הדבר החם הבא

לאחר יומיים של כותרות ראשיות זהות, פחות או יותר, בכל העיתונים, מתפזרות הבוקר הכותרות לכיוונים שונים. "הארץ" ו"ישראל היום" מתמקדים בביקורת שמתח שופט בית-משפט השלום בפתח-תקווה, נחום שטרנליכט, על שירות הביטחון הכללי, בעקבות התעקשות הארגון להחזיק במעצר חשוד ברצח ערבים במשך שבועות ארוכים בלי כל הוכחה למעורבותו. "מעריב" ממשיך את הקו של היומיים האחרונים ומתרכז בעדות שניתנה לוועדת טירקל, הפעם זו של הרמטכ"ל גבי אשכנזי ("היחיד שלקח אחריות", קוראת הכותרת, כשהמלה "אחריות" מודפסת בגופן גדול מקודמותיה). "ידיעות אחרונות", לעומת זאת, קובע לעצמו סדר יום עצמאי, עם שער שכולו בלעדי.

הכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות", "מטוס העתיד יגיע לישראל", מבשרת כי שר הביטחון אהוד ברק עתיד להחליט כי ישראל תרכוש את מטוס החמקן תוצרת לוקהיד מרטין מדגם F35, המכונה "לייטנינג 2". "המחיר", נכתב בכותרת המשנה, "2.75 מיליארד דולר ל-20 מטוסים". בכותרת נוספת, המודפסת על רקע תצלום של המטוס, נכתב כי מתנגדי הרכישה גורסים שהמחיר גבוה מדי.

בכפולה הפותחת מדווח אלכס פישמן על החלטת מערכת הביטחון ומהלל את המטוס החדש. "הדבר החם הבא של מטוסי הקרב בעולם", כלשונו, כאילו היה המטוס פריט אופנתי. לדבריו, רכישת עשרים מטוסים חמקניים בעלות של למעלה מ-130 מיליון דולר ליחידה, תוך אפשרות לרכישת מטוסים נוספים בעתיד, "תשדרג פלאים את יכולותיו של חיל האוויר, בדומה לקפיצת המדרגה שעבר עם כניסת מטוסי האף-15 לשורותיו, באמצע שנות השבעים". "בחיל האוויר חיכו הרבה זמן לעסקה הזאת", הוא כותב ומצטט טייסים ישראלים שביצעו באחרונה טיסות סימולציה ב-F-35. "זה לא עוד מטוס, זה עולם אחר לגמרי", אומר לו אחד מהם. "לא הייתי רוצה לטוס מול המטוס הזה", אומר אחר.

לצד הדיווח, מסגרת מאת אלכס פישמן ואריה אגוזי, המוקדשת לטיעונים נגד ביצוע העסקה. הטענות המרכזיות הן כי המטוס יקר מדי וכי טרם הוכיח את עצמו מבחינה מבצעית. איכשהו, גם המסגרת המוקדשת למתנגדים מסתיימת בפסקה הפוכה, המדגישה כי "לאויב אין עדיין תשובה מספיק טובה להתמודדות עם החמקן. ומכאן יכולת ההרתעה שמבטא המטוס הזה. הסיכוי של החמקן לשרוד במכות הראשונות מעל מטרות באיראן, למשל, גבוה יותר מזה של מטוסים בעלי יכולות תמרון ומהירות טובות משלו".

הפניות נוספות על שער "ידיעות אחרונות": עיריית ראשון-לציון הטילה עונש על עובד שקיבל צו מילואים, עורכת-דין תובעת מועדונים שמפלים לרעה בליינים על רקע צבע עורם, ומשחקי כבוד של אלופים שפגעו בתרגיל צבאי המתנהל בימים אלה בצפון הארץ.

משב רוח מרענן

הנעדר משער "ידיעות אחרונות" בולט יותר מאשר הקיים בו. בעוד הידיעה המרכזית מדווחת על החלטה של אהוד ברק, יריבו הרמטכ"ל גבי אשכנזי נעדר לחלוטין משער העיתון, אף על פי שאתמול מסר עדות ארוכה בפני ועדת טירקל. הידיעה על עדותו מופיעה רק בכפולה הרביעית ומלווה בתצלום [AP] שתפס את אשכנזי בין ישיבה לעמידה. הרמטכ"ל נראה בתצלום כאילו הוא עומד כפוף. "אני אחראי", קוראת כותרת הידיעה, ובכותרת המשנה נכתב כי "במלחמת הגרסאות שבין ראש הממשלה לשר הביטחון תמך אשכנזי בברק".

"דובר צה"ל אבי בניהו שווה כל שקל במשכורתו", כותב הבוקר פרשן "ישראל היום" דן מרגלית. לדעתו, "אשכנזי מסר אתמול עדות למופת", אף כי במבצע עצמו היו כשלים. גם בן כספית התרשם לטובה מעדות אשכנזי. בטור המתפרסם ב"מעריב" כותב כספית כי עדותו היתה "כמו משב רוח מרענן ביום שרב לוהט". כספית מזכיר גם הוא כי היו כשלים במשימה, אך מוסיף כי "מצד שני, גם אחרי כל הכשלים הללו, השכילו לוחמי השייטת לבצע את המשימה ללא נפגעים וחזרו הביתה בשלום". נזכיר כי שניים או שלושה מלוחמי השייטת נשבו על-ידי הפעילים על האונייה והיו נתונים לחסדיהם. לפחות אחד מהם קיבל טיפול רפואי מידי הפעילים.

לקראת סיום טורו מציין כספית כי "עיון מדוקדק בפרוטוקול הדברים שנשא שלשום בפני הוועדה אהוד ברק מוכיח שהוא אכן לא גילגל אחריות למטה [...] הבעיה עם ברק היא שהוא עשה את זה בדרכו האופיינית: בתוך ים גדול ואדיר של מלל מתוחכם, עם הררי נתונים ומספרים, הסברים מפותלים וטיעונים מפולפלים".

אל שער "מעריב" לא הגיעה גרסת כספית. "ראש הממשלה גילגל אותה [את האחריות] לשר הביטחון", נכתב בכותרת המשנה לראשית, "שר הביטחון העביר אותה לצבא, אבל הרמטכ"ל גבי אשכנזי לא התחמק מאחריותו לכשלים בהתמודדות עם המשט הטורקי". שווה כל שקל, כן?

ב"הארץ" מצטרפים למחמאות על העדות. "שלא כמו בנימין נתניהו", כותב עמוס הראל בידיעה שמתחילה בשער העיתון, "אשכנזי לא מעד בהצגה מעורפלת ושטחית של פרטים משמעותיים על פרשת עצירת משט הסיוע לעזה. ובניגוד לאהוד ברק, הוא נמנע מלשדר מסרים דו-משמעיים שיתפרשו כהטחת בוץ בשותפים האחרים לצרה".

יחד עם זאת, הדגש בכותרת הידיעה שונה מאשר ב"מעריב". "אשכנזי בעדותו בוועדת טירקל: במשטים הבאים נשתמש בצלפים", קוראת הכותרת. ב"מעריב" מבקר עפר שלח את ההחלטה להשתמש בצלפים. לא ביקורת עקרונית על שימוש בצלפים נגד אנשים ללא נשק חם במים בינלאומיים, אלא בשל ספק ביכולת לבצע את המשימה בהצלחה.

"יש לי ספק רב אם יש בצה"ל מספיק צלפים המסוגלים לירות ממרחק של עשרות מטרים באישון לילה, כשכלי השיט שלהם והמטרה מתנדנדים בים, ברמת דיוק שתאפשר לפגוע באדם בלי להרוג אותו", כותב שלח. "והרי כל המטרה, כל מה שהיה מונע את הנזק הכבד לישראל, היה הימנעות מירי על מתפרעי המרמרה".

לספר את הסיפור

"ישראל היום" הוא העיתון היחיד שמפרסם ידיעה על חלק שולי של עדות הרמטכ"ל, אחריותו לכישלון בחזית התקשורתית בשעות הראשונות שלאחר ההשתלטות על הספינות. יורי ילון מדווח בקצרה כי "במהלך העדות ביקש חבר הוועדה, ראובן מרחב, את התייחסות הרמטכ"ל אשכנזי לכשל התקשורתי-תדמיתי של הפעולה". "החומרים יצאו אחרי שעתיים כי היה צורך לעדכן לגבי הפצועים", ענה לו אשכנזי. "בנוסף, אני לא ישבתי בחמ"ל בתחילת הפעולה, אלא הגעתי די מהר. התלבטתי קשות אם לפרסם את התמונות של הלוחמים [מוכים על-ידי האנשים שהמתינו להם על סיפון הספינה] והשתכנעתי כדי לספר את הסיפור. זו הסיבה לעיכוב, והוא לא היה ארוך".

הגרסה של אשכנזי, שלפיה עיכב באופן אישי את שחרור החומרים המצולמים שמציגים את לוחמי צה"ל במצוקה, עומדת בניגוד לגרסה שמסר דובר צה"ל ל"עין השביעית" ימים אחדים לאחר הפעולה. אז נטען כי הסרטונים הופצו במהירות האפשרית, מיד כשהגיעו לידי היחידה ובלי שעוכבו אף לרגע.

במקביל לעדותו של הרמטכ"ל

תמונות הלוחמים הישראלים במבצע כשהם מוכים באלות ובמקלות אינן היחידות שהצבא עיכב את שחרורן. למעשה, רוב חומרי הגלם שצולמו על הספינה הטורקית לא שוחררו על-ידי הצבא וספק אם יוצגו לציבור אי-פעם. אגודת העיתונאים הירושלמית אמנם מנהלת מטעם פדרציית העיתונאים הבינלאומית משא-ומתן עם מערכת הביטחון בניסיון להשיב לצלמים את ציודם, אך ספק אם חומרי הגלם שנתפסו במצלמותיהם ייכללו בהסדר.

כמה עשרות שניות שצולמו על סיפון המאבי-מרמרה בכל זאת הצליחו להגיע אתמול לקהל הרחב. כתב הכנסת של גלי-צה"ל, ספי עובדיה, קיבל לידיו סרטון בכיכוב ח"כ חנין זועבי. "הסרטון הוכיח: ח"כ זועבי ידעה על האלימות במרמרה", נכתב בשער "מעריב", ועמ' 6 כולו מוקדש לדיווח בעקבות חשיפת הסרטון, המכונה "מפליל", המציג את זועבי "מסתובבת על הסיפון בחברת חמושים". אלון עידן מקדיש את טור ביקורת הטלוויזיה ב"הארץ" לביקורת על מסגור דומה של הסרטון, בתוכנית "שש עם עודד בן-עמי".

ב"ישראל היום" מלווה את הדיווח על הסרטון טור מאת ח"כ אופיר אקוניס. "אחת מ-120 חברי-הכנסת השתתפה בפיגוע", כותב אקוניס וקורא לסלקה מן הכנסת. ב"הארץ" הטון שונה בתכלית. "במקביל לעדותו של הרמטכ"ל אשכנזי בפני ועדת טירקל, פירסם אתמול אתר האינטרנט של גלי-צה"ל סרטון המתעד את ח"כ חנין זועבי (בל"ד) מסתובבת בסמוך לפעילי האונייה הטורקית המצוידים באלות ובמוטות", נכתב בפתח ידיעה מאת יהונתן ליס וג'קי חורי. "בסרטון נראים חלק מהפעילים עומדים על גרם המדרגות באונייה ואוחזים בנשק קר, כשבמרחק מטרים ספורים מהם במורד המדרגות עומדת זועבי. עם זאת, מזווית הצילום לא ניתן לקבוע חד-משמעית אם זועבי יכלה להבחין בהם".

כפי שצוין בפתח הידיעה ב"הארץ", הסרטון נחשף "במקביל לעדותו של הרמטכ"ל אשכנזי בפני ועדת טירקל", רמז לכך שהעיתוי נבע מרצון להסיט את תשומת הלב מביקורת שעלולה להימתח על תפקוד הצבא והעומד בראשו. זו אחת הטענות של זועבי עצמה בתגובה לפרסומים על הסרטון.

ב"מעריב" מוקדשת מסגרת נפרדת [ערן סויסה ואמיר בוחבוט] לשאלת עיתוי הפרסום. "העבודה על האייטם נערכת מזה מספר שבועות והיא שודרה מיד לאחר שהושלמה המלאכה", מצוטטים "גורמים בגלי-צה"ל". נורית קנטי, עורכת התוכנית "מה בוער" עם רזי ברקאי, שבה דווח לראשונה על הסרטון, אומרת ל"מעריב" כי "הסיפור הגיע לידי כתב הכנסת ספי עובדיה לפני זמן מה והוא שודר ברגע שהרגשנו שאנו עומדים מאחריו מבחינה עיתונאית".

תהא הסיבה לעיתוי אשר תהא, המצב שבו חומרים עיתונאיים בעלי חשיבות להבנת מבצע בעייתי של צה"ל נמצאים ברשותו, משוחררים בחלקם על-ידיו על-פי האינטרסים שלו ונגנזים בחלקם על-ידיו מסיבות שאינן קשורות לבטחון המדינה, אינו תקין. זועבי, כך מדווח, פנתה ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה לחייב את צה"ל לפרסם את כל הקלטות שנמצאו על הספינה. נאחל לה בהצלחה.

אף מלה

הכותרת הראשית של "הארץ" קוראת: "שופט מתח ביקורת חריפה על השב"כ ושיחרר את החשוד ברצח פלסטינים". בעמ' 2 מתאר זאת חיים לוינסון כ"מכה לשירות הביטחון הכללי". הוא מצטט בהרחבה את השופט נחום שטרנליכט, שאמר: "מדובר בחשדות חמורים של רצח. החשוד נמצא במעצר מזה חודש. התקבצו ראיות שהובילו למעצרו של החשוד. לא היה די בהן להגיש כתב אישום, ונפתחה חקירה גלויה. לא נראה כי במהלך אותן חקירות נאסף חומר ראייתי שהיה בו כדי לאפשר הגשת כתב אישום [...] המעצר הינו בעל ערך ראייתי רעוע ביותר".

עמוס הראל מנתח את הודעת התגובה הנדירה שפירסם אתמול השב"כ, שכללה בין היתר הודאה בכך שלשירות אין די ראיות ("בשלב זה לא נתגבשו די ראיות על מנת להעמיד לדין את פרלמן"), והודעה כי "השב"כ רואה בחומרה ביצוע מעשי טרור, יהא אשר יהא מקורם, וימשיך לפעול בכל הכלים העומדים לרשותו בחקירת האירועים החמורים הללו". במאמר המערכת של העיתון נכתב: "על השב"כ להתאמץ יותר בעקירת הטרור היהודי, אך מטרה זו אינה יכולה לקדש את כל האמצעים".

ב"ידיעות אחרונות" מדווחים רוני שקד ועקיבא נוביק כי החשוד, חיים פרלמן, לא אמר אף מלה אחת לכל אורך חקירותיו, אפילו לא "אני חף מפשע".

נאה מקיים

בתחילת השנה, בגיליון הראשון של המוסף "כלכליסט", פירסם אמיר זיו טור שהקדיש למסע הלגיטימציה שמנהל מולי ליטבק, "מולטי-מיליונר שעשה את מרבית הונו מהפעלת אתרי פורנוגרפיה". זיו חזה כי "בקרוב נקרא על אירועים חברתיים שבהם ייראה ליטבק, ואולי על איזו תרומה למחלקה בבית-חולים. לבסוף יבוא ראיון לא מקשה מדי, בעיתון או בטלוויזיה, שיותנה מראש בעיסוק מוגבל ב'עסקיו הלא שגרתיים'. מכאן ואילך, כל אזכור של ה'לא שגרתיים' כבר ילווה במחאות מצד היחצנים. זה יהיה האות לכך שהמהלך הושלם וליטבק נהפך לאיש עסקים לגיטימי לכל דבר ועניין".

הבוקר מפרסם זיו טור המשך. "מסעו של הפורנוגרף מולי ליטבק אל לב הקונסנזוס מגיע לשלב הסופי", קוראת כותרת המשנה שלו, והוא עוסק במיזם חדש של ליטבק, המכוון לילדים. עוד לפני כן מצביע זיו על התממשות תחזיתו. "מכונת יחסי-הציבור והכסף החדירה את ליטבק במהירות מרשימה אל לב המיינסטרים", הוא כותב, ומבקר את הדיווחים הרבים במדורי הרכילות העסקיים שנמנעו מלציין את מקור הונו של ליטבק.

ב"כלכליסט", יש לציין, נאה דרשו וגם קיימו. בידיעות רכילות שהופיעו בעיתון בחודשים האחרונים כונה ליטבק "איל הפורנו מולי ליטבק", "מלך אתרי הפורנו מולי ליטבק", ו"מלך עסקי הפורנו". עכשיו כל שנותר הוא לציין סמוך לשמם של אנשי עסקים אחרים אם עשו את הונם ממכירה ותיווך של כלי נשק, אם שללו זכויות סוציאליות בסיסיות מעובדיהם, ואם מפעליהם זיהמו את הסביבה או אם היו מעורבים אי-פעם בפרשות מין.

זוטות

ב"ישראל היום" מתפרסמת ידיעת תצלום [יורי ילון] המספרת שנשיא מדינת ישראל שמעון פרס קיבל אתמול בבולגריה את העיטור הבולגרי הגבוה ביותר, "סטרה פלנינה". נשיא בולגריה ג'ורג'י פורבנוס אמר לפרס כי "האות הזה מסמל את הערכת בולגריה לך ולמדינת ישראל והוקרה לאישיותך כסמל השלום".

ב"הארץ" מדווח ברק רביד כי ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו דחה אתמול נוסחה פלסטינית לחידוש המשא-ומתן הישיר, ולפיה המו"מ יחודש על בסיס הודעה של הקווארטט שקובעת כי המדינה הפלסטינית תבוסס על גבולות 1967. "דחיית הנוסחה הפלסטינית החדשה הותירה את המבוי הסתום בתהליך המדיני על כנו", מציין רביד.

ענייני תקשורת

ב"דה-מרקר" מדווחים אמיתי זיו ואופיר בר-זהר כי פטריק דרהי מנהל משא-ומתן במטרה להשתלט על האחזקות של שותפיו בחברת הוט. על-פי הדיווח, שותף אחד, אליעזר פישמן, מעוניין למכור. לא מדווחת עמדת השותף האחר, ארנון (נוני) מוזס. ההשלכות עשויות להיות מרחיקות לכת: פרסומות בכבלים; כניסה של מוזס לבעלות חלקית בערוץ מסחרי; ופגיעה בספקי התוכן המקורבים למוזס, "כאשר הדוגמה הבולטת ביותר היא חברת דורי-מדיה, שמוחזקת בין השאר על-ידי אחותו של מוזס, תמי מוזס-בורוביץ'". שלשום דווח ב"גלובס" כי הוט האריכה את החוזה עם דורי-מדיה על ערוצי הסרטים.

לי-אור אברבך מדווח ב"גלובס" כי "'מסמך גלנט' במתכונתו הנוכחית לא צפוי לחשוף את מקורו". על-פי דיווחו, "לא מן הנמנע כי חברת-החדשות, שעומדת בדרישתה שלא להעבירו למשטרה, תבקש בסופו של דבר לערוך שינוי במסמך, במידה ותיאלץ להסגירו בכל זאת, כדי לטשטש מרכיבים בו שיהיו עשויים בכל זאת להסגיר את זהות מי שהעבירו לידי עיתונאי החברה".

מיכל תוסייה-כהן מדווחת ב"כלכליסט" כי רשות השידור משלמת שכר שנתי של למעלה מרבע מיליון שקל למנשה רז תמורת הנחיית תוכנית שאינה משודרת כבר חודשים ולא צפויה לשוב לשידור בקרוב.

גילי איזיקוביץ מדווחת ב"הארץ" כי בימים האחרונים חלו הפרעות בשידורי גלי-צה"ל וגלגלצ, ככל הנראה בגלל החום הכבד.

לילך ויסמן וסטלה קורין-ליבר מדווחות ב"גלובס" כי ראש לשכת נתניהו נתן אשל עשוי להתמנות לראשות לע"מ או לפ"מ. "בקרבת נתניהו אין כוונה לפגוע באשל", הן כותבות, "אולם על-פי הידוע, אשל כבר סיכם עם ראש הממשלה כי בכל מקרה הוא מתכוון לסיים את התפקיד בינואר הקרוב. עם זאת, בכירים אומרים שיש ספק גדול אם אכן בכוונתו לפרוש ללא הבטחת משרה הקרובה לנתניהו. בכל מקרה, כפי שאמר אחד מאנשי הלשכה: 'נתן עוד יגמור על כולם, מלה פה, מצמוץ עין, יד מבטלת, והוא יכול לגמור על טובים'".

במוסף "24 שעות" של "ידיעות אחרונות" מתפרסם ראיון [ליאור זילברשטיין] עם אדווי פלנל, לשעבר העורך הראשי של "לה-מונד" ומי שעומד כיום בראש האתר "מדיהפארט", שחשף לאחרונה את שערוריית סרקוזי-לוריאל. האתר, הדורש מגולשיו תשלום בסך 9 יורו בחודש או 90 בשנה, גייס כבר כ-40 אלף מנויים, אך דרושים עוד כ-10,000 כדי שיהיה רווחי. בכל זאת אומר פלנל: "הוכחנו שבסקטור של עיתונות איכותית וקפדנית, לא זולה ולא רכילותית, אנשים מוכנים לקנות את המידע". לדעתו, "החינמיות הורסת את הערך של המקצוע שלנו. היא נמצאת בשימוש של כוחות כלכליים ופוליטיים כדי להפחית את האוטונומיה של העיתונאים. יש להילחם בה על-ידי ברית עם הציבור".