מחלוקות קשות באשר לאופני היישום של מסקנות ועדת לווסון מסעירות בימים האחרונים את המערכת הפוליטית והעיתונאית בבריטניה. פגישה מכרעת בין ראשי שלוש המפלגות הגדולות, שהיתה אמורה להתקיים שלשום (12.3.13), בוטלה ברגע האחרון. זאת, לאחר שצוותי המשא-ומתן של המפלגות לא הצליחו להגיע לנוסחת פשרה ראשונית שעליה היו אמורים לדון ראש הממשלה השמרני דייוויד קמרון, סגנו הליברל-דמוקרטי ניק קלג, וראש האופוזיציה מסיעת הלייבור, אד מיליבנד.
בתוך כך, שלושה מו"לים גדולים יצאו שלשום מעל דפי עיתוניהם בקריאת תיגר על חבריהם המנהלים את המשא-ומתן עם קמרון מטעם בעלי העיתונים. קולות מחאה נשמעים גם מכיוון ארגון העיתונאים הלאומי בבריטניה (NUJ), שחושש מקשרי עיתון-שלטון במתווה המסתמן על-ידי הממשלה, וגם מטעם הארגון של נפגעי פרשת האזנות הסתר (Hacked Off), הדורשים יישום מלא וללא פשרות של דו"ח הוועדה.
כזכור, ועדת לווסון קמה בעקבות פרשת האזנות הסתר של עיתונאי "ניוז אוף דה-וורלד", שבועון טבלואיד ותיק בבריטניה, שזכה לתפוצה רבה. עם הרשעתם של כתב וחוקר פרטי והתפטרותו של עורך העיתון לפני כמה שנים, היה נדמה שהפרשה דעכה. ואולם, בעקבות חשיפות של ה"ניו-יורק טיימס" וה"גרדיאן" ומאבק משפטי של נפגעי ההאזנות, התעוררה הפרשה שוב, והביאה לסגירתו הדרמטית של העיתון על-ידי טייקון התקשורת רופרט מרדוק, לחקירות משטרתיות ולהקמתן של ועדות חקירה פרלמנטריות.
"מבחינתם הם ממשיכים בעסקים כרגיל"
למחלוקות בנוגע ליישום מסקנות לווסון פנים רבות, אבל עיקרן בשאלת הרפורמה ברגולציה על העיתונות הכתובה ומידת המעורבות של המחוקק במערך הרגולציה החדש. במסגרת הדו"ח עב הכרס (1,987 עמודים) שפורסם בנובמבר 2012, קבעה ועדת החקירה בראשות הלורד לווסון כי נציבות התלונות על התקשורת הוותיקה (PCC, מעין מקבילה למועצת העיתונות בישראל) היא גוף נטול שיניים, וכי יש לכונן מכוח חוק ובשותפות בין הממשלה למו"לים ולעיתונאים עצמם מוסד רגולטורי חדש שיפקח באופן תקיף יותר על יישום הקוד האתי העיתונאי.
על-פי המלצות הוועדה, עיתונים יהיו חייבים להיות חברים בגוף החדש, שיוכל להטיל קנסות בגובה של עד מיליון ליש"ט או אחוז ממחזור העיתון (הנמוך מביניהם). הוועדה גיבשה את מסקנותיה מתוך תפיסה דומה לזו שמציג בישראל בשנים האחרונות נשיא העליון בדימוס אהרן ברק, ולפיה העיתונות הכתובה אמנם נשלטת על-ידי בעלים פרטיים, אך תפקידה בדמוקרטיה גדול מכדי שתוכל להתנהל אך ורק לפי סטנדרטים של השוק החופשי, ללא התחשבות באינטרס הציבורי.
כבר עם פרסום הדו"ח הביעו מו"לים רבים התנגדות לכל מעורבות של הפרלמנט ברגולציה העיתונאית וחששות מצמצום חופש העיתונות. בעוד שארגון העיתונאים, כמה מו"לים ומפלגת הלייבור הביעו תמיכה בחקיקה, שתבטיח עצמאות לרגולטור החדש לצד ביצור מעמדו - קמרון והמפלגה השמרנית הכריזו שיסרבו ליצירת זיקה בין הרגולטור לפרלמנט.
"עסקה מלוכלכת"
בחודשים שחלפו מאז פרסום דו"ח הוועדה בנובמבר נפגש קמרון כמה פעמים עם פורום מצומצם של נציגי המו"לים, בראשות פול ויקרס, מנכ"ל ה"טריניטי מירור", ופיטר רייט, עורך אמריטוס בקבוצת Associated Newspapers. לפני שבועיים הוציא ארגון העיתונאים הודעה חריפה בגנות המגעים. לטענת הארגון, בניגוד להמלצות הוועדה, שאת רובן אימצו בהצהרותיהם בנובמבר, מגבשים קמרון והמו"לים "עסקה מלוכלכת" מאחורי גבם של העיתונאים עצמם, של נפגעי פרשת ההאזנות ושל הציבור בכללותו.
הפגנה של אוקיופיי-לונדון ביום פרסום המלצות ועדת לווסון, 28.11.12 (צילום: קקטוס בונס, רשיון cc-by-nc-sa)
"חלק ממה שהוועדה חשפה הוא הקשר העמוק בין האליטה הפוליטית לאליטה התקשורתית, ובמשא-ומתן הנוכחי אנחנו רואים שוב בדיוק אותן עסקאות בין אותם אנשים שעליהם הוועדה כתבה", מאשימה מזכ"לית ה-NUJ, מישל סטניסטריט, בראיון ל"העין השביעית". "מבחינתם הם ממשיכים בעסקים כרגיל. בניגוד להמלצות הוועדה, התהליך לא נעשה בצורה שקופה, ומשדר תחושה שהכל מכור ותפור מראש. האבסורדי הוא שאותם מו"לים, שבתחילה התנגדו לכל חקיקה רגולטורית, תומכים עכשיו במשהו הרבה יותר קיצוני והרבה יותר מסוכן".
בדלת האחורית של ארמון בקינגהם
בדבריה מכוונת סטניסטריט למתווה ההסכמות המסתמן בימים האחרונים בין קמרון לבין המו"לים הגדולים. לפי המתווה, הגוף הרגולטורי החדש יוקם באמצעות צ'ארטר מלכותי, שהסמכות להפקתו ולשינויים בו תהיה נתונה באופן בלעדי למועצה המייעצת של המלכה, שבה יושבים בעיקר פוליטיקאים בכירים, ושניהולה השוטף מופקד באופן מסורתי בידי ראש הממשלה. כך לכאורה יישמר פיקוח ממסדי על הגוף, אך ללא חקיקה של הפרלמנט, בהתאם להבטחתו של קמרון.
התגובות לפרסום תוכנית הצ'ארטר לא איחרו לבוא. "מובן שגם זה סוג של חקיקה, אלא שהיא נעשית בדלת האחורית של ארמון בקינגהם במקום בדלת הקדמית של וסטמינסטר", תקף מאמר המערכת של ה"גרדיאן" ביום שני השבוע (וסטמינסטר הוא מקום מושבו של הפרלמנט). יחד עם המו"לים של ה"אינדיפנדנט" וה"פייננשל טיימס" הקימו בכירי ה"גרדיאן" אופוזיציה פנימית למנהלי המגעים מטעם המו"לים הגדולים, שהתבטאה במאמרי המערכת של השלושה ובמכתב פתוח ששלחו לוויקרס ולרייט.
השלושה מצטרפים לארגון העיתונאים במחאה על תכנון הרפורמה מאחורי דלתיים סגורות, צעד שיקשה, לטענתם, על השבת אמון הציבור בעיתונות. השלושה גם גורסים שעדיף פיקוח דמוקרטי של הפרלמנט על פיקוח של פורום שרים גמיש ומשתנה, שאינו חשוף לביקורת ציבורית. שלושת המו"לים ציינו גם שהעיתונות הבריטית חוטאת לציבור קוראיה בכך שהיא ממעטת לסקר את הדיונים על עתידה, הגם שנציגיה הבכירים ביותר משתתפים בהם.
בשלושת העיתונים התפרסמה גם ביקורת על הכוונה להעניק לנציגי המו"לים זכות וטו בבחירת הרכב הגוף הרגולטורי וזכות לסרב להגשת תלונות לגוף על-ידי צד שלישי. לטענת שלושת המו"לים, תגובתו של ויקרס, נציג המו"לים במגעים עם הממשלה, טרם התקבלה.
ביקורת דומה לזו של שלושת המו"לים השמיעו בימים האחרונים בכירי הלייבור והליברל-דמוקרטים, שהתנו את תמיכתם בצ'ארטר בפיקוח דמוקרטי. בכירי המפלגות הללו דורשים כי כל שינוי בצ'ארטר מלכותי מעתה ואילך יצריך אישור של שני שלישים מחברי הפרלמנט (כיום פועלים בבריטניה למעלה מ-700 גופים מתוקף צ'ארטרים כאלה, כדוגמת ה-BBC). כמה מחברי הפרלמנט אף החלו לקדם הצעות חוק עצמאיות ברוח ועדת לווסון, ללא תיאום עם היוזמה הממשלתית.
נותנים לחתולים לשמור על השמנת ששפכו
בארגון העיתונאים מעודדים מהבקע בחזית המו"לים ומקווים שהאופוזיציה הגוברת ליוזמת השמרנים תקבור את רעיון הצ'ארטר ותשיב לבמה מודלים שנזנחו בתחילת הדרך. "נראה שאותם אנשים שהיו אחראים על המהלכים השערורייתיים שבעקבותיהם בכלל קמה ועדת לווסון, ושהיו בהיסטריה מהמסקנות שלה, מנסים להיות אלה שייצרו את המנגנון המפקח על העיתונות", אומרת סטניסטריט.
מישל סטניסטריט, מזכ"לית ה-NUJ (צילום: ג'ף הורד)
"הם מנסים לקבור רבות מההמלצות החשובות של הוועדה, שאולי אינן נוחות להם, במחיר כבד של פיקוח שרירותי על העיתונות, אם כי כרגע נראה שהם בעמדת מיעוט", אומרת מזכ"לית ארגון העיתונאים הבריטי. "לנו ברור שנציבות התלונות על התקשורת והפיקוח שהפעילו הבוסים – שניהם כשלו. לכן דרוש פיקוח חדש ואמיתי.
"יש לנו ניסיון מעניין באירלנד, שם יש מועצת עיתונות המגובה בחוק, ואותם מו"לים שמתנגדים להקמת מועצה כזאת בבריטניה פועלים איתה טוב מאוד שם. לדעתנו, פיקוח משולב של מו"לים, עיתונאים ונציגי ציבור, כלומר של כל מי שיש לו אינטרס בתקשורת עצמאית, הוא הדרך היחידה לקיים רגולציה. כל פתרון שמסתמך רק על פוליטיקאים בכירים ומו"לים ישים ללעג את העבודה הרצינית של הוועדה, שחשפה הרבה מאוד טינופת במעגלים האלה".
המודל האירי
במסגרת המודל האירי, שזכה להערכתה של ועדת לווסון, הוקמה לפני חמש שנים מועצת עיתונות המורכבת משבעה נציגי ציבור, חמישה נציגי מו"לים ועורכים בכירים ונציג אחד ל-NUJ (הארגון משותף לעיתונאים בבריטניה ובאירלנד).
האומבודסמן הממונה על-ידי המועצה מקבל פניות מהציבור, מברר אותן, ואם נמצא שנעשו עבירות על התקנון האתי של המועצה – הוא יכול לנסות לפייס בין הצדדים או לחלופין לחייב את העיתון שחטא בפרסום תיקון, התנצלות או מודעה מטעם מועצת העיתונות. מאז 2009 המועצה היא גוף מוכר במסגרת חוק איסור לשון הרע האירי, ובתי-משפט יכולים לפסוק פיצויים על סמך החלטותיה. עם זאת, אין לאף גוף פרלמנטרי או ממשלתי נגיעה בהרכב הוועדה או במדיניותה.
בניגוד למודל האירי, הוועדה הבריטית הציעה לאפשר גם פניות צד שלישי לאומבודסמן, ייזום חקירות עצמאיות על-ידי המועצה וגם, כאמור, אפשרות להטלת קנסות על מפירי הקוד האתי.
בתקופה הקרובה ינסו, אם כן, ראשי שלוש המפלגות, המו"לים, העיתונאים וארגון נפגעי האזנות הסתר להגיע להבנות באשר לאופן כינון הרגולציה החדשה על התקשורת. אם יצליחו, פרשנים מעריכים שבתוך פחות משנה יוכל הגוף החדש להתחיל בפעולתו.
גם אז תיוותר עדיין מלאכה רבה: עדכון או החלפת הקוד האתי הקיים, ההחלטה כיצד לעודד הצטרפות לגוף מצד כלל המו"לים, הכרעה בדרישת ארגון העיתונאים לחייב את המצטרפים להוסיף "סעיף מצפון" בחוזי ההעסקה שיאפשר לעיתונאים לסרב לכתוב דברים המנוגדים לקוד, ובעיקר – השבת אמון הציבור הבריטי בעיתונאיו.
עוד בנושא
און דה-רקורד / רפי מן
יותר משנה לאחר שמונתה ואחרי ששמעה מאות עדים, הגישה אתמול ועדת לווסון את ממצאיה בדו"ח של כ-2,000 עמודים. בצהובוני בריטניה נושמים לרווחה