במשא-ומתן עם הפלסטינים מסוקרת באהדה במקרה החיובי, ובקורקטיות במקרה השלילי. הביקורת, אם היא מופיעה, מוגבלת לעמודי הדעה.

הכותרת הראשית ב"ישראל היום" מתבססת על דיווחו של שלמה צזנה, המגלה כי אחת התביעות של נתניהו בהסדר הקבע היא שהערבים אזרחי ישראל "יישארו אזרחי ישראל שווי זכויות, אך לא יוכלו לדרוש הגדרה עצמית, עצמאות או להפוך לחלק מהמדינה הפלסטינית שתקום". צזנה כותב כי נתניהו דיבר על כך "בשיחות סגורות" שקיים בוושינגטון.

עוד מוסיף צזנה כי בניגוד לעבר, ראש ההמשלה סירב להתחייב להביא את הסדר הקבע למשאל עם בישראל. "יהיה דיון ציבורי רחב", מצטט צזנה את נתניהו, ובכך מסתפק. נסיגתו של ראש ממשלת ישראל מעמדתו הקודמת בנוגע למשאל העם אינה מודגשת בשער העיתון, בכותרת הידיעה, בכותרת המשנה או בכיתוב התצלום המלווה. ספק אם רבע מהמעלעלים בעיתון יבחינו בה. "כשעיתונאים שאלו את רה"מ מדוע הוא אינו מספר על תוכן השיחות", מוסיף צזנה, "השיב: 'אתם רוצים כותרות, אני רוצה הסכם'".

כותרות, הבוקר, בינתיים אין (למעט זו של "ישראל היום"). אולי תורמת לכך העובדה שנחשפה בראיון שהעניקה מזכירת המדינה הילרי קלינטון לכתב ערוץ 2 אודי סגל ולכתבת הפלסטינית אמירה חנניה: אבו-מאזן ונתניהו הוחתמו על התחייבות שלא למסור פרטים בשאלה הדחופה ביותר במשא-ומתן – ההקפאה הצפויה של הבנייה בגדה המערבית.

בכל זאת מצליח כתב "מעריב" אלי ברדנשטיין להשיג מידע על הצעה של ראש ממשלת ישראל לעקיפת המכשול במשא-ומתן. על-פי דיווחו של ברדנשטיין, נתניהו יציע לפלסטינים "מחוות נדיבות" כגון "שחרור מאות אסירים, הרמת מחסומים, העברת שטחים לשליטה בטחונית פלסטינית והקצאת שטח לסלילת כביש מרמאללה לעיר הפלסטינית החדשה רוואבי", כל זאת בתמורה להסכמתם כי ישראל תחדש את הבנייה בשטחים. אגב, בכל העיתונים, כולל ב"מעריב", מתעלמים מהדיווח של ברדנשטיין מלפני כמה ימים, ולפיו צו ההקפאה תקף עד סוף החודש, ונוקבים ב-26 בספטמבר כתאריך היעד.

מרקורי בנסיגה

מה באשר להסכם? האם נתניהו אכן רוצה בו כפי שהוא חוזר וטוען? הפרשנים המדיניים התחבטו בכך בימים האחרונים, ואין להם דעה אחידה, אפילו לא דעה ברורה. על-פי הדיווח הבוקר בכפולה הפותחת של "הארץ", בקרב הפלסטינים דווקא יש מי שחש ברצינות כוונותיו של נתניהו. הכותרת בראש עמ' 2 קוראת: "שביעות רצון אחרי הפסגה: 'שינוי של 180 מעלות'". ברק רביד ואבי יששכרוף מדווחים על "אופטימיות בישראל, ארה"ב והרשות הפלסטינית בעקבות סבב השיחות הראשון בוושינגטון". הם מציינים כי "גורמים בסביבתו של יו"ר הרשות, מחמוד עבאס (אבו-מאזן), אמרו כי מצב הרוח במשלחת הפלסטינית השתנה ב-180 מעלות עם תום סבב השיחות הראשון עם ישראל".

בטור פרשנות נפרד מדגיש יששכרוף את התגובה של עמרו מוסא, מזכ"ל הליגה-הערבית, שהתייחס בחיוב לשיחות המתחדשות. "בדברים שנשא [מוסא] בסוף-השבוע נשמעו מסרים חיוביים במיוחד, שעשויים להעניק אמינות לדיווחים על שינוי מגמה", כותב יששכרוף. "פתיחת השיחות הישירות מהווה התחלה חיובית ולהערכתי מדובר בסבב השיחות האחרון בין ישראל לפלסטינים", מצוטט מוסא.

קוראי "ידיעות אחרונות", ובמידה פחותה גם קוראי "ישראל היום", עשויים להגיע למסקנה הפוכה. נראה כי הפלסטינים הספיקו לבצע עוד שינוי של 180 מעלות לפני רדת העיתונים הללו לדפוס. "נתניהו מבזבז זמן", מצוטט ראש צוות המשא-ומתן הפלסטיני, סאיב עריקאת, בראש עמ' 10 של "ידיעות אחרונות". "הפלסטינים משנים את הטון", קוראת כותרת ידיעה קצרה [דניאל סיריוטי] ב"ישראל היום", שגם בה מצוטט עריקאת.

בן כספית כותב הבוקר טור פרשנות נוסף על כנות כוונותיו של ראש הממשלה, ומפקפק ביכולתו לעבור שינוי מהותי בעמדותיו המסורתיות. "לפני שנתניהו עובר את הרוביקון, נראה אותו עובר את רובי ריבלין", לשון כספית. על-פי הפרשן המדיני של "מעריב", ספק אם נתניהו עצמו יודע אם כוונותיו רציניות. כספית מציין עובדות התומכות בדעה שכן, וכאלה שמעידות על כך שלא, ושוב עדויות שאולי דווקא כן. "האם ההיסטוריה תחזור על עצמה?", שואל כספית בשלב מסוים בטור. "גם זה לא בטוח", הוא קובע, ומספק תחזית בסגנון אסטרולוגי: "בשבועיים הקרובים העניינים יתבהרו, אבל לא לגמרי".

דוגמה לשרלטנות

הכותרות הראשיות של "מעריב" ו"ידיעות אחרונות" מוקדשות לפנים שונים של מינוי הרמטכ"ל החדש יואב גלנט. "מעריב" מכבד את כתבו קלמן ליבסקינד בפרסום תמצית ממאמר פרי עטו ככותרת ראשית. ליבסקינד, שמאמרו המלא תופס את כל עמ' 4 של העיתון, מבקר את הליך הבדיקה שביצעה ועדת טירקל למינוי בכירים כשהתבקשה לאשר את מינויו של גלנט. "רוצים דוגמה לשרלטנות?", שואל ליבסקינד, ומציע לקחת כדוגמה "את פרשת השטח הציבורי בן כמה הדונמים שעליו השתלט גלנט".

במקום לבצע בדיקה יסודית, קובל הכתב שחשף את הפרשה ב"מעריב", העדיפה הוועדה לקבל בלא פקפוק את גרסתו של גלנט עצמו כי "מדובר בעניין לא משמעותי, שכבר הסתדר". ליבסקינד נוטל לידיו את הנוסח הרשמי שנמסר מהוועדה ומקעקע בו משפט אחר משפט. "מסמך מביש וחפיפניקי", כותב ליבסקינד על כתב ההמלצה של הוועדה, "מופת לחלטורה".

ב"ישראל היום", בהמשך לדיווח נטול הביקורת על האמירות הקטלניות של שר הביטחון בטקס הרמת הכוסית לשנה החדשה, מדווח שלמה צזנה על מסקנות ועדת טירקל למינוי בכירים בלא שהוא מלווה אותן בניתוח ביקורתי או בהבעת פקפוק כלשהו. המחלוקות באשר לפרשת הקרקעות יושבו, מוסבר בפשטות, וכל הנוגעים בדבר הגיעו למסקנה כי אין בפרשה כדי להעיד על פגם במידותיו של האלוף גלנט.

"ספק אם לתקשורת יש יכולת אמיתית לבחון לעומק את כישוריו של מועמד לרמטכ"לות", כותב הבוקר עמוס הראל במאמר המתפרסם בחלק ב' של "הארץ". "עיתונאים גם אינם צריכים לפעול כלהקת מעודדות של הרמטכ"ל היוצא או הנכנס. לעומתם, לשרים המצביעים על מינוי הרמטכ"ל יש תפקיד חשוב. מחובתם לפחות להתעניין. נכון, אהוד ברק לא מחבב שאלות חטטניות, אבל עם קדנציה כה משמעותית בפתח, זה המעט שעל השרים לעשות".

במקביל מתעוררת ביקורת על חזית אחרת במתיחות שבין משרד הביטחון לצמרת צה"ל. "ברק מינה ועדה לעריפת ראשים", קוראת הכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות". יוסי יהושוע מדווח בעמ' 8 על טענות בקרב בכירים בצה"ל, החוששים כי ועדה שמינה שר הביטחון לבדיקת התנהלותם בפרשת המסמך המזויף תמליץ על מסקנות אישיות נגדם. לראשות הוועדה מונה האלוף (מיל') יצחק בריק. "קצינים בכירים חוששים שבריק לא יהיה אובייקטיבי", כותב יהושוע. "ברק היה מפקדו של בריק, קידם אותו לתפקיד אלוף – ומינה אותו לנציב קבילות החיילים לפני שנה".

"מה הם מייללים", שואלת כותרת טור פרשנות מאת אלכס פישמן, המודפס לצד הידיעה של יהושוע ומביא את עמדת שר הביטחון. "לפעמים נדמה שבפורום המטכ"ל יושבת קבוצה קטנה של נזירות נרדפות על-ידי קוזקים", פותח פישמן את טורו, ומסביר מדוע בדיקה מטעם שר הביטחון דווקא נחוצה. באשר לאובייקטיביות של בריק, פישמן כותב בפמיליאריות כי "אם הוא נשאר אותו בריק שהכרנו בשריון – האיש הזה לא דופק חשבון לממונים עליו, רק לאמת".

בשער "הארץ" מדווח עמוס הראל כי "הרמטכ"ל, רב-אלוף גבי אשכנזי, שוקל להקדים את פרישתו מצה"ל עקב המשבר החריף עם שר הביטחון, אהוד ברק".

זוטות

אמיר בוחבוט מדווח ב"מעריב" על תוצאות אליפות צה"ל לאקדחים. יחידות מג"ב זכו בשלושת המקומות הראשונים, והקדימו את סיירת מטכ"ל, הקומנדו הימי, דובדבן ושלדג. "העומס על היחידות של צה"ל הוא גדול יותר בפעילות השוטפת, ולכן הן מתאמנות פחות", מתרץ את התוצאות קצין מהמתקן שבו נערכה התחרות. "במג"ב הדפו את הביקורת וטענו כי העומס על היחידות המיוחדת של מג"ב גבוה מאוד", מדווח בוחבוט.

כל הכפולה הפותחת של "ידיעות אחרונות" מוקדשת לדיווח מאת עינת פישביין על היחס של משטרת ישראל לפלסטינים תושבי מזרח ירושלים, וזאת בעקבות דו"ח חדש של האגודה לזכויות האזרח. "המשטרה מפקירה את בטחונם של התושבים [הפלסטינים] ומפלה אותם לעומת המתנחלים", מסכמת פישביין את ממצאי הדו"ח. בתגובה טוענת משטרת ישראל כי הדו"ח "מתאר את המציאות באופן חלקי, ולעתים אף מגמתי" וכי הוא "מתייחס בצורה סלחנית לאירועי אלימות [...] נגד יהודים".

ידיעה קומוניקטיבית

ב"מעריב" מתפרסמת הבוקר תחת הכותרת "בנק למטרות טובות" ידיעת תצלום המוקדשת לאירוע צדקה שאירגן בנק הפועלים. בתצלום [סיוון פרג'] נראים יו"ר ומנכ"ל אריסון-השקעות אפרת פלד, שר הרווחה יצחק הרצוג, בעלת השליטה בבנק שרי אריסון, יו"ר הבנק יאיר סרוסי ומנכ"ל הבנק ציון קינן. לא ניתן קרדיט למי שאחראי על כיתוב התצלום.

גם ב"ישראל היום" ידיעות תצלום דומה, תחת הכותרת "פועלים לשנה טובה". אותם הגיבורים נראים בתצלום [רוני שיצר], ועל הכיתוב המפרגן ("במסגרת תרומתו לקהילה" וכו') אחראי "כתב 'ישראל היום'".

ב"הארץ" וב"ידיעות אחרונות" מתעלמים מהאירוע. ידיעות עליו מתפרסמות במדורי הרכילות של "דה-מרקר" ו"כלכליסט". ב"הארץ" מדובר ביחס המקובל לקומוניקטים על אירועי צדקה שמגיעים למערכת מטעם הבנק. ב"ידיעות אחרונות" זו חריגה מהמקובל.

ודייק

"בהצגה של תיאטרון צה"ל אני שר את 'חולם בספרדית' לתוך מגב, ואני מתנועע תנועות מאוד משוחררות, אז זה לא נכון שאני חנון", מסביר ד"ר אבשלום קור בראיון לאתי אברמוב שמתפרסם הבוקר במוסף "24 שעות" של "ידיעות אחרונות". "כמו שאדם יכול להיות אוהד של נבחרת ישראל והוא לא חנון, ככה אני אוהד של העברית, אבל אני לא חנון".

ידיעת תקשורת אחת

אופיר בר-זהר מדווחת ב"דה-מרקר" כי מועצת הכבלים והלוויין בוחנת הקלות על אחזקת ערוצים צולבת. בר-זהר מציינת כי "ההצעות שעלו בשימוע עשויות להיטיב עם רשת ובעליה אביב גלעדי – המצויים בבעיה של בעלות צולבת על ערוצים".