ראש הממשלה בנימין נתניהו, הרמטכ"ל בני גנץ ושר הביטחון אהוד ברק (משמאל לימין), בדרכם להדלקת נר חנוכה אתמול, בבסיס חטיבת אפרים בשומרון (צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)
בעיית סגנון
בשערי העיתונים מופיעה היום תמונתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו מדליק נרות חנוכה יחד עם צמרת מערכת הביטחון בבסיס בשומרון, שבשבוע שעבר פרצו אליו נערים מתפרעים. ב"ישראל היום" התצלום מופיע על השער כאייטם בפני עצמו. ב"מעריב" נתניהו, וברק לצדו, מופיעים כתמונה המרכזית תחת הכותרת הראשית, העוסקת בשינוי עמדותיה של ארה"ב ביחס לסוגיית הגרעין האיראני כך שתתאמנה לעמדותיהם התקיפות של ברק ונתניהו.
ב"הארץ" תמונתו של נתניהו מתבונן בנרות (הומאז' לשליט צפון-קוריאה המנוח?) היא התמונה המרכזית על השער, אולם היא מובאת בהקשר של התקרית המביכה שגרמה לשכתו אתמול, בטקס הזכרון לחללי השריפה בכרמל. "בסביבתו של ראש הממשלה אמרו אמש", נכתב בכיתוב, "כי קטעי הקריינות בטקס האזכרה לקורבנות השריפה בכרמל, ששיבחו את פועלו, היו 'תקלה חמורה שלא היתה צריכה להתרחש'".
"הארץ" מגדיל לעשות ומקדיש את מאמר המערכת לטקס אתמול. במאמר מואשם נתניהו בגאוותנות וברדיפת כבוד, בחוסר צניעות, בניסיון להשפיע על דעת הקהל לקראת פרסום דו"ח מבקר המדינה על מחדלי ההנהגה בהקשר לשריפה בכרמל, ב"תשוקה לקבל קרדיט בכל מחיר", ב"תחושה שמקפחים אותו ולא מכירים בגדולתו כמנהיג", בחוסר יכולת להודות בטעות ובהאשמת התקשורת ברדיפה. מהרשימה הארוכה הזו נשמטה האשמה בניפוח דברים ובנטייה להגזמה.
לא רק "הארץ" ממשיך לעשות צימעס מההתנהלות השטותית של לשכת ראש הממשלה. "24 שעות", מוסף "ידיעות אחרונות", הצליח למצוא זווית עיתונאית שולית במיוחד כדי לעסוק באירוע, האפיזודי בפני עצמו, של דברי הרהב שלשום בטקס, ומקדיש את כתבת השער שלו לדן כנר, הקריין שדיקלם את הדברים מתוך הנייר (כנר מסר: "ברוך השם, אני מרגיש מצוין").
"ידיעות אחרונות" הוא גם היחיד המוותר על תמונתו של נתניהו המדליק על השער. זו מופיעה בעמ' 3 תחת הכותרת הצה"לית "נר ראשון בחטמ"ר" ("רה"מ בבסיס המותקף"). על השער מחליפים את ראש הממשלה ילדי גן מגבעתיים. אם יש עצה תקשורתית שלא צריך בשבילה דוברים ויועצים הרי היא שלא להתחרות על הבמה בילדים (ובכלבים).
הכותרות הראשיות
התבטאות של שר ההגנה האמריקאי מגיעה היום לכותרות הראשיות של "מעריב" ו"ישראל היום". "ארה"ב מודה שאיראן תוכל לייצר נשק גרעיני בתוך שנה", נכתב בזו של "מעריב", ו"עכשיו גם ארה"ב: 'פצצה בתוך שנה'" בזו של "ישראל היום".
כותרות הגג והמשנה לכותרת הראשית ב"ישראל היום" הן תמצות של הכחש, הערפל והדעה הקדומה הסובבים את הסיקור העיתונאי של סוגיית הגרעין האיראני: "בפנטגון נבהלו: 'דברי פאנטה על איראן היפותטיים'. שר ההגנה האמריקאי החריף את הטון נגד טהרן: 'ננקוט כל צעד שיידרש כדי לעצור אותם'. דובר הפנטגון הרגיע אמש: 'אין בידי ארה"ב מידע מודיעיני חדש'. גורם בטחוני בישראל: 'יש פער בין מה שהאמריקאים יודעים לבין מה שהם עושים'".
לפי בועז ביסמוט ב"ישראל היום", הפער בין ההצהרה הלוחמנית של פאנטה כעת ובין זו הפייסנית (כלפי איראן, והתקיפה כלפי ישראל) שנאמרה באחרונה היא כנראה כדי "לחזר אחרי הקול היהודי" לקראת בחירות 2012. לפי נדב איל ב"מעריב", הסתירה בין הדברים שאמר פאנטה נעלמת ברובה אם מעיינים בדבריו במלואם, ולא רק במשפט האחד שהעיתונים בחרו לצטט.
"ידיעות אחרונות" ממשיך לעקוב אחרי הנושא שהסעיר את העיתונות הישראלית כולה לפני כמה ימים (לפני שפיארו את ביבי בטקס זיכרון, לפני שגילו כי יש שעות נפרדות לגברים ולנשים בבריכות שחייה), ומקדיש כותרת ראשית ל"סמכות מעצר לחיילי צה"ל". "היום יאושרו צעדים נגד מתפרעי הימין", נכתב בכותרת הגג, ו"כמו כן צפוי אלוף פיקוד המרכז לאשר: חיילים יוכלו להשתמש נגד יהודים באמצעים לפיזור הפגנות, שהופעלו רק נגד פלסטינים". כנראה עקב הוכחת היעילות הגדולה שלהם על הפלסטינים.
"הארץ" נושא עיניו אל מעבר לגבולות ארצנו הקטנה. "אסד מאבד שליטה", קובעת הכותרת הראשית שלו, "10,000 ערקו מצבא סוריה". "יותר ממחצית המתגייסים לשלושת המחזורים האחרונים בצבא סירבו לשרת", נכתב בכותרת המשנה. "חשש במערב מזליגת הנשק הכימי והרקטות של סוריה לחיזבאללה".
מי בא לבקר
"ישראל היום" מקדיש מקום בשער לדיווח הקשור לדו"ח המבקר על השריפה בכרמל, אותו דו"ח שצלו נקשר למהומה התקשורתית סביב טקס הזכרון שלשום. "קציני משטרה נגד דו"ח המבקר: 'עוד יפילו עלינו את התיק'", נכתב בה. כותרת המשנה מתייחסת לכל העניינים האמורים לעיל: "עיכוב נוסף בפרסום דו"ח השריפה בכרמל. הסיבה: 'החמרה בממצאים'. כ-20 קציני משטרה בדימוס מתכוונים לצאת למאבק ציבורי. רה"מ למקורביו: דברי השבח באזכרה 'לא היו אמורים להיאמר'".
הידיעה עצמה, של איציק סבן, היא דיווח על דיווח של ערוץ 2. בידיעה נפרדת באותו עמוד (7), מביאים שלמה צזנה וגדעון אלון באריכות את גרסת נתניהו, אנשיו ומקורביו לאירוע שלשום (בקצרה: התקשורת אשמה). הנה מה שאמר נתניהו עצמו: "לא כתבתי את זה ולא הייתי מודע לכך שהדברים נכתבו. הם גם לא היו אמורים להיאמר במעמד הזה, למרות שהם נכונים". כך בדיוק.
מבקר המדינה מככב גם בשערי "הארץ" ו"ידיעות אחרונות", בקשר לדו"חות ביקורת שונים. "אשכנזי וברק העידו אצל המבקר", נכתב בכותרת על שער "ידיעות"; "פרשת הרפז: לקראת הגשת הדו"ח, שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר נקראו לעדות נוספת על מסמכים מלשכותיהם", נכתב בכותרת המשנה. בדיווח עצמו כותב יוסי יהושוע כי "ההערכות הן כי המבקר אינו מתכוון לנקות אף אחד מהצדדים בפרשה, אך צפויות הפתעות בנוגע לחלוקת האחריות ולחומרת הממצאים שנאספו עד כה".
ב"ידיעות אחרונות" מתייחסים גם לדו"ח הביקורת הצפוי על שירותי הכבאות. "גורמים משפטיים טוענים כי דו"ח המבקר על השריפה בכרמל יהיה חריף במיוחד", נכתב בכותרת המשנה לדיווח של טובה צימוקי. "על אלי ישי תוטל אחריות אישית, ועל ראש הממשלה נתניהו, שר האוצר שטייניץ והשר לבטחון פנים אהרונוביץ' תוטל אחריות כוללת".
"מבקר המדינה: ראשי ערים מועלים בכספי ציבור", נכתב בכותרת על שער "הארץ" (רויטל חובל). עמודים 7-6 מוקדשים לסיקור הדו"ח. הנה כותרות הידיעה הראשית: "קשרי הון-שלטון ושימוש אסור בכספי הרשויות"; "מבקר המדינה מצא כי כמה ראשי ערים הפרו כללים בסיסיים של מינהל תקין. שתי ערים שההתנהלות של ראשיהן הוזכרה בדו"ח שוב ושוב - נתניה ואלעד".
לצד תמונותיהם של ראש עיריית אלעד יצחק עידן וראש עיריית נתניה מרים פיירברג מופיעות ב"הארץ" גם תמונותיהם של ראש מועצת גדרה יואל גמליאל ("פינוקים באוטו"), ראש עיריית פתח-תקווה יצחק אוחיון ("מחלקים נכסים") וסגן ראש עיריית בית-שמש מאיר בלעיש ("ממנים מקורבים"). את עידן ("בזבוז על תדמית") ופיירברג ("נאומים יקרים") מאשימים (בין היתר) בבזבוז כספים על פרסומי תעמולה וכתיבת נאומים.
סגנון זה לא הכל בחיים
"סגנון זה הכל בחיים. בלי הדבר הזה שייחד ויחדד אותך, אתה כלום, סתם אחד כמו כולם", פותח שגיא גרין, עורך המוסף "ספרים", ביקורת שכתב ומתפרסמת היום במוסף, ועניינה ספרו של ז'אן אשנוז "לרוץ", על סיפור חייו של הרץ הצ'כי אמיל זטופק, "שכל אישיותו, כל מה שייחד אותו - כל סגנון הריצה שלו, כפי שמבהיר הספר - התבסס על כך שהאיש היה חסר סגנון".
"עם הראש הנוטה הצדה", ממשיך גרין לתאר, "עם הבעת הסבל על פניו, עם נשימותיו הקולניות, בלי שום חוש קצב, בלי טכניקה ובלי חן, מכונה עם 'מנוע יוצא מהכלל שחיברו אליו ברישול את גוף הרכב'". לצדה של הביקורת מתפרסמת ביקורת אחרת, של אברהם בורג, גם הוא ברצים, כך מתברר, על אודות ספר הריצה האוטוביוגרפי של כתב הביון של "הארץ", יוסי מלמן, שגם הוא, מסתמא, ברצים. "תמיד שקוע בתוך עצמו, מכונס. מרוכז", מתאר בורג את מלמן, "רץ מוזר, לא יפה כמו איילה אתיופית ולא מרשים כברדלס קנייתי - הוא הרץ היהודי, כנמלט תמיד מפני פוגרום ופניו אל תקווה חדשה".
זה המקום להזכיר ביקורת שהתפרסמה בגיליון הקודם של המוסף ולא הספקתי להעיר עליה כאן, זו של האב והבן, יחיעם וגידי וייץ, ההיסטוריון הוותיק והעיתונאי החוקר של "הארץ", על הספר "שרון: חייו של מנהיג" שכתב גלעד שרון, בנו, ושיצא באחרונה לאור. הווייצים מצטטים הספד מעריץ שכתב שרון האב על דיין, ובו תיאר אותו כענק, מנהיג מורם מעם, ומתח ביקורת חריפה על מבקריו, שהונעו מ"קנאה האישית וטינה פוליטית". "קריאה חוזרת בהספד הזה", הם כותבים, "מעוררת את התחושה כי לא על דיין המנוח כתב אותו שרון, אלא דווקא על עצמו. רוח הדברים של המאמר הקצר ההוא דומה באופן מדהים לרוח הנושבת מן הביוגרפיה החדשה שכתב על אריאל שרון בנו גלעד".
"כל הצדדים הפחות יפים, החסרונות, החולשות והכתמים השחורים של האב נמחקו לחלוטין מהספר הקומיסרי שכתב הבן", כותבים עוד השניים. "בספר הזה אריאל שרון הוא אדם נטול פגמים או צללים, שתרם את התרומה העצומה ביותר לבטחונה של מדינת ישראל: על-פי הספר, הוא אדריכל הניצחון האמיתי של מלחמת ששת-הימים; הוא האיש שחזה, בניגוד לכל השאננים והמנותקים, את מלחמת יום-הכיפורים ובסוף ניצח אותה; הוא שאחראי להפצצת הכור בעיראק; הוא שהביס את הטרור המשתולל; והוא שניצח על המלחמה הראשונה והמוצלחת בלבנון. כל אירוע שנוי במחלוקת שבו נטל אביו חלק עובר בידי הבן האוהב שיפוץ קוסמטי יעיל יותר מזה שתעניק רונית רפאל ללקוחותיה: מהטבח בקיביה ועד פעולותיה של יחידה 101; ממרד הקצינים במלחמת ששת-הימים ועד למאבקי האגו בצמרת המטכ"ל במלחמת יום-הכיפורים".
"בספרו מלמן מתאר כיצד נהפך להיות לוחם בסיירת, עיתונאי מוצלח, סופר בעל שם ואתלט-על", כותב בורג. "לקרוא את 'אוטוביוגרפיה של ריצה' זה לקרוא את תולדות התהוותה של הישראליות המודרנית".
זטופק היה "שוליה במפעל הנעליים באטה שחלם להיות כימאי ושנא לרוץ", כותב גרין. "[...] יד המקרה והגורל היו חזקים ממנו: בתחרות שאירגן מקום העבודה שלו, ונכפתה עליו, נחשף הסוד שהיה נסתר אפילו מפניו: הוא ידע לרוץ ומהר. ומהרגע שנחשף סודו, הוא לא הפסיק לרוץ, לפעמים כמו נס על נפשו, לעתים כמו רץ בעל-כורחו, אבל רץ".
ענייני תקשורת
"ישראל היום" מקדיש הפניה בשער לפשיטה של כונס נכסים על ביתו ועסקיו של השף וכוכב הטלוויזיה אייל שני. על שער "עסקים" של "מעריב", לצד תמונתה של אשה בביקיני, מתפרסמת ההפניה "כוסית: סיון קליין. הקולקציה החדשה". "המודיעין האמריקאי עסוק כעת בהלקאה עצמית לאחר שהתברר כי אנשיו גילו על מותו של קים ג'ונג איל מהדיווח בטלוויזיה הצפון-קוריאנית יומיים לאחר שנפח את נשמתו", נכתב בדיווח של אורלי אזולאי ב"ידיעות אחרונות".